גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הישראלים מעדיפים השקעה בקרנות פסיביות, האם הם צודקים?

הנכסים של תעשיית קרנות הנאמנות הפסיביות גדולים כיום מנכסי הקרנות האקטיביות המסורתיות בפער ניכר, גם בתמיכת התגברות הטרנד של קרנות העוקבות אחרי מדד S&P 500 ● מה ההבדל בעלויות למשקיע הפרטי, ואילו שיקולים יש לשקול בבחירת הקטגוריה ומנהל הקרן

מעדיפים השקעה בקרנות פסיביות / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
מעדיפים השקעה בקרנות פסיביות / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הכותב הוא יו"ר מיטב ניירות ערך

תעשיית קרנות הנאמנות שינתה בעשור האחרון את פניה, וביתר שאת לאחרונה, כשמעבר לנסיקה בנכסי הקרנות הכספיות, השינוי הטקטוני התרחש ביחסי הכוחות שבין התעשייה האקטיבית לזו הפסיבית.

במשך שנים רבות התעשייה האקטיבית המסורתית (תעשיית הקרנות ללא הכספיות) בישראל שלטה בכיפה, במונחים של סך הנכסים שניהלה, וכך בדצמבר 2021 הסתכמו נכסי התעשייה האקטיבית המסורתית ב-208 מיליארד שקל, למול 175 מיליארד שקל בקרנות הפסיביות.

כיום התמונה הזו שונה מאוד. מאז מרץ 2023, עברו נכסי הקרנות הפסיביות את נכסי הקרנות האקטיביות המסורתיות, ומאז הפער הלך וגדל וכיום נכסי התעשייה הפסיבית עומדים על כ-203 מיליארד שקל בעוד נכסי התעשייה האקטיבית עומדים על כ-151 מיליארד שקל. חלק ניכר מהמהפך הזה נובע מהטרנד המדהים של נהירת הציבור וגם הגופים המוסדיים אל הקרנות הפסיביות שעוקבות אחרי מדד S&P 500.

השינוי הזה לא בלעדי רק לשוק המקומי, והתרחש בכל העולם ובפרט בארה"ב. ציבור המשקיעים מגלה העדפה לקרנות הנאמנות הפסיביות משתי סיבות עיקריות:

● עלויות נמוכות: דמי הניהול בקרנות הפסיביות בארה"ב נמוכים בהרבה בהשוואה לשיעורם בקרנות האקטיביות. יש שם משמעות עצומה ליתרון לגודל, וזה מאפשר למנהלי הקרנות לגבות דמי ניהול נמוכים במיוחד עד כ-0.03% בשנה!

● הקושי של קרנות הנאמנות האקטיביות "להכות את המדד": קרנות אקטיביות בארה"ב מתקשות להשיג תשואה שעולה על מדד הבנצ'מרק (הייחוס) שלהן, כך עולה ממחקרים רבים. וגם אם חלקן מצליחות בכך, הן מתקשות לשמר את ההישג הזה בעקביות לאורך זמן. הסיבה המרכזית היא דמי הניהול שגובים מנהלי הקרנות הפוגעים בתשואה שמשיגים המשקיעים.

הבחירה - לא בהכרח מהסיבות הנכונות

בישראל, הסיבות האלה קיימות במידה חלקית בלבד. ראשית, הפער בדמי הניהול שגובים מנהלי הקרנות האקטיביות לעומת הפסיביות הוא קטן בהרבה ביחס לארה"ב, שכן כאשר משקיע בישראל קונה, ובשלב מסוים מוכר, יחידות בקרן נאמנות אקטיבית, הוא אינו משלם עמלת קנייה או מכירה. הוא כן משלם את העמלות הללו כשהוא קונה קרנות נאמנות פסיביות - מחקות או קרנות סל, כך שהעלות הכוללת עבורו לא שונה בהרבה, במרבית המקרים, מהעלות בקניית קרן אקטיבית.

כמו כן, יש לא מעט קרנות נאמנות אקטיביות בישראל שמצליחות להשיג תשואה יותר גבוהה מהבנצ'מרק שלהן, וזאת למרות ואחרי ניכוי דמי הניהול שהן גובות. זה נכון במיוחד לגבי קרנות שמתמחות במניות בישראל, שכן השוק הישראלי הוא הרבה פחות משוכלל מזה האמריקאי, שאת מדדיו אכן קשה מאוד להכות - גם לקרנות נאמנות אמריקאיות, ובוודאי לכאלו המנוהלות מישראל.

ואשר לקרנות שמתמחות באיגרות חוב בישראל או בתערובת של מניות ואג"ח ישראליות, גם כאן יש לא מעט קרנות שאכן מצליחות להשיג יותר ממדד הבנצ'מרק.

אז מדוע בכל זאת ניכרת העדפה של המשקיעים בישראל לקרנות פסיביות שמחקות מדד בורסאי מסוים?

