גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בתוך שנה אחת: מספר האנג'לים בישראל התכווץ ביותר מ-75%

נתונים חדשים שהגיעו לידי גלובס מגלים צניחה בהיקף המשקיעים הפרטיים, האנג'לים, בהייטק הישראלי ● לפי ארגון SNC, בשנה החולפת פעלו בישראל 61 אנג'לים בלבד ● הסיבות רבות אך אינן מפתיעות: המשבר הגלובלי, המאבק הפנימי במדינה והמלחמה ● אפילו חוק חדש לעידוד כניסת משקיעים אינו עוזר בינתיים

בשנה החולפת נספרו בארץ 61 אנג'לים פעילים בלבד, לעומת 251 אנג'לים פעילים בשנת 2022 / צילום: Unsplash
בשנה החולפת נספרו בארץ 61 אנג'לים פעילים בלבד, לעומת 251 אנג'לים פעילים בשנת 2022 / צילום: Unsplash

ההייטק הישראלי סובל ממשבר קשה, שבא לידי ביטוי בירידה בהשקעות, בפיטורים, בקריסת סטארט-אפים מואצת, בקיצוצי הטבות ועוד. זה התחיל עם המשבר הכלכלי העולמי סביב עליית האינפלציה, אבל המשיך ביתר שאת בשנה שעברה, גם כשבעולם כבר נראו סימני התאוששות. החברות הצעירות נפגעות משמעותית מהמגמה, והדבר ניכר בקשיים בהקמת חברות חדשות ובמכשולים בדרך לגיוס מימון עבורן.

סקטור הביומד הישראלי התייבש ב־2023, אך קרנות ההון סיכון אופטימיות להמשך
מנכ"ל טאואר רוצה להקים מפעל בהודו ולא בישראל, אך הדרך עוד ארוכה ומורכבת

אחד ההיבטים המרכזיים של המשבר הוא ירידה דרסטית במספר משקיעי האנג'ל בישראל - כך על פי נתוני ארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל (SNC) המתפרסמים כאן לראשונה. בעוד שבעבר היוו אותם משקיעים חוליה מרכזית וחשובה בתחילת דרכם של סטארט-אפים, כיום המגמה משתנה.

בשנה החולפת נספרו בארץ 61 אנג'לים פעילים בלבד, לעומת 251 אנג'לים פעילים בשנת 2022 - ירידה של יותר מ-75%. אם משווים את מספר האנג'לים לזה של שנת 2021, שבה נמדדו כמעט 300 אנג'לים פעילים, מדובר כבר בירידה של 80% כמעט.

אנג'ל, בקצרה, הוא כינוי הניתן למשקיעים פרטיים, כאלו המשקיעים מהונם העצמי, לרוב בחברות בשלבים המוקדמים (שלבי הסיד והפרה-סיד), זאת לעיתים בתמורה לאחוזים מן החברה, כמו גם השתתפות ברווחים עתידיים. לעיתים מספר אנג'לים פועלים בקבוצה ומתאגדים להשקעה בחברה; לפעמים הם פונים בעצמם למיזמים ומציעים השקעה, ולפעמים הפנייה נעשית אליהם מטעם החברה.

הנפילה במספר משקיעי האנג'ל הפעילים בישראל מגיעה חרף תיקון חקיקה שנועד למשוך אותם לחברות ישראליות. ביולי אשתקד, אושר בכנסת "חוק האנג'לים", או בשמו המלא - החוק לעידוד תעשייה עתירת ידע, המעניק בין היתר זיכוי במס למשקיעים פרטיים אשר מבצעים השקעות בחברות הזנק הנמצאות בשלבים התחלתיים של פעילותן. ברשות המסים ובאוצר הסבירו כי מטרת ההטבות הללו היא לעודד את אותה השקעה פרטית, ובפרט מצד משקיעים אסטרטגיים אשר להם ניסיון בשוק הטכנולוגי, משמע - אנג'לים. אם לבחון על פי הנתונים שאנו מציגים כעת, החוק בינתיים רחוק מלהשיג את ייעודו.

הדמויות הבולטות בנוף המקומי

האנג'לים המוצגים ב-Finder, פלטפורמת המידע העסקי של ארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל, הם לרוב משקיעים סדרתיים, כולם ישראלים או כאלו שמתגוררים דרך קבע בישראל, וכאלו בעלי עבר של השקעות, לפחות השקעה אחת בשנה.

כמו כן, בשנים האחרונות הצטרפה לקהילת האנג'לים קבוצה הולכת וגדלה של יזמים שהרוויחו כסף בחברות שהקימו, אם דרך מכירת החברות או מכירת מניות בשוק השניוני, ובמקביל התחילו להשקיע מהונם הפרטי.

לראיה, בתחילת העשור האחרון קפץ מספר האנג'לים בעשרות אחוזים. בעוד שב-2019 נמדדו בארץ כ-166 אנג'לים פעילים, ב-2021 עלה מספרם ל-297, כאמור, זינוק של 80% כמעט.

"יש כמה דברים שמייחדים אנג'לים", מסביר לגלובס דני בירן, עמית מחקר בכיר במכון המדיניות והמחקר RISE. "אנג'לים משקיעים כמעט תמיד בסבבים הראשונים. הם משקיעים סכומים קטנים יותר מקרנות למשל, אבל זה בנוי על זה שכשהחברה תתקדם היא תוכל לגייס כסף, ובשלבים יותר מתקדמים המשמעות היא לגייס כסף מקרן הון סיכון".

בין השמות המוכרים בזירת האנג'לים הישראלית אפשר למנות בין היתר את זוהר גילון, שמאחוריו כבר מעל לשלושה עשורים של השקעות ביזמים ישראלים. בראיון לגלובס משנת 2019, סיפר גילון על תהליך ההשקעה כאנג'ל, והסביר כי אם הוא מסכים להשקיע במיזם מסוים, הוא "מוביל את הסיבוב. במקרה כזה אני מכניס לפחות חצי מהכסף מסך הסיבוב, שהוא לרוב השקעת Pre-Seed במונחים של היום".

שם מוכר נוסף הוא יוסי ורדי, משקיע אנג'ל ותיק ומרכזי, שבין החברות שבהן השקיע לאורך השנים ניתן למנות את סימילרווב ואת חברת מיראביליס, זאת שהביאה לעולם את ה-ICQ.

יוסי ורדי, אנג'ל ותיק ומרכזי, בין היתר במיראביליס שהביאה לעולם את ICQ / צילום: יח''צ

בין השמות של האנג'לים ה"צעירים" בזירה המקומית ניתן למנות אנשים כמו עופר בן נון, בין מקימי חברת הסייבר טאלון, שנמכרה בנובמבר האחרון לענקית הסייבר פאלו אלטו נטוורקס, בסכום המוערך ב-625 מיליון דולר. שם נוסף הוא שי מורג, ממייסדי חברת הסייבר הישראלית ארמטיק, שנמכרה אשתקד לחברת טנאבל האמריקאית, בסכום המוערך ביותר מרבע מיליארד דולר.

בזירה הגלובלית, ניתן להזכיר את פיטר ת'יל, אחד ממייסדי ענקית הפינטק פייפאל (PayPal), מארק אנדרסן, אחת הדמויות הוותיקות בעמק הסיליקון, ומי שנמנה עם מייסדי נטסקייפ, וטים דרייפר, דור שלישי למשקיעי הון סיכון מעמק הסיליקון, ומשקיע אנג'ל סדרתי ב"חדי-קרן" לאורך השנים, ביניהם חברות כמו טסלה, סקייפ והוטמייל.

פיטר ת'יל, ממייסדי ענקית הפינטק פייפאל / צילום: Associated Press, J. Scott Applewhite

"בעבר האנג'לים הביאו את הקרנות"

בספטמבר האחרון נערכה ועידה של ארגון רשת האנג'לים העסקיים העולמית (GBAN) במלבורן, אוסטרליה. במסגרת אותה ועידה נפגשו משקיעי אנג'ל מרחבי העולם ודנו במגמות השונות שאפיינו את שנת 2023 בזירתם. הם התמקדו בין היתר בשינוי הפוקוס, בייחוד בשוק האמריקאי.

סקוט פוקס, מנכ"ל ארגון The Startup Council האמריקאי, שמהווה בין היתר חממה לחברות צעירות ואפיק לשלל משקיעים, ביניהם גם פרטיים, אמר באותו כנס כי "ארה"ב הייתה עדה להופעתן של כמה קרנות הון סיכון שהעבירו את מיקוד פעילותן לכיוון השקעות בחברות בשלבים מוקדמים". לדבריו, השינוי הזה מייצר מצב שבו קבוצות אנג'לים מסורתיות מתחרות עם קרנות הון סיכון על עסקאות.

בארץ, כך אומר איתי רנד, משקיע בשלבי סיד ושותף בקרן 10D, ניתן לראות ניצנים של אותה מגמה. "כשאני נכנסתי לעולם הזה לפני 7-8 שנים, יזם היה הולך לאנג'ל בשלבים המוקדמים של החברה או של הרעיון שלו, והוא בתורו היה מקשר אותו לקרן שאולי תרצה לקחת את הסיבוב. כלומר, האנג'לים היוו חוליה מקשרת חשובה. שינוי מעניין שאנחנו רואים היום בארץ זה שאנג'לים מגיעים לקרנות ואומרים שהם ייכנסו רק אם הקרן תשקיע, ולא הפוך".

דן אמיגה, מקים חברת הסייבר הישראלית איילנד (Island) ומשקיע אנג'ל בעצמו, שבין היתר היה המשקיע הראשון בחברת הסייבר אקסיס, שנמכרה בשנה שעברה לענקית המחשוב האמריקאית HPE בכחצי מיליארד דולר, מסביר גם הוא לגלובס כי "כיום, צוותים שהם צוותים חזקים, יכולים ישר ללכת ולקבל את ההשקעה הראשונית מקרנות הון סיכון. אין כמעט סיבובי פרה-סיד לצוותים טובים. הם ישר מצליחים לגייס סיד. בעבר, האנג'לים היו אלו שמביאים את הקרנות, אבל המצב הזה השתנה".

"אין בעל בית שצריך לספק לו הסברים"

"אני חושב שלאנג'לים כמשקיעים יש המון ערך, אבל בניגוד לקרנות למשל, הם הרבה יותר רגישים למצבי רוח", אומר רנד. הוא מתייחס למספר האנג'לים, שקפץ ב"שנות הבועה", 2020-2021, ואומר כי "בקרן שלנו לא הייתה עסקה אחת בשנים הללו שלא נכנסו איתנו לפחות שני יזמי אנג'ל. התחושה הייתה שמספר האנג'לים קפץ באותן שנים פי שניים אם לא יותר".

רנד מונה מספר גורמים שמרחיקים את האנג'לים היום, כולם אינם מפתיעים. זה התחיל במשבר הגלובלי בענף ההייטק, המשיך עם המאבק הפנימי והקרע בישראל בשנה שעברה סביב השינויים במערכת המשפט, וכעת המלחמה. "כל הגורמים האלו השפיעו ומשפיעים קודם כל על משקיעי אנג'ל. אין להם בעל בית שצריך לספק לו הסברים למה הם עושים או לא עושים השקעות, שלא כמו בקרנות. בעוד שאנחנו בקרנות מחויבים לעסק, יש לנו משקיעים שצריך להמשיך לעבוד עבורם, וזאת בלי קשר לתיאבון האישי שלנו. אצל האנג'לים זה ההפך הגמור - יש כאלה שכבר חצי שנה אני לא שומע מהם".

את דבריו מחזק אדן שוחט, משקיע הון סיכון מוביל בארץ ושותף בפירמת אלף, שמסביר לגלובס כי למרות סביבת הריבית הגלובלית הקשה, שהשפיעה על היקף ההשקעות העולמי לשלילה בשנה החולפת, "התחושה הכללית של חוסר ודאות היא ייחודית לישראל, זה התחיל עוד סביב הרפורמה המשפטית".

"תחושת הפומו חלשה מבעבר"

"אחד ההבדלים הגדולים ביותר מתקופת הבועה בהייטק הישראלי הוא משך הזמן שלוקח לסגור סיבוב. הסיבובים התארכו מאוד", אומר לגלובס איתמר שר, מייסד ומנכ"ל Seal Security, סטארט-אפ סייבר צעיר. "נוצרה דינמיקה שונה של האנג'לים מול קרנות. הפומו, או החשש לפספס, הוא קצת פחות חזק ממה שהיה ב-2021".

עוד הוא אומר, כי "זה גם משליך על עוד הרבה היבטים שקשורים לאנג'לים עצמם. לדוגמה, ההרכב של הסיבוב. אם מסתכלים לאחור, רשימת המשתתפים בכל סיבוב הייתה ארוכה מאוד. היום הכמות קטנה משמעותית".

הוא מוסיף כי "יצא לי, במהלך השנה האחרונה, לראות שכמות האנג'לים ירדה משמעותית, זאת מהפרספקטיבה שלי וגם של יזמים אחרים שאני מדבר איתם, שנמצאים באותו שלב או שלב לפני".

עוד כתבות

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה, והיא צופה צמיחה של עד 7% בהכנסות ברבעון הראשון

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות; הדולר היציג צנח לשפל של יותר מ-30 שנה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.7% ● מדדי הבנקים והביטוח הובילו את העליות ● מניית נובה נפלה בעקבות הדוח הרבעוני ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

איראן מבהירה: מערכות הטילים - לא נושא למשא ומתן

איראן דורשת מארה"ב: תגיעו "ללא דרישות מופרזות" ● אחרי האיומים של טראמפ: נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● עדכונים שוטפים 

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

נוטרילון של חברת טבע / צילום: יח''צ

תינוק בן 4 שבועות נפטר. משרד הבריאות מקים ועדת בדיקה בנושא צריכת נוטרילון

תינוק מת מכשל נשימתי לאחר שצרך נוטרילון מאצווה שבוצע עליה ריקול; משרד הבריאות: לא רואים קשר, אך נמשיך לבדוק ● בתוך כך, 5,000 הורים דורשים ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשת הנוטרילון

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם