גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בתוך שנה אחת: מספר האנג'לים בישראל התכווץ ביותר מ-75%

נתונים חדשים שהגיעו לידי גלובס מגלים צניחה בהיקף המשקיעים הפרטיים, האנג'לים, בהייטק הישראלי ● לפי ארגון SNC, בשנה החולפת פעלו בישראל 61 אנג'לים בלבד ● הסיבות רבות אך אינן מפתיעות: המשבר הגלובלי, המאבק הפנימי במדינה והמלחמה ● אפילו חוק חדש לעידוד כניסת משקיעים אינו עוזר בינתיים

בשנה החולפת נספרו בארץ 61 אנג'לים פעילים בלבד, לעומת 251 אנג'לים פעילים בשנת 2022 / צילום: Unsplash
בשנה החולפת נספרו בארץ 61 אנג'לים פעילים בלבד, לעומת 251 אנג'לים פעילים בשנת 2022 / צילום: Unsplash

ההייטק הישראלי סובל ממשבר קשה, שבא לידי ביטוי בירידה בהשקעות, בפיטורים, בקריסת סטארט-אפים מואצת, בקיצוצי הטבות ועוד. זה התחיל עם המשבר הכלכלי העולמי סביב עליית האינפלציה, אבל המשיך ביתר שאת בשנה שעברה, גם כשבעולם כבר נראו סימני התאוששות. החברות הצעירות נפגעות משמעותית מהמגמה, והדבר ניכר בקשיים בהקמת חברות חדשות ובמכשולים בדרך לגיוס מימון עבורן.

סקטור הביומד הישראלי התייבש ב־2023, אך קרנות ההון סיכון אופטימיות להמשך 
מנכ"ל טאואר רוצה להקים מפעל בהודו ולא בישראל, אך הדרך עוד ארוכה ומורכבת 

אחד ההיבטים המרכזיים של המשבר הוא ירידה דרסטית במספר משקיעי האנג'ל בישראל - כך על פי נתוני ארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל (SNC) המתפרסמים כאן לראשונה. בעוד שבעבר היוו אותם משקיעים חוליה מרכזית וחשובה בתחילת דרכם של סטארט-אפים, כיום המגמה משתנה.

בשנה החולפת נספרו בארץ 61 אנג'לים פעילים בלבד, לעומת 251 אנג'לים פעילים בשנת 2022 - ירידה של יותר מ-75%. אם משווים את מספר האנג'לים לזה של שנת 2021, שבה נמדדו כמעט 300 אנג'לים פעילים, מדובר כבר בירידה של 80% כמעט.

אנג'ל, בקצרה, הוא כינוי הניתן למשקיעים פרטיים, כאלו המשקיעים מהונם העצמי, לרוב בחברות בשלבים המוקדמים (שלבי הסיד והפרה-סיד), זאת לעיתים בתמורה לאחוזים מן החברה, כמו גם השתתפות ברווחים עתידיים. לעיתים מספר אנג'לים פועלים בקבוצה ומתאגדים להשקעה בחברה; לפעמים הם פונים בעצמם למיזמים ומציעים השקעה, ולפעמים הפנייה נעשית אליהם מטעם החברה.

 

הנפילה במספר משקיעי האנג'ל הפעילים בישראל מגיעה חרף תיקון חקיקה שנועד למשוך אותם לחברות ישראליות. ביולי אשתקד, אושר בכנסת "חוק האנג'לים", או בשמו המלא - החוק לעידוד תעשייה עתירת ידע, המעניק בין היתר זיכוי במס למשקיעים פרטיים אשר מבצעים השקעות בחברות הזנק הנמצאות בשלבים התחלתיים של פעילותן. ברשות המסים ובאוצר הסבירו כי מטרת ההטבות הללו היא לעודד את אותה השקעה פרטית, ובפרט מצד משקיעים אסטרטגיים אשר להם ניסיון בשוק הטכנולוגי, משמע - אנג'לים. אם לבחון על פי הנתונים שאנו מציגים כעת, החוק בינתיים רחוק מלהשיג את ייעודו.

הדמויות הבולטות בנוף המקומי

האנג'לים המוצגים ב-Finder, פלטפורמת המידע העסקי של ארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל, הם לרוב משקיעים סדרתיים, כולם ישראלים או כאלו שמתגוררים דרך קבע בישראל, וכאלו בעלי עבר של השקעות, לפחות השקעה אחת בשנה.

כמו כן, בשנים האחרונות הצטרפה לקהילת האנג'לים קבוצה הולכת וגדלה של יזמים שהרוויחו כסף בחברות שהקימו, אם דרך מכירת החברות או מכירת מניות בשוק השניוני, ובמקביל התחילו להשקיע מהונם הפרטי.

לראיה, בתחילת העשור האחרון קפץ מספר האנג'לים בעשרות אחוזים. בעוד שב-2019 נמדדו בארץ כ-166 אנג'לים פעילים, ב-2021 עלה מספרם ל-297, כאמור, זינוק של 80% כמעט.

"יש כמה דברים שמייחדים אנג'לים", מסביר לגלובס דני בירן, עמית מחקר בכיר במכון המדיניות והמחקר RISE. "אנג'לים משקיעים כמעט תמיד בסבבים הראשונים. הם משקיעים סכומים קטנים יותר מקרנות למשל, אבל זה בנוי על זה שכשהחברה תתקדם היא תוכל לגייס כסף, ובשלבים יותר מתקדמים המשמעות היא לגייס כסף מקרן הון סיכון".

בין השמות המוכרים בזירת האנג'לים הישראלית אפשר למנות בין היתר את זוהר גילון, שמאחוריו כבר מעל לשלושה עשורים של השקעות ביזמים ישראלים. בראיון לגלובס משנת 2019, סיפר גילון על תהליך ההשקעה כאנג'ל, והסביר כי אם הוא מסכים להשקיע במיזם מסוים, הוא "מוביל את הסיבוב. במקרה כזה אני מכניס לפחות חצי מהכסף מסך הסיבוב, שהוא לרוב השקעת Pre-Seed במונחים של היום".

שם מוכר נוסף הוא יוסי ורדי, משקיע אנג'ל ותיק ומרכזי, שבין החברות שבהן השקיע לאורך השנים ניתן למנות את סימילרווב ואת חברת מיראביליס, זאת שהביאה לעולם את ה-ICQ.

יוסי ורדי, אנג'ל ותיק ומרכזי, בין היתר במיראביליס שהביאה לעולם את ICQ / צילום: יח''צ

בין השמות של האנג'לים ה"צעירים" בזירה המקומית ניתן למנות אנשים כמו עופר בן נון, בין מקימי חברת הסייבר טאלון, שנמכרה בנובמבר האחרון לענקית הסייבר פאלו אלטו נטוורקס, בסכום המוערך ב-625 מיליון דולר. שם נוסף הוא שי מורג, ממייסדי חברת הסייבר הישראלית ארמטיק, שנמכרה אשתקד לחברת טנאבל האמריקאית, בסכום המוערך ביותר מרבע מיליארד דולר.

בזירה הגלובלית, ניתן להזכיר את פיטר ת'יל, אחד ממייסדי ענקית הפינטק פייפאל (PayPal), מארק אנדרסן, אחת הדמויות הוותיקות בעמק הסיליקון, ומי שנמנה עם מייסדי נטסקייפ, וטים דרייפר, דור שלישי למשקיעי הון סיכון מעמק הסיליקון, ומשקיע אנג'ל סדרתי ב"חדי-קרן" לאורך השנים, ביניהם חברות כמו טסלה, סקייפ והוטמייל.

פיטר ת'יל, ממייסדי ענקית הפינטק פייפאל / צילום: Associated Press, J. Scott Applewhite

"בעבר האנג'לים הביאו את הקרנות"

בספטמבר האחרון נערכה ועידה של ארגון רשת האנג'לים העסקיים העולמית (GBAN) במלבורן, אוסטרליה. במסגרת אותה ועידה נפגשו משקיעי אנג'ל מרחבי העולם ודנו במגמות השונות שאפיינו את שנת 2023 בזירתם. הם התמקדו בין היתר בשינוי הפוקוס, בייחוד בשוק האמריקאי.

סקוט פוקס, מנכ"ל ארגון The Startup Council האמריקאי, שמהווה בין היתר חממה לחברות צעירות ואפיק לשלל משקיעים, ביניהם גם פרטיים, אמר באותו כנס כי "ארה"ב הייתה עדה להופעתן של כמה קרנות הון סיכון שהעבירו את מיקוד פעילותן לכיוון השקעות בחברות בשלבים מוקדמים". לדבריו, השינוי הזה מייצר מצב שבו קבוצות אנג'לים מסורתיות מתחרות עם קרנות הון סיכון על עסקאות.

בארץ, כך אומר איתי רנד, משקיע בשלבי סיד ושותף בקרן 10D, ניתן לראות ניצנים של אותה מגמה. "כשאני נכנסתי לעולם הזה לפני 7-8 שנים, יזם היה הולך לאנג'ל בשלבים המוקדמים של החברה או של הרעיון שלו, והוא בתורו היה מקשר אותו לקרן שאולי תרצה לקחת את הסיבוב. כלומר, האנג'לים היוו חוליה מקשרת חשובה. שינוי מעניין שאנחנו רואים היום בארץ זה שאנג'לים מגיעים לקרנות ואומרים שהם ייכנסו רק אם הקרן תשקיע, ולא הפוך".

דן אמיגה, מקים חברת הסייבר הישראלית איילנד (Island) ומשקיע אנג'ל בעצמו, שבין היתר היה המשקיע הראשון בחברת הסייבר אקסיס, שנמכרה בשנה שעברה לענקית המחשוב האמריקאית HPE בכחצי מיליארד דולר, מסביר גם הוא לגלובס כי "כיום, צוותים שהם צוותים חזקים, יכולים ישר ללכת ולקבל את ההשקעה הראשונית מקרנות הון סיכון. אין כמעט סיבובי פרה-סיד לצוותים טובים. הם ישר מצליחים לגייס סיד. בעבר, האנג'לים היו אלו שמביאים את הקרנות, אבל המצב הזה השתנה".

 

"אין בעל בית שצריך לספק לו הסברים"

"אני חושב שלאנג'לים כמשקיעים יש המון ערך, אבל בניגוד לקרנות למשל, הם הרבה יותר רגישים למצבי רוח", אומר רנד. הוא מתייחס למספר האנג'לים, שקפץ ב"שנות הבועה", 2020-2021, ואומר כי "בקרן שלנו לא הייתה עסקה אחת בשנים הללו שלא נכנסו איתנו לפחות שני יזמי אנג'ל. התחושה הייתה שמספר האנג'לים קפץ באותן שנים פי שניים אם לא יותר".

רנד מונה מספר גורמים שמרחיקים את האנג'לים היום, כולם אינם מפתיעים. זה התחיל במשבר הגלובלי בענף ההייטק, המשיך עם המאבק הפנימי והקרע בישראל בשנה שעברה סביב השינויים במערכת המשפט, וכעת המלחמה. "כל הגורמים האלו השפיעו ומשפיעים קודם כל על משקיעי אנג'ל. אין להם בעל בית שצריך לספק לו הסברים למה הם עושים או לא עושים השקעות, שלא כמו בקרנות. בעוד שאנחנו בקרנות מחויבים לעסק, יש לנו משקיעים שצריך להמשיך לעבוד עבורם, וזאת בלי קשר לתיאבון האישי שלנו. אצל האנג'לים זה ההפך הגמור - יש כאלה שכבר חצי שנה אני לא שומע מהם".

את דבריו מחזק אדן שוחט, משקיע הון סיכון מוביל בארץ ושותף בפירמת אלף, שמסביר לגלובס כי למרות סביבת הריבית הגלובלית הקשה, שהשפיעה על היקף ההשקעות העולמי לשלילה בשנה החולפת, "התחושה הכללית של חוסר ודאות היא ייחודית לישראל, זה התחיל עוד סביב הרפורמה המשפטית".

"תחושת הפומו חלשה מבעבר"

"אחד ההבדלים הגדולים ביותר מתקופת הבועה בהייטק הישראלי הוא משך הזמן שלוקח לסגור סיבוב. הסיבובים התארכו מאוד", אומר לגלובס איתמר שר, מייסד ומנכ"ל Seal Security, סטארט-אפ סייבר צעיר. "נוצרה דינמיקה שונה של האנג'לים מול קרנות. הפומו, או החשש לפספס, הוא קצת פחות חזק ממה שהיה ב-2021".

עוד הוא אומר, כי "זה גם משליך על עוד הרבה היבטים שקשורים לאנג'לים עצמם. לדוגמה, ההרכב של הסיבוב. אם מסתכלים לאחור, רשימת המשתתפים בכל סיבוב הייתה ארוכה מאוד. היום הכמות קטנה משמעותית".

הוא מוסיף כי "יצא לי, במהלך השנה האחרונה, לראות שכמות האנג'לים ירדה משמעותית, זאת מהפרספקטיבה שלי וגם של יזמים אחרים שאני מדבר איתם, שנמצאים באותו שלב או שלב לפני". 

עוד כתבות

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

גבול לבנון / צילום: Shutterstock

צה"ל: חיסלנו מחבל בכיר בלבנון, שקידם פעולות טרור רבות נגד ישראל

דיווח: במצרים נערכים ב"תוכנית חירום" לפלישה ישראלית לרפיח • פיגוע דקירה ברמלה: צעירה נפצעה קשה • צה"ל תקף מבנים צבאיים ששהו בהם מחבלים של חיזבאללה בדרום לבנון • דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה •   ● כל העדכונים

אזרבייג'אן איירליינס / צילום: Shutterstock

הכירו את חברת התעופה שרוצה להטיס אתכם במקום אלה שברחו

אזרבייג'ן איירליינס (AZAL), חברת התעופה הלאומית של אחת מידידותיה הקרובות ביותר של ישראל, מראה שהיא כאן כדי להישאר ● "בחודשי הקיץ נעלה את תדירות הטיסות, בין יוני לספטמבר AZAL תפעיל 11 טיסות בשבוע", אומר בני קורמאייב, נציג החברה בארץ

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

אברהם אסף / צילום: תמר מצפי

אברהם אסף, מייסד ובעל השליטה בקבוצת אמנת, נפטר בגיל 83

אסף הפך לבעל השליטה באמנת לאחר שרק לפני ארבעה ימים רכש את ההחזקות של שותפו לייסוד החברה, שמואל בר אור, (22.17%) תמורת כ-21.7 מיליון שקל ● מי שצפוי להמשיך אותו הוא בנו, סגן יו"ר החברה, ערן אסף

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

עסקאות השבוע / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירה לפינוי בינוי ברמת גן?

דירה בת שישה חדרים בבניין ישן משנות ה־60, המתפרשת על פני שטח של 158 מ"ר ובעלת שני מפלסים, נמכרה תמורת 2.9 מיליון שקל ● המתווך בעסקה: "לנכס יש פוטנציאל השבחה גדול"

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": עורך הדין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

הפרויקט במתחם כנרית. האכלוס רחוק / הדמיה: מתוך אתר החברה

הסיפור הלא ייאמן על 40 דירות יוקרה במגדל בתל אביב שעומדות ריקות

40 דירות חדשות ונוצצות ממתינות לאכלוס באחד המגדלים היוקרתיים של תל אביב, אבל צפויות להישאר ריקות עוד תקופה ארוכה ● ההתעקשות על דיור בר השגה במתחם תקעה את המדינה עם עשרות דירות שמי בכלל יכול להרשות לעצמו

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

עו''ד חגי קלעי / צילום: פליקס רטברג

"משפיל ומקומם": עורך הדין שהצליח לעזור להרבה, רק לא לעצמו

הוא עמד בפני 15 שופטים בבג"ץ הסבירות ההיסטורי, מייצג בעלי מניות נגד תאגידי ענק, ובין לקוחות המשרד שלו אפשר למצוא את אבי חימי ואריה דרעי ● אבל נדמה שהשליחות הגדולה ביותר של עו"ד חגי קלעי היא בקידום השוויון לקהילה הגאה ● אז איך זה שדווקא את בנו הוא נאלץ להביא בפונדקאות בארה"ב? "זה היה משפיל ומקומם"

צילום: רויטרס, IMAGO/Bernd Feil/M.i.S.

אתם לא מספיקים כלום? מחקרים חדשים מגלים - כנראה שזו הסיבה

בשנים האחרונות הפך המושג "עוני זמן" לפופולרי בקרב חוקרים המנסים להבין את יחסינו המורכבים עם פנאי והשפעתם על האושר והבריאות שלנו ● לאט לאט הם מגלים מה אנחנו עושים לא נכון בתכנון הזמן שלנו ואיזה פרדוקס כלכלנים מפספסים כשהם בונים תוכניות רווחה ● מדד חדש שצפוי להיכנס ללשכת הסטטיסטיקה בארה"ב מרגש אותם במיוחד

חניה על מדרכה. נושא שנוי במחלוקת / צילום: הלית ינאי

מה הוביל לקפיצה במספרי תו החניה לנכים?

מאז שרוככו התנאים לקבלת תו נכה, נרשמה עלייה של 55% במספר התווים שהונפקו ● השינוי בחוק שאפשר לנכים לקבל חניה צמודה לבית הקפיץ גם את מספר החניות, ובתל אביב הוא הוכפל ● יו"ר עמותת נגישות ישראל, יובל וגנר: "התכלית של מתן תווי נכה פשוט לא מקוימת"

אולם קולנוע בקליפורניה. החדשים רווחיים יותר מהישנים / צילום: Shutterstock

לאולמות קולנוע יש נדל"ן מיוחד, וזה מציל אותם

אולמות הקולנוע הלכו ואיבדו רלוונטיות רק לפני כמה שנים ● המיצוב הנדל"ני המיוחד שלהם עשוי להציל אותם

אלי אביסרור, מנכ''ל אביסרור משה ובניו ויו''ר ארגון קבלני הנגב / צילום: דיאגו מיטלמן

הממשלה, החרם הטורקי ומחירי הדירות: הקבלן שבונה אלפי יחידות דווקא אופטימי

אלי אביסרור, מנכ"ל אביסרור משה ובניו ויו"ר ארגון קבלני הנגב, סבור שהממשלה אינה מסייעת לקבלנים בהתמודדות עם המצב, אך מנבא שהענף יצא מהמשבר ● הוא לא חושב כרגע על הנפקה, סבור שטורקיה היא שתפסיד בסופו של דבר מהחרם על ישראל ובטוח שהנגב הוא העתיד של ישראל

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

השקל יטוס, הריבית תרד ומה יקרה לאינפלציה? התחזית האופטימית של בנק אוף אמריקה לישראל

בנק ההשקעות הוציא בחג תחזית אופטימית לכלכלה הישראלית: הצמיחה ב-2024 תעמוד על 2.4%, לעומת צפי של 2% מצד בנק ישראל ותחזית לצמיחה כמעט אפסית של S&P ● במידה וחוסר הוודאות יתפוגג, מעריכים בבנק כי השקל יכול להתחזק ולהגיע לשער של 3.5 שקלים לדולר