גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חוק הבוררות המסחרית הבינלאומית עבר בישראל: כך זה ישפיע על המגזר העסקי

הכנסת אימצה אל הדין הישראלי הסדר שקבע האו"ם לגבי ניהולן של בוררויות בינלאומיות, ששותפות לו 80 מדינות ● על מי צפוי החוק החדש להשפיע, מי ירוויח ממנו והאם ישראל תהפוך לצומת מרכזי של יישוב סכסוכים בין תאגידים זרים ● גלובס עושה סדר

לשכת המסחר הבינלאומית. האם גם ישראל תהפוך להאב של בוררויות? / צילום: Shutterstock
לשכת המסחר הבינלאומית. האם גם ישראל תהפוך להאב של בוררויות? / צילום: Shutterstock

השבוע הצביעה הכנסת בעד חקיקתו של חוק הבוררות המסחרית הבינלאומית, ויישרה קו עם למעלה מ-80 מדינות ברחבי העולם בכל הנוגע למנגנון של יישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, שיותר ויותר תאגידים בוחרים בו.

לחוק שעבר השלכות כלכליות ודיוניות פוטנציאליות לא מבוטלות. גלובס עושה סדר בשאלות שמתעוררות בעקבות קליטתו של החוק הבינלאומי אל תוך הדין הישראלי.

כמה בוררות מסחרית היא נפוצה?

בשנים האחרונות יותר ויותר חברות מעדיפות לפתור את הסכסוכים שלהן מחוץ לכותלי בית המשפט, כלומר בבוררות או בגישור. בוררות היא מנגנון שבו הצדדים מסכימים על אדם אחד או יותר שיכריע ביניהם. כשמדובר בחברות בינלאומיות, מעידים עורכי הדין, העדפה זו הפכה במובנים רבים לברירת המחדל. 

הסיבות לכך מגוונות, ובצד שאיפה להליך מהיר ויעיל הן כוללות גם רצון בחשאיות, ופחות פיקוח של בתי המשפט. אם מוסיפים לכך גם סחבת ודין לא אחיד בבתי המשפט, הרי שמעטות החברות שיבחרו לנהל שם את ענייניהן. "בוררות בינלאומית מוסכמת מראש מונעת מחלוקות בדבר סמכות שיפוט בין מדינות ופותרת את החשש של כל צד מלהתדיין 'במגרש הביתי' של הצד השני", מסבירים עוה"ד דרור ורסנו וניר וינטראוב ממשרד ארנון, תדמור-לוי. 

עו"ד גדעון וינבוים, שותף וראש מחלקת הליטיגציה ויישוב הסכסוכים במשרד ERM אפשטיין, רוזנבלום מעוז, מוסיף כי החוק "עשוי לתת יותר ודאות בשורה של נושאים הנוגעים להליך הבוררות הבינלאומית, ואנחנו מקווים שעם חקיקתו קיום בוררות בינלאומית בישראל יהפוך לדבר מקובל ואטרקטיבי גם למתדיינים זרים".

גם קודם אפשר היה ללכת לבוררות. למה צריך חוק חדש?

החוק שחל בישראל משנות ה-60 לא כלל שום התייחסות לבוררות בינלאומית, כלומר זו שמתנהלת בין שחקנים זרים, והוא לא תאם את ההסדר שגיבש האו"ם, המכונה "חוק המודל", שאומץ בלמעלה מ-80 מדינות ברחבי העולם. עכשיו הוא כן.

עו"ד אנדרו מקנזי, שותף בפירמת עורכי הדין הבינלאומית DLA Piper, המשמש בפירמה כראש תחום ליטיגציה, בוררות וחקירות באזור המזרח התיכון, מסביר כי "החוק מעניק לעסקים את הביטחון לעסוק בעסקאות בתוך ישראל. בדומה לחוק הבוררות משנת 1996 עבור לונדון, חקיקה זו ממצבת את ישראל כמרכז בוררות חזק, המטפח סביבה ידידותית לעסקים, שבה הצדדים יכולים לנהל הליכים בגמישות ובוודאות".

האם היעדר החוק היה הסיבה לכך שלא היו עד כה בוררויות בינלאומיות רבות בישראל?

