שר הביטחון יואב גלנט וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם, "ג'רוזלם פוסט"
המשבר סביב סוגיית חוק הגיוס הולך ומעמיק. ההצבעה על נוסח החוק החדש, שהייתה אמורה לעלות בממשלה, נדחתה ברגע האחרון למועד לא ידוע, לפחות בשלב זה. ברקע הסערה והביקורת הנרחבת שנשמעת הן מהציבור והן ממשרד האוצר, נדרשת המדינה ביום רביעי להגיב לבג"ץ על עתירות שהוגשו בנושא זה.
כיצד הגענו למצב הנוכחי, מדוע ישנה דחיפות בהעברת החלטת ממשלה בנושא, ומה קבע בג"ץ? גלובס עושה סדר.
● ההצבעה על חוק הגיוס החדש נדחתה למועד לא ידוע; באוצר תקפו את הנוסח: "בעל השלכות כלכליות משמעותיות"
● ההתנגדות של הייזלר והשתיקה של סמוטריץ': מאחורי התנהלות האוצר בסוגיית הגיוס
● ראש אגף התקציבים על חוק הגיוס: "שחזור של טעויות העבר, דוחפים את החרדים להישאר בישיבה"
● גיוס שוב על הפרק: איך נולד הפטור החרדי, וכמה חרדים מתגייסים בשנה?
מה היה המצב החוקי עד היום?
הפטור לגיוס בני ישיבות החל בימיה הראשונים של המדינה - בשנת 1948, כאשר ראש הממשלה דוד בן גוריון פטר מגיוס 400 תלמידי ישיבה ש"תורתם אמונתם". מאז אי־גיוס בני הישיבות נמשך והתרחב, ובשנת 2012 בג"ץ קבע כי "חוק טל" אינו חוקתי ואינו מצמצם את אי־השוויון. בנוסף הוא קבע כי מידתיות הפגיעה תיבחן.
בעקבות החלטה זו נעשו ב־2014 תיקוני חקיקה, אולם שלוש שנים לאחר מכן, ב־2017, קבע בג"ץ כי התיקונים שבוצעו אינם שוויוניים ומפלים. באותו הזמן נקבע כי על הממשלה להביא לחקיקה חדשה בתוך שנה.
מאז ביקשה המדינה ארכות רבות, עד שביולי 2023 פקע תוקפו של התיקון לחוק הגיוס. כפתרון זמני, הממשלה קבעה בהחלטה את המשך הפטור לגיוס בני הישיבות, אולם תוקף החלטה זו מסתיים בסוף החודש הנוכחי.
מספר עתירות הוגשו לבג"ץ נגד החלטת הממשלה לפטור את בני הישיבות מגיוס, זאת בטענה כי הוא ניתן ללא סמכות. במקביל הוגשו עתירות להפסיק את תקצוב החרדים שלא מתגייסים, בהיעדר סמכות לכך. עתירות אלה הוגשו על־ידי פורום איילון לזכויות אדם באמצעות עו"ד משה שפירא ועל־ידי התנועה הדמוקרטית האזרחית באמצעות עו"ד גלעד ברנע.
מה קבע בג"ץ?
בסוף פברואר התקיים דיון בבג"ץ, בו הביעו השופטים את העמדה כי המצב הנוכחי שבו הממשלה לא מגייסת חרדים על-פי החלטתה אינו חוקי. ממלא־מקום נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן, והשופטים יצחק עמית ונעם סולברג, הוציאו צו על־תנאי בתום הדיון, הדורש מהממשלה להסביר למה לא תבוטל ההחלטה המונעת גיוס תלמידי הישיבות, ולמה מגיעות להם תמיכות כלכליות.
מה מתכננים בממשלה, ומהם לוחות הזמנים?
ההערכה היא שהממשלה תעביר בסופו של דבר החלטה, אך לא ברור אם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה תתמוך בה. ההחלטה שתעבור צריכה לכלול לוחות זמנים לחקיקה קרובה, כך לפי עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה.
בהרב־מיארה הודיעה לבג"ץ כי אם לא תהיה החלטת ממשלה חדשה שתעגן לוחות זמנים להשלמת חקיקה ראשית עד לסוף חודש יוני הקרוב - לא יהיה מקור סמכות חוקי המאפשר להימנע מגיוס תלמידי ישיבות. "כל גורמי המדינה המוסמכים יהיו מחויבים לפעול בהקשר להליכי הגיוס בהתאם לדין", כתבה היועמ"שית.
מה יקרה אם הממשלה לא תעביר החלטה עד סוף מרץ?
אם לא תעבור החלטה בממשלה, המשמעות התאורטית היא כי החל מ־1 לאפריל על הרשויות להתחיל לגייס את תלמידי הישיבות - זאת בהיעדר חוק או החלטת ממשלה. בפועל, לעומת זאת, אין לכך היתכנות מעשית. כך או כך, הדיון בנושא בבג"ץ יימשך.
מה יקרה אם הממשלה תעביר החלטה?
אם תעבור החלטת ממשלה, ראש הממשלה בנימין נתניהו עשוי "לקנות" זמן נוסף, זאת במקרה שבג"ץ ימתין עד לחקיקה לפי לוחות הזמנים שיוצגו. העותרים - התנועה לאיכות השלטון ואחים לנשק - צפויים להמשיך ולטעון כי החלטת הממשלה איננה בסמכות.
בית המשפט יצטרך להכריע, לאחר שהביע את עמדתו כי החלטה המונעת גיוס איננה חוקית - טענה שנסמכת על פסק הדין רובינשטיין שקבע כי הסדר גיוס חייב להיעשות בחקיקה ראשית.
לאחר שתוגש עמדת המדינה, בג"ץ צפוי לקבוע דיון על התנגדות המדינה לעתירות. במקביל הוא צפוי לתת החלטה בבקשה לצו ביניים לעצור את התמיכות התקציביות בחרדים.
השופטים קבעו כי גם אם המדינה לא תמסור את תגובתה עד ליום רביעי, הם צפויים להכריע בבקשה לעצירת התקציבים בצו ביניים. גם בהחלטה השבוע בעניין בקשה אחרת, הזכירו השופטים כי בכוונתם להכריע בבקשה לעצירת התקציבים. כל מתווה שיאושר על־ידי הממשלה צפוי להיבחן מהותית בבג"ץ בכל הנוגע לשאלה אם הוא מביא לשוויון בנטל הגיוס לצה"ל.