גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שני דיירים יוכלו לבטל פרויקט פינוי-בינוי? פסק הדין שמטלטל את הענף

בצעד חריג ובניגוד למגמה בפסיקה, ביהמ"ש קבע כי סירוב זוג דיירים לחתום על הסכם פינוי-בינוי הוא סביר, "ולא מנימוקים סחטניים" ● הסיבות: גיל הדיירים, בריאותם ושיפוץ שערכו ● פסק הדין עשוי לשמש לא מעט דיירים בודדים ולסכל פרויקטים דומים ● מומחים מנתחים את הקשיים ואת חריגות ההחלטה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: תמר מצפי, shutterstock
אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: תמר מצפי, shutterstock

החודש ניתן פסק דין בתביעת "דייר סרבן", שבו נדחתה תביעתם של 243 דיירים נגד בני זוג בני 70, שסירבו לחתום על הסכם לפרויקט פינוי-בינוי ברחוב צה"ל בקריית ים, שאמור היה לכלול 1,450 דירות חדשות ב-13 מגדלים.

מנהל רשות המסים מזהיר: הצעד הזה יכול לגרום ל"טיסה" של מחירי הדירות
מתי סירוב של בעל דירה לפרויקט פינוי־בינוי יהיה בלתי סביר?

השופטת עפרה אטיאס מבית המשפט המחוזי בחיפה קבעה באופן חריג כי הסירוב של בני הזוג הוא סביר. זאת נוכח מצבם הבריאותי, גילם, העובדה ששיפצו באופן מהותי את הדירה והוסיפו ממ"ד, וכן נוכח חוסר הנוחות שייגרם להם. את נימוקיהם מצאה כ"אמיתיים, כנים וענייניים, ולא מנימוקים סחטניים".

המשמעות היא שבני הזוג לא מחויבים לחתום, ופרויקט רחב היקף עשוי שלא לצאת לפועל.

יחד עם זאת, השופטת השאירה פתח לקבלת הסכמת בני הזוג לפרויקט. היא ציינה בפסק הדין כי החברה היזמית מקבוצת הכשרת היישוב "הכירה בייחודן של מצבור הנסיבות העומדות ביסוד סירובם של הנתבעים, והסכימה לנהוג ביחס לנתבעים כפי שנוהגים בעניינו של דייר קשיש, עמדה המקובלת גם על הנתבעים, בכפוף לכך שבית המשפט יקבע כי מדובר בסירוב סביר".

השופטת עפרה אטיאס / צילום: אתר הרשות השופטת

הכוונה היא כי החברה היזמית תיתן לקשישים דירה חלופית, למרות שהם לא עומדים בדרישת החוק היבש וייאלצו לשלם על כך מסים כרוכשים. בדיון הצהיר נציג החברה כי "ככל שבית המשפט יקבע כי מדובר בסירוב סביר, החברה היזמית תסכים להעמיד להם את מנגנון הקשיש ותישא בעלויות המיסוי".

בכל מקרה, השופטת לא אישרה במפורש את הסכמות הצדדים, והחברה עלולה לחשוש ליישם אותן ללא האישור.

את הדיירים ייצג עו"ד דודי פרחיה, ואת בני הזוג עו"ד אלעד דידי.

"במקרה זה בית המשפט הלך עם המתנגדים"

גלובס בדק בעזרת מומחים מה משמעות פסק הדין החריג, למה נדרשת התערבות בית המשפט במצב זה, ומהם הקשיים בשוק במצב הנוכחי.

עו"ד יואב זהבי, שותף במחלקת הנדל"ן והתחדשות עירונית במשרד אפשטיין רוזנבלום מעוז ERM, אומר כי תוצאת פסק הדין אינה סבירה. "פסיקה צריכה לכלול גם מה כן. איזה פתרון, ולא רק אמירה שזו סרבנות לגיטימית. זו לא אמירה מספקת. מחירי הדיור לא יירדו עד שלא נגדיל את ההיצע. זו נקודה שפוגעת בהיצע בסוף".

עו"ד אלון וולנר, שותף במחלקת הנדל"ן בברנע ג'פה לנדה, אומר כי "תביעות דיירים סרבנים הן אירוע שעולה המון כסף ליזמים, ולכן מוטב להימנע מהן איפה שנכון. הכיוון של הפסיקה היום היא להחמיר עם דיירים סרבנים. במקרה הזה בית המשפט הולך עם המתנגדים, למרות שהם לא עומדים בהגדרה של החוק, ולא אמורים לתת להם את החלופה של הקשישים. פסק הדין נותן פתח מילוט, כך שיכלילו אותם להגדרת הקשיש, ובכך יאפשרו לפרויקט לצאת לדרך".

לדבריו, "הרבה פעמים יש בפרויקטים פלונטרים שיכולים להיות דומים, כשאנשים נמצאים על קו התפר ולא נותנים להם פתרונות. החוק הוא דווקני ביחס להגדרה של קשיש. במצבים ייחודיים יזמים צריכים לחשוב מחוץ לקופסה. כל מה שמכשיר את האופן שבו ניתן להוציא את הפרויקט, הוא מוצדק".