עוה"ד מרינה רויזר, שותפה במחלקת הליטיגציה של ש. הורוביץ ושות', העוסקת בבוררויות בינלאומיות, ומי שליוותה את הליך החקיקה מקרוב כנציגה של הפורום הישראלי לבוררות בינלאומית, מסבירה כי "קשה לשים את האצבע על דבר אחד שמנע את זה, אבל לעובדה שישראל לא אימצה את חוק המודל עד עכשיו, ולא הייתה חלק מהסטנדרט הבינלאומי, היה משקל".

זה טוב למשק הישראלי? מי ירוויח מזה?

לפני המלחמה, קיוו כאן שישראל תהפוך ל"האב" לבוררויות בינלאומיות. היום התקווה הזו מעט יותר מאופקת, ובכל זאת יש מי שמאמינים שהחקיקה תביא לכאן יותר שחקנים זרים. ויותר שחקנים זרים הם גם יותר עבודה לעורכי הדין הישראלים - ואם הזרים האלה מסכימים להתדיין בישראל - זו גם הוזלה משמעותית של ההליך, מבחינת החברות הישראליות.

רויזר: "ההליך בישראל זול יותר ונוח יותר מאשר הליך בחו"ל, שיכול להיות יקר כל כך עד שניהול שלו יהפוך ללא כדאי". לכן, היא מסבירה, מבחינת החברות הישראליות זה מאוד מאוד דרמטי.

מי יפסיד?

עורכי דין ושופטים שאינם מיודדים עם הדין החדש. "החוק החדש יוצר הסדר שונה מהקיים והוא יכול לחול אוטומטית מבלי שהצדדים מבינים זאת", אומר עו"ד יעקב אנוך, שותף וראש מחלקת M&A ופרקטיקת הבוררויות הבינלאומיות במשרד פירון.

ומבחינת מדינת ישראל?

לדברי עו"ד גדעון אבן-אור, שותף במחלקת הליטיגציה ויישוב סכסוכים של AYR, עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות', העומד בראש תחום הבוררויות הבינלאומיות, מוסיף כי מבחינת החזון של המדינה, החקיקה היא הישג משמעותי. "ברגע שהחוק הישראלי מאמץ את חוק המודל, והופך אותו למשהו יותר מודרני וידידותי, זה אמור לתמרץ עסקאות ולהוריד חסמים".

עוד כתבות

ההפגנות בקמפוסים בארה"ב העירו את תעשיית הפייקים

המחאות בקמפוסים הפכו לוויראליות. אבל לא כל מה שפרסמו עליהן נכון ● המשרוקית של גלובס

דורון כהן / צילום: איל יצהר

משרד המשפטים בוחן ניגוד עניינים במועמדות דורון כהן ליו"ר רשות שוק ההון

דורון כהן, מנכ"ל האוצר לשעבר, מועמד לתפקיד יו"ר רשות שוק ההון לצד מ"מ יו"ר הרשות הנוכחי, עמית גל; והמשנה למנכ"ל חברת הביטוח ווישור, זיו כהן ● משרד המשפטים בוחן האם קיים חשש לניגוד עניינים במינויו של דורון כהן, שאחותו מכהנת כדירקטורית בלתי תלויה בחברת הביטוח מגדל

השכר הממוצע / צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע זינק: 14,108 שקל בחודש מרץ. ומה קרה בהייטק?

על פי "אומדני הבזק" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדובר בעלייה של כ-3.5% לעומת מרץ 2023 ● השכר הממוצע של עובדי הייטק בפברואר זינק ב-13% לעומת שנה שעברה

מקבוק אייר של אפל / צילום: יח''צ אפל

לעבור למחשב של אפל: כל הסיבות בעד ונגד

מי שהתרגל למערכת ההפעלה ווינדוס יתקשה להתרגל ל-MacOS, וגם ייאלץ להיפרד מחלק מהתוכנות המוכרות ● היתרון הבולט: היכולת של מכשירי החברה "לדבר" ביניהם ולקצר תהליכים

מכוניות חדשות ממתינות לייצוא בנמל טיינג'ין בסין / צילום: Shutterstock

כל רכב חמישי שנמכר בארץ הוא מסין: הסיבות והחששות מאחורי הנתון החריג

למרות הרוחות הצוננות שנושבות מבייג'ין, נתוני מסירות הרכב מתחילת השנה מגלים ששוק הרכב הישראלי הופך להיות "סיני" במובהק ● עד כמה המגמה תלויה ביציבות הביקוש לרכב חשמלי בישראל והאם התדרדרות נוספת ביחסי ישראל–סין "תקרר" את הביקוש וההיצע

דורון ארזי, אסף וונד, אודי מוקדי / צילומים: ליאורה כץ, איל יצהר, דיויד שפר

שתי חברות ישראליות פרסמו דוחות בוול סטריט, ונפלו בסוף השבוע

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● היפו צללה בכ-17% בעקבות מימושים ● סייברארק צללה למרות שהציגה דוח חזק עם תחזית חיובית ● ומניות רדקום וסרגון עלו בעקבות דיווחים על חוזים חדשים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

נכנע ללחץ תושבי פתח תקווה? סמוטריץ' דורש לדון מחדש בתוכנית המטרו שכבר אושרה

שר האוצר מבקש ממזכיר הממשלה לאפשר לו להגיש בקשה לדיון נוסף בתוכנית לקו M2 של המטרו, בטענה שלא נשלחה לשרים כנדרש ● גורם המעורה בפרויקט: "מביך ששר האוצר מתנהג כמו אחרון המתנגדים, מטעמים צרים"

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

נשק, כסף ורכבים: הסודות האמיתיים של רפיח נמצאים מתחת לעיר

ישראל החלה בפינוי אוכלוסייה אזרחית מהשכנות המזרחיות ברפיח לקראת כניסת צה"ל לאזור ● מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

ווישור / צילום: רמי זרנגר

בנו של מייסד איילון יוצא נגד העסקה של בעלי העניין עם ווישור

נגה רחמני תוהה על העסקה בה תרכוש איילון את עסקי הביטוח של בעלת השליטה ווישור ● בין היתר טוען להיעדר דיווח למשקיעים ועל עצם היותה של ווישור חברה דיגיטלית ● איילון דוחה את הטענות: "נבחנו כל ההיבטים הרלוונטיים לעסקה"

ראש ממשלת בלגיה, אלכסנדר דה-קרו / צילום: ap, Jean-Francois Badias

ראש ממשלת בלגיה: "לא יכולים להמשיך בעסקים כרגיל עם ישראל"

ראש ממשלת בלגיה אלכסנדר דה-קרו שינה את עמדתו ושוקל כעת הטלת סנקציות הכוללות איסור יבוא מוצרים מהתנחלויות, בשל הפעילות הישראלית בעזה ● הסביר כי שינוי העמדה שלו נובע מכך שיש "יותר מדי קורבנות כתוצאה מהפעולות הצבאיות הישראליות" ● ההערכות הן כי יוזמה כזו תיכשל ברמה האירופית

נמל גמליק בטורקיה / צילום: Shutterstock

כך אנשי מסחר בטורקיה ובישראל פועלים לעקוף את החרם

החלטת ארדואן לאסור סחר עם ישראל הדהימה את גורמי המסחר בשני הצדדים, שפועלים עתה למציאת חלופות ● בעוד שאנשי עסקים באנקרה מקווים שמדובר בגל שיחלוף, בממשל מנסים להשיג באמצעות המהלך השפעה על עזה ● 3 הערות

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik (עיבוד תמונה)

החוכמה של וורן באפט היא יותר מאשר רק בחירת מניות נהדרות

המבנה החדשני של ברקשייר האת'ווי יוצא דופן — ומועיל לבעלי המניות

הפגנה פרו־פלסטינית בבראון. לחץ הסטודנטים הניב פרי / צילום: Reuters, Anibal Martel

האם אוניברסיטאות אמריקאיות מפתחות נכונות לשאת ולתת על החרמת ישראל?

