לחשוב מחדש על מבחני PISA
הכותב הוא מייסד ושותף מנהל של Vintage Investment Partners
כל שלוש שנים אנו עוברים את ההלקאה העצמית הלאומית השגרתית של תוצאות מבחני PISA בישראל - המבחנים במתמטיקה, במדעים ובקריאה המנוהלים על־ידי הOECD. אנחנו משווים את עצמנו לסינגפור, ליפן, לקוריאה ולמדינות אחרות ושואלים כיצד ייתכן שהתלמידים שלנו אינם מצליחים במבחנים האלה יותר מאשר במדינות אלה. לאחר מכן אנו משקיעים כסף רב יותר כדי לשפר את ציוני המבחנים שלנו - כאילו שיפור ציוני המבחנים יהיה מדד הפלא שיוכיח שפתרנו את הבעיות במערכת החינוך שלנו.
ישנה נטייה לזלזל במערכת החינוך החרדית. במשך עשר שנים הייתי מעורב בעמותה שמימנה את לימודי האוניברסיטאות והמכללות לגברים חרדים. רבים מהגברים הללו לא למדו את תוכניות הליבה, ולכן העמותה מימנה מכינה על־מנת לאפשר להם לסגור את פערי הלימוד מבתי הספר היסודי והתיכון. במקרים רבים, גברים אלה הצליחו ללמוד את כל 12 שנות לימודי המתמטיקה והמדעים (מעניין, אבל לא אנגלית) בתוך שנה. למה?
המערכת החרדית, על כל מגבלותיה, מלמדת שני דברים מהותיים: חשיבה ביקורתית ואהבת למידה מתמשכת.
חשיבות החשיבה הביקורתית
כל מי שלמד בישיבה או למד גמרא בחברותא יודע שמהותה היא הבנה וביקורת על הטקסטים. מדובר בניסיון להבין את ההיגיון של ההלכה ואת נכונותה של כל עמדה שנטענה. לימודי ישיבה אינם עוסקים רק בשינון, ובוודאי לא על שינון למבחן. הגמרא היא ייחודית בטקסטים דתיים - כלל הדעות של כל צד מופיעים בה, ולא רק ההכרעה הסופית.
באופן לא מפתיע, כל מי שלמד גמרא במסגרת חברותא מבין כמה זה יכול להיות "ממכר". הרעיון של ניתוח והבנת מושג וליישומו היום, האינטראקציה עם בן/בת הזוג לדיון, האתגר האינטלקטואלי, הצורך להעביר את הטיעון בצורה יעילה ומשכנעת - כל אלההופכים את לימוד הטקסט למשמעותי ובמקרים רבים, ל"כֵּיף". מעל לכל, הוא משריש גם את הכישורים של חשיבה ביקורתית וגם את האהבה ללמידה.
לא מפתיע אם כך שכל־כך הרבה חרדים סוגרים את הפער במתמטיקה ובמדעים כל־כך מהר - הם למדו איך ללמוד ולמדו איך לאהוב ללמוד. במגזר הלא חרדי הילדים שלנו יושבים בכיתות של 40 תלמידים, שומעים מורה שקורא מספר ורושמים במחברות שלהם את הדברים שהם צריכים לשנן לבגרות. אין דרך אמיתית ללמד חשיבה ביקורתית בהוראה פרונטלית, ובוודאי שאין דרך ללמד אהבה ללמידה כאשר מטרת הלמידה היא הצלחה במבחן.
מערכת החינוך בפינלנד נחשבת לאחת הטובות בעולם. אלה לא רק הכיתות הקטנות. המערכת מבוססת על למידה בקבוצות קטנות - תלמידים לומדים יחד, והמורה מסתובב ועוזר להם לפתור בעיות, במקום רק לעמוד מול כיתה ולקרוא ממחברת.
די אירוני שמערכת החינוך הפינית אימצה פילוסופיה חינוכית הדומה ל"חברותא" על־מנת ללמד חשיבה ביקורתית, והעם שהביא את תפיסת ה"חברותא" לעולם נטש אותה במערכת החינוך שלה.
חשיבה ביקורתית הופכת לחשובה עוד יותר בעולם של בינה מלאכותית. היום, ידע זמין בקלות בכל אחד משלל המסכים שבהם כל אחד מאיתנו צופה. יחד עם זאת, בינה מלאכותית תהפוך הרבה מה"ידע" הזה ליותר ויותר "פייק". ללא כישורי חשיבה ביקורתית, לא נוכל לברר מה נכון ומה מזויף. מעבר לכך, לא יהיו לנו את הכישורים הדרושים כדי להשתמש בטכנולוגיה הזו לטובה ובעיקר לקידום החברה.
לוותר על "תוכנית הליבה" לטובת לימודי גמרא? כמובן שלא. אבל אנו צריכים "להחליף את הדיסקט". הגיע הזמן ללמוד מהקהילה החרדית איך ללמוד ואיך לאהוב ללמוד. כדי שהמדינה הזו תישאר תחרותית ותישאר "StartUp Nation", אנחנו חייבים ללמד את הילדים שלנו איך לחשוב בצורה ביקורתית ואיך לחשוב מחוץ לקופסה - ולא איך לשנן חומר כדי להצליח במבחנים. לכן, יהיו לנו תלמידים טובים יותר וגם אנשים טובים יותר אם נחזק את היכולת של ילדינו לשאול את השאלות הנכונות מאשר לתת את התשובות הנכונות במבחני בגרות או מבחני PISA.