התשובה בעיניי טמונה גם בחוסר הבנה, במידה מסוימת גם בעצלות לנסות ולאתר קרנות אקטיביות שמוכיחות את עצמן לאורך שנים ונהנות לאורך זמן מדירוגים גבוהים בבנקים, וקשורה גם לשקיפות שמספקת הקרן הפסיבית שמחקה מדד מסוים. כשאתה קונה קרן פסיבית, אתה יודע בדיוק מה אתה קונה, בעוד שכאשר אתה קונה קרן אקטיבית, אינך יודע את הרכבה הנוכחי, וכמובן לא העתידי, וצריך לסמוך על מנהל הקרן שינווט נכון את השקעותיה.

אבל, יש סיבה נוספת וחשובה והיא קשורה ביועצי ויועצות המערכת הבנקאית. לאלו הרבה יותר קל לכוון את הלקוחות לקרנות מחקות מאשר לאקטיביות - לא רק טכנית אלא גם בהיבט האחריות. כשיועץ ממליץ ללקוח שלו על קרן נאמנות אקטיבית, הוא מסתכן בכך שמנהל הקרן יאכזב את לקוחותיו והאשמה תופנה אליו. לעומת זאת, כשהוא ממליץ על קרן מחקה, למשל על מדד מרכזי כמו S&P 500, מה שיקרה למדד - זה מה שיקרה לקרן. קל מאוד להסביר זאת וקשה להאשים בכך את היועץ.

עיוות מחירי מניות והחלשת המחקר

ולא מדובר רק בקרנות מחקות ובמשקיעים פרטיים. חלק ניכר מהתעשייה הפסיבית מיוצג על ידי קרנות הסל. אלה, שהיקף נכסיהן מגיע ל-127 מיליארד שקל, נקנות בעיקר על ידי הגופים המוסדיים, קרי גופי החיסכון לטווח ארוך הגדולים. זאת, לעומת הקרנות המחקות שהיקף נכסיהן מגיע ל-76.3 מיליארד שקל, שנקנות כמעט באופן בלעדי על ידי הציבור, מנהלי תיקים ובתי פמילי אופיס. מכאן שהגידול בנכסי קרנות הסל הישראליות נובע גם מזרם הכניסה הכמעט אוטומטי לגופים המוסדיים, שנהנים מהטבות מיסוי.

חשוב לציין שההעדפה הגוברת של הלקוחות ויועצי המערכת הבנקאית לקרנות מחקות, טומנת בחובה שני סיכונים לא פשוטים: עיוות מחירי המניות ודעיכה של היכולת האנליטית.

ככל שהתעשייה הפסיבית הולכת וגדלה וצוברת נכסי ציבור, כך עולים שערי המניות במדדים שאותם היא מחקה. העלייה היא בכל אחת מן המניות הנכללות במדד, כל אחת לפי משקלה, שכן כך מתחלק ביניהן הכסף שנכנס. זה עלול לדחוף שערי מניות מסוימות הרבה מעבר לערכן הכלכלי בזכות היכללותן במדד, וגם להפך, כשיוצא כסף מהקרנות האלה בעת משבר. דמיינו מצב שבו כל הכסף המושקע במניות מושקע באמצעות קרנות פסיביות. הציבור יכול להביא את המדדים לנקודת שיא או לחלופין לנקודת שפל, שכן לקרנות האלה, שהן טכניות במהותן, אין שום אפשרות שלא לקנות מניות ב-100% מהכסף שהן מקבלות או שלא למכור מניות בכל הכסף שיוצא מהן.

לעומת זאת, למנהלי קרנות נאמנות אקטיביות יש גמישות בהחלטה באיזו עוצמה לפעול ובאילו מניות, גם משום שהם שומרים כמעט תמיד על שיעור מסוים של נזילות. בנק ישראל כבר הזהיר במחקר לפני יותר משנתיים מפני הסכנה הזו.

ובסוגיית הניתוח האנליטי, ירידה בנכסים שמנהלות קרנות אקטיביות מקשה על היכולת של תעשיית הקרנות וניהול תיקי השקעות להעסיק מנהלי השקעות ואנליסטים איכותיים בשכר ראוי, ועלולה להחליש מחקר איכותי לגבי שווין של מניות.

ולמשקיע הפרטי המתלבט בין השקעה בקרנות אקטיביות לבין קרנות פסיביות, המלצתנו היא כזו: בכל הקשור להשקעה בחו"ל, ובעיקר בארה"ב, כובד המשקל צריך להיות על קרנות פסיביות, ובכל הקשור להשקעות בישראל הדגש צריך להיות על קרנות אקטיביות.

בבית ההשקעות מיטב מנוהלות בין השאר גם קרנות נאמנות. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק.

עוד כתבות

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי חוזרת רשמית לכס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבוצה של החברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת"א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בחודש ינואר 2026, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1% לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה והתייקרו בכ-0.8%

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון