הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ענת לוין / צילום: רמי זרנגר
ענת לוין, לאורך השנים עברת בין תפקידים בכירים בעולמות הפיננסים והביטוח. היום את מנהלת את הפעילות הישראלית של חברת ניהול הנכסים הגדולה בעולם בלקרוק, שלה נכסים בשווי של יותר מ־10 טריליון דולר (כמעט פי 20 מהתוצר של ישראל). איך נוצר השידוך?
"זה שיא בקריירה שלי. אם אני חוזרת 35 שנים לאחור, הייתי אמא לשני ילדים קטנים שחיפשה מעסיק שיקלוט אותה. דווקא העולם הפיננסי נתן גמישות והיה כשיר לקבל אימהות. אחרי התפקידים האחרונים (מנכ"לית מגדל אחזקות ומשנה למנכ"ל כלל - ה"ו), חשבתי שאנוח.
"אבל אז פנה אליי נשיא בלקרוק רוב קפיטו ואמר: הקשבתי לך בכמה הרצאות, פגשתי אותך כלקוח, ואני רוצה שתבואי לעבוד אצלנו. החלק היפה בחברה הוא לראות הכול מזווית גלובלית. לבלקרוק יש 20 אלף עובדים והיא פזורה ב-36 מדינות. כל מנהלי הסניפים ברחבי העולם יושבים ב'מרפסת הזאת' בשורה הראשונה, לומדים המון זה מזה, מתקנים זה את זה, וזה מוסיף עושר של ידע".
אם נתבונן לרגע על 2023, ראינו ראלי בשווקים. מדדי וול סטריט זינקו בעשרות אחוזים בשנה. הדחיפה הזאת הותנעה בידי הזינוק של שבע חברות הטכנולוגיה החזקות בעולם. מה הצפי ל־2024?
"ב-2022 'שבע המופלאות' קרסו, נכון? אז אנחנו תמיד צריכים להסתכל מאיפה הגענו, ולא רק מה קרה ברגע האחרון. לכן צריך לפתוח את הספקטרום, ולומר 'מה שקרה לנו בכלכלה ב-2023, זה תיקון של תקופת הקורונה'. אז חווינו צניחה בביקושים ואחר כך עלייה באינפלציה. זו תקופה שיצרה המון עיוותים כלכליים, בגלל הבעיות של שרשראות האספקה והמלחמה באוקראינה. לכן כל מה שאת רואה כרגע זה 'תיקון הבור'. והתיקון קורה בעולם שונה מכפי שהכרנו. זה סדר כלכלי חדש".
מה משמעותו של הסדר הכלכלי החדש?
"מבחינת אינפלציה אין יותר מחיר אפס לצמיחה. העולם המופלא שהיה לנו בשנים שקדמו ל-2019, שבו יכולנו לצמוח בלי עם תג מחיר של אינפלציה, נגמר. בסדר החדש יש מחיר לצמיחה ששמו אינפלציה. למשל: האוכלוסייה בעולם המערבי מזדקנת, ויש מחסור בעובדים, מה שגורר העלאות שכר. נוסף על כך, ארה"ב מנסה שהרבה מייצור האנרגיה שלה יהיה בתוך הבית. יש היום השקעות עתק בארה"ב, כי הממשל דוחף להרבה סובסידיות במטרה להגן על המפעלים, וזה גם כוח שמניע עליות שכר.
"אם רוצים להגן על השווקים מאינפלציה גבוהה, שהרסנית למדינות ולאזרחים, אז צריך למתן את הצמיחה. בארה"ב, למשל, הצמיחה בשנים הקרובות צפויה להיות נמוכה יותר, בהשוואה לתקופה שקדמה לקורונה".
בעולם שבו האינפלציה והריבית יישארו גבוהות לאורך זמן, מה תהיה ההשפעה על תחום ההשקעות?
"בעולם של ריבית גבוהה יותר יש אלטרנטיבות להשקעה במניות. ברמת הסקטורים יש כאלה שיותר רגישים לאינפלציה ויש כאלה שדווקא הולכים איתה בטבעיות. בעבור חברות ממונפות, למשל, כפי שרואים בסקטור הנדל"ן, אינפלציה היא בעייתית, כי עלות החוב מתייקרת. מנגד, בעולם של אינפלציה כולם משלמים יותר על תשתיות, ולכן חברות תשתית פחות נפגעות. חברות טכנולוגיה לא רגישות לאינפלציה כמעט בכלל".
"AI יהיה כוח ממתן"
בראיון לגלובס מנהל ההשקעות של הראל, סמי בבקוב, אמר שמדד S&P500 הגיע לרמות שיא. לדבריו, יש מקום לפזר השקעות למקומות נוספים. מה דעתך?
"בהנחה שהעולם ימשיך לצמוח, הרי שעל פני זמן מניות אמורות לתת תשואה טובה יותר מאיגרות חוב. זו אמת לחיים, תמיד הייתה. אותו הדבר לגבי פיזור השקעות. אף פעם לא היה נכון להתמקד במקום אחד. באשר ל־2023 בהחלט רואים שצדק מי שהשקיע בארה"ב כי הביצועים של הצרכן האמריקאי היו טובים יותר מאשר במדינות אחרות. האם המשקיעים צדקו? הם צדקו כשנתנו משקל יתר לארה"ב. כשאנחנו מסתכלים על 2024, אנחנו אומרים: תקשיבו רגע, המחיר למה שאנחנו קוראים 'קריאה לא נכונה של השווקים' הולך ועולה".
למה הכוונה?
"מה חלומו של כל משקיע? שיהיו מונחים לפניו נתוני העתיד. כלומר, בהנחה שיש לי את המידע המושלם לגבי העתיד, איך יהיה נכון לעשות אלוקציה בין אג"ח למניות. זה מה שמכונה ראייה 6:6. אמרנו, אוקיי, ניקח את החלום הזה וננסה לראות מה הוא אומר (הכוונה היא שהיו עושים בדיקה לתוצאות השוק, לו היו בידי המשקיעים מידע מושלם - ה"ו)".
מה מצאתם?
"הסתכלנו על שתי תקופות, 2019-2016 ו-2020-2023, והשווינו בין השקעה שמבוססת על ראייה 6:6, שבה מבצעים שינויים בתיק בהתאמה לשוק, לבין השקעה מסוג של 'שגר ושכח'. מצאנו שבתקופה הראשונה לתיק שאיזן את עצמו, שהתבסס על ראייה 6:6, היה עודף פרמיה של 30%. אבל בתקופה השנייה השקעה לפי ראייה 6:6 גורמת להכפלה של שווי התיק, בהשוואה למצב של 'שגר ושכח'. זאת אומרת, העלות של חוסר פעילות, עלתה".
מה המסקנה, צריך מגדת עתידות?
"לא. לומדים מזה שחשיבות הפיזור עולה ושחייבים להיות ערניים. התנודתיות כיום בשווקים גבוהה מאוד. ב-2023 ראינו נפילות ועליות של השווקים ובסוף השנה האג"ח לעשר שנים של ארה"ב ירדו בבת אחת מ־5% ל־4% בתוך חודש. צריך לחשוב מה המשמעות הכלכלית לטווח ארוך, מה זה אומר מבחינת רווחי הון. בסדר הכלכלי החדש 'שגר ושכח' הוא לא משהו שאנחנו יכול להרשות לעצמנו".
את ה־AI מכנים בבלקרוק מגה־טרנד, כלומר הוא מסומן כתחום שימשיך ללוות את האנושות. "שבע המופלאות" זינקו בזכות טכנולוגיית AI. מנגד, אולי זו בועה?
"כמו בכל דבר, יהיו פה מנצחות ויהיו כאלה שירכבו על הטרנד. חשוב לחדד שאנחנו מתייחסות לבינה מלאכותית גנרטיבית (Generative AI), שבדומה למוח אנושי, יודעת לייצר מידע חדש. בשנים הקרובות נידרש לבחון איך נראית מציאות שבה מכונה מחליפה את שיקול הדעת שלנו. ברמה הכלכלית זו סוגיה מרובת רבדים. נדרש כוח מחשוב עצום. הבינה המלאכותית תהיה נוכחת בכול".
את גם מוצאת שיש קשר בין הטרנד הזה לבין הורדת אינפלציה.
"הבינה המלאכותית הופכת את העבודה לפרודוקטיבית, מה שיפחית עלויות. דווקא בעולם שמתמודד עם אתגרים אינפלציוניים מצד הביקוש, ה-AI יעמוד ככוח ממתן".
הישראלי כמשקיע גלובלי
2024 צפויה להיות סוערת מבחינה גיאופוליטית. מה עשויות להיות ההשלכות על השווקים?
"צריך לדעת איפה מפזרים השקעות ומאזנים סיכונים. הכניסה של העולם לגושים מתחרים, מבשרת שהאינפלציה דביקה יותר ממה שחשבנו. זה קורה מכיוון שמדינות רוצות לשמור על עצמאותן. בתוך הניתוח הזה צריך להבין אילו אזורים מתבלטים באטרקטיביות שלהם. הודו היא דוגמה טובה לכך".
למה הודו אטרקטיבית בעינייך?
"הודו היא מדינה מעניינת מאוד. היא הובילה רפורמה מדהימה, שהכניסה הרבה מודרי אשראי לתוך עולם האשראי. דרך זה היא רוצה להאיץ את הצמיחה שלה. גם יפן זו מדינה שלא הסתכלנו עליה במשך עשורים, ופתאום היא מושכת משקיעים כי שיערוך הנכסים שם מאוד אטרקטיבי.
"כשאת מסתכלת על הגיאופוליטיקה, את שואלת את עצמך: מהו בסיס הכסף? פעם בסיס הכסף היה זהב, ואחר כך הוא היה רק דולר. עכשיו יש עוד מטבעות זרים שנכנסים לשם, למשל הדולר הקנדי והאוסטרלי. השאלות האלה גם קשורות ליכולת ההתממנות של אותן כלכלות. מה יקרה כשבארה"ב הגירעון יהיה גבוה והדולר ייחלש? יש לכך השלכות רבות על השקעות".
בלקרוק בוחנת את ההשפעה של אי־היציבות במזרח התיכון על הכלכלה העולמית. איך את מנתחת את זה?
"אי־היציבות כאן היא בגדר גורם סיכון. אבל ישראל היא רכיב קטן בתוך תיק ההשקעות של המשקיע הגלובלי. ישראלים צריכים לצאת להשקעות גלובליות כדי לתפוס את הטרנדים בכלכלה העולמית".