גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מייסד Wiz שגייסה אתמול מיליארד דולר מגלה את הסוד

וויז עשתה אתמול היסטוריה כשהשלימה את גיוס ההון הגדול ביותר שביצעה חברה ישראלית מעולם - גיוס של מיליארד דולר לפי שווי של 12 מיליארד דולר, לכן אנחנו מקפיצים מחדש את הכתבה, שמתארת את דרכה להצלחה ● ינון קוסטיקה, שותף-מייסד ב-Wiz, בשיחה עם ערן גפן על הדרך שלו ושל שותפיו, שהתחילה על האוטובוס בדרך לבקו"ם, הרגע שבו הבינו איך הם הופכים את השוק והטריק שמאפשר להם לעבוד בצוות ● חצי שעה שלה השראה

חצי שעה של השראה. ערן גפן בשיחה עם ינון קוסטיקה / צילום: עומר הכהן, מנחם רייס
חצי שעה של השראה. ערן גפן בשיחה עם ינון קוסטיקה / צילום: עומר הכהן, מנחם רייס

חצי שעה של השראה עם ערן גפן · ינון קוסטיקה | Wiz: החברה הצומחת ביותר בעולם


עדכון 8.5: אנחנו מקפיצים את הפודקאסט שקיים ערן גפן עם לינון קוסטיקה, מייסד-שותף בוויז (Wiz), בסוף מרץ, ומתאר את הדרך של חברת הסייבר הישראלית עד שהפכה לחברה הכי צומחת בעולם. זאת לאחר שאתמל וויז עשתה אתמול היסטוריה כשהשלימה את גיוס ההון הגדול ביותר שביצעה חברה ישראלית מעולם
- גיוס של מיליארד דולר לפי שווי של 12 מיליארד דולר - שווי אסטרונומי לחברה ישראלית שהוקמה ב-2020.

לאחר הגיוס, ערן גפן חזר לקוסטיקה כדי לשמוע ממנו על התחושות. "הגיוס הנוכחי הוא עוד אינדיקציה למומנטום העסקי החזק של וויז וההזדמנות הגדולה בשוק אבטחת הענן", אמר קוסטיקה. "ההון החדש יאפשר לנו להמשיך לצמוח, גם אורגנית וגם דרך רכישות כדי לבסס את פלטפורמת האבטחה של וויז ולהתרחב לשווקים נוספים, וכמובן לגייס עוד מאות טאלנטים מוכשרים".

"מה שהשפיע יותר מכל על אופי הגיוס הוא הרצון שלנו להרחיב את הצוות עם המשקיעים הכי טובים