גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בתוך שנה אחת: מספר האנג'לים בישראל התכווץ ביותר מ-75%

נתונים חדשים שהגיעו לידי גלובס מגלים צניחה בהיקף המשקיעים הפרטיים, האנג'לים, בהייטק הישראלי ● לפי ארגון SNC, בשנה החולפת פעלו בישראל 61 אנג'לים בלבד ● הסיבות רבות אך אינן מפתיעות: המשבר הגלובלי, המאבק הפנימי במדינה והמלחמה ● אפילו חוק חדש לעידוד כניסת משקיעים אינו עוזר בינתיים

בשנה החולפת נספרו בארץ 61 אנג'לים פעילים בלבד, לעומת 251 אנג'לים פעילים בשנת 2022 / צילום: Unsplash
בשנה החולפת נספרו בארץ 61 אנג'לים פעילים בלבד, לעומת 251 אנג'לים פעילים בשנת 2022 / צילום: Unsplash

ההייטק הישראלי סובל ממשבר קשה, שבא לידי ביטוי בירידה בהשקעות, בפיטורים, בקריסת סטארט-אפים מואצת, בקיצוצי הטבות ועוד. זה התחיל עם המשבר הכלכלי העולמי סביב עליית האינפלציה, אבל המשיך ביתר שאת בשנה שעברה, גם כשבעולם כבר נראו סימני התאוששות. החברות הצעירות נפגעות משמעותית מהמגמה, והדבר ניכר בקשיים בהקמת חברות חדשות ובמכשולים בדרך לגיוס מימון עבורן.

סקטור הביומד הישראלי התייבש ב־2023, אך קרנות ההון סיכון אופטימיות להמשך
מנכ"ל טאואר רוצה להקים מפעל בהודו ולא בישראל, אך הדרך עוד ארוכה ומורכבת

אחד ההיבטים המרכזיים של המשבר הוא ירידה דרסטית במספר משקיעי האנג'ל בישראל - כך על פי נתוני ארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל (SNC) המתפרסמים כאן לראשונה. בעוד שבעבר היוו אותם משקיעים חוליה מרכזית וחשובה בתחילת דרכם של סטארט-אפים, כיום המגמה משתנה.

בשנה החולפת נספרו בארץ 61 אנג'לים פעילים בלבד, לעומת 251 אנג'לים פעילים בשנת 2022 - ירידה של יותר מ-75%. אם משווים את מספר האנג'לים לזה של שנת 2021, שבה נמדדו כמעט 300 אנג'לים פעילים, מדובר כבר בירידה של 80% כמעט.

אנג'ל, בקצרה, הוא כינוי הניתן למשקיעים פרטיים, כאלו המשקיעים מהונם העצמי, לרוב בחברות בשלבים המוקדמים (שלבי הסיד והפרה-סיד), זאת לעיתים בתמורה לאחוזים מן החברה, כמו גם השתתפות ברווחים עתידיים. לעיתים מספר אנג'לים פועלים בקבוצה ומתאגדים להשקעה בחברה; לפעמים הם פונים בעצמם למיזמים ומציעים השקעה, ולפעמים הפנייה נעשית אליהם מטעם החברה.

הנפילה במספר משקיעי האנג'ל הפעילים בישראל מגיעה חרף תיקון חקיקה שנועד למשוך אותם לחברות ישראליות. ביולי אשתקד, אושר בכנסת "חוק האנג'לים", או בשמו המלא - החוק לעידוד תעשייה עתירת ידע, המעניק בין היתר זיכוי במס למשקיעים פרטיים אשר מבצעים השקעות בחברות הזנק הנמצאות בשלבים התחלתיים של פעילותן. ברשות המסים ובאוצר הסבירו כי מטרת ההטבות הללו היא לעודד את אותה השקעה פרטית, ובפרט מצד משקיעים אסטרטגיים אשר להם ניסיון בשוק הטכנולוגי, משמע - אנג'לים. אם לבחון על פי הנתונים שאנו מציגים כעת, החוק בינתיים רחוק מלהשיג את ייעודו.

הדמויות הבולטות בנוף המקומי

האנג'לים המוצגים ב-Finder, פלטפורמת המידע העסקי של ארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל, הם לרוב משקיעים סדרתיים, כולם ישראלים או כאלו שמתגוררים דרך קבע בישראל, וכאלו בעלי עבר של השקעות, לפחות השקעה אחת בשנה.

כמו כן, בשנים האחרונות הצטרפה לקהילת האנג'לים קבוצה הולכת וגדלה של יזמים שהרוויחו כסף בחברות שהקימו, אם דרך מכירת החברות או מכירת מניות בשוק השניוני, ובמקביל התחילו להשקיע מהונם הפרטי.

לראיה, בתחילת העשור האחרון קפץ מספר האנג'לים בעשרות אחוזים. בעוד שב-2019 נמדדו בארץ כ-166 אנג'לים פעילים, ב-2021 עלה מספרם ל-297, כאמור, זינוק של 80% כמעט.

"יש כמה דברים שמייחדים אנג'לים", מסביר לגלובס דני בירן, עמית מחקר בכיר במכון המדיניות והמחקר RISE. "אנג'לים משקיעים כמעט תמיד בסבבים הראשונים. הם משקיעים סכומים קטנים יותר מקרנות למשל, אבל זה בנוי על זה שכשהחברה תתקדם היא תוכל לגייס כסף, ובשלבים יותר מתקדמים המשמעות היא לגייס כסף מקרן הון סיכון".

בין השמות המוכרים בזירת האנג'לים הישראלית אפשר למנות בין היתר את זוהר גילון, שמאחוריו כבר מעל לשלושה עשורים של השקעות ביזמים ישראלים. בראיון לגלובס משנת 2019, סיפר גילון על תהליך ההשקעה כאנג'ל, והסביר כי אם הוא מסכים להשקיע במיזם מסוים, הוא "מוביל את הסיבוב. במקרה כזה אני מכניס לפחות חצי מהכסף מסך הסיבוב, שהוא לרוב השקעת Pre-Seed במונחים של היום".

שם מוכר נוסף הוא יוסי ורדי, משקיע אנג'ל ותיק ומרכזי, שבין החברות שבהן השקיע לאורך השנים ניתן למנות את סימילרווב ואת חברת מיראביליס, זאת שהביאה לעולם את ה-ICQ.

יוסי ורדי, אנג'ל ותיק ומרכזי, בין היתר במיראביליס שהביאה לעולם את ICQ / צילום: יח''צ

בין השמות של האנג'לים ה"צעירים" בזירה המקומית ניתן למנות אנשים כמו עופר בן נון, בין מקימי חברת הסייבר טאלון, שנמכרה בנובמבר האחרון לענקית הסייבר פאלו אלטו נטוורקס, בסכום המוערך ב-625 מיליון דולר. שם נוסף הוא שי מורג, ממייסדי חברת הסייבר הישראלית ארמטיק, שנמכרה אשתקד לחברת טנאבל האמריקאית, בסכום המוערך ביותר מרבע מיליארד דולר.

בזירה הגלובלית, ניתן להזכיר את פיטר ת'יל, אחד ממייסדי ענקית הפינטק פייפאל (PayPal), מארק אנדרסן, אחת הדמויות הוותיקות בעמק הסיליקון, ומי שנמנה עם מייסדי נטסקייפ, וטים דרייפר, דור שלישי למשקיעי הון סיכון מעמק הסיליקון, ומשקיע אנג'ל סדרתי ב"חדי-קרן" לאורך השנים, ביניהם חברות כמו טסלה, סקייפ והוטמייל.

פיטר ת'יל, ממייסדי ענקית הפינטק פייפאל / צילום: Associated Press, J. Scott Applewhite

"בעבר האנג'לים הביאו את הקרנות"

בספטמבר האחרון נערכה ועידה של ארגון רשת האנג'לים העסקיים העולמית (GBAN) במלבורן, אוסטרליה. במסגרת אותה ועידה נפגשו משקיעי אנג'ל מרחבי העולם ודנו במגמות השונות שאפיינו את שנת 2023 בזירתם. הם התמקדו בין היתר בשינוי הפוקוס, בייחוד בשוק האמריקאי.

