גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עסקאות במיליארדים? לאן נעלמה ההבטחה הגדולה של הקשרים עם האמירויות

חברת הנפט של אבו דאבי תכננה לרכוש 50% מניו־מד יחד עם BP, אך הקפיאה את המו"מ בגלל המלחמה ● זו אינה הפעם הראשונה שהשקעה אמירתית לא מבשילה ● מאז הסכמי אברהם, הציפיות לגל עסקאות פגשו רגולציה ושיקולים ביטחוניים ● מנגד, התיירות פורחת והנוכחות האמירתית בקרנות ההון סיכון בעלייה

העסקאות ממשיכות ליפול / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: ניומד, ענבל מרמרי, איל יצהר, אלבטרוס, shutterstock,
העסקאות ממשיכות ליפול / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: ניומד, ענבל מרמרי, איל יצהר, אלבטרוס, shutterstock,

עם כינון הסכמי אברהם בספטמבר 2020, ההתלהבות הראשונית הביאה רבים מהמגזר העסקי לטוס לדובאי ואבו דאבי במטרה לגייס כספים. נראה כי למרות התקוות, עסקאות נפלו פעם אחר פעם, כאשר הן לא מבשילות ליותר מאשר גישושים בין הצדדים או ניסוח של מסמכים לא מחייבים. ההתפתחות האחרונה אירעה בשבוע שעבר, כאשר חברת הנפט של אבו דאבי החליטה לעצור את המשא־ומתן לרכישת 50% מניו־מד אנרג'י.

סעודיה והאמירויות משחקות משחק כפול - והחברות הישראליות כבר לא נהנות מפירות הסכמי אברהם
פרשנות | הקשר האמירתי: מדוע פחתה ההתלהבות מהשקעות בישראל
המדינה שמצטרפת לציר הרשע של חמאס, רוסיה ואיראן

יותר משנתיים חלפו מאז שזרוע האנרגיה של קרן העושר האמירותית, מובאדלה פטרוליום, רכשה נתח מהחזקות ניו־מד אנרג'י במאגר תמר בכמיליארד דולר, ובאופק לא נצפות עסקאות נוספות. כמה חודשים לפני כן, חנכו האמירותים סניף של משרד ההשקעות של אבו דאבי (ADIO) בתל אביב, והקימו שגרירות בבניין הבורסה לניירות ערך. מה שאולי הפיח תקוות בקרב אנשי העסקים, שמבקרים תדיר במרכז הכנסים של הבורסה ומבחינים בדגל איחוד האמירויות מתנוסס בכניסה. גלובס סוקר את 3.5 שנות המגעים העסקיים בין המדינות.

שותפות ניו־מד
הצל הכבד של המלחמה

לכאורה בשל המלחמה וכן "חוסר הוודאות שנוצר בסביבה החיצונית" הוחלט להשהות את המגעים למכירת 50% שותפות קידוחי הגז ניו־מד אנרג'י (לשעבר דלק קידוחים) שנשלטת כיום על ידי קבוצת דלק של יצחק תשובה, לבריטיש פטרוליום (BP) וחברת הנפט הלאומית של אבו דאבי (ADNOC).

החברות הבינלאומיות התניעו את המהלך לפני כשנה, והיקפו עומד על כ־7 מיליארד שקל. הקונסורציום הבריטי־אמירותי שאף לרכוש מניו־מד, הבעלים של מאגר הגז לוויתן, את חלקו של הציבור (45%), ו־5% מיחידת ההשתתפות המוחזקות על ידי קבוצת דלק, כך שלאחר העסקה יחזיקו הרוכשים במחצית וקבוצת דלק במחצית, וניו־מד תהפוך לחברה פרטית.

מאחר שמדובר בעסקת מכירה כפויה, שבה למחזיקי יחידות ההשתתפות מהציבור בניו־מד אין דרך להתנגד לה באמצעות הצבעה, הקימה ניו־מד ועדה בלתי תלויה בראשות השופט בדימוס יורם דנציגר. ימים ספורים לפני השבעה באוקטובר, המליצה אותה ועדה כי יש להעלות את התמורה שתשולם בין 10% ל־12%.

