גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המדינה נערכת לגיוס סכום עתק של 220 מיליארד שקל השנה. כך זה יעבוד

באוצר כמעט הכפילו את קצב הגיוסים באיגרות החוב, בתקווה שיממנו את הגירעון החזוי של המדינה - 128 מיליארד שקל ● כעת, מתגאים בסבב הציבורי הגלובלי הראשון מאז פרוץ המלחמה, שגרף 8 מיליארד דולר ● כמה מהכסף מגייסים בארץ, ובאילו ריביות? ● גלובס עושה סדר

החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג / צילום: עודד קרני
החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג / צילום: עודד קרני

בלילה אחד, בין שלישי לרביעי, גייס החשב הכללי במשרד האוצר יהלי רוטנברג בחו"ל 8 מיליארד דולר באמצעות איגרות חוב - כמעט מחצית מסך הגיוסים של מדינת ישראל בארץ ובעולם בשנת 2022 כולה. עלויות המלחמה וההאטה הכלכלית הציבו בקדמת הבמה את חטיבת המימון באגף החשכ"ל, שאמורה לממן את העמקת הגירעון החזויה ל־6.6% אחוזי תוצר בסוף השנה הנוכחית - 128 מיליארד שקל. לשם כך, מתכוונים לגייס שם לאורך השנה כ־220 מיליארד שקל. אילו איגרות חוב הנפיקה המדינה, וכיצד עשויה להשפיע ירידת ריבית עתידית? גלובס עושה סדר.

הרבה דיבורים ומעט הצבעות: האם גפני מעכב את התקציב בכוונה?
בג"ץ לממשלה: הסבירו איך הגשתם את תקציב 2024
ניתוח גלובס | החינוך החרדי במוקד: המחלוקת האחרונה בדרך לאישור התקציב בכנסת

איך השפיעה המלחמה על הגיוסים?

בחשב הכללי תגברו את קצב הגיוסים ב־75% מאז המלחמה. התוכניות השבועיות התרחבו מכ־2 מיליארד שקל בשבוע לכ־3.5 מיליארד שקל. השבוע הנוכחי הוא חריג בהיקפו, בשל הגיוס הציבורי הגלובלי הראשון של האוצר מאז פרוץ הלחימה. סבב הגיוס הכלל־עולמי מתקיים פעם בשנה. הפעם האחרונה הייתה בינואר 2023, אז הונפקו איגרות חוב ירוקות לטווח של 10 שנים בהיקף של 2 מיליארד דולר - רבע מהסכום שגויס עתה.

באוצר מתגאים בביקושים הנומינליים הגבוהים ביותר אי־פעם בהיסטוריה של מדינת ישראל בהנפקה החדשה, בסך של כ־38 מיליארד דולר - פי 4.75 ממה שהוצע למשקיעים לקנות. הבנקים גולדמן זאקס, בנק אוף אמריקה, דויטשה בנק ו־BNP פריבה השתתפו בהנפקת האג"ח, כעושי שוק מובילים והן כחתמים. נראה שהמשקיעים הזרים עדיין מוצאים בישראל השקעה כדאית, חרף הורדת דירוג האשראי של מודי'ס והמלחמה המתמשכת. מן הסתם, הביקוש נובע גם מעליית התשואות שמציעה ישראל לעומת התקופה שקדמה ל־7 באוקטובר.

מה גובה הריביות שמשלמת ישראל?

המדינה הנפיקה שלוש איגרות חוב חדשות לטווח של חמש שנים בריבית של כ־5.375% לשנה, 10 שנים בריבית של 5.5%, ו־30 שנה בריבית של 5.75%. המרווח בהנפקה עמד על 135, 145 ו־175 נקודות בסיס בהתאמה, מעל תשואת אג"ח ארה"ב לטווח דומה.

בתקופת טרום המלחמה, המרווח בין ישראל לארה"ב עמד על קצת יותר מ־100 נקודות בסיס. או במילים אחרות, ישראל הייתה מציעה ריביות גבוהות באחוז בודד לעומת נקודת הייחוס של המעצמה הכלכלית הגדולה במערב, כדי להפוך את האג"ח שלה לאטרקטיבי. בתחילת המלחמה, הפער כבר הוכפל לסביבות 200 נקודות בסיס. מאז ניכרת מגמת ירידה בפרמיית הסיכון שמשלמת המדינה.

מעבר לאירועים הפנימיים בארץ, גם סביבת הריבית העולמית השתנתה מאז הגיוס הגלובלי הקודם של האוצר. התשואה לאג"ח האמריקני עמדה אז על כ־3.4% והיום מגיעה ל־4.15%. זה כמובן ייקר את החוב של המדינה, אבל עכשיו מגמת הריביות מתהפכת, באופן שעוזר מאוד להצלחת הגיוסים של האוצר בארץ ובחו"ל.

כיצד תשפיע ירידת הריבית?

הציפיות בשווקים להורדת ריביות יכולות להביא לאפקט של עליות מחירים, בפרט באיגרות ארוכות הטווח. משקיע שמחזיק איגרת לתקופה ארוכה, עשוי להרוויח עליה היטב כאשר הריבית תרד.

מה קורה בשוק המקומי?

עם כל הכבוד לחשיבות באמון המשקיעים הזרים, כמעט 85% מהחוב של ישראל מתוכנן לבוא מהשוק המקומי, בדומה לשנים קודמות ולמרות הגידול החד בהיקפי הגיוס.

ב־2019 גייסו בחשכ"ל 140 מיליארד שקל. אחריה הגיעו שנים רצופות אירועים: הקורונה ב־2020 שהזניקה את הגיוסים לרמה של 265 מיליארד שקל - יותר מכפי שמתוכנן ב־2024. ב־2021, שעדיין הושפעה מאוד מהוצאות הקורונה של הממשלה, גויסו 170 מיליארד שקל. ולאחר מכן, בשנת הפריחה המחודשת 2022 שהסתיימה עם עודפים תקציביים, נדרש גיוס של 65 מיליארד שקל בלבד.

האם השוק המקומי יוכל לספק את הגיוס הנדרש לאורך זמן?

ראשית, באוצר סבורים שההנפקה האחרונה בחו"ל תעזור "להוריד לחץ" מהשוק המקומי, ותסייע כך ליחסי הביקושים בהנפקות המקומיות. שנית, מסבירים באוצר כי בשנים קודמות התלוננו בקרב המוסדיים בארץ כי השוק המקומי קטן מדי, ובשל כך הגדילו השקעות מעבר לים. כמו כן, ביטול איגרות החוב המיועדות בשנה שעברה פינה לקרנות הפנסיה השקעות בשוק האג"ח הסחיר. באוצר מעריכים שהשוק יכול להכיל את ההיקפים הללו ככל שיידרש, משתדלים לשמור על קצבי גיוס עקביים משבוע לשבוע ונמנעים מ"תנועות חדות" כדי שלא להפתיע את השווקים.

כך, למרות העלייה המטאורית בהיקף הגיוסים, מצליחה המדינה לגייס בעיקר דרך הגופים המוסדיים המקומיים, המראים תיאבון גבוה לאג"ח הישראלי: הביקוש למספר סדרות בהנפקת החשב בשבוע שעבר, עמד על פי שבעה מהכמות שהוצעה. נראה שלפחות בינתיים, ישראל מצליחה לצמצם את חשיפת החוב שלה להשפעת חיצונית ולפרמיית הסיכון הגבוהה.

הביקושים הגבוהים ביותר שרושם האוצר הם לאיגרות קצרות מועד. בהנפקות אחרונות בארץ, לטווח של שנתיים התקבל יחס כיסוי של פי שישה. בטווחים של חמש עד 20 שנה היחס עומד בממוצע על פחות מ־4. בחשכ"ל בוחנים את הנתונים הללו מדי יום ביומו על מנת לקבוע את תמהיל ההנפקות הבאות: לאילו טווחים, ובחלוקה בין שקליות לצמודות.

מה לגבי החשש מהורדות דירוג אשראי נוספות?

לפני הורדת הדירוג של ישראל בחודש הקודם, השווקים הזדעזעו בחשש מהחלטות החברות השונות והשפעתן על הכלכלה הישראלית. חברת מודי'ס, כזכור, הורידה את דירוג האשראי של ישראל ל־A2, הורדה ראשונה בתולדות ישראל מאז החלה להיות מדורגת על ידי החברות השונות בסוף שנות ה־80. עם זאת, השווקים לא הושפעו כהוא זה מהחלטת החברה, ונראה שהשוק גילם את ההורדה עוד טרם ההחלטה עצמה.

בשבועות הקרובים תפרסם פיץ' את החלטתה לגבי כלכלת ישראל. החשכ"ל רוטנברג יצא ללונדון ולניו יורק במטרה להראות את יציבות הכלכלה הישראלית, ואף נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, התייחס לדירוגה של ישראל בהחלטת הריבית לפני שבוע, אך האם יש באמת חשש מההחלטה הקרבה?

גורם בכיר בשוק ההון אומר בשיחה עם גלובס כי גם לחברת פיץ' לא תהיה השפעה דרמטית על הכלכלה הישראלית, "אם החברה לא תעשה משהו מפתיע ביותר, כמו הורדה דירוג כפולה". שכן, המשקיעים צפו מראש הורדת דירוג, והגיבו בהתאם עוד לפני שזה קרה.

יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר, מסכים עם האמירה הזו, ומוסיף כי שינוי בשווקים יכול להתרחש כתוצאה מאירועים גיאופוליטיים או פיסקליים. "אם תהיה הסלמה בצפון והתחממות נוספות, או שמשום מה הכנסת תסרב לאשר את התקציב, המצב בישראל יכול להתערער מחדש".

איזה שינוי חל מאז המלחמה?

פרמיית הסיכון של ישראל עלתה בצורה משמעותית מאז המלחמה, וזאת לאחר שעלתה אף יותר ב־2023, בשל המחלוקות הפוליטיות וחוסר הוודאות בשווקים. רמת הסיכון מתבטאת באמצעות אג"ח ה־CDS ל־10 שנים, שזינקה בתחילת המלחמה מ־85 נקודות לכמעט 170 נקודות. אולם מאז מגלם השוק הישראלי התאוששות, וירידה ברמת הפרמייה המגולמת באג"ח, אם כי עדיין מצוי בגבהים הזרים למשק הישראלי בדרך כלל (כ־140 נקודות).

בעקבות המלחמה, חברות פיץ' ומודי'ס שמו את מדינת ישראל תחת מעקב שלילי. חברת S&P, שהציבה את ישראל בדירוג אשראי גבוה (-AA), הורידה את התחזית העתידית לשלילית כבר בחודש אוקטובר. בשווקים העולמיים הבינו כי ללא סיום המלחמה בקרוב, עתיד הכלכלה הישראלית נמצא בערפל כבד והדבר ישתקף בהחלטות החברות השונות.

עוד כתבות

במה העשירים משקיעים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

לא מתלהבות ממניות: כך המשפחות העשירות מנהלות את הכסף שלהן

מחקר של ג'יי פי מורגן בחן את דפוסי ההשקעה של משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● המשפחה העשירה הממוצעת משקיעה בעיקר בנכסים לא סחירים, משלמת 6 מיליון דולר בשנה על ייעוץ השקעות, ומצפה לתשואה של כ־11% בשנה

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

"בעוד שנה נהיה בקטסטרופה": התחזית הקשה של יגאל דמרי

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● חצי שנה לפרוץ המלחמה, היזם יגאל דמרי מסביר מדוע שוק הנדל"ן בנגב דווקא פורח ● הוא מעריך כי היקפי הבנייה בפרויקטים של התחדשות עירונית הגיעו לשיא, וסבור שהחרם הטורקי לא ישפיע במידה מהותית על השוק ● כמה באמת שווה הקרקע של חנן מור בשדה דב לפי ההצעה שהגיש, ולמה הוא מקפיא בינתיים את הפרויקט שלו בבבלי

תיירים באקרופוליס, יוון. יחס החוב־תוצר במדינה הגיע ב־2023 לרמה הנמוכה ביותר מאז 2010 / צילום: Reuters, Beata Zawrzel

הפתעה כלכלית באירופה: מדינות ה"פריפריה" מובילות את הצמיחה ביבשת

כלכלות דרום אירופה רשמו צמיחה מהירה ב־2023, בעוד שגרמניה וצרפת התכווצו, ובכך הפכו את המגמה ביבשת ● איטליה, ספרד, פורטוגל ויוון מצליחות לצמצם את החובות שצברו במשבר 2008 ובקורונה, אך מומחים טוענים כי כדי לשמר את השגשוג דרושים שינויים מבניים

פול אוסטר. ''סופרים לא יוצאים לפנסיה'' / צילום: Reuters, VINCENT WEST

על פול אוסטר, שהיופי שבמקריות העסיק אותו כל חייו

השבוע הלך לעולמו בגיל 77 הסופר היהודי-אמריקאי פול אוסטר ● אוסטר כתב ספרים שהפכו לרבי מכר ועוסקים באופן תכוף בצירופי מקרים ● כתיבתו נטועה בילדות קשה ואירועים מטלטלים ששינו את חייו

שלומי ויוסי אמיר / צילום: יח''צ, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