סקוט פוקס, מנכ"ל ארגון The Startup Council האמריקאי, שמהווה בין היתר חממה לחברות צעירות ואפיק לשלל משקיעים, ביניהם גם פרטיים, אמר באותו כנס כי "ארה"ב הייתה עדה להופעתן של כמה קרנות הון סיכון שהעבירו את מיקוד פעילותן לכיוון השקעות בחברות בשלבים מוקדמים". לדבריו, השינוי הזה מייצר מצב שבו קבוצות אנג'לים מסורתיות מתחרות עם קרנות הון סיכון על עסקאות.

בארץ, כך אומר איתי רנד, משקיע בשלבי סיד ושותף בקרן 10D, ניתן לראות ניצנים של אותה מגמה. "כשאני נכנסתי לעולם הזה לפני 7-8 שנים, יזם היה הולך לאנג'ל בשלבים המוקדמים של החברה או של הרעיון שלו, והוא בתורו היה מקשר אותו לקרן שאולי תרצה לקחת את הסיבוב. כלומר, האנג'לים היוו חוליה מקשרת חשובה. שינוי מעניין שאנחנו רואים היום בארץ זה שאנג'לים מגיעים לקרנות ואומרים שהם ייכנסו רק אם הקרן תשקיע, ולא הפוך".

דן אמיגה, מקים חברת הסייבר הישראלית איילנד (Island) ומשקיע אנג'ל בעצמו, שבין היתר היה המשקיע הראשון בחברת הסייבר אקסיס, שנמכרה בשנה שעברה לענקית המחשוב האמריקאית HPE בכחצי מיליארד דולר, מסביר גם הוא לגלובס כי "כיום, צוותים שהם צוותים חזקים, יכולים ישר ללכת ולקבל את ההשקעה הראשונית מקרנות הון סיכון. אין כמעט סיבובי פרה-סיד לצוותים טובים. הם ישר מצליחים לגייס סיד. בעבר, האנג'לים היו אלו שמביאים את הקרנות, אבל המצב הזה השתנה".

"אין בעל בית שצריך לספק לו הסברים"

"אני חושב שלאנג'לים כמשקיעים יש המון ערך, אבל בניגוד לקרנות למשל, הם הרבה יותר רגישים למצבי רוח", אומר רנד. הוא מתייחס למספר האנג'לים, שקפץ ב"שנות הבועה", 2020-2021, ואומר כי "בקרן שלנו לא הייתה עסקה אחת בשנים הללו שלא נכנסו איתנו לפחות שני יזמי אנג'ל. התחושה הייתה שמספר האנג'לים קפץ באותן שנים פי שניים אם לא יותר".

רנד מונה מספר גורמים שמרחיקים את האנג'לים היום, כולם אינם מפתיעים. זה התחיל במשבר הגלובלי בענף ההייטק, המשיך עם המאבק הפנימי והקרע בישראל בשנה שעברה סביב השינויים במערכת המשפט, וכעת המלחמה. "כל הגורמים האלו השפיעו ומשפיעים קודם כל על משקיעי אנג'ל. אין להם בעל בית שצריך לספק לו הסברים למה הם עושים או לא עושים השקעות, שלא כמו בקרנות. בעוד שאנחנו בקרנות מחויבים לעסק, יש לנו משקיעים שצריך להמשיך לעבוד עבורם, וזאת בלי קשר לתיאבון האישי שלנו. אצל האנג'לים זה ההפך הגמור - יש כאלה שכבר חצי שנה אני לא שומע מהם".

את דבריו מחזק אדן שוחט, משקיע הון סיכון מוביל בארץ ושותף בפירמת אלף, שמסביר לגלובס כי למרות סביבת הריבית הגלובלית הקשה, שהשפיעה על היקף ההשקעות העולמי לשלילה בשנה החולפת, "התחושה הכללית של חוסר ודאות היא ייחודית לישראל, זה התחיל עוד סביב הרפורמה המשפטית".

"תחושת הפומו חלשה מבעבר"

"אחד ההבדלים הגדולים ביותר מתקופת הבועה בהייטק הישראלי הוא משך הזמן שלוקח לסגור סיבוב. הסיבובים התארכו מאוד", אומר לגלובס איתמר שר, מייסד ומנכ"ל Seal Security, סטארט-אפ סייבר צעיר. "נוצרה דינמיקה שונה של האנג'לים מול קרנות. הפומו, או החשש לפספס, הוא קצת פחות חזק ממה שהיה ב-2021".

עוד הוא אומר, כי "זה גם משליך על עוד הרבה היבטים שקשורים לאנג'לים עצמם. לדוגמה, ההרכב של הסיבוב. אם מסתכלים לאחור, רשימת המשתתפים בכל סיבוב הייתה ארוכה מאוד. היום הכמות קטנה משמעותית".

הוא מוסיף כי "יצא לי, במהלך השנה האחרונה, לראות שכמות האנג'לים ירדה משמעותית, זאת מהפרספקטיבה שלי וגם של יזמים אחרים שאני מדבר איתם, שנמצאים באותו שלב או שלב לפני".

עוד כתבות

חדר כושר / אילוסטרציה: Shutterstock

מחלוקת של מיליונים על ארנונה הסתיימה בתבוסה לעיריית תל אביב

חדר הכושר נסגר והפך למחסן, עיריית ת"א המשיכה לדרוש ארנונה של עסק ● ביהמ"ש נאלץ להתערב במחלוקת בין בעלת הנכס לבין העירייה, שבעצמה הורתה על הפסקת הפעילות של חדר הכושר - אך דרשה ממנו להמשיך לשלם ארנונה לפי תעריף גבוה יותר

פעמון הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

גם בנקאי ועיתונאי לשעבר: השכירים שירוויחו עשרות מיליונים מהנפקת הענק

ההנפקה המסתמנת של חברת המוצרים לענף המזון פרודלים צפויה להציף ערך משמעותי עבור בעלי המניות הגדולים, בראשות משפחתו של ראש השב"כ רונן בר והחברה לישראל ● בנוסף, שישה מנהלים שכירים בחברה יחזיקו אופציות למניות בשווי של כמעט 90 מיליון שקל

תחרות הסנובורד בליוויניו, איטליה / צילום: ap, Gregory Bull

חגיגה של מיליארדים: כמה באמת עולה לארח את המשחקים האולימפיים של החורף?

איטליה נבחרה לארח את המשחקים האולימפיים של החורף והם מתקיימים בו זמנית בארבעה אתרי תחרות מרכזיים והעלויות האמירו ל-1.7 מיליארד דולר ● אך הסכום אינו כולל תוספת של עוד כ-4.2 מיליארד דולר שנועדו לשיפור התשתיות, שיפוץ מרכז ההחלקה ובניית אולם ההוקי קרח ● כמה מרוויחים הספורטאים וכמה עולים הכרטיסים לתחרויות?

נסים קחלון בבית הצדף בהרצליה / צילום: עמית מרטין מנשרוף, N12

המחוזי קבע: האמן בן ה-80 יפנה את "בית הצדף" בהרצליה

לפני כ-50 שנה האמן ניסים קחלון בנה את ביתו על צוק מעל חוף סידני עלי בהרצליה, חצב בו מבוך של מנהרות עם פסיפס ועיטורים, וחי שם מאז ● המשרד להגנת הסביבה הוציא צו להריסת המבנה הלא חוקי בשל פגיעה בסביבה החופית, קחלון ערער על כך - וכעת הפסיד בערעור וייאלץ להתפנות מהמקום

דולר שקל / אילוסטרציה: Shutterstock

"הרעשה ארטילרית": הדולר צונח, עד לאן הוא יכול להגיע?

הדולר נסחר סביב 3.07 שקלים, ונראה שהתחתית עוד רחוקה ● איילון ביטוח ופיננסים: "יש פה סוג של 'הרעשה ארטילרית' על הדולר מכל הוורטיקלים במקביל. יכול להגיע מתחת לשלושה שקלים לדולר" ● מיטב: מהלך ההתחזקות של השקל הובל ע"י המשקיעים המוסדיים המקומיים ● ובעולם, הסיפור של הפרשי הריביות חוזר לשולחן

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ניסוי ב''קלע דוד'' / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

משרד הביטחון ורפאל השלימו בהצלחה סדרת ניסויים במערכת "קלע דוד"

מערכת ההגנה האווירית "קלע דוד" נועדה ליירט איומים שונים - בהם רקטות, טילים, טילי שיוט, כלי טיס ומל"טים ● הצלחת הניסויים מהווה קפיצת דרך טכנולוגית ומבצעית בשדרוג המערכת, שהוכיחה במהלך המלחמה יכולות ביצוע גבוהות

קופנהגן / צילום: Shutterstock

החל מ-212 דולר: המדינה היקרה שחוזרת למפת הטיסות של הישראלים

הביקוש לטיסות ישירות לקופנהגן זינק במאות אחוזים ● אל על מנצלת את בריתות התעופה כדי להפוך את היעד להאב אסטרטגי, בזמן שהמטיילים מחפשים אלטרנטיבה כפרית ובטוחה ליער השחור ולהולנד ● זאת, על אף העלויות הגבוהות והתדמית הפרו־פלסטינית

בוונצואלה מכחישים: לא הסכמנו לשלוח נפט לישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ממשלת ונצואלה "מכחישה באופן מוחלט" את הדיווחים שאישרה משלוח נפט לישראל, באינדונזיה דנים בכמות החיילים שישלחו לכוח השלום בעזה, וביקור הנשיא הרצוג באוסטרליה הוביל להפגנות נגד ישראל • כותרות העיתונים בעולם

המבצע של חברת שלום את נתן / צילום:  צילום מסך

"שלמו בעוד שנתיים": הפרויקט בקריית אונו שמציע דחיית תשלום למשך 24 חודשים

המבצע של חברת "שלום את נתן" מציע דירות אחרונות לקראת אכלוס במיקום טוב, אבל יש באזור מבצעים עם תנאי תשלום טובים יותר ● מאחורי המבצעים

יו''ר מטה התכנון, עו''ד שלומי הייזלר / צילום: לע''מ

ברקע העימות עם האוצר: בית חולים הדסה מצרף את מנכ"ל המשרד הקודם

בית חולים הדסה הודיע על מינוי שלומי הייזלר לחבר דירקטוריון, לאחר שבשבועות האחרונים החריפו העימותים בין בית החולים שבירושלים לבין משרד האוצר ● בכיר בהדסה מודה כי המאבק מול אגף התקציבים ו"מחלוקת על חוב של המדינה להדסה של יותר מ־800 מיליון שקל" היו ברקע

פיחות בשער הדולר / צילום: Unsplash, Igor Omilaev

הפיחות בדולר פוגע בחברות הבינלאומיות שפועלות בישראל

חוזי עסקאות נדל"ן החלים כיום בישראל נקובים בשקלים ● פיחות שער הדולר - יחד עם העובדה שלא ניתן לשלם ישירות במטבע זר - מביאים לעלייה בדמי השכירות שנדרשות לשלם החברות הבינלאומיות השוכרות משרדים בישראל ● מה חברות כאלו עושות כדי לצמצם נזקים?

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד Wiz

כך התכווץ האקזיט הגדול בתולדות ישראל בכמעט 20 מיליארד שקל

האישור המיוחל מהאיחוד האירופי הגיע, ועסקת הענק לרכישת וויז ע"י גוגל מתקרבת לקו הסיום ● מאז ההכרזה הראשונה על העסקה השקל התחזק דרמטית, והכנסות המדינה ובעלי המניות בישראל יתכווצו ● וגם: איך התחמקה גוגל מהרדאר הבריטי

מעונות הסטודנטים המתוכננים בקריית היובל, ירושלים / צילום: הדמיות שוורץ בסנוסוף אדריכלים

ארבעה מגדלים עם 28 קומות: מתיחת הפנים למעונות הסטודנטים בירושלים

הוועדה המקומית ירושלים המליצה על הפקדת תוכנית פינוי־בינוי למעונות סטודנטים בקריית היובל עם 750 יח"ד ● מינהל התכנון אישר תיקון לתמ"א 35 שיאפשר לחקלאים להקים מגורים זמניים לעובדים זרים בשטחי העיבוד ● ובשבוע הבא תדון המועצה הארצית בהרחבת קיבוץ נחל עוז ל־500 יח"ד ובהקמת אזור תעשייה סמוך ● חדשות השבוע בנדל"ן

ביל אקמן / צילום: Reuters, Richard Brian

"המניה בדיסקאונט חריג": ביל אקמן חושף השקעה חדשה

ב-CNBC דיווחו כי מייסד קרן הגידור פרשינג סקוור חשף שהוא בעל החזקה במניית מטא, השקולה ל-10% מההון של הקרן, נכון לסוף 2025 ● במצגת המשקיעים של הקרן, צוין כי "מחיר המניה אינו משקף מספיק את פוטנציאל האפסייד של החברה לטווח ארוך בתחום ה-AI"

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

ה"מסתור" של חמינאי והטענה של טורקיה: "ארה"ב תאפשר לאיראן להעשיר אורנים ברמה נמוכה"

על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● טראמפ צייץ: "הייתה פגישה טובה מאוד - אך לא הושגה שום החלטה סופית. התעקשתי שהמו"מ עם איראן יימשך" ● בדרג המדיני ובמערכת הביטחון בישראל מעריכים שהמו"מ בין ארה"ב לאיראן לא יבשיל לעסקה ● עדכונים שוטפים

בנקים בישראל

סקר שביעות הרצון של בנק ישראל: מי זכו לדירוגים המובילים?

הסקר בחן שורת קטגוריות, לרבות תפיסת ההוגנות, הביקורים בסניפים והשירות באפליקציות ● הבנקים הגדולים שבלטו: לאומי שהוביל בארבע קטגוריות שנבדקו ומזרחי טפחות שנתפס כהוגן והמומלץ ביותר ● וגם: ההצלחה של וואן זירו שנבחר לבנק ההוגן ביותר

אבי לוי, יו''ר דלק ישראל / צילום: יח''צ

לקראת רכישת הוט מובייל: לאומי משקיע בדלק ישראל לפי שווי של מיליארד שקל

לפי המתווה המגובש, לאומי פרטנרס צפוי להזרים מעל ל-200 מיליון שקל לדלק ישראל ● לפני כחודש חתמה דלק ישראל על מזכר הבנות לפיו בכוונתה לרכוש את חברת הסלולר של הוט תמורת כ-1.9 מיליארד שקל ● העסקה תאפשר לדלק ישראל להיערך לביצוע העסקה

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה / צילום: כדיה לוי

פאלו אלטו היא הישג שלא נרשם כאן שנים. אדם אחד חתום עליו

חברת אבטחת הסייבר הגדולה בעולם הודיעה על כוונתה להירשם במסגרת הרישום הכפול, לאחר שהשלימה את רכישת סייברארק הישראלית ● מדובר בהישג משמעותי לבורסה בת"א ולמנכ"ל איתי בן זאב, שניסו במשך שנים למשוך חברות טכנולוגיה מקומיות גדולות ● מניית הבורסה זינקה, ומניות בן זאב שוות כחצי מיליארד שקל ● וגם: כך תשפיע פאלו אלטו על הרכב המדדים

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה שלילית בתל אביב; מדד הביטוחניות נפל, מניית הבורסה זינקה

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.8% ● הדולר נסחר סביב 3.07 שקלים ● ירידות חדות במניות התוכנה ● הראל: צופים ירידה במדד המחירים שיתפרסם בראשון וירידה בגירעון בחודשים הקרובים ● דריכות בוול סטריט לקראת דוח התעסוקה אחה"צ ● בג'יי.פי מורגן מעריכים כי מניות חברות התוכנה יתאוששו ● בנק אוף אמריקה מזהיר: כך הפך שוק המניות לאיום המרכזי על שוק האג"ח