שר המשפטים יריב לוין / צילום: מרים אלסטר - פלאש90
בצל המלחמה, אך עם עבודת מטה שהחלה שנים לפניה, אישרה הכנסת הקלות לחברות ישראליות שנסחרות מעבר לים. ההקלות רלוונטיות בעיקר למי שנסחרות בארה"ב, והן מתייחסות הן לחברות שהתאגדו בישראל אך פועלות רק בחו"ל, והן לחברות דואליות. ישנן כ-200 חברות כאלה בסך-הכול.
● ניתוח | הנפילה האחרונה היא תמרור אזהרה: מומחים מנתחים לאן הולך שוק השבבים
● מתייעל, מרוויח וגם המניות מתאוששות: האם ענף התקשורת חוזר לאופנה?
התקנות מבקשות, בעיקרו של דבר, להפחית את הפערים שבין התנאים הרגולטוריים שחלים בישראל לאלה שבחו"ל, ובעיקר בארה"ב, מבלי לפגוע בהגנות המהותיות שניתנות לנושים ולבעלי מניות.
בין השינויים המשמעותיים שהוכנסו בתקנות ישנו מסלול מקל לביצוע רכש חוזר של מניות (buy back). על המהלך, שנפוץ בארה"ב, חלים בישראל דיני החלוקה ומחייבים אישור שלו בבית המשפט. התקנות מקילות למעשה את הנטל וגורמות לכך שבתי משפט יידרשו לאשר את הצעד רק אם תהיה התנגדות של הנושים, ולא בכל מקרה.
בנוסף, הועלה הרף לכינוסה של אסיפה כללית בכלל וכן בעניינו של מועמד לדירקטוריון בפרט, והותאמו המועד הקובע להצבעה וכתבי ההצבעה, כך שיהלמו את הנוהג מעבר לים. במשרד המשפטים טוענים כי גם המהלכים הטכניים עשויים לחסוך לחברות כספים רבים.
עו"ד מאיר לוין, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט כלכלי), שאשכול שוק ההון ותאגידים תחתיו ריכז את הטיפול בתקנות, ציין כי "כדי לעודד את ההתאגדות בישראל ואת הרישום למסחר בבורסה בתל אביב, צריך לאפשר לחברות שנסחרות בשווקים מובילים ומפוקחים בחו"ל, תנאים רגולטוריים דומים לחברות שמתחרות בהן.
"אם חברה ישראלית תמצא את עצמה בעמדת נחיתות בשל כך שהיא כפופה לדין הישראלי - היא נטולת מנגנוני הגנה מקובלים מפני השתלטויות עוינות, היא מתקשה לבצע מהלכים עסקיים שכיחים כמו רכישה חוזרת - יגדל התמריץ להתאגד במקום אחר, במיוחד לחברות ההייטק המצליחות שהן מנוע חשוב של הכלכלה הישראלית", הסביר.
"דווקא בתקופה זו שבה חברות ישראליות הנסחרות בחו"ל עלולות להימצא בנחיתות מובנית אל מול חברות זרות הנסחרות באותם שווקים, נוכח מצב המלחמה ופרמיית הסיכון שנוספת למסחר במניותיהן, יש חשיבות מוגברת לאפשר להן להתנהל תחת תנאים רגולטוריים דומים".