עידית סילמן, הליכוד (המהדורה המרכזית, רדיו קול חי, 12.3.24) / צילום: אתר הכנסת
מטבע הדברים, התקציב המתוקן לשנת 2024 שאושר בשבוע שעבר, לא טמן בחובו בשורות רבות. על רקע המצב, משרדים רבים נאלצו בעיקר לקצץ בתקציביהם. אבל השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, טענה שעליה הגזירות פסחו. "הבאנו כמעט 300 מיליון שקלים למשרד, שמרנו על התקציב שלנו", היא אמרה בראיון לרדיו קול חי. "אפילו הגדלנו אותו ביחס לשאר משרדי הממשלה". האם המשרד להגנת הסביבה זכה לכזאת עדיפות לעומת יתר המשרדים בממשלה? בדקנו.
הדרך הראשונה לבדוק את האמירה היא להשוות את התקציב המעודכן לשנת 2024, לתקציב המעודכן לשנת 2023 (שאושר בסוף אותה שנה). בהשוואה כזאת אנחנו מגלים שהתקציב גדל מ-384 מיליון שקל ב-2023 ל-395 מיליון שקל ב-2024. עלייה של 2.8%. כלומר, סילמן צודקת שהתקציב גדל אבסולוטית (השאלה למה התכוונה ב"הבאנו כמעט 300 מיליון שקל", תישאר פתוחה). אבל איך נראה הגידול הזה ביחס לשינוי התקציב בשאר משרדי הממשלה?
בדיקה כזאת מגלה שיש 13 משרדי ממשלה (מתוך 31) שבהם הגידול באחוזים היה מרשים יותר. חלקם, אפשר להניח, זכו לתקצוב נוסף על רקע הוצאות המלחמה. כך, למשל, תקציב הביטחון צמח ב-42%; תקציב הבריאות ב-20%; ותקציב המשרד לביטחון לאומי ב-6%. אך יש גם משרדים שקיבלו תוספת גדולה יותר ללא קשר נראה לעין למלחמה. ביניהם, משרד המשפטים (12%), המשרד לשירותי דת (4%), ומשרד התחבורה (3%).
הדרך השנייה לבדוק את האמירה היא להשוות את תקציב 2024 המעודכן, לתקציב 2024 שאושר עוד לפני המלחמה. בהשוואה כזאת אנחנו מגלים כי התקציב הופחת בכחצי מיליון שקלים. כלומר, גם כאן, על רקע הקיצוץ הזניח, אפשר ללכת עם קביעתה של סילמן שהיא "שמרה על התקציב". אבל טענתה כאילו התקציב מצטיין ביחס לשאר המשרדים לא בדיוק מתאמתת, כשהפעם מצאנו 11 משרדים שבהם התקציב דווקא גדל.
מה עוד חשוב לומר בהקשר זה? שהתקציב שעליו הצליחה לשמור סילמן הוא למעשה תקציב שקוצץ טרם המלחמה. כך, כשמשווים את תקציב 2023 המקורי לתקציב 2022, שאושר על ידי הממשלה הקודמת, מגלים כי כבר אז איבד המשרד כ-10% מתקציבו: מ-429 מיליון שקל הוא צומצם ל-384 מיליון שקל. למעשה, תקציב 2023 של המשרד קטן יותר גם מתקציב 2021, שעמד על 405 מיליון שקל.
אז למה התכוונה השרה? מטעמה נמסר לנו כי "מעבר לסכומים בהצעת התקציב של האוצר, לתקציב המשרד להגנת הסביבה לשנת 2024 יתווספו סכומים למיזמים מיוחדים כמו שיקום שטחים פתוחים, טיפול בפסולת עודפת והדברה בעקבות מלחמת חרבות ברזל, ומיזם 'ערים שקטות' לאכיפה דיגיטלית של רעש באמצעות מצלמות בהיקף של כ-85 מיליון שקל. בנוסף, יתוקצב המשרד ב-140 מיליון שקל נוספים למיזמים לאחר השלמת קביעת מס הפחמן ומס הנסועה. פרויקטים בנושא הפחתת גזי חממה והתייעלות לאחר העברת מס הפחמן, ופרויקטים בתחום תחבורה נקייה לאחר העברת מס הנסועה".
כלומר, אין ויכוח על כך שכפי שמופיע בהצעת התקציב שאושרה בכנסת, תקציב המשרד מסתכם באותם 395 מיליון שקל שעל בסיסם נערכה הבדיקה. אלא שלטענת השרה האמירה שלה קשורה לתקציבים נוספים שאינם נכללים בתקציב הזה. לפחות על פניו, חלק מהתקציבים הללו - למשל אלה שקשורים ל"מס הפחמן" ו"מס הנסועה" - הם כאלה שאינם רלוונטיים ל-2024. אך בכל מקרה, הבדיקה שאנחנו יכולים לערוך בהקשר זה היא כזאת שמתבססת על השוואת "תפוזים לתפוזים". כלומר, תקציב המשרד הנוכחי, בהשוואה לתקציבי המשרד בעבר, ובהשוואה לתקציבי המשרדים האחרים.
בשורה התחתונה: דבריה של סילמן חצי נכונים. תקציב המשרד להגנת הסביבה, אכן לא נפגע משמעותית בעקבות המלחמה, והיקפו בתקציב המעודכן דומה לתכנון המקורי. יחד עם זאת, הקביעה שלפיה הוא גדל ביחס לשאר משרדי הממשלה, אינה נכונה, ומצאנו משרדים רבים שתקציבם גדל בשיעור גבוה יותר. בנוסף, התקציב חווה קיצוץ מלכתחילה, בהשוואה למצב בממשלה הקודמת.
תחקיר: יובל אינהורן