גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם פרופ' טל סמואל־עזרן / צילום: פרטי

היום אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את חוק אל־ג'זירה, שמאפשר לשר התקשורת לפעול לסגירת ערוץ זר שפוגע בביטחון המדינה. ראש הממשלה נתניהו הצהיר שעם אישור החוק, יפעל לסגירת הנציגות הישראלית באופן מיידי.

בשל אישור החוק, גלובס מקדם מחדש לקוראים את הראיון שהתקיים בסוף פברואר עם פרופ' טל סמואל־עזרן, חוקר תקשורת בינלאומית באוניברסיטת רייכמן ומומחה בהשפעת אל־ג'זירה במערב.

פרופ' טל סמואל־עזרן, מדוע בעיניך חשוב לחקור ולהבין את ערוץ הטלוויזיה הקטרי אל־ג'זירה?
"בכל הנוגע לתקשורת בינלאומית אל־ג'זירה היא הדבר הכי גדול ומעניין שקרה במאה ה־21. תחשבי על זה כך: זה הערוץ היחיד שמוכר יותר מאשר המדינה שהוא מגיע ממנה. קטר היא אל־ג'זירה, אל־ג'זירה היא קטר, ובשורה התחתונה זה הנכס הכי גדול שלהם. הערוץ הרי בליגה של CNN ו־BBC".

● היזם שהקים חמש חברות עד גיל 32, ומספק לצה"ל טכנולוגיה שהפכה לעיני החיילים בשטח
● ראיון | "פחדתי שבני המשפחה שלי שנחטפו ישלמו בחייהם, אחרי שהובלתי לא מעט מבצעים נגד בכירי חמאס"
● לאן הולכים 420 מיליון השקלים שמוקצים למשרד מבקר המדינה?
● הצוללת | המומחה שבטוח: אנחנו נערכים למלחמה של אתמול ולא לזו של מחר

כפי שהסבירה לאחרונה ד"ר רונית מרזן ב"צוללת", קטר מחפשת דרך להשפעה וליצירת עוצמה רכה בעולם, בין השאר דרך אל־ג'זירה. מדובר במיקרו־סטייט שממוקמת בין סעודיה לאיראן.
"בדיוק. זו מדינה פצפונת, ששטחה חצי מזה של ישראל, ושחיים בה סך־הכול 400-300 אלף אזרחים (מתוך 2.7 מיליון תושבים, שרובם מהגרי עבודה - ה"ו). אבל בכל הנוגע לעתודות הגז שלה היא ממוקמת שלישית בעולם אחרי רוסיה ואיראן. בקיצור, זו מדינה קטנה ועשירה, שמסביב לה מדינות גדולות וחזקות, עם שלל אינטרסים. זה הסיפור פה".

איך הרצון של קטר בהשפעה כלל־עולמית ובייצור ביטחונה קשור בסיפור ההקמה של אל־ג'זירה בשנת 1996?
"אני מאמין שהרקע לכך הוא הפלישה העיראקית לכווית בשנת 1990 (בעקבותיה פרצה מלחמת המפרץ - ה"ו). אחרי פרוץ המלחמה כווית שכרה את שירותיה של פירמת יחסי ציבור אמריקאית מובילה, Hill & Knowlton Inc, כדי לשכנע שהפלישה העיראקית עומדת בניגוד לאינטרס האמריקאי. זאת אחרי שהאמריקאים תמכו בעיראק במשך עשור שלם במלחמה מול איראן.

"זאת אומרת, קטר הבינה שאם כווית נזקקה למשרד יחסי ציבור כדי לדחוף את האינטרסים שלה, הרי שעדיף לה לקחת מגפון משל עצמה. זה התפקיד המרכזי של אל־ג'זירה - לוודא ששום מדינה לא תתקוף את קטר ולא תפעל נגד האינטרסים שלה. לכן היא גם שווה מבחינתם את הכסף".

תכף נרחיב על סכומי ההשקעה העצומים של קטר באל־ג'זירה. עוד לפני כן: במחקר שערכת לאחרונה עם ד"ר צחי חייט, גם הוא מאוניברסיטת רייכמן, מצאתם שאל־ג'זירה היא כיום הגורם המאחד הכי דומיננטי בעולם הערבי. תוכל לספר?
"זה מחקר שבו בדקנו את דפוסי הפעילות של מיליון וחצי אנשים שפעילים ברשת החברתית איקס (טוויטר לשעבר - ה"ו) ומתגוררים במדינות ערביות או מוסלמיות. התברר בו שהמעקב אחר אל־ג'זירה חוצה גבולות, שפות ומעמדות. זה היה המכנה המשותף הכי דומיננטי בפער".

אז ההצלחה הגדולה של אל־ג'זירה בערבית פתחה לקטר את התיאבון, מה שהוביל להקמת הערוץ באנגלית בשנת 2006?
"אפשר לומר. הרקע להקמת הערוץ באנגלית נעוץ באינתיפאדה השנייה, כשהעולם הערבי התחיל לצפות בשידורים שסיקרו את האירועים ממש מסביב לשעון, והרייטינג זינק. באל־ג'זירה הבינו שמה שמאחד בין הצופים - מאפגניסטן, ירדן, עיראק ועוד מדינות - הוא השנאה לישראל. הסיקור של פיגועי 11 בספטמבר בארה"ב הביא עמו בוסט מטורף ברייטינג. בשלב הזה הערוץ הוסיף לשידורים שלו כתוביות באנגלית, וב־2003 הוא השיק אתר אינטרנט באנגלית. כעבור שלוש שנים הושק אל־ג'זירה באנגלית. הם הביאו את הכוכבים הכי גדולים, ושילמו משכורות עתק. יש לי סיפור שממחיש זאת".

מה הסיפור?
"כחלק מהדוקטורט, שעליו עבדתי בתחילת שנות ה־2000, נפגשתי לראיון עם עיתונאית בכירה ברשת CBS האמריקאית בשם מרסי מגיניס. כשהיא הבינה שהראיון הוא על אל־ג'זירה היא העיפה אותי מהמשרד שלה, כי בתקופה ההיא להגיד אל־ג'זירה היה כמו להגיד אל־קאעידה.

"חלפו עשר שנים וכתבתי ספר נוסף על הרשת. כשבדקתי מי נמצא בצוות העיתונאים המוביל של אל־ג'זירה אמריקה, גיליתי להפתעתי שאותה מגיניס שנחרדה בזמנו מהשם מכהנת כעת ברשת בתפקיד בכיר (כעבור שנתיים, בשנת 2015, היא הודיעה על עזיבה - ה"ו). זה סיפור שממחיש את עוצמתו של הכסף הקטרי".

אגב המשכורות הכי טובות בתעשייה, ידוע כמה כסף קטר משקיעה בערוץ?
"התכנון היה שבשנים הראשונות המודל יהיה של שידור ציבורי, מודל BBC. אחר־כך הוא ישתנה מודל CNN - גוף שידור פרטי שיכול להחזיק את עצמו מבחינה כלכלית. זה לא קרה עד היום. בתחילת הדרך, ב־1996, סכום ההשקעה שעליו דובר היה מאות מיליוני דולרים בשנה והיום ההערכות מדברות על מיליארד דולר בשנה. זה הון תועפות, והם ממעטים בפרסומות.

"לכן, כשסטודנטים שואלים אותי 'למה אין לנו אל־ג'זירה משלנו?', אני מסביר שאין כמעט שום מדינה או איל הון שיכולים לעמוד בסכומים כאלה. אגב, אל־ג'זירה עשו ניסיון להקים גם ערוץ אמריקאי בשנת 2010 וכך לפנות ספציפית לקהל המקומי, אבל דווקא היוזמה הזאת כשלה. הערוץ נסגר כעבור שלוש שנים אחרי השקעה די גדולה".

ערוץ לשכבת העילית

איך ההצלחה האדירה של אל־ג'זירה באנגלית מיתרגמת למספרים? כמה צופים יש לערוץ מסביב לעולם?
"הערוץ מדווח על 430 מיליון צופים ברחבי העולם. CNN טוענים למספר כפול, כך שאל־ג'זירה באנגלית הוא כנראה ערוץ החדשות באנגלית השלישי הכי פופולרי בעולם, אחרי CNN ו־BBC. הוא אהוד מאוד במדינות כמו אוסטרליה, קנדה ובריטניה. הסוציו־דמוגרפיה של הצופים היא של שכבת העילית הגלובלית, ציבור שהוא ברובו משכיל וליברלי".

איך יודעים את זה?
"רואים זאת במחקרים. למשל, במחקר שערכתי באחרונה עם ד"ר אילן מנור מאוניברסיטת בן גוריון בדקנו באילו ערוצי חדשות צופים שגרירים ונציגים באו"ם. מצאנו שאל־ג'זירה חזק יותר גם מפוקס ניוז וגם מסקיי ניוז. כשאנשים צופים בטלוויזיה, הם מזפזפים. אל־ג'זירה הצליחו להשתחל לערוצים שאנשים במדינות מערביות מזפזפים אליהם, אחרי CNN למשל".

איך גופי השידור של אל־ג'זירה בערבית ובאנגלית נבדלים זה מזה בסוג העיתונות שהם עושים?
"ישראלי יתקשה מאוד לצפות בשידורי אל־ג'זירה בערבית. באחרונה אפילו דיווח דובר צה"ל בערבית שאחד מאנשי הערוץ בעזה היה חבר במערך הנ"ט של חמאס. במקרה אחר, מתחילת דצמבר, עזתי שהתראיין לערוץ בשידור חי ואמר ש'אללה יטפל בטורקיה וקטר שאינן עוזרות לתושבים' נקטע והוזז מהמיקרופון.

"לעומת זאת, ברשת האנגלית יודעים לא לעבור את הגבול. אתן דוגמה: בסיקור המלחמה בעזה כמעט שלא תשמעי קללות בשידור נגד היהודים או ישראל. המעטפת היא מאוד מקצועית, מהוקצעת ומלוטשת.

"מנגד, וזה נכון גם לימי שגרה, כל הכתבים שלהם מתייחסים במפורש לכיבוש הישראלי. המושגים המקובלים הם 'הגדה המערבית הכבושה' ו'ירושלים הכבושה'. בשום שלב הם לא הרגישו צורך להיות אובייקטיביים. אבל יש להם הבלחות".

אילו הבלחות?
"את יכולה להיכנס לאתר האינטרנט באנגלית ולהיתקל בכתבה לזכרו של אחד הקורבנות הישראלים מ־7 באוקטובר. זה טקסט שיופיע לצד סיפורו של אחד הקורבנות מעזה. באל־ג'זירה מראיינים דרך קבע גם דוברים ישראלים בתוכניות שלהם. הם מכירים את ישראל היטב. הם יודעים את מי לראיין כדי לקבל איזו דעה. אבל ככלל, הקו המוביל - בערוצים באנגלית וערבית כאחד - הוא שישראל מבצעת רצח עם בעזה (בנובמבר אל־ג'זירה בערבית העלה לשידור את מירב לשם גונן, אמה של החטופה רומי גונן, שנאלצה לשמוע את המראיין אומר: האם יש הוכחות לרצח ואונס? - ה"ו)".

כשצפיתי באחרונה בשידורי הלייב של אל־ג'זירה באנגלית הנרטיב היה פרו־חמאסי במובהק. הרגשתי כאילו אני צופה בהסברה של חמאס, רק באנגלית מצוחצחת. האם זה היה המסגור לכל אורך המלחמה או שבתחילת הדרך היה מקום גם לנרטיב הישראלי? הראו תמונות מהזוועות שנעשו כאן?
"לא ממש. הפוקוס כבר מההתחלה היה על הסבל של עזה. הם הראו מעט ממה שקרה אצלנו, אבל תחת הפרשנות שלפיה המתקפה קרתה בגלל הכיבוש. באל־ג'זירה באנגלית נזהרו לא 'לחגוג' את האירועים, אבל היה ברור לגמרי מי הצד שראוי לסיקור, או למה קרה מה שקרה ב־7 באוקטובר".

זו התנהלות מתוחכמת, במובן זה שחלקן של הכתבות יכלו להיות משודרות באותה המידה גם ב־CNN. צפיתי למשל בקדימון לכתבה שעוסקת בקשיים של האוקראינים לחזור לחיי שגרה וכן בכתבה שעסקה בנזקי הרשתות החברתיות.
"תחכום היא מילת המפתח. למשל, היו תקופות שבהן באל־ג'זירה היו מדגישים את יחסה של ישראל כלפי אריתריאים ודרפורים, כשהמסר החבוי היה שישראל גזענית. לא פעם אני אומר: אם מקיאוולי, הפילוסוף הפוליטי מהמאה ה־16, היה קם לתחייה ומחפש מדינה שמממשת את עקרונות האופורטוניזם שעליהם דיבר בזמנו, הוא ללא ספק היה מצביע על קטר".

גישה בלעדית שאין לאחרות

נחזור לאחור. איך הגעת לחקור דווקא את אל־ג'זירה?
"כשרק התחלתי את הדוקטורט, בשנת 2002, התמקדתי בהתחלה בייצוג של האינתיפאדה השנייה במדיה הבינלאומית. אבל אז היה לי סמול טוק עם המנחה שלי באוניברסיטת מלבורן שאמר לי: אתה קולט שאנחנו רואים את המלחמה באפגניסטן ובעיראק דרך העיניים של איזו רשת קטרית עלומה ש־CNN זקוקים לה כדי לקבל תמונות? יצאתי מהחדר, ואז חזרתי פנימה והצהרתי: זה הנושא שלי לדוקטורט. אני משנה כיוון. המטרה הייתה לבדוק עד כמה אל־ג'זירה מצליחים לממש את המטרה האמיתית שלשמה נוסד, והיא להשפיע על דעת הקהל במערב".

מה גילית?
"שזה מורכב. בתקופה ההיא לאל־ג'זירה הייתה גישה בלעדית להרבה מאוד מקומות שלערוצים אחרים לא הייתה גישה אליהם, למשל לקאבול וקנדהאר בימי המלחמה באפגניסטן. ל־CNN לא הייתה שם דריסת רגל. אחרי פיגועי 11 בספטמבר אל־ג'זירה היו הראשונים לשדר קלטות שבהן אוסמה בן־לאדן העביר את מסריו. בהקלטה ששודרה ב־7 באוקטובר 2001 אמר בן־לאדן: אמריקה נפגעה בידי אלוהים בנקודה הכי רגישה שלה. הוא רצה להשמיע את הצד שלו, והיחידים שהוא הרגיש קרוב אליהם וסמך עליהם שיראו את הקלטות בלי עריכה היו עיתונאי אל־ג'זירה".

הזכרת קודם את האינטרס שהניע את הקמת הערוץ - להעניק עוצמה לקטר מול העולם. תוכל להמחיש איך קטר עושה שימוש בכוח הזה?
"מחקר שערכתי במשך שמונה שנים הראה שכאשר קטר וסעודיה רבות, באל־ג'זירה מגבירים את הלהבות אל מול הסעודים באופן שבו הם מסקרים אותם. כך הם לוחצים את הסעודים אל הקיר, כי אל־ג'זירה פופולרי מאוד גם שם, הוא בגדר כלי נשק של ממש בעבור קטר. היא כל הזמן מתכווננת מחדש, באמצעותו, אל מול מדינות שונות, בהתאם לאינטרסים משתנים".

אכן, עם כלי תקשורת כל־כך עוצמתי ופופולרי בעולם הערבי והמערבי כאחד, קל לשחק משחק כפול שבו קטר גם משקיעה מיליונים בפרויקטים כלכליים במערב ובקמפוסים בארה"ב, וגם תומכת בחמאס ומקדמת את האג'נדה של התנועה.
"אני רוצה לחדד את הסיבה לאינטרס של קטר אל מול חמאס. שבט אאל ת'אני ששולט בקטר כבר 200 שנה מונה סך־הכול 20 אלף אנשים. לצדו יש 300 אלף אזרחים שאינם בני השבט, שתומך בחלקו בתנועת האחים המוסלמים, שממנה צמח חמאס. משפחת אאל ת'אני חשה שיש לה חובה מסוימת לאופוזיציה בקטר. כך היא מוודאת שיש שקט במדינה. היא מצמצמת אפשרות למרד".

המשרדים בישראל בסכנת סגירה

לפני כשבועיים אישרו בממשלה את טיוטת חוק אל־ג'זירה, שמונע את השידורים של גוף זר שיוכרז כפוגע בביטחון המדינה. האם להערכתך משרדי הרשת בישראל עשויים להיסגר באופן סופי?
"זה לא באמת משנה אם לאל־ג'זירה יהיו כאן משרדים או לא. יש להם המון פרילנסרים בארץ, כך שהם תמיד ימצאו את הדרך לשדר. ישראל גם תלויה בקטר כיום, כי הם המתווכים מול חמאס. שלא לדבר על כך שזה לא ייראה טוב לצנזר ערוץ טלוויזיה בינלאומי, עם לגיטימציה של חצי מיליארד צופים ממדינות מערביות. השורה התחתונה היא שאנחנו די מסונדלים. תראי, אל־ג'זירה - הם משחקים אתנו מאז 1996, אז שמעון פרס כינן לראשונה יחסים עם קטר".

למה הכוונה?
"הם הקימו כאן לשכת מסחר ובהמשך קיבלו אישור לשדר מכאן את האינתיפאדה השנייה, ועשו נזק גדול מאוד. הם קיבלו גישה חופשית לאתרים הישראליים, יותר מכל ערוץ בינלאומי אחר, כי הרגשנו מחויבים לקטר. כך זה היה עד לעליית שלטון חמאס ברצועה בשנת 2008. אחרי זה היחסים נחתכו. לקחנו מעיתונאי אל־ג'זירה ששהו בישראל את תעודות העיתונאי, שאחר־כך הוחזרו. כך שכמו שישראל עלולה לריב עם המנכ"ל של CNN ולא לאפשר לעיתונאים שלה לשדר מכאן, אבל הם עדיין ימצאו דרך לשדר - אותו דבר לגבי אל־ג'זירה".

כשצופים באל־ג'זירה, אי־אפשר שלא להפנים שישראל מצויה בנקודת נחיתות רצינית מבחינה תקשורתית. יש מה לעשות מול זה?
"כשהושק הערוץ i24news של איש העסקים פטריק דרהי (בעל מניות בהוט, ה"ו) לפני כעשור, הייתה הרגשה שנמשכה 5 דקות שהנה, 'גם לנו, הישראלים, יהיה אל־ג'זירה'. הערוץ פועל ומתחדש אפילו, אבל כדי להגיע לתפוצה של אל־ג'זירה, נדש סכום השקעה כמיליארד דולר בשנה וכתבים שפרושים ברחבי העולם. זו לחלוטין לא אותה ליגה. לא משנה כמה 'נועה תשביות' יהיו לנו, זה לעולם לא יוכל להשתוות".

המחקר הבא שלך גם עוסק באל־ג'זירה. תוכל לספר?
"אני מעוניין לבדוק אם 'אפקט אל־ג'זירה' בהקשר של המלחמה בעזה - כלומר ההשפעה שיש לערוץ על האליטה במערב - מיתרגם גם ללחץ מדיני לסיים את המלחמה. בשנות התשעים דובר רבות על 'אפקט CNN' בהקשר של המלחמה בבוסניה. בימים ההם, הייתה נקודת מוצא ולפיה הסיקור האינטנסיבי של CNN את המלחמה מסביב לשעון, הכריח את המערב להתערב במלחמה".

מה ההשערה שלך?
"אני חושב שנמצא שזה נכון, באופן חלקי. מנהיגים מושפעים ממדיה ומדעת קהל, ודעת הקהל במערב מושפעת מאל־ג'זירה. לאל־ג'זירה יש בוודאי חלק בהפגנות שראינו ברחבי העולם נגד ישראל ובעד הפסקת אש בעזה".