היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נתן ווייל, לע''מ
המשנה ליועמ"שית, עו"ד גיל לימון, תיאר במכתב חריף ששלח היום (א') אל מזכיר הממשלה יוסי פוקס, פרקטיקה שבה נוהגים בעת האחרונה חלק מהשרים על־מנת לאשר החלטות במסלול עוקף לייעוץ המשפטי. לפי המכתב, שנשלח על דעתה של היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב־מיארה, התקבלו החלטות באופן לא תקין שמשליך על הכלכלה ועל הביטחון. בין המקרים שהביאו לביקורת החריפה נמנים אישור הבאת עובדים זרים, העברת כספים לרשויות יישובי קו התפר והקמת מערכי אכיפה במועצות המקומיות.
● לקריאת המכתב המלא
עו"ד לימון כתב לפוקס כי החלטות הממשלה שהתקבלו בניגוד לעקרונות, צריכות לבוא לדיון מחדש בממשלה. "גם בשעת חירום קיימת חשיבות בשמירה על תהליכי עבודה תקינים בממשלה, בעיקר ביחס להצעות החלטה מהותיות", כתב. למעשה, מכך עולה כי עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא שאין להחלטות אלה תוקף. כעת ראש הממשלה בנימין נתניהו ומזכיר הממשלה יצטרכו להחליט אם להיענות לעמדת הייעוץ המשפטי, ולאשר את ההחלטות מחדש.
● פרשנות | משא-ומתן, טקטיקות וסכסוכים: איך באמת עובדים הרכבי השופטים
● "נפעל לפי המלצת ועדת האיתור"? בדיקת עובדות למ"מ נשיא בית המשפט העליון
"המכתב נשלח בעקבות מספר אירועים מהעת האחרונה, בהם הובאו לאישור הממשלה, תוך כדי ישיבתה, החלטות מהותיות בהיעדר תשתית מקצועית ומשפטית מתחייבת, או כאשר נאמר מראש כי קיימת מניעה משפטית לכך", כתב לימון.
במכתב הוא מתאר את אופן העברת ההחלטות: "אירעו מספר מקרים בהם תוך כדי ישיבת הממשלה או ועדת השרים, הובאו לדיון תוספות מהותיות להחלטות שנידונו, ואף הצעות החלטה חדשות לחלוטין, שלא הופצו מלכתחילה לשרים. הצעות אלה אושרו מבלי שהתבצעה לגביהן עבודת מטה מקצועית או משפטית הנדרשת לפני הבאתן לדיון".
בסוף הדיון, ההצעה הועלתה בעל־פה
רצף אירועים מהחודשים האחרונים הביאו את המשנה ליועמ"שית להוציא את המכתב החריף. במכתב צוינה ישיבת ממשלה שנערכה ב־4 בפברואר. לפי עו"ד לימון, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' העלה בעל־פה תוספות מהותיות בסופו של דיון בנושא "התוכנית הממשלתית לתמרוץ ולהאצה של ענף הנדל"ן והבנייה למגורים". הדבר קרה לאחר שראש הממשלה ושרים עזבו את הדיון, כאשר התוספות אף לא נכללו בהצעת המחליטים שהופצה מראש לשרים. "נציגי הייעוץ המשפטי לממשלה שנכחו בדיון הבהירו כי לא ניתן להצביע על אישור תוספות אלה, שכן לגבי אחת נקבע עוד לפני הדיון כי קיימת מניעה משפטית לכלול אותה בהחלטה". למרות זאת, שתיים מהתוספות אושרו.
ההחלטה לגביה צוין כי יש מניעה משפטית היא זו שהעלה סמוטריץ' באשר להבאת עובדים זרים באופן פרטי, במטרה להתמודד עם המחסור בענף הנדל"ן עקב המלחמה. במקביל להגדלת מכסת העובדים הזרים ל־80 אלף במסגרת ההסכם הבילטרלי הקיים, אישרה הממשלה להביא עוד עובדים במסלול פרטי ללא הסכם בילטרלי (שנועד בין היתר למנוע סחר בעובדים וניצולם) המאפשר את הבאת העובדים מכל מדינה, גם ללא הסכם מולה. הייעוץ המשפטי הבהיר כי יש צורך בערובות שיבטיחו שלא יהיה ניצול לרעה של העובדים, גם נוכח הסכמים בינלאומיים להם ישראל מחויבת. ההצעה כאמור אושרה בניגוד לעמדת הייעוץ המשפטי.
"לא מטעמי דחיפות, אלא כדי לעקוף"
ההחלטה השנייה באותה הישיבה הייתה כי משרתי המילואים יקבלו 25% מהמגרשים של "מחיר למשתכן". לפי גורמים במשרד המשפטים, ההחלטה התקבלה ללא השלמת הבדיקה המקצועית והמשפטית. גם במקרה הזה ההצעה שהועברה מראש לדיון לא כללה את התוספת שהועלתה בסופו של דבר.
החלטה אחרת שלא הייתה על סדר היום והועלתה בדיון הייתה של שר הפנים משה ארבל. בדצמבר 2023 העלה השר הצעה להעביר 50 מיליון שקל לרשויות יישובי קו התפר בשל צורכי ביטחון. ההצעה הועלתה מבלי שנעשתה עבודת מטה מול משרד הביטחון, ולאחר שהייתה מחלוקת בין השר לבין יועמ"ש משרד האוצר, שדרש בחינה של משרד הביטחון בנוגע לצורכי הביטחון.
בתגובה מסר השר ארבל לגלובס כי העלאת הצעות בדיון היא פרקטיקה מקובלת, וכי מדובר בכספים של משרד הפנים. "עמדתו של יועמ"ש משרד האוצר נשמעה בדיון. הוא התנגד, והצבענו למרות עמדתו. הייתה עבודת מטה מול אגף תקציבים, והיו חילוקי דעת מול הייעוץ המשפטי".
החלטה נוספת התייחסה להקמת מערכי אכיפה במועצות המקומיות. ההצעה אושרה, על־פי גורמים, לאחר שעלתה מבלי שהייתה מתוכננת לסדר היום, ומבלי שנבדקה התשתית המקצועית על־ידי משרד הביטחון.
במכתבו ציין עו"ד לימון כי רק במקרים חריגים ניתן להביא לאישור הממשלה הצעות שלא הופצו לשרים, אך באף אחד מהמקרים לא הוצגו טעמים מיוחדים לכך. "תיאור הדברים מעורר חשש כי השימוש בסמכויות החריגות נעשה שלא מטעמי דחיפות, אלא כדי לעקוף את דרכי העבודה התקינות של הממשלה, במטרה לדון בנושאים שלא הושלמה לגביהם הבחינה המקצועית והמשפטית הנדרשת, או חמור מכך - שההתנהלות נועדה להביא לדיון הצעות החלטה שלגביהן נקבעה מניעה משפטית".