"הקונסורציום שב והביע עניין בעסקה המוצעת", מסרה ניו־מד, רגעים לפני שהדיווח הוביל ביום רביעי שעבר לנפילה של כ־5% ביחידות ההשתתפות שלה.

"חשבו שתיסגר עסקה, אבל בעת הנוכחית זה יכתים את האמירותים בצבע לא נכון", אומר ד"ר יואל גוז'נסקי, ראש הזירה האזורית במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). "אני מאמין שהמשא־ומתן הושהה בצל האירועים האחרונים. ניתן להעריך בזהירות שהאמירותים עשויים להשתמש בקלף הזה כדי ללחוץ על ישראל בסוגיות אחרות".

מניות שליטה בהפניקס
מגבלות רגולטוריות

כשמונה חודשים לפני הקפאת עסקת ניו־מד, התפוצצה לחלוטין העסקה למכירת 25% ממניות קבוצת הביטוח הפניקס לידי קרנות השקעה בבעלות ממשלת אבו דאבי, תמורת 2.3 מיליארד שקל.

נראה היה שבעלות השליטה, הקרנות האמריקאיות סנטרברידג' וגאלאטין פוינט קפיטל היו מעוניינות למכור את מרבית החזקותיהן, משום שהמחיר בעסקה עדיין גילם להן רווח של יותר מ־150% על השקעתן ההיסטורית. אלא שקשיים רגולטוריים הובילו לנפילת העסקה בסופו של דבר. הפניקס הודיעה לבורסה כי ביטול העסקה נובע מ"המגבלות הרגולטוריות האפשריות אשר היו מתעוררות כתוצאה מרכישת גרעין השליטה על ידי הקונסורציום". התוצאה הייתה מגבלה "על מספר חברים בקונסורציום לבצע השקעות מהותיות נוספות בישראל".

ADQ היא אחת מקרנות העושר של אבו דאבי, עם היקף נכסים של יותר מ־150 מיליארד דולר. העניין של הקרן הזו בהפניקס המחיש עד כמה הדרגים הבכירים ביותר באיחוד האמירויות חפצו בנוכחות משמעותית בישראל, משום שיו"ר הקרן הוא טחנון בן זאיד - אחיו של המנהיג מוחמד בן זאיד.

"המגבלות הרגולטוריות משפיעות על ההשקעות האמירותיות בנכסים אסטרטגיים בישראל, אבל עסקאות מובאדלה ואדנוק ממחישות מנגד כי כן הייתה לכל הפחות נכונות לאפשר כניסה לישראל", אומר חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO. "הסחר בין המדינות כן פורח, אבל מנגד היה למשל גם פרויקט משולש של מים תמורת חשמל עם ירדן, שלא התממש".

לדבריו, להשפעות על היחסים עם ערב הסעודית בתום המלחמה, יהיו השלכות גם על הקשרים עם איחוד האמירויות. "שיתוף־הפעולה האזורי הוא בעל פוטנציאל גבוה. לאחר המלחמה, היכולת לשקם יחסים עם איחוד האמירויות ולפתח קשר כלכלי עם ערב הסעודית עשויים להוות שיקול מרכזי".

הפרטת נמל חיפה
שימוע במשרד האוצר

מגבלות רגולטוריות לא השפיעו רק ברכישות אמירותיות פוטנציאליות, אלא גם במכרזים. שמונה חודשים לפני שקבוצת גדות מסופים לכימיקלים ואדאני ההודית זכו ביולי 2022 במכרז להפרטת נמל חיפה תמורת 4.1 מיליארד שקל, החליטה ענקית הנמלים האמירותית DP לפרוש מהמרוץ שאליו ניגשה עם חברת מספנות ישראל שבשליטת שלומי פוגל.

האמירותים שנחשבים לאחת מבין חמשת חברות הפעלת הנמלים הגדולות ביותר בעולם החליטו לסגת מהעניין לאחר שמנכ"ל משרד האוצר באותה תקופה, רם בלינקוב, קיים להם שימוע. הוא הבהיר להם כי משיקולים ביטחוניים, DP לא תוכל להיות בעלת השליטה בנמל.