"מנגנון הקשיש" הקבוע בחוק נועד להגן על בעלי הדירות המבוגרים. היזם מחויב להציע לבעל דירה החל מגיל 70 אחת מכמה אופציות, בהן מעבר לדיור מוגן או רכישת דירה חלופית מחוץ לפרויקט בשווי הדירה שעליה הוא מוותר. רק אם הדייר יסרב לכל ההצעות, הוא ייחשב ל"סרבן".

החוק קובע כי מי שזכאי להטבה הוא מי שהיה בן 70 בזמן החתימה הראשונה על הפרויקט, והתגורר בו לפחות שנתיים. במציאות, מרגע שפרויקט יוצא לדרך ועד להריסה לוקח שנים. הדיירים יכולים למצוא את עצמם מתפנים עשור מהמועד שבו חתם ראשון הדיירים, כך שלא יהיו זכאים להטבות למרות שבזמן הפינוי הם כבר עברו את גיל 70, וזאת משום שבתחילת הדרך הם עדיין לא הגיעו לגיל זה. כך היה במקרה של בני הזוג: טרם מלאו להם 70, ולכן החברה היזמית נתקלה בקשיים לאפשר להם את ההטבה.

עו"ד זהבי מסביר כי "מנגנון הקשיש נקבע לפי המועד שבו חתם הדייר הראשון כדי לא לעודד סרבנות וסחטנות. חסר מנגנון שיאפשר טיפול במקרים פרטניים. כשמישהו מצייר חוק עם קו עבה, אנשים ששייכים לצד אחד של תוצאות החקיקה לפעמים צריכים להיות בצד השני, ולהפך".

עו''ד יואב זהבי / צילום: תמי בר ישי

הקושי של החברה היזמית הוא במספר היבטים. היזם מחויב לתת לדיירים תמורות באופן שוויוני בהתאם להסכם, ולא לתת לחלק מהדיירים תמורות עודפות. לדברי עו"ד זהבי, בעוד שהחוק דורש שוויון, הוא לא נותן פתרון כשרוצים לעזור במקרים המיוחדים.

זהבי מסביר כי הקושי הוא לא רק הדרישה לשוויון, אלא גם היעדר ההכרה בהיבטים נוספים כלכליים, בהם תקן 21 ותשלום מסים. תקן 21 מתייחס לעקרונות שמאיים, ומטרתו לבחון היתכנות כלכלית לתוכנית פינוי-בינוי.

"יש כשל שוק שנובע מהחקיקה, שיוצרת 'מעגל שוטה' ליזמי ההתחדשות; גם אם היזם ירצה לבוא לקראת הדיירים, זה לא מוכר מבחינה שמאית. הרשויות בוחנות אם היזם מגיע לתקן 21 כדי לאפשר לו רווחיות. אם יזם נותן משהו שלא מוכר בחוק, זה לא מוכר לו לצורכי התקן. נדרשת חקיקה שתאשר מקרים מיוחדים, כך שזה יוכר גם לעניין התקן והמסים. נדרשת חשיבה עגולה ומלאה".

אין כמעט החלטות על סרבנים סבירים

במסגרת הפרויקט שלעיל צפויה הריסת שישה בנייני רכבת ישנים בני ארבעה קומות כל אחד, שנבנו בשנות ה-50 ללא מעלית וללא ממ"ד. במקום הבניינים שייהרסו אמורות היו להיבנות כ-1,450 יחידות דיור חדשות ב-13 בניינים בני 32 קומות. מול פרויקט רחב-היקף זה עומדת התנגדותם של בני הזוג בני ה-70, מצבם הבריאותי, השיפוץ שביצעו, הכולל ממ"ד, שבע שנים קודם, וחוסר הנוחות שייגרם להם.

השופטת הדגישה את "רצונם בגילם לשמר את איכות חייהם, ולא לגור משך תקופה כה ממושכת בתוך אתר בנייה, על כל מטרדי האבק, הפסולת, הלכלוך והרעש, שהם תוצר לוואי של כל פרויקט בנייה", כאשר הצפי להריסת דירת בני הזוג הוא לעוד כשנה. רק השלב הראשון בפרויקט צפוי להימשך כשלוש שנים, וסיומו עשוי להימשך עשור.

בפועל, קשה למצוא החלטות על התנגדויות דיירים שנמצאו כסבירות ומנעו תוכניות פינוי-בינוי. עו"ד זיו גרומן, המתמחה בהתחדשות עירונית, משוכנע כי הסירוב אינו סביר, ויש לבחון אותו בחינה אובייקטיבית ולא סובייקטיבית. "שמו את הנוחות של שני בעלי דירה מתוך 234. נוחות של בעל דירה אחת עולה על צורך אחר. הניתוח מרחיק לכת ולא עולה לא עם החוק ולא עם הפסיקה".

גרומן מעריך כי אם יוגש ערעור, בית המשפט העליון יהפוך את ההחלטה. "ישראל רוצה לעודד פרויקטים של פינוי-בינוי ונותנת תמריצים בחוק. פסק הדין לוקח סיפור של דייר אחד מבין 243, ואומר שיש לו נסיבות אישיות. יש פה שגיאה שאינה עומדת בקנה אחד עם המדיניות הציבורית הקיימת".

מספר תיק: 58035-01-23

עוד כתבות

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

מצלמות לרחפנים - השקעה ראשונה בישראל לענקית הדיפנס־טק

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק, וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" נגד המהלך

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה