גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם המדיניות של בן גביר הביאה לרמדאן שקט, ולמה זה חודש שמועד לפורענות?

הדחיפה של השר לביטחון לאומי להגבלת כניסת ערביי ישראל להר הבית ברמדאן מעלה חששות להתלקחות ● הוא טען כי מדיניותו בשנה שעברה לא גרמה לכך, אבל הנתונים מעוררים ספק ● ובזמן שמערכת הביטחון מזהירה מתקופה נפיצה, מחקר מראה שלא בטוח שהיא כזו

איתמר בן גביר, עוצמה יהודית (הפטריוטים, ערוץ 14, 19.2.24) / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות
איתמר בן גביר, עוצמה יהודית (הפטריוטים, ערוץ 14, 19.2.24) / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

הדיווחים שעליית ערבים אזרחי ישראל להר הבית תוגבל ברמדאן, בניגוד לעמדת מערכת הביטחון, עוררה תרעומת ודאגה. אומנם טרם ברור מה יהיה טיב ההגבלות, אך מאחר שהרמדאן גם כך נחשב לתקופה מתוחה ביטחונית, עלה החשש מהתלקחות זירה פנימית, כשאירועי "שומר החומות" מהדהדים ברקע.

המשרוקית | 6 מיליארד שקל מתוך תוכנית הסיוע למילואימניקים לא נכללים בתקציב
המשרוקית | האם מצרים הודיעה שתפתח באש על עזתים שינסו לחצות לסיני?
המשרוקית | כמה תלמידי ישיבה יש בישראל והאם זה יותר מכל חיילי הסדיר?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שמוביל את הגבלת הכניסה, מאמין שזו הדרך הנכונה. "תראה את הרמדאן הקודם, גם אז היה שקט יחסית, כי כבר אז הנהגנו מדיניות של אפס סבלנות", הוא אמר לערוץ 14. גם חברו למפלגה, השר יצחק וסרלאוף, טען דברים דומים: "השר בן גביר הפעיל את המשטרה בצורה נחושה ועוצמתית, והיה רמאדן שקט, בניגוד לעמדת מערכת הביטחון".

האם הרמדאן שעבר היה שקט, ומה מראים הנתונים על התקופה הזו מבחינה ביטחונית? בדקנו.

מה קרה בשנה שעברה?

נתחיל מהטיעון של חברי עוצמה יהודית: האם רמדאן 2023 עבר ברגיעה יחסית? בדיקה מעלה שקשה לתאר את הרמדאן הקודם, שחפף בחלקו לחג הפסח, כשקט. בליל הסדר פרצו מהומות בהר הבית, כשמאות מתפללים התבצרו במסגד אל־אקצא, סירבו להתפנות ויידו אבנים וזיקוקים לעבר השוטרים. יום לאחר מכן, חמאס שיגר מרצועת עזה 44 רקטות, ו־34 רקטות ושלוש פצצות מרגמה מלבנון. ימים ספורים לאחר מכן נרצחו אם ושתי בנותיה בפיגוע בבקעה ותייר איטלקי בפארק צ'רלס קלור. לפי דו"חות שב"כ, סך הכול במהלך הרמדאן היו 4 הרוגים ו־14 פצועים מפיגועי טרור.

אז שקט לא היה. אבל האם בן גביר התווה מדיניות הגבלות מחמירה? הפלסטינים ביו"ש ובעזה, שהשנה בן גביר רוצה לאסור כליל את כניסתם להר הבית, קיבלו היתר להגיע לאל־אקצא. בהודעה שהוציא לתקשורת מתאם פעולות הממשלה בשטחים, פורטו ההקלות לאוכלוסייה הפלסטינית לרגל חודש הרמדאן. כניסת נשים, ילדים וגברים מעל גיל 55 מיו"ש הותרה ללא הגבלה, וכניסה מעל גיל 45 הותרה בכפוף להיתר קיים. לתושבי רצועת עזה התאפשרה מכסה מוגבלת לנשים בגילאי 50 ומעלה ולגברים בגילאי 55 ומעלה.

 

בן גביר המשיך מדיניות קיימת. כפי שמסביר פרופ' יצחק רייטר, מומחה למקומות קדושים ונשיא האגודה הישראלית ללימודי המזרח התיכון והאסלאם, כבר בשנות ה־90 החלה המשטרה להגביל מתפללים ברמדאן על בסיס גיאוגרפי וגילי, כשהיקף ההגבלות השתנה עם השנים. אבל כפי שהסביר לנו ד"ר אמנון רמון, חוקר בכיר במכון ירושלים למחקרי מדיניות, המגמה בשנים האחרונות היא לאפשר למתפללים רבים, כולל עשרות אלפים מיו"ש ומעזה, להיכנס להר תוך שורת מגבלות מצומצמות יחסית. "אפשר לראות שבכל פעם שהטילו מגבלות קשות הייתה התפוצצות", הוא אומר, "ולכן הגישה של השב"כ היא דווקא לנסות להכיל ולאפשר עלייה נרחבת ככל הניתן".

האם מדובר בתקדים?

כאמור, בלב הסערה נמצאת הכוונה להגביל את עלייתם של ערביי ישראל להר. האם זה תקדים? שר החקלאות אבי דיכטר טען בגל"צ שלא: "ב־99' למשל, כשראאד סלאח הוביל את הסלוגן 'אל־אקצא בסכנה'... התחילה הגבלה מסוימת של כניסת אנשים ללא קשר אם אלו אזרחים ישראלים, או ערביי יהודה ושומרון או מזרח ירושלמים".

דיכטר מדבר על מקרה בו השייח' סלאח הוביל עבודות חפירה לא חוקיות באזור. "הייתה פגיעה קשה בעתיקות, בהעלמת עין של רשויות ישראל, ולקח זמן עד שהן הגיבו", אומר פרופ' רייטר. "ייתכן שבשיא העבודות, היו הגבלות על מי שלקח בכך חלק באופן פרטני".

האבחנה בין סוגי ההגבלות היא חשובה, ויש לה גם משמעות משפטית. כפי שמסביר פרופ' ברק מדינה, מומחה למשפט חוקתי ומנהלי, סעיף 4א לפקודת המשטרה מעניק לה סמכות להגביל כניסה למקומות בשל "חשש ממשי לפגיעה חמורה בביטחון הנפש או הרכוש". מתוקף סמכות זו, ומחשש לחיי מתפללים, מגבילה המשטרה כניסת יהודים להר הבית. אלא שכעת המניע להגבלת אזרחים ערבים שונה בתכלית. "כשמבקשים למנוע מערביי ישראל להיכנס זה בגלל שמייחסים להם מסוכנות, ולא מחשש לביטחונם. מדיניות גורפת כזו, שרואה בכל אדם ערבי סכנה, היא במובהק מפלה, ונדרשת לכך הסמכה מפורשת בדין".

מה שניתן לעשות זה להוציא צווי הרחקה נגד פרטים שיש נגדם אינדיקציה למסוכנות, "ואז הבעיה של אי שוויון והפליה פחות מתעוררת כי מדובר בהרחקה אינדיבידואלית. לשם כך נדרש ביסוס מספק לכך שרמת המסוכנות משמעותית".

רייטר ורמון נותנים כדוגמה להגבלות יותר רחבות את רמדאן 2021, כשב־8 במאי המשטרה עצרה אוטובוסים מהגליל והמשולש שהיו בדרכם לתפילות החג של לילת אל־קאדר בהר הבית. "הבעיה היא שמי שמארגן את ההסעות זה התנועה האסלאמית הצפונית, והם הגורמים הבעייתים שמתסיסים. לכן עצרו את האוטובוסים שלהם", אומר רייטר, ורמון מוסיף כי "האירוע תועד והופץ ברשתות החברתיות, והיווה את אחד הגורמים שליבו את המתיחות בהר הבית באותה שנה". עם זאת, גם אז ההגבלות לא חלו על כל ערביי ישראל.

למה הרמדאן סוער?

אז הרמדאן האחרון לא היה שקט והגבלות כוללניות לערביי ישראל הן תקדימיות. אבל למה החודש הזה כה נפיץ, ולמה סביב הר הבית? "רמדאן תמיד היה חודש רגיש בגלל מספר העולים לאל־אקצא, מה עוד שזה חודש של רגשות דתיים עמוקים", אומר רייטר. "הימצאות רבבות רבות של מתפללים מוסלמים ברחבת הר הבית, משמעותה שיש להם אקס־טריטוריה במקום. המשטרה לא יכולה במקרים כאלה לעשות שם סדר, והם מנצלים זאת כדי להפגין ולהביע הזדהות עם אויביה של מדינת ישראל".

רייטר ורמון מצביעים על גורמים שהאיצו את המגמה בשנים האחרונות. הראשון הוא שינוי במדיניות המשטרה ביחס לתפילות יהודים בהר הבית לאורך הקיר המזרחי - דבר שנחשב להפרת הסטטוס קוו במקום. "ממדיניות שרואה בעלייה של יהודים מטרד, כעת המשטרה לא רק מעלימה עין אלא גם רואה עצמה כמי שתפקידה הוא לאפשר זאת", אומר רמון. בנוסף, בשלוש השנים האחרונות הרמדאן חפף לפסח, בו קבוצות יהודים מרבות לעלות להר הבית, מה שהעצים את המתח הבין־דתי, וסייע לחזק את נרטיב "אל־אקצא בסכנה". "מבחינת המוסלמים עליית יהודים למקום מבשרת השתלטות המונית", אומר רייטר.

ואז חמאס נכנס לתמונה. במאי 2021 פרצו מהומות בהר הבית, שלבסוף התגלגלו למבצע "שומר החומות". "החל ממאי 2021, אל־אקצא הפך לספינת הדגל שסביבה חמאס מנסה ללכד את כל הפלסטינים", אומר רייטר. "מטרה נוספת היא להשפיע על דעת הקהל המוסלמית בכלל, במטרה שאם תפרוץ מלחמה הקהילות המוסלמיות במדינות האלו תעמודנה לצידה של חמאס. לא בכדי לטבח ה־7 באוקוטבר הם קראו 'מבול אל־אקצא'".

נדב שרגאי, שחוקר את העימותים סביב הר הבית, חולק על עמיתיו: "הר הבית תמיד היה במוקד העימות, ונוצל לקידום לאומנות דתית פלסטינית. העלילה שישראל זוממת להפיל את המסגדים לא חדשה. זה היה הטריגר גם למאורעות תרפ"ט. נכון שיש בשנים האחרונות שינוי בסטטוס קוו, אבל צריך לזכור שזה מגיע אחרי עשרות שינויים בסטטוס קוו מהצד המוסלמי".

ואולי השאלה היא לא למה הרמדאן יותר נפיץ, אלא האם הוא יותר נפיץ? מחקר שערך פרופ' הלל פריש מאוניברסיטת בר אילן מצא שרוב הפיגועים ב־2015־2022 לא בוצעו ברמדאן. למשל, אינתיפאדת הסכינים ב־2015 פרצה שלושה חודשים אחרי הרמדאן. גם ניתוח של השנים האחרונות מעיד על תוצאות דומות. אז מדוע מערכת הביטחון מתדרכת כל שנה מפני החודש המדובר? "כוחות הביטחון רוצים לכסות את עצמם, למקרה שבאמת תהיה תבערה", הוא מסביר. "אבל תבערה זה לא עוד 20% אלימות, אלא פי שניים לפחות".

עוד כתבות

הבורסה בפריז, צרפת / צילום: Shutterstock

עליות באירופה; מגמה דומה בחוזים בארה"ב

הדאקס עולה ב-0.5%, בלונדון לא מתקיים היום מסחר ● אייל הררי יחליף את ארז ענתבי כמנכ"ל אלוט ● אלון מאסק ממליץ לוורן באפט איזו מניה לקנות ● IBI בית השקעות: הירידה באינפלציה תאפשר ל-ECB להפחית את הריבית ביוני ● וורן באפט מכר מניות אפל ונראה שהוא פוזל להודו, "יש שם המון הזדמנויות" • בבנק אוף אמריקה דווקא ממליצים על אפל באפסייד של 33% • באופנהיימר ממליצים על מניות הבנקים הגדולים בארה"ב, "נסחרות בתמחור חסר עמוק"

נגמ''שים של צה''ל בצפון הארץ / צילום: ap, Gil Eliyahu

עסקה בגודל פי 2 משווייה: החברה הביטחונית שמזנקת

לפני פחות משנתיים סבלה החברה הביטחונית אימקו מתחלופת מנהלים וקשיים תזרימיים, אבל מתחילת המלחמה התמונה התהפכה ומנייתה נהנית מתנופה בבורסה ● כעת היא קיבלה הזמנה של 377 מיליון שקל ממשרד הביטחון - פי שניים מהשווי של החברה כולה ● מניית אימקו זינקה ביותר מ-200% בשנה האחרונה

וורן באפט נואם באסיפה השנתית של ברקשייר האת'ווי

היורש, ההשקעה המסתורית, והדרך ל־50% תשואה בשנה: התובנות מהכנס הגדול של האורקל מאומהה

וורן באפט, המשקיע הפרטי הגדול והמפורסם בעולם עמד בסוף השבוע בפעם ה־51 על הבמה באומהה והשיב לשאלות משקיעיו במשך חמש שעות ● מדוע הקטין את ההחזקות שלו באפל, מה הוא חושב על מהפכת ה־AI, למה הוא מגדיל את קופת המזומנים שלו במקום להשקיע אותה, ומה היה עושה לו חזר לגיל 20

השכר הממוצע / צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע זינק: 14,108 שקל בחודש מרץ. ומה קרה בהייטק?

על פי "אומדני הבזק" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדובר בעלייה של כ-3.5% לעומת מרץ 2023 ● השכר הממוצע של עובדי הייטק בפברואר זינק ב-13% לעומת שנה שעברה

שר החוץ הטורקי, הקאן פידאן / צילום: Associated Press, Bilal Hussein

האינטרס המשותף של טורקיה ואיראן נחשף בראיון של שר החוץ

בתקופה האחרונה, רבים הרימו גבה בשל הפגישות התכופות של בכירי טורקיה דווקא עם מקביליהם האיראנים ● כעת מתברר כי שר החוץ של טורקיה טען בראיון, כי הוא מאמין שהמיליציות הפרו־איראניות בעיראק יכולות לפעול כנגד המחתרת הכורדית באזור סינג'אר שבצפון עיראק

בנייה בדרום. חומרי הגלם לבנייה מתייקרים / צילום: Shutterstock

השלכות החרם הטורקי כבר כאן: אלה המוצרים שמתייקרים

כנען סנטר הודיעה על עלייה של כ־20% במחירי צמר זכוכית, קבוצת נוימן מעלה ב־9% את מחיר מוצרי הברזל, וחברת רב בריח מעלה מחירי מוצרים ב־8% • "בקרוב נראה הודעות נוספות כאלו"

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ''י / צילום: אורטל צבר

התחזית של הבכירה ברמ"י לקרקע הלוהטת של תל אביב

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ"י, מצהירה שייצאו לשיווק קרקעות נוספות בשדה דב עוד השנה ● את המשך פינוי בסיסי צה"ל ומפעלים של מערכת הביטחון מאזורי הביקוש היא רואה כאתגר מרכזי ואומרת: "צריך להבין שיש מערכת אזרחית שחייבת להתפתח ולא יכול להיות שהמארג הביטחוני יקבל את הבכורה"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: דיויד קארב, Shutterstock

המניה קרסה בוול סטריט, וחברת האוטוטק מגייסת חוב בת"א

ארבה רובוטיקס של קובי מרנקו תנסה להנפיק אג"ח ב־120 מיליון שקל ולהירשם בבורסה בת"א, לאחר קריסת המניה בנאסד"ק ● כספי הגיוס יועברו לחברה בכפוף לחוזה עם יצרן רכב מוביל

שרוול אשפה לפינוי שיפוצים / צילום: תמר מצפי

הקבלן איחר במסירת דירה בפרויקט תמ"א. זה פיצוי הענק שיקבלו הרוכשים

ביהמ"ש קבע כי סעיף 5א לחוק המכר, הנוגע לאיחור במסירת דירה, חל גם על פרויקטי תמ"א 38, אף שבעבר נקבע בפסיקה כי בפרויקטים כאלה מדובר בהתקשרות למתן שירותי בנייה, שעליה חל חוק חוזה קבלנות

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

חנות שמרה חניה ללקוחות בעזרת קלנועית, נקנסה וערערה לעליון. מה קבע ביהמ"ש?

זוג הורים הגיעו לביהמ"ש לאחר שלא הצליחו להסכים אם לחסן את בנם בחיסוני שגרה המומלצים ע"י משרד הבריאות ● חנות בחיפה הציבה קלנועיות בחניות ציבוריות הסמוכות אליה, כך שיישמרו ללקוחותיה, לאחר שנקנסה 7 פעמים ביקשה להישפט ● ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע תיעד בווידאו דיונים ועורר ביקורת ● 3 פסקי דין בשבוע  

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

העליות בת"א התמתנו בנעילה מהחשש כי עסקת החטופים לא תצא לפועל

מדד ת"א 35 עולה ב-0.4% ● השקל הפגין איתנות השבוע, אך בסיכום אפריל נחלש מול הדולר ● אפל הציגה את תוצאותיה הכספיות והמניה זינקה ● במזרחי מעריכים כי למרות דוח התעסוקה הפושר של חודש אפריל בארה"ב לא אמור להשליך מהותית על תזמון הורדת הריבית ● באופנהיימר מזהים הזדמנויות במגזרי הפיננסים והתעשייה בשוק המניות האמריקאי

קניות בסופר. אין הצדקה אמיתית להעלאות המחירים / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מגלים: האם גל עליות המחירים מוצדק?

שורת חברות גדולות במשק הודיעו על העלאות מחירים רוחביות, בעיקר בתחומי המזון והצריכה ● אלא שבחינת פרמטרים כמו שערי מט"ח, עלויות שינוע ומחירי חומרי גלם מעלה כי לא תמיד קיים הכרח לעשות כן ● אלכס זבז'ינסקי, מיטב: "החברות פשוט מנצלות הזדמנויות"

פרויקט ''העיר הלבנה'' של יובל אלון בחיפה / צילום: חברת AVA STUDIO

עסקת הנדל"ן שמוכיחה: לחיפה כללים משלה

דירת 4 חדרים בשטח 117 מ"ר נמכרה בפרויקט "העיר הלבנה" של יובל אלון בחיפה, המשתרע על כ־26 דונם ● העסקה התעכבה כשלוש שנים, והדירה נמכרה ב־2.5 מיליון שקל, נמוך מהמחיר הנוכחי בפרויקט

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik (עיבוד תמונה)

החוכמה של וורן באפט היא יותר מאשר רק בחירת מניות נהדרות

המבנה החדשני של ברקשייר האת'ווי יוצא דופן — ומועיל לבעלי המניות

נמל גמליק בטורקיה / צילום: Shutterstock

כך אנשי מסחר בטורקיה ובישראל פועלים לעקוף את החרם

החלטת ארדואן לאסור סחר עם ישראל הדהימה את גורמי המסחר בשני הצדדים, שפועלים עתה למציאת חלופות ● בעוד שאנשי עסקים באנקרה מקווים שמדובר בגל שיחלוף, בממשל מנסים להשיג באמצעות המהלך השפעה על עזה ● 3 הערות

מוויקס ועד מאנדיי: לעובדי ההייטק יש אופציות בשווי 2 מיליארד דולר לממש

לאחר שבשנה החולפת מימשו עובדים בחברות הטכנולוגיה מישראל אופציות ברווח של 824 מיליון דולר - כשליש משווי המימושים בשנת השיא 2021, הובילו העליות בשווקים לזינוק בשווי ההטבה שבה הם מחזיקים כיום ● חברות שבולטות בהיקף ההטבה לעובדים: סנטינל וואן, מאנדיי, נייס וגלובל־אי ● וגם: כך מפתות חברות ההייטק עובדים כשיש פחות כסף בקופה, ומה עדיף - אופציות או מניות חסומות?

בייראקטר TB2 / צילום: Associated Press, Efrem Lukatsky

החברה הביטחונית הזרה שהעניקה לעובדיה מענק בסך 18 משכורות

החברה הטורקית בייקאר, סמנכ"ל הטכנולוגיות שלה הוא חתנו של ארדואן, היא שיאנית היצוא בטורקיה והודיעה שתחלק לעובדים מענק נדיב במיוחד ● ואיפה החברות הביטחוניות הישראליות עומדות מולה ברמה הגלובלית?

פרויקט TechMod / הדמיה: 3division

בהשקעה של יותר ממיליארד שקל: הפרויקט שצפוי לשנות את מודיעין

פרויקט TechMod בשטח של יותר מ־100 אלף מ"ר יוקם בפארק הטכנולוגי במודיעין, על קרקע בשווי של כ-62 מיליון שקל ● השותפים בפרויקט מאמינים כי הוא יתן מענה לאחד החוסרים הגדולים בעיר - מקומות תעסוקה ● כיום יותר מ־75% מתושבי העיר עובדים מחוץ לה

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

נשק, כסף ורכבים: הסודות האמיתיים של רפיח נמצאים מתחת לעיר

ישראל החלה בפינוי אוכלוסייה אזרחית מהשכנות המזרחיות ברפיח לקראת כניסת צה"ל לאזור ● מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

בורסת תל אביב. הנבואה ניתנה לשוטים, לתינוקות ולאינטרסנטיים / צילום: טלי בוגדנובסקי

ירידות קלות בבורסה המקומית; מניות הבנייה צוללות בכ-2%

ת"א 35 יורד בכ-0.1% ● השקל נחלש מול המטבעות הזרים ● אייל הררי יחליף את ארז ענתבי כמנכ"ל אלוט ● חוזה חדש לאלקטריאון בסין ● מיטב: הקמעונאיות מעלות מחירים רק כי הן יכולות, לא בגלל הצורך שלהן לפצות על גידול בהוצאות ● וורן באפט מכר מניות אפל ופוזל להודו, "יש שם המון הזדמנויות" ● בבנק אוף אמריקה דווקא ממליצים על אפל באפסייד של 33%