גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אל תיקחו עוד אשראי": בנק ישראל מזהיר את משקי הבית. אלה הסיבות

בנק ישראל פרסם את דוח היציבות הפיננסית למחצית השנייה של 2023, בו הוא שולח אזהרה למשקי הבית באשר לנטילת אשראי נוסף בתקופה זו ● מאז תחילת המלחמה נרשמה עלייה קלה באשראי בפיגור של משקי הבית ● בנוסף מציין הדוח כי ישנה עלייה בסיכון האשראי של ענף הבינוי

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עד לסוף 2023 אישרו הבנקים דחיית תשלומים של קרוב ל-6 מיליארד שקל ליותר מ-300 אלף הלוואות", כך עולה מדוח היציבות הפיננסית שפרסם היום (ד') בנק ישראל. מהנתונים עולה כי כ-30% מההלוואות, הן למשקי הבית והן לעסקים, שנדחו הן במסגרת המתווה לנפגעים הישירים - תושבי העוטף, מפונים מבתיהם, משפחות נרצחים ומשרתי מילואים בצו 8.

מה לקוחות לא יודעים על המשחק הכפול של חלק מסוכני הביטוח
קרן העושר הנורבגית חשפה רווחים דימיוניים. במה היא השקיעה השנה?

"בהיבט מאקרו-יציבותי, דחיות תשלומי החוב מאפשרות למשקי הבית ועסקים להימנע מצמצום צריכה או פעילות וכן מקטינות את ההסתברות לכניסה לחדלות פירעון", הסבירו בבנק ישראל. "המלחמה צפויה להקשות על יכולת שירות החוב של משקי הבית, בשל ירידה בהכנסות מעבודה (בממוצע)".

בהקשר זה הזכירו בבנק ישראל את מתווה דחיית תשלומי הלוואות שאומץ ע"י המערכת הבנקאית, אשר במסגרתו ניתנה למשקי בית שנפגעו ישירות ממתקפת הטרור או המלחמה האפשרות לדחות את תשלומי ההלוואה למשך שלושה חודשים ללא חיוב בריבית ועמלות. עד סוף השנה החולפת נדחו תשלומים בשל כ-75 אלף הלוואות (לדיור ושלא לדיור) במסגרת המתווה וכ-150 אלף הלוואות נוספות נדחו שלא במסגרת המתווה. ובסך הכל נדחו עבור משקי הבית תשלומים בסך של כ-2 מיליארד שקל.

אזהרה בנוגע לנטילת אשראי נוסף למשקי הבית

בבנק ישראל שלחו אזהרה למשקי הבית באשר לנטילת אשראי נוסף בתקופה הזו. "מידת היכולת של משקי הבית לשרת את החוב משתקפת בשיעור יתרת האשראי שלגביו יש פיגור בתשלומים. עוד טרם המלחמה ניכרה עלייה קלה של אשראי שבפיגור (בשל עליית הריבית שייקרה את החזרי ההלוואות במאות שקלים, ר"ו), ומאז תחילת המלחמה שיעור זה מסך האשראי עלה מעט, בעיקר באשראי שלא לדיור. בנוסף, שיעור האשראי המוגדר כ"אשראי במעקב" - כלומר, כזה שלגביו יש חשש להערה ביכולת ההחזר של הלווה - מסך האשראי לדיור ושלא לדיור עומד על 1.2% ו-2%, בהתאמה. ראוי לציין כי למרות השינויים, מדובר בשיעורי אשראי בסיכון נמוכים. גם יתרת האשראי מחברות כרטיסי האשראי, יורדת באיכותה: שיעור האשראי הלא צובר והאשראי בפיגור של 90 יום ומעלה עלה בחדות בשני הרבעונים הראשונים של השנה, ואתו גם הוצאות החברות להפסדי אשראי".

"מכל מקום, משקי בית שהפגיעה בהכנסותיהם גבוהה מהיקף שירות החוב (ואינה תוצאה מגיוס למילואים, ימים שעליהם משלמת המדינה), צפויים להקטין את צריכתם, לקחת אשראי נוסף או להשתמש במקורות נזילים אחרים. נטילת אשראי נוסף בתקופה זו, עלולה להגדיל את הפגיעות של משקי הבית, במיוחד ככל שתהליך ההתאוששות הכלכלית מהמלחמה יתאחר ויימשך וכל עוד הריבית תישאר ברמה גבוהה יחסית", הזהירו בבנק ישראל.

העסקים הגדולים נהנו יותר מהריבית על הפיקדונות

באשר לפיקדונות, בבנק ישראל ציינו כי במהלך שלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2023 גדלו פיקדונות הציבור ב-1% עם שונות בין סוגי הפיקדונות ובין סוגי המפקידים. באשר לסוגי הפיקדונות - במהלך השנה הצטמצמו משמעותית הפיקדונות לפי דרישה (פיקדונות נזילים - נושאי ריבית ושאינם נושאי ריבית). חלק גדול מהצמצום קוזז עקב הסטה לפיקדונות נושאי ריבית לזמן קצוב ויתר הכספים הופנו, ככל הנראה, להשקעה במק"ם.

באשר לסוגי המפקידים, בבנק ישראל ציינו ירידה בפיקדונות התאגידים לעומת המשך מגמת הגידול בפיקדונות הפרטיים שנצפתה כבר במהלך שנת 2022 כשהבנקים החלו להעלות את הריבית על הפיקדונות, גם אם לא בקצב שהם העלו את הריבית על ההלוואות. מנגד, בפיקדונות הגופים המוסדיים הואט קצב הגידול ביחס לשנים הקודמות.

באשר לשיעור התמסורת (גלגול ריבית בנק ישראל לריבית שמקבלים הלקוחות), בעוד שהיא כאמור גולגלה במלואה לריבית על ההלוואות במגזרי הפעילות השונים (למעט ההלוואות לדיור), שיעור התמסורת אל הפיקדונות, על אף שעלה במהלך השנה, עודנו נמוך יותר והריבית הגבוהה גולגלה בעיקר לפיקדונות המגזר העסקי ופחות למגזר הפרטי.

הבנקים לא צפויים להיפגע מהורדת דירוג של ישראל

על פי הדוח, מערכת הבנקאות הישראלית המשיכה לשמור על איתנותה במהלך שלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2023. ביחסי ההון והנזילות נשמרה רמה גבוהה וזאת, בין היתר, בזכות הרווחיות הגבוהה של המערכת בהשוואה לשנים האחרונות בעיקר עם גידולו של תיק האשראי והעליה של סביבת הריבית. עם זאת, בבנק ישראל הוסיפו כי במהלך שנת 2023 הואט קצב הצמיחה של תיק האשראי בכל מגזרי הפעילות, פרט למגזר העסקים הגדולים, גם אם איכות תיק האשראי נותרה טובה, על אף עלייה ניכרת בהוצאות להפסדי אשראי.

"גם הורדה אפשרית של דירוג האשראי למדינת ישראל, ככל שתתרחש, לא צפויה לפגוע באופן מהותי ביחס ההון של הבנקים", כתבו בבנק ישראל.

הסיכון בענף הבינוי גדל

בבנק ישראל ציינו עוד כי בין המגזרים שבהם עלה סיכון האשראי, בולט ענף הבינוי, כאשר האשראי לענף זה מהווה קרוב ל-20% מסך האשראי העסקי במשק, וכרבע מסך האשראי העסקי הבנקאי. "החברות בענף זה, שהן לרוב ממונפות מאוד, התמודדו עוד ערב המלחמה עם הוצאות מימון גדלות ועם ירידה משמעותית בביקוש, לצד מגמה מתונה של ירידת מחירים. עם פרוץ המלחמה נסגרו מרבית אתרי הבנייה בשל היעדרות של עובדים פלסטינים, שחלקם גבוה ומרכזי במיוחד בפרויקטים שנמצאים בתחילתם ונכון לסוף התקופה הנסקרת רק כמחצית מאתרי הבנייה פעילים. הקיפאון בבנייה עלול להשפיע משמעותית על קצב ההתקדמות בפרויקטים, על תזרים ההכנסות הצפוי לחברות ועל יכולת של חלק לן המשיך ולשרת את חובותיהן למערכת הפיננסית", הוסבר בדוח.

כאשר מרחיבים את היריעה לכלל הענף הבינוי והנדל"ן, מתברר כי האשראי לחברות בענפים אלה מהווה 38% מיתרת האשראי הבנקאי העסקי ו-44% מסך החוב הסחיר במשק. לפי סיווגי הלמ"ס, מדובר על כ 50 אלף חברות שמשתייכות לענף "בינוי" ועוד כ-30 אלף לענף "פעילויות בנדל"ן". בהיבט של גודל, למעלה ממחצית מהאשראי הבנקאי ניתן לעסקים גדולים, ושיעור זה מגיע לכשני שלישים בענף הבינוי ו-40% בענף הפעילויות בנדל"ן. כמו כן עסקים גדולים רבים הם חברות פרטיות: בחינה פרטנית של 25 החברות הציבוריות הגדולות בענף הבינוי מעלה כי בידן אשראי בנקאי בהיקף של 36 מיליארד שקל, מתוך 118 מיליארד שקל אשראי בנקאי לעסקים הגדולים. משמע שיש נתח גדול מהאשראי הבנקאי לענף, שניתן לחברות פרטיות גדולות, שאינן ציבוריות.

"בדומה לשאר הענפים, גם מדדי הסיכון - כגון שיעור האשראי שבפיגור שמעל 90 יום - של ענף זה עלו ומצביעים על ירידה באיכות של יתרת האשראי, בעיקר בענף הבינוי עצמו (אולם, הרמה עדיין נמוכה ועומדת על 0.43% בלבד). יתר על כן, ההשפעה של המלחמה על הפעילות חזקה במיוחד בענף זה: בסקר החירום של הלמ"ס (פורסם בסוף דצמבר) דיווחו כרבע מהחברות בענף הבינוי על הפחתה של למעלה מ-80% מהפעילות, וקרוב למחצית מהחברות דיווחו על צפי לפגיעה של מעל 50% בהכנסותיהן", הסבירו בבנק המרכזי.

לפי הדוח, בפרויקטים שבהם כבר החלה בנייה הירידה בפעילות מגבירה את הצורך של חברות הבנייה באשראי זמין, הן כדי להתמודד עם הירידה בתזרים המזומנים מהמכירות, שמצויות במגמת ירידה, והן כדי לממן את הוצאות הבנייה (בעיקר את הקבועות שבהן).

"מלבד זאת, בעקבות עצירת התקדמות הבנייה בחלק מהאתרים עלול גם זרם התשלומים מהרוכשים שכבר חתמו על חוזי רכישת דירות להיפגע (אולי גם בעקבות הארכת חוזי הרכישה). גם בפרויקטים שבהם טרם החלה הבנייה נדרשות החברות לשלם הוצאות מימון לקרקעות שכבר נרכשו, והקושי גדול יותר ככל שהקרקעות נרכשו במחירים גבוהים ובמינוף גבוה יותר", הוסבר בדוח.

על רקע יש, זה לבחון את התפלגות האשראי לענף הבינוי והנדל"ן לפי התקדמות הבנייה בנכס המשמש בטוחה לאשראי. לפי דיווחי הבנקים בסוף הרבעון השלישי של 2023 מתוך אשראי מאזני בסך 288.5 מיליארד שקל לענף הבינוי והנדל"ן, 98 מיליארד שקל (34.5%) ניתנו לפרויקטים המובטחים בקרקע גולמית, דהיינו כזאת שלא החל בה תהליך פיתוח על ידי היזם, שלב מקדים לבנייה. 48 מיליארד שקל נוספים (17%) הם בפרויקטים הנמצאים עדיין בתהליכי בנייה, דהיינו כאלו שהחלו בהם תהליכי פיתוח ואולי אף בנייה אך הם טרם הושלמו. כאמור אם הקיפאון בענף הבנייה יימשך, תיפגע היכולת של החברות המנהלות את הפרויקטים שהם בשלבי התחלה לקבל תזרים של הכנסות ולשרת את חובותיהן".

"כיוון שחברות הבינוי צורכות שיעור מרכזי בסך האשראי במשק, הענף מאופיין בריבוי של חברות קטנות, וישנה קישוריות ענפית גדולה בתוך הענף (חברות גדולות שוכרות את שירותיהן של חברות קטנות יותר) - הרי אם הציפיות השליליות תתממשנה, ההשלכות על מאזני המוסדות הפיננסיים עלולות להיות גדולות", הזהירו בבנק ישראל.

עם זאת הם ציינו מספר גורמים שעשויים לפעול לטובת מיתון ההשלכות השליליות. "ראשית, לא מעט מהחברות מחזיקות מלאי של דירות לא מכורות אותן הן מקוות למכור בתנאים נוחים יותר עבורם. על כן, במידה ותצטרכנה, החברות תוכלנה לשרת את חובן על ידי מכירת חלק מהמלאי ובכך להימנע מכשל אשראי. כמו כן, גם במידה וחברות לא תוכלנה להחזיר את חובן, רוב האשראי מבוטח על ידי בטוחות איכותיות וכושר הספיגה של הבנקים גדול. על כן, גם במקרה של כשל בהחזרי החוב המוסדות הפיננסיים המלווים יקבלו לידיהם נכסים בעלי שווי גבוה, שאותם יוכלו לממש. זאת ועוד, בכל הנוגע למערכת הבנקאות, ההוראות הרגולטוריות של השנים האחרונות, הספציפיות לענף הבינוי והנדל"ן, יצרו כריות ביטחון אשר יאפשרו ספיגה של זעזוע תוך מזעור הסיכון שיהפוך לאירוע מערכתי".

עלייה בסיכון של ישראל

בפרק המאקרו של דוח היציבות, בנק ישראל מציין כי הסביבה המאקרו-כלכלית עלתה ברמת הסיכון שלה, מבינונית-גבוהה בתחילת השנה לרמת סיכון גבוהה במחצית השנייה של 2023. הסיבה לעלייה זו נעוצה בכמה גורמים מרכזיים.

ראשית, ההשפעה השלילית על הצריכה הפרטית ועל שער החליפין בתחילת המלחמה. כך, הצריכה הפרטית ירדה בחדות באוקטובר והביאה לירידה ברכישות בכרטיסי אשראי, ושער החליפין של השקל פחת בחדות אל מול הדולר ואל מול מטבעות מרכזיים נוספים. הפיחות בשקל הוביל להתערבות מצד בנק ישראל, שהשיק תוכנית למכירת 30 מיליארד דולר בשוק המט"ח, במטרה לייצב את המטבע הישראלי. ההשפעות השליליות נחלשו עם הזמן. השקל החל להתחזק כבר בנובמבר וגם היקף רכישות הישראלים החל להתאושש.

הגורם השני הוא המחסור הנרחב בעובדים, זאת לאור היקף מגויסים חסר תקדים למילואים ואי הכנסת עובדים פלסטינים לישראל. בנוסף, בתחילת המלחמה חלק נרחב ממערכת החינוך הושבת והביא למגבלות בהגעת עובדים לעבודה. דוח הבנק מתאר כי גם גורם זה התמתן, ככל שהזמן עבר היקף המגויסים הצטמצם ורוב המועסקים חזרו לעבודתם. שיעור הנעדרים בשל סיבות כלכליות (הוצאה לחל"ת) צנח משמעותית בחודש דצמבר.

הדוח מוסיף ומציין את הגידול הצפוי בתקציב הביטחון ושיקום נזקי המלחמה, הצפויים להביא להגדלת יחס החוב תוצר של ישראל בטווח הקצר, כגורם השלישי לעליית הסיכון לסביבה הכלכלית של ישראל.

כתוצאה מעליית הגירעון והוצאות הממשלה, פרמיית הסיכון של ישראל עלתה, חברות הדירוג השונות הציבו את ישראל תחת מעקב שלילי להורדת דירוג האשראי ואף הורידו את תחזית הדירוג לשלילית, למשל חברת S&P. הסיכון בא לידי ביטוי בעליית תשואות האג"ח הממשלתיות ובאופן דומה בשוק ביטוחי האג"ח. כך, אג"ח CDS ל-5 שנים זינק לשיא של 144 נקודות בסיס.

בנק ישראל סיכם את עיקרי הדוח בכך ש"ככל שמשך הלחימה, היקפה והשלכותיה השליליות על הכלכלה יתעצמו, למערכת הפיננסית צפויים אתגרים נוספים".

עוד כתבות

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

ה-FDA חסם את החיסון של מודרנה לשפעת. אז למה המניה עולה?

רשות המזון והתרופות האמריקאית הודיעה למודרנה כי לא תבחן את הבקשה שלה לאישור חיסון חדש מבוסס RNA לשפעת; המשקיעים לא מתרגשים ● הניסוי שיכול להיות הזדמנות חדשה לטיפול בשבץ ● והחברה שמנסה לטפל בהלם בלי זריקות ● השבוע בביומד

ירושלים / צילום: Shutterstock

זינוק חד של 25% בתוך חודש בהיצע הדירות החדשות בירושלים

מנתוני הלמ"ס עולה כי בעוד שהיצע הדירות בתל אביב פחת במחצית האחרונה של השנה שעברה, זה שבירושלים עלה ● מה הוביל לכך, והאם בעקבות הרחבת ההיצע מחירי הדירות יירדו?

בודקים את המיתוס. משולש ברמודה / צילום: Shutterstock

לא עב"מים: זה ההסבר לתופעת משולש ברמודה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: איך יכול להיות שבברמודה נרשמו כל־כך הרבה תאונות? למדע יש תשובות טובות

חלב של טרה / צילום: גלובס

רשות התחרות תקנוס בכ-18 מיליון שקל את החברה המרכזית למשקאות

העיצומים פורסמו להערות הציבור לקראת ביצועם, והם יוטלו בגין הפרות שקשורות בין היתר להתערבות בקביעת מחירי המדף של מוצרי טרה, שנמצאים בשליטת החברה, וכן בשל חשד להתערבות במיקום המוצרים על המדפים ברשתות השיווק

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל־כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

Ring Air של חברת Ultrahuman / צילום: באג

הגאדג'ט שרוצה להחליף את השעונים החכמים

חברת Ultrahuman נכנסת לישראל עם הטבעת החכמה Ring Air, שמנטרת את הבריאות ואת השינה ● העיצוב מאסיבי, הסוללה מספיקה לחמישה ימים, והמחיר יחסית גבוה - כמעט כמו שעון חכם, שמציע הרבה יותר

מימין: רועי זיסאפל, שבתאי אדלרסברג, דורון בלשר / צילום: יח''צ, תמר מצפי, ניר סלקמן

הישראלית שנכנסה לרשימת המניות המומלצות של אופנהיימר

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● רדוור קפצה לאחר שהחברה הודיעה על תוכנית לרכישה עצמית של מניות ● לאחר שמנייתה הגיעה לשיא לפני כשבועיים, על רקע ההאצה בביקוש לחשמל לתשתיות AI - אורמת נכנסה לרשימת המניות הישראליות המומלצות של אופנהיימר ● ואודיוקודס נסחרת סביב רמות שפל של שנתיים

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

ניר גלבוע / צילום: ערן בן ברוך

הצלף שהקים צבא למלך נפאל עומד בראש חברת שמירה שמגלגלת מיליארד שקל בשנה

"בהתחלה אבא ואני עבדנו בעצמנו​. הוא התעקש שנשמור חצי-חצי בלילות, אבל הפריע לי שהוא יוצא לשמור. התווכחנו לא מעט על העסק. אחרי שלוש שנים הוא קיבל התקף לב ומת. החלטתי להמשיך כדי להנציח" ● שיחה קצרה עם ניר גלבוע, מייסד ומנכ"ל קבוצת האבטחה צוות 3

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ביהמ"ש הכריע: מתי חוב ארנונה בן 15 שנה מתיישן?

בית המשפט קבע: חוב ארנונה ישן לא נמחק אם נעשו ניסיונות גבייה ● אשת קבלן שקרס תחויב בהחזר הלוואות של 2.3 מיליון שקל בשל שיתוף בחובות ● וביטול חבילת נופש יום אחרי הרכישה בקבוצת וואטסאפ הוכר כ"עסקה מרחוק" המזכה בהחזר חלקי ● 3 פסקי דין בשבוע

טיפול בפסולת של חברת מפעת (להב) / צילום: מתוך מצגת החברה

השקעות של חצי מיליארד שקל בחודשיים - הגופים שהופכים פסולת לכסף: "אנחנו לא מושפעים מטילים או מ-AI"

ייצור האשפה לנפש בישראל הוא מהגבוהים בעולם ומניב צמיחה נאה לחברות הפועלות בתחומי האיסוף והטיפול בפסולת ● לאחרונה מושך התחום גופי השקעה גדולים, שהזרימו מאות מיליוני שקלים לחברות הפועלות בו: "זה לא שיום אחד תקום אפליקציה שתאסוף אשפה. בסוף מישהו צריך לקחת את זה, וההיקפים הולכים וגדלים"

נבחנים בבחינה / אילוסטרציה: Shutterstock

האנגלית יוצאת מהפסיכומטרי ותהפוך למבחן חדש

מדצמבר 2026 יופרד תחום האנגלית מהבחינה הפסיכומטרית, ומעתה היא תכלול שני תחומים בלבד: חשיבה מילולית וחשיבה כמותית, כאשר רמת האנגלית תיבחן בבחינה נפרדת וממוחשבת ● בעקבות זאת משך הבחינה יתקצר בשעה ● השינוי ישפיע על הקבלה למוסדות האקדמיים החל מ-2027, וכל מוסד יחליט לגבי כל מסלול לימוד האם הקבלה תדרוש גם ציון באנגלית

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

מצלמה של חברת עין שלישית / צילום: עין שלישית

האסיפה הכללית של עין שלישית אישרה מכירת 30% לאדג' האמירתית

העסקה נחתמה בינואר אשתקד, ובמסגרתה תשקיע אדג' כ־10 מיליון דולר בתמורה לכ־30% ממניות חברת בעין שלישית, המפתחת מערכות אלקטרו־אופטיות מבוססות בינה מלאכותית ● המהלך יצא לפועל לאחר שאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון העניק את האישור הנדרש לעסקה

מי מנסה לפתות אותנו למשוך את כספי קרן הפנסיה שלנו? / אילוסטרציה: Shutterstock

"אין שום סיבה להשאיר שם את הכסף": כך מנסים לפתות אנשים לשבור את החיסכון הכי גדול שלהם

נציגי החברות לאיתור כספים לא בוחלים בשום נימוק כדי לשכנע אתכם להוציא כספי חיסכון, החל מ"אין שם תשואה", דרך "עדיף להשקיע בזהב" ועד "מי מבטיח שתגיע לגיל 65" ● הם לא מספרים על הפגיעה שתיגרם לכם בפנסיה ובכיסויים הביטוחיים, ועל העמלה השמנה שתצטרכו לשלם להם ● כיצד המדינה מנסה לטפל בתופעה, וגם: הדרך בה תוכלו לאתר את הכסף בעצמכם

שי דורון

"מסרבת לטיפוסים מגעילים": הכדורסלנית שפתחה בקריירה חדשה ומפתיעה

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות

עזה / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

ראש מיליציית אבו שבאב: "מפעילים לחץ על חמאס, השגנו תוצאות גדולות ברפיח"

דובר הוועדה לביטחון לאומי באיראן: "סבורים שהמשטר בישראל הוא הבעיה המרכזית באזור" ● הפגנות ענק לתמיכה בעם האיראני גם בצפון אמריקה: עשרות אלפים בלוס אנג'לס, סן דייגו וטורונטו ● מוקדם יותר נערכה הפגנת ענק במינכן ● בנו של השאה האיראני הגולה: "מתקפה עשויה להאיץ את נפילת המשטר" ● עדכונים שוטפים

משרדי וואוי ישראל / צילום: איל יצהר

החברה הסינית שסוגרת את חטיבת הענן בישראל - 60 איש יפוטרו

חברת Huawei, שפועלת בארץ באמצעות מרכז הפיתוח טוגה נטוורקס, מודיעה על סגירת פעילות הענן ופיטורי כ־60 עובדים, זאת לאחר שבסוף 2023 סגרה גם את פעילות האחסון וצמצמה עשרות משרות בעקבות המלחמה