לאחר שנקטו באותו הצעד, DP מסרו כי "למרות שהחלטנו לא להשתתף עוד בהפרטת נמל חיפה, אנו עדיין מעוניינים להשקיע בישראל כמרכז סחר מרכזי, ונבחן הזדמנויות נוספות ככל שיצוצו". בנוסף לכך, דיווח ברויטרס טען כי DP בוחנת אפשרויות ניהול של נמלי אילת ואשדוד הישן, אך לא נרשם מאז שום עניין אמירותי מוחשי בנמלים בישראל.

"מודל הפעילות של DP רחב בכל העולם, וכשנכנסים - החברה רוצה לתקוע יתד ולהיות המובילה", מסביר ד"ר גוז'נסקי. "הם מפעילים נמלים רבים ברחבי העולם, ולתפיסתם כניסה היא אמירה גיאו־אסטרטגית. הרגולטור פעל נכון במה שהוא אמר, כי DP רוצים להיות אלו עם האמירה, ואין סיבה שתהיה להם השפעה על ניהול נמל אסטרטגי".

ההצלחות וההישגים
קרנות הון סיכון ומאגר תמר

העסקה האסטרטגית היחידה שהתממשה היא מכירת 22% של דלק קידוחים במאגר תמר למובאדלה פטרוליום בספטמבר 2021. במסגרת העסקה, קיבלה החברה בראשות יוסי אבו תשלום מזומן בסך של קצת יותר ממיליארד דולר, וכן את כלל התזרים מהמאגר מראשית 2021 ועד למועד הקובע להעברת הזכויות (1 באוגוסט 2021), שהוערך בעוד כ־75 מיליון דולר. את המכירה הזו דווקא עודדה הרגולציה, משום שבמסגרת מתווה הגז התחייבה דלק קידוחים למכור את מלוא זכויותיה בתמר עד סוף 2021. הפורטפוליו של מובאדלה כולל 70% נכסי גז ו־30% נפט במדינות רבות: החל מאינדונזיה, מלזיה ותאילנד במזרח, דרך רוסיה ופקיסטן - ועד לישראל.

תחום שבו נכנסו האמירותים באופן רחב הוא הנוכחות בקרנות הון סיכון. בינואר 2022 דווח ב"וול סטריט ג'ורנל" כי מובאדלה הספיקה להשקיע יותר מ־100 מיליון דולר בקרנות הון סיכון הישראליות ויולה, פיטנגו, מיזמה, אלף, אנטרי קפיטל ומנגרוב. לפי אותו דיווח, בכירי קרן העושר האמירותית נפגשו עם כ־100 משקיעים שונים ובחרו באותן הקרנות, שלפחות בחלקן השקיעו גם בסטארט־אפים אמירותיים. ADQ השקיעה אף היא בקרן ויולה.

בתחילת העידן הנוכחי במערכת היחסים הישראלית־אמירותית הייתה ציפייה להשקעות בסך מיליארד דולרים בתחומים שונים, כמו הייטק, אנרגיה, ביטחון ופיננסים. אולם, בראייה לאחור, ניכר כי גם עסקאות שיצאו לדרך נתקעו מסיבות שונות, בהן סוגיות גיאו־פוליטיות - כולל חשש משליטה זרה על נכסים אסטרטגיים. מנגד, יוצא מן הכלל הוא ענף התיירות, שכן בהיעדר חברות התעופה הטורקיות - המטוסים האמירותיים הפכו לבולטים בנתב"ג ולא הפסיקו להמריא ולנחות בישראל מאז פרוץ המלחמה. בחודשים ינואר ופברואר איחוד האמירויות הפכה ליעד השני הפופולרי ביותר בטיסות של ישראלים (אחרי ארה"ב), כשמתחילת השנה טסו לשם כ־94 אלף ישראלים (לעומת כמעט 300 אלף בתקופה המקבילה בשנת 2023).

עוד כתבות

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

מסמכי אפשטיין

מסמכי אפשטיין: תיבת הפנדורה שמרעידה את העולם העסקי

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר