הפקולטה לניהול. על החשיבות בקביעת יעדים מוגדרים / צילום: Shutterstock
בעקבות התמשכות הלחימה בעזה ובגבול הצפון התפתח דיון ציבורי ער בשאלה מהן מטרות הלחימה ולאן פנינו מועדות. עם תחילת התמרון הקרקעי בעזה הגדירה הממשלה שתי מטרות: מיטוט שלטון חמאס ושחרור החטופים.
בשבועות האחרונים החל ראש הממשלה בנימין נתניהו לטעון שמטרות התמרון הן "השגת ניצחון מוחלט". נשאלת השאלה אם אלה מטרות מוגדרות היטב ואפקטיביות, או שמדובר בסיסמאות בלבד.
הספרות המחקרית בניהול יכולה לשפוך אור על כך. קביעת מטרות היא תהליך בסיסי שמוכר לכל מי שעוסק בניהול. תהליך זה חיוני משום שבלעדיו לא ברור מה הארגון מנסה להשיג, ולפיכך חבריו עלולים לפעול בכיוונים מנוגדים, והתמריצים שלהם נפגעים. ובכל מקרה לא ניתן לבדוק בדיעבד אם עמדו במטרות כיוון שאלה לא הוגדרו היטב.
הצורך בהגדרת מטרה שמסמנת את הכיוון שאליו הארגון חותר מודגם היטב באמירה הידועה של שחקן הבייסבול האגדי יוגי ברה: "אם אינך יודע להיכן אתה הולך, אתה עלול למצוא את עצמך במקום אחר".
מודל שמסייע בהתקדמות
הרעיון שלפיו הצבת מטרות חיונית להצלחה של ארגונים ויחידים פותח בידי לוק ולאת'ם בשנות השבעים, וקיבל אישוש אמפירי במאות מחקרים. בעקבות מאמר של ג'ורג דוראן (1981) שזכה לתהודה רבה טוענת הספרות המחקרית בהתנהגות ארגונית ובאסטרטגיה כי כדי שמטרות יהיו אפקטיביות, עליהן להיות SMART - ספציפיות (Specific), מדידות (Measurable), בנות־השגה (Achievable), רלוונטיות (Relevant) ותחומות בזמן (Time-bound).
מה ההיגיון מאחורי המודל?
מטרות לא יכולות להיות כלליות או עמומות, אחרת לא ברור מה מנסים להשיג בדיוק, שכן ייתכנו להן פירושים שונים וסותרים, וקשה לקבוע מה נדרש כדי להשיג אותן.
המטרות חייבות להיות מדידות, אחרת לא ניתן לקבוע אם הושגו, וגם לא ניתן לקבוע אם קצב ההתקדמות להשגתן משביע רצון.
מטרות חייבות להיות בנות־השגה, משום שקביעת יעדים לא ריאליים מדכאת את התמריץ של חברי הארגון לפעול, כי הם מבינים שהפעולות שלהם נידונות מראש לכישלון.
הן צריכות להיות רלוונטיות כדי שיעלו בקנה אחד עם מטרת־העל של הארגון.
תחימת היעדים בזמן מקנה תחושת דחיפות, מונעת דחיינות ומעלה את המחויבות להשגת המטרות. אחרת חברי הארגון יתקשו לפעול.
כדי שמטרות שנקבעו ימשיכו להיות SMART יש לבחון אותן ולעדכן אותן במקרה הצורך לנוכח הנסיבות המשתנות.
ניתן להדגים את הצורך בקביעת מטרות שהן SMART באמצעות סיטואציה מוכרת. אחרי תקופת החגים, רבים מרגישים צורך לחזור לכושר גופני. אלא שהמטרה "אני חייב להתחיל לשמור על כושר" איננה SMART. לא ברור ממנה מה בדיוק אני רוצה להשיג, לא ברור כיצד אדע שהמטרה הושגה ולא ידוע אם היא באמת תגרום לי להרגיש טוב יותר.
