גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההבטחה הכפולה התנפצה: המספרים מאחורי הכישלון של סבן אילבן וקרפור

עד לפני שנתיים אלקטרה צריכה נראתה כמו הבטחה גדולה בתחום קמעונאות המזון עם שתי השקות גדולות שעמדו לפתחה: סבן אילבן וקרפור ● אבל דוחות החברה חושפים: הרשתות הבינלאומיות צוברות הפסדים של עשרות ואף מאות מיליוני שקלים, וסבן אילבן אף עשויה להיסגר ● וגם: התיאבון שפגע באחים זלקינד

הכישלון הכפול של אלקטרה צריכה בתחום המזון / עיצוב: טלי בוגדנובסקי, צילומים: ישראל הדרי, שירה ספיר, גלית חתן
הכישלון הכפול של אלקטרה צריכה בתחום המזון / עיצוב: טלי בוגדנובסקי, צילומים: ישראל הדרי, שירה ספיר, גלית חתן

בסוף שנת 2021 ובתחילת 2022, חברת אלקטרה צריכה הייתה נראית כמו ההבטחה הגדולה בתחום הקמעונאות: בתוך חודשים ספורים היא רכשה את הזכיינות להפעלת שני מותגים בינלאומיים גדולים בארץ - סבן אילבן (7-Eleven) וקרפור. זו הייתה אמורה להיות בשורה צרכנית כפולה, גם במישור של המחירים והעמדת תחרות בענף המזון שנחשב ליחסית ריכוזי, וגם מבחינת חוויית הקנייה - שני המותגים המוכרים והגדולים הבטיחו חוויית חו"ל ושינוי של כללי המשחק בענף.

אלקטרה צריכה החלה בפעולות ל"סגירה משמעותית" של רשת סבן אילבן
הפסדי קרפור ממשיכים להוות משקולת לאלקטרה צריכה: הפסידה 101 מיליון שקל בסיכום השנה
בדיקת גלובס | שתי רשתות, פער כמעט בלתי נתפס: שווי שופרסל גבוה פי 20 מזה של קרפור ישראל

אבל שנתיים לאחר מכן, הדוחות הכספיים של אלקטרה צריכה חושפים כי ההימור מתברר בעיקר ככישלון. הרשתות החדשות מסבות לחברה בעיקר הפסדים כבדים, ובשנה האחרונה אף נפרדו מהמנכ"לים שהובילו אותן על רקע הקשיים בעסקים.

סבן אילבן הפכה למשקולת

הפתעה לרעה בדוחות לשנת 2023 מגיעה בעיקר מכיוון סבן אילבן, רשת חנויות הנוחות שהחלה לפעול בישראל בינואר אשתקד ו"תרמה" לאלקטרה צריכה הפסד של 68 מיליון שקל בסיכום השנה החולפת. בדוחות החברה נכתב כי היא "בחנה מחדש את המודל העסקי של הפעלת החנויות והחלה בפעולות לסגירה משמעותית של הפעילות", זאת במסגרת רה־ארגון הכולל צמצום עלויות וסגירת סניפים. המהלך הוביל לרישום הוצאה חד־פעמית של 42 מיליון שקל והיווה את עיקר ההפסד של סבן אילבן ב־2023. אלקטרה צריכה מציינת כי היא בוחנת אפשרות להכנסת משקיע לפעילות זו.

סבן אילבן היא רשת בינלאומית שבסיסה בארה"ב אשר הוקמה לפני כמעט 100 שנה. באוקטובר 2021 חתמה אלקטרה צריכה, בניהולו של צביקה שווימר, על הסכם זיכיון להפעלת חנויות נוחות של המותג בארץ, ובינואר אשתקד הושק הסניף הראשון במתחם דיזנגוף סנטר בתל אביב.

בחברה מיהרו להכריז על בשורה ותכננו להקים מעל ל־30 סניפים ברחבי הארץ. אבל מהר מאוד ההבטחות הגדולות להשקה רועשת ומהפכה צרכנית הפכו לבקושי 8 סניפים שפועלים בתל אביב בלבד, אחרי ששני סניפים כבר נסגרו, והיד כאמור עוד נטויה.

לא מן הנמנע כי בסופו של דבר באקלטרה צריכה יצטרכו לסגור לחלוטין את פעילות סבן אילבן בארץ או להיפרד ממנה. החריקות ברשת החלו זמן קצר לאחר שהחלה לפעול, כאשר באוגוסט האחרון התפטר מנכ"ל סבן אילבן בישראל, אבינועם בן מוחה.

"עיקר המיקוד נוגע להשבחת קרפור"

בסביבת אלקטרה צריכה מודים כי סבן אילבן הפכה משקולת: "אנחנו מנהלים מגעים עם גורמים שיהפכו לזכייני משנה וייקחו את הרשת לניהולם", אומרים שם, ומוסיפים כי "עיקר המיקוד שלנו בתחום קמעונאות המזון נוגע להשבחת קרפור".

ואכן, קרפור ישראל נדרשת להשבחה משמעותית לנוכח הפסדים כבדים שהיא מסבה לבעלי המניות שלה, ואלקטרה צריכה בראשם. את השליטה ברשת הסופרמרקטים (שנקראה אז יינות ביתן) רכשה אלקטרה צריכה בשנת 2021 יחד עם קבוצת הביטוח הפניקס מידי המייסד נחום ביתן.

כיום, לאחר הסבת מרבית סניפי הרשת למותג הסופרמרקטים האירופי, פועלים תחתיה 85 סניפי קרפור (מתוך 148 סופרמרקטים, הכוללים גם את מותגי יינות ביתן ומגה בעיר) - שהופכים אותה למעשה לקמעונאית השנייה בגודלה בישראל, אחרי שופרסל. סך הכנסות הרשת הסתכמו בשנת 2023 ב־3 מיליארד שקל, עלייה של 9% ביחס לשנה הקודמת. זו נבעה בין היתר מסגירת סניפים לצורכי שיפוצם, הסבתם למותג קרפור בשנת 2022 ותוכנית ההתייעלות שבוצעה אז.

שיעור הרווחיות הגולמית של רשת המזון נשחק ועמד על 29%, מול 31.7% בשנה הקודמת, כאשר הסיבה היא בין היתר מבצעי ההשקה האגרסיביים של קרפור. בשורה התחתונה רשמה רשת קרפור ישראל (לשעבר יינות ביתן) הפסד כבד של 188 מיליון שקל, קיטון מסוים ביחס להפסד של 207 מיליון שקל בשנה הקודמת.

נוכח מצבה הפיננסי הרעוע של קרפור ישראל (גירעון של קרוב למיליארד שקל בהון העצמי נכון לסוף 2023) בוצעה לאחרונה השקעה של כ־180 מיליון שקל בהון הרשת, בעיקר על־ידי אלקטרה צריכה ומשקיע חדש, איש העסקים הצרפתי סימון פינטו.

ההשקעה, שנועדה להגדיל את הון הרשת ואת הגמישות הפיננסית שלה, נעשתה לפי שווי של 300 מיליון שקל (לפני הכסף) בלבד לקרפור ישראל. בעקבותיה, עלו החזקותיה של אלקטרה צריכה ל־48% מהון הרשת, שנפרדה בשנה שעברה מהמנכ"ל אורי קילשטיין (לשעבר בכיר בשופרסל ובעזריאלי).

בעלת השליטה באלקטרה צריכה היא חברת ההחזקות אלקו של האחים דניאל ומיכאל זלקינד, שניים מהאנשים העסקים המפורסמים בשוק ההון המקומי (הרחבה בתיבה).

בעקבות השווי הנמוך ששיקף הסכם ההשקעה לקרפור ישראל, נדרשה אלקטרה צריכה לבצע מחיקת מוניטין בסך של 68 מיליון שקל משווי החזקותיה ברשת, שיחד עם הפסדי סבן אילבן, גררו אותה לרשום הפסד כבד של 101 מיליון שקל בסיכום 2023, למול רווח נקי של 103 מיליון שקל שנה קודם לכן.

באלקטרה צריכה נשארים אופטימיים לגבי קרפור

באלקטרה צריכה מצביעים על שיפור בביצועי קרפור ישראל. ברבעון הרביעי נרשם גידול של 25% בהכנסות ביחס לרבעון המקביל בשנה הקודמת, והן הסתכמו ב־840 מיליון שקל, כאשר המכירות בחנויות הזהות צמחו ב־12%. בסיכום השנה, המכירות למ"ר בסניפי המותג קרפור עמדו סביב 39.2 אלף שקל - צמיחה של כ־60% ביחס לתקופה המקבילה שנה קודם לכן.

"הפחתת השווי שנרשמה בגין קרפור לא משמעותית לחברה", אומרים בסביבת אלקטרה צריכה. "מדובר בפלטפורמה נכונה להמשך הדרך. קרפור תהווה רגל סופר חזקה. זו השקעה זהירה, ולא של מיליארדים (רומזים להשקעת האחים אמיר בשופרסל, ח"ש). נרכשה רשת מזון בסכום צנוע יחסית, משלמים כיום 'קצת' בהפחתות ובהשקה בכדי לקבל בהמשך פירות משמעותיים".

המשקיעים בבורסה הגיבו בשלילה לתוצאות הכספיות ושלחו את מניות אלקטרה צריכה לירידה חדה של כ־8%. שווי השוק העדכני של החברה עומד על כ־2 מיליארד שקל - ירידה של כ־60% מהשיא לפני כשנתיים.

עוד כתבות

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

מתי תיגמר המלחמה? זה ההימור המוביל

פלטפורמת ההימורים פולימרקט, שמבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, מציירת תמונה ברורה: הפסקת אש לפני אפריל - לא סבירה ● נפילת המשטר עד יוני - 42% ● ומה לגבי חסימת מיצרי הורמוז?