לפי שעה רק קומץ של אוניברסיטאות ומכללות הציעו למפגינים האנטי־ישראלים להתפנות תמורת חשיפת אחזקותיהן ומשא ומתן על משיכת השקעות ● אבל ביניהן נמצאות לפחות שתי ענקיות, עם תיקים של 20 מיליארד דולר ● עצם נכונותן הפרגמטית לשקול זאת צריכה לעורר חשש

ינקי קוינט, מנהל רמ''י ומ''מ מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: שלומי יוסף

בעיכוב של עשרות שנים, המדינה תפריט קרנות השתלמות של מאה אלף עובדים

ועדת השרים להפרטה תדון בשבועות הקרובים במכירת החזקות המדינה בשבע קרנות השתלמות, מלבד אלו של המורים והשופטים ● לפי ההצעה, המניות יעברו לידי ההסתדרות, כשהיקף הנכסים הוא כ־8.4 מיליארד שקל ● המטרה: הפחתת הנטל על המדינה ● מה צפוי לחוסכים? ● גלובס עושה סדר

נגמ''שים של צה''ל בצפון הארץ / צילום: ap, Gil Eliyahu

עסקה בגודל פי 2 משווייה: החברה הביטחונית שמזנקת

לפני פחות משנתיים סבלה החברה הביטחונית אימקו מתחלופת מנהלים וקשיים תזרימיים, אבל מתחילת המלחמה התמונה התהפכה ומנייתה נהנית מתנופה בבורסה ● כעת היא קיבלה הזמנה של 377 מיליון שקל ממשרד הביטחון - פי שניים מהשווי של החברה כולה ● מניית אימקו זינקה ביותר מ-200% בשנה האחרונה

נגמ''ש צה''לי / צילום: צילום מנתק

עסקת הענק של משרד הביטחון בתחום השריון

קבוצת אימקו ומשרד הביטחון הודיעו על הסכם מסגרת רב־שנתי בסך 377 מיליון שקל ● ההסכם החדש צפוי יותר מלהכפיל את צבר ההזמנות של הקבוצה לסך של כ־725 מיליון שקל ● בעקבות העסקה, מניית אימקו זינקה ב-19% ● ובאיזה חוזה זכתה היום אלביט?

שרוול אשפה לפינוי שיפוצים / צילום: תמר מצפי

הקבלן איחר במסירת דירה בפרויקט תמ"א. זה פיצוי הענק שיקבלו הרוכשים

ביהמ"ש קבע כי סעיף 5א לחוק המכר, הנוגע לאיחור במסירת דירה, חל גם על פרויקטי תמ"א 38, אף שבעבר נקבע בפסיקה כי בפרויקטים כאלה מדובר בהתקשרות למתן שירותי בנייה, שעליה חל חוק חוזה קבלנות

פרויקט TechMod / הדמיה: 3division

בהשקעה של יותר ממיליארד שקל: הפרויקט שצפוי לשנות את מודיעין

פרויקט TechMod בשטח של יותר מ־100 אלף מ"ר יוקם בפארק הטכנולוגי במודיעין, על קרקע בשווי של כ-62 מיליון שקל ● השותפים בפרויקט מאמינים כי הוא יתן מענה לאחד החוסרים הגדולים בעיר - מקומות תעסוקה ● כיום יותר מ־75% מתושבי העיר עובדים מחוץ לה

מטוס קרב מדגם סוחוי 35 ממריא מבסיס חיל האוויר הרוסי חמיימים בסוריה / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

רוסיה מוכרת לאיראן 24 מטוסים, ומציבה לישראל אתגר חדש

אספקת מטוסי סוחוי ומערכות הגנה אווירית S־400 מרוסיה לאיראן מציבה את המזרח התיכון בפני אתגר חדש ● מומחים: "חיל האוויר האיראני בנוי על אמל"ח מיושן, הסוחוי מייצג דור אחר של מטוסים"

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

השקל מתחזק לאחר שחמאס הודיע על קבלת המתווה להפסקת אש

ת"א 35 יורד בכ-0.1% ● השקל מתחזק מול המטבעות הזרים ● אייל הררי יחליף את ארז ענתבי כמנכ"ל אלוט ● חוזה חדש לאלקטריאון בסין ● מיטב: הקמעונאיות מעלות מחירים רק כי הן יכולות, לא בגלל הצורך שלהן לפצות על גידול בהוצאות ● וורן באפט מכר מניות אפל ופוזל להודו, "יש שם המון הזדמנויות" ● בבנק אוף אמריקה דווקא ממליצים על אפל באפסייד של 33%