לעיתים קרובות מדי, החלטות מסוג זה נדונות לכישלון, ולרוב נזכרים בהן בעצב תוך רביצה מול הטלוויזיה ואכילת שקית צ'יפס. לעומת זאת, ניסוח המטרה כ-"אני רוצה להשתתף במרוץ כביש ל-10 ק"מ שיתקיים עוד שלושה חודשים ולרוץ פחות משעה, ולשם כך אתאמן לפחות 3 פעמים בשבוע וארוץ בכל שבוע לפחות 20 ק"מ" הופך את המטרה ל-SMART. המטרה כעת ספציפית, מדידה, בת השגה, רלוונטית (יש הסכמה רחבה שריצה למרחקים ארוכים שאיננה מוגזמת תורמת לכושר גופני ולתחושה כללית טובה), ותחומה בזמן.
מטרות הממשלה ריקות מתוכן
אחרי שהצגנו את התובנות מהספרות המחקרית בניהול, ניתן לחזור ולבחון את המטרות שקבעה הממשלה לתמרון הקרקעי בעזה, כמו מיטוט חמאס או השגת ניצחון מוחלט.
קודם כול ברור שהן אינן ספציפיות. מה פירוש "מיטוט"? האם הכוונה שנהרוג את כל אנשי חמאס? איך נדע שמוטטנו את חמאס? ומה פירוש "ניצחון מוחלט"? כיצד נדע שניצחנו? לפי איזה מדד? ואיך נדע שהניצחון הוא מוחלט?
המטרות האלה אינן מדידות: איזה נתון כמותי יעיד שמוטטנו את חמאס או שהשגנו ניצחון מוחלט? אשר לבנות־השגה, הרי שמתרבים הקולות של בכירים במערכת הביטחון בהווה ובעבר וכן חברים בקבינט הביטחוני, אשר טוענים שהיעד איננו בר־השגה, וכי חמאס יוכל להשתקם אחרי שהתמרון הקרקעי יסתיים.
אשר לרלוונטיות, הרי שלא ברור כיצד מיטוט חמאס יתרום לשלום וביטחון בטווח הארוך - מטרה שלה שואפים מרבית אזרחי ישראל, משום שגם ביום שאחרי המיטוט כביכול יישארו בעזה יותר משני מיליון תושבים שעוינים את ישראל, ולא ברור מי יתפוס שם את השלטון, ואם ירצה או יוכל להבטיח לישראל שלום וביטחון?
אשר לתחומות בזמן, הרי שלאיש לא ברור כיום כמה זמן עוד יימשך התמרון הקרקעי. ובנוגע להחזרת החטופים, הרי שכל עוד הממשלה איננה מבהירה שמדובר בכל החטופים, שהכוונה להחזירם בחיים, תוך קביעת לוחות זמנים מדויקים, אין מנוס מהתחושה שזו סיסמה ריקה מתוכן, ולא מטרה שהיא SMART.
אחרי 140 ימי לחימה על ממשלת ישראל לקבוע מטרות אפקטיביות לתמרון הקרקעי, ולשם כך הן צריכות להיות SMART.
כל עוד זה לא המצב, המטרות המוצעות הן סיסמאות ריקות מתוכן שאינן מאפשרות לנהל דיון ציבורי ענייני, וחמור מכך, הן אינן מאפשרות למערכת הביטחון לגבש אסטרטגיה אפקטיבית לניהול התמרון הקרקעי, משום שלא ניתן להבין מה בדיוק הממשלה מבקשת להשיג, מתי היא מבקשת שהדבר הזה יושג וכיצד נקבע אם המטרה הושגה.
מקורות להמשך קריאה
Doran, G. T. (1981). There’s a S.M.A.R.T. Way to Write Management’s Goals and Objectives. Management Review, 70, 35-36. https://community.mis.temple.edu/mis0855002fall2015/files/2015/10/S.M.A.R.T-Way-Management-Review.pdf
Locke, E.A. & Latham, G.P. (2012). New Developments in Goal Setting and Task Performance . Taylor & Francis Group. https://www.taylorfrancis.com/books/edit/10.4324/9780203082744/new-developments-goal-setting-task-performance-edwin-locke-gary-latham
Locke, E.A. & Latham, G.P. (2019). The development of goal setting theory: A half century retrospective. Motivation Science, 5, 93-105. https://psycnet.apa.org/record/2019-00998-001
Ogbeiwi, O. (2017). Why written objectives need to be really SMART. British Journal of Healthcare Management, 23, 324-336.
https://www.researchgate.net/publication/318390296_Why_written_objectives_need_to_be_really_SMART