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

היום שמשקיעי ה-S&P 500 היו מעדיפים לשכוח

הבורסה בת"א מזנקת ב-4%, שיא עליות ליום בודד מאז הקורונה ● הפער מול המשקיעים ב-S&P 500 מגיע היום ל-7%, בגלל הזינוק בשקל והירידות בחוזים בוול סטריט ובאירופה ● מדובר על יותר מ-250 מיליארד שקל שלא יזכו ליהנות מהתשואה הזו

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

ההודעה שמתחזה לדואר ישראל

לא ללחוץ על הקישור: הסמס שקיבלתם הוא לא באמת מדואר ישראל

בימים האחרונים רץ קמפיין פישינג שנשלח בהודעות SMS ומנסה להשתלט על חשבונות בנק וחשבונות תשלום דיגיטלי ● בדואר ישראל מבהירים כי זו לא הודעה מטעמם ● כך תדעו לזהות את הנורות האדומות

פעילי חיזבאללה / צילום: ap, Hussein Malla

למה חיזבאללה הצטרפו למערכה, אבל החות'ים לא?

למרות המהלומות שספג בשנה האחרונה ומאמצי השיקום הרבים, חיזבאללה בחר להצטרף למערכה הנוכחית ● לפי פרשנים, ההחלטה לא נובעת משיקולים צבאיים אלא מעיקרון דתי שמחייב נאמנות מלאה למשטר האיראני ● ולמה החות'ים לא הצטרפו למערכה?

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

פטריק דרהי / צילום: Reuters, Daniel Pier

רשות התחרות נגד פטריק דרהי: הצעד שמרחיק את רכישת רשת 13

לגלובס נודע כי ברשת 13 פנו לרשות התחרות בבקשה לקבל אישור להזרמת ביניים של מימון ע"י פטריק דרהי עד לקבלת האישורים הרגולטוריים הנדרשים, אך הרשות דחתה את הבקשה ● בתוך כך, גם הרשות השנייה מעמידה קשיים בפני העסקה, ובינתיים קבוצת ההיייטקיסטים בראשות אסף רפפורט משפרת את הצעתה

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

"טרם חלה התקדמות": בית המשפט העליון מרים דגל בסוגיית גיוס החרדים

על אף שהדיון בוטל, בעקבות המצב הביטחוני, בית המשפט העליון הבהיר למדינה את החשיבות והנחיצות של פתרון סוגיית גיוס החרדים: "הצורך הולך וגובר" ● העליון אף מתח ביקורת על המדינה, בכך שאינה הציגה את התשתית העובדתית והמשפטית לגבי צעדי האכיפה ● מועד חדש ייקבע לדיון

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

אופוריה בבורסה: מדד נפט וגז מזנק בכ-8%, הדולר נחלש בכ-1.5% מול השקל

מדד ת"א 35 מזנק בכ-4% ● מדד הביטוח מוביל את העליות ומתחזק במעל 8% ● בעולם: ירידות חדות באירופה ובחוזים בוול סטריט ● המשקיעים בורחים לנכסי חוף מבטחים - מחירי הנפט והזהב מזנקים ● הדולר מתחזק בעולם, אך נחלש מול השקל ● מיטב: שוק האג"ח בעולם עבר לתפקד כמגן מפני עלייה בסיכון ● סיגמא-קלאריטי: יש מקום רב לאופטימיות ביום שאחרי ● מחר לא יתקיים מסחר בת"א

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

מועדים חדשים בארקיע, והיעדים של אל על: איך אפשר לחזור לישראל?

בחברות התעופה הישראליות נערכים לקראת מבצעי חילוץ ישראלים מחו"ל לנתב"ג ● על פי ההערכות, מדובר בלמעלה מ-100 אלף ישראלים שיזדקקו לחילוץ ● באל על ובישראייר נערכים קודם כל לחילוץ לקוחות החברה ללא עלות ● בארקיע מפרסמים מועדים חדשים לטיסות חילוץ

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי היום במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

"אנשים ברחוב מחייכים זה לזה": איך העם האיראני מגיב למלחמה

הפעולה הצבאית של ארה"ב וישראל עוררה בהלה למזון, מים ומחסה ● חלק מאזרחי איראן מודאגים, אך רובם התעודדו מן הדיווח על מותו של מנהיג המדינה: "אני בוכה משמחה. עוד דיקטטור איננו"

סקטורים בבורסה שעשויים להרוויח מהלחימה ומה יקרה למניות הנדל''ן / צילום: Shutterstock

המניות שעלו במאות אחוזים בחסות המלחמה, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

למרות שתמונת המערכה הצבאית טרם התבהרה, מנהלי ההשקעות מסמנים מרוויחים ומפסידים פוטנציאליים ● בצד החיובי: מניות התעשיות הביטחוניות, רשתות מזון וחברות אנרגיה ● עלולות להיפגע: רשתות מלונות, מרכזי מסחר ומניות התעופה ● ומה התחזית למניות הבנייה?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מתווה הפיצויים לעסקים מוכן, אבל האוצר לא ממהר להכריז עליו

מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים היה מוכן עוד לפני המלחמה, אך במשרד האוצר מתכוונים להמתין כשבוע, לפני שיוצאים בבשורה למשק ● במגזר העסקי קצת פחות סבלניים, ויו"ר נשיאות המגזר מוכן להמתין לכל היותר יומיים-שלושה