טלטלה נוספת בשופרסל: היו"ר שפירא צפוי לפרוש בשל לחצי משרד הבריאות

שפירא טרם הגיש את התפטרותו, אך בבי"ח איכלוב אישרו שכך יעשה בקרוב ● מנכ"ל משרד הבריאות: "הציפייה הציבורית היא שמנהל בכיר בדרגתו של פרופ' שפירא יקדיש את מרב זמנו ומרצו למשרתו הבכירה"

מתחם המחאה הפרו-פלסטיני ב-UCLA / צילום: לביא לוי

סטודנטים מאוניברסיטת UCLA: "קראו לי יהודי מלוכלך וירקו עלי. לא אשאר בארה"ב"

בעקבות העימותים האלימים בין סטודנטים יהודים למוחים הפרו-פלסטינים באוניברסיטת UCLA, הסטודנטים מחשבים את דרכם מחדש ● המאהל בינתיים פונה אך הם חוששים: המוחים ינסו לחזור

נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן / צילום: Reuters, AHMAD AL-RUBAYE

לאחר חשיפת גלובס: בלומברג מדווחת כי טורקיה עוצרת לחלוטין את קשרי המסחר עם ישראל

בבלומברג דיווחו כי עדיין לא מדובר באישור רשמי, אלא בדיווח של גורמים טורקיים ● מוקדם יותר היום נחשף בגלובס כי בנמלי טורקיה כבר החלו לאסור על יצוא סחורות לנמלי חיפה ואשדוד באופן גורף ● בנוסף, חברת התעופה הטורקית MNG מפסיקה לייבא מטענים לישראל

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, הטוויטר של סם אלטמן

"רעידת אדמה": מי עומד מאחורי צ'אט ה-AI שמטריף את הרשת

מודל בינה מלאכותית אנונימי צץ ברשת וגרר חרושת שמועות לגבי העומדים מאחוריו ● המומחים נלהבים מיכולותיו, בהן התמודדות עם שאילתות שמודלים אחרים מתקשים איתן ● ההשערות בענף: זו הכנת קרקע לשיתוף פעולה בין OpenAI לאפל או "הטרלה" של אילון מאסק

מפגינים פרו פלסטינים משתלטים על בניין המילטון באונ' קולומביה / צילום: Associated Press

דוח חדש חושף: הכסף שמניע את האלימות בקמפוסים בארה"ב

מעט מאוד ידוע לגבי ההון שנשפך על המחאות האנטישמיות המבעבעות בקמפוסים בארה"ב, אבל ברור שהן לא ספונטניות - זהו מאבק ממומן ומתוכנן היטב ● דוח חדש של מכון NGO Monitor, ששיתפו דמויות כמו ביל אקמן ואילון מאסק, חושף את הארגונים מאחורי ההפגנות הקיצוניות וחלק ממקורות המימון שלהן, ובראשם שניים: ג'ורג' סורוס והאחים רוקפלר

שולה חן, 1969 / צילום: סוכנות צילומי עיתונות י.פ.פ.א / אוסף דן הדני, הספרייה הלאומי (מתוך ויקיפדיה)

על השיר "בוא הביתה" שהפך לפסקול המלחמה הנוכחית

לכל מלחמה בישראל יש את השיר שמסמל אותה ועליו קהל המאזינים נשען ● למלחמת העצמאות היה את "באב אל וואד", במלחמת יום כיפור "לו יהי", ובלבנון הראשונה, "הביתה"● במלחמה הנוכחית מככב השיר "בוא הביתה", אותו כתבה בכלל זמרת אמריקאית

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

למכור את המניות בחודש מאי ולצאת מוול סטריט? זה מה שההיסטוריה מלמדת

האם נכנסו לחצי השנה הגרועה של השנה, וזה הזמן לצאת משוק ההון עד אוקטובר? לא בטוח ● אנליסטים בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה הוותיקה "Sell in May and go away" ● ולמה הנפילה של אפריל לא מפחידה אותם?

נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן / צילום: ap, Markus Schreiber

דרמה בנמלים: ארדואן אוסר על יצוא סחורות לאשדוד וחיפה

בנמלי טורקיה כבר החלו לאסור על יצוא סחורות לנמלי חיפה ואשדוד באופן גורף - כך נודע לראשונה לגלובס מפי גורמים המעורים בפרטים ● מדובר בחוליה האחרונה של שרשרת אירועים שוותיקי הסוחרים עם טורקיה לא זוכרים כמותם, וקשה לדעת מתי וכיצד יסתיימו

אפרת שפר / צילום: שלמה שהם

כמה יקבל כל מפונה שיירשם לתוכנית התעסוקה החדשה בחיפה?

יוזמה של החברה הכלכלית חיפה, שותפות חיפה־בוסטון והעירייה מציעה רצף תעסוקתי למפונים שנותרו במלונות ● ד"ר אפרת שפר, מובילת התוכנית: "המטרה היא להעלות אותם על מסלול השיקום"

מאנגר ובאפט באסיפת משקיעים קודמת של ברקשייר האת'וויי / צילום: ap, Nati Harnik

"מעבר לעידן חדש": האסיפה השנתית של ברקשייר כבר לא תהיה אותו הדבר

משקיעים נערכים לתחושת "כיסא ריק" בכינוס השנתי של ענקית ההשקעות ברקשייר האת'וויי בשבת ● זאת לאחר שבנובמבר שעבר הלך לעולמו צ'רלי מאנגר, יד ימינו הוותיק של המנכ"ל והמשקיע האגדי וורן באפט ● המשתתפים יחפשו רמזים לעתיד הניהולי של ברקשייר

עו''ד יוסי בנקל / צילום: תמר מצפי

"יכולנו לגבות הרבה יותר": עורך הדין שמנהל את פשיטת הרגל הגדולה במדינה בראיון

זה שבע שנים שעו"ד יוסי בנקל מנהל קרב משפטי על כספיו של אליעזר פישמן, לאחר שצבר חובות של כמעט 4 מיליארד שקל וזכה ל"תספורת" נדיבה ● בראיון ראשון לאחר מותו של פישמן מספר בנקל איך ימשיך לנהל את התיק, נמנע מלבקר את הבנקים ומספר על ה"תרגיל" שעשה פישמן כדי להשאיר הון בידי משפחתו

''מנטה ריי'' / צילום: נורת'גרופ

לא רק באוויר: כלי השיט הבלתי מאויש החדש של צבא ארה"ב

הסוכנות האמריקאית לפיתוחים טכנולוגיים צבאיים והענקית הביטחונית נורת'רופ גרומן הודיעו כי סיימו בדיקות בהיקף מלא של "מנטה ריי" - פרויקט דגל ימי של כלי שיט תת־מימי בלתי מאויש (UUV) גדול במיוחד ● כלי השיט החדש נושא חיישנים ומערכות תקשורת מתקדמות המאפשרות לו לבצע משימות כמו מעקב, זיהוי ונטרול מוקשים, מחקר בעומק האוקיאנוסים ומיפוי הקרקעית

שר המשפטים יריב לוין / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

לוין סירב למנות, וחברי הוועדה התקפלו: אלו 32 השופטים החדשים שנבחרו

לוין סירב לאפשר הצבעות שאינן ברוב של כל חברי הוועדה, וכך הצליח למנות מועמדים שחברי הימין ביקשו לקדם ● לבית המשפט המחוזי בירושלים מונה רק שופט אחד, על אף שישנם תקנים פנויים נוספים, בשל מחלוקת על זהות יתר המועמדים

5,000 דולר לפליט: המצרי שמגלגל מיליונים על חשבון תושבי עזה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ארה"ב וסעודיה קרובות מתמיד להסכם, גם בלי ישראל, אסמעיל הנייה כבר כמעט שבועיים באנקרה, במצרים עושים מיליונים מפליטים בעזה וארה"ב משלבת טכנולוגיה ישראלית בנגמ"שים ● כותרות העיתונים בעולם 

מחיר למשתכן בירוחם / צילום: חב' שתית

לא כדאי להתחתן: מחיר למשתכן מעוות אפילו את הקן המשפחתי

לא מעט זוגות נרשמים כידועים בציבור כדי שיוכלו לגשת להגרלות מחיר למשתכן ● רווק או רווקה שבין הזכייה למועד החתימה על החוזים יחלטו להתחתן, יאבדו את הצ'ופר מהמדינה ● אולי זה לא מה שישבור זוגיות טובה, אך זהו עיוות מדהים שהמדינה יוצרת

גבינת סקי של שטראוס. צפויה להתייקר בקרוב

גל העלאות המחירים נמשך: שטראוס וגד מייקרות את מוצרי החלב

אחרי תנובה וטרה, גם שטראוס מודיעה כעת על התייקרות בחלק ממוצרי החלב הלא מפוקחים בשיעור של כ-1.6% ● בין היתר מדובר על גבינת סקי, שמנת להקצפה וחלב יטבתה ● העלאת המחירים תיכנס לתוקף ב-19 במאי ● גם מחלבות גד הצטרפו לגל העלאות המחירים, והודיעו על העלאת מחירים בשיעור ממוצע של 3.5% החל מ-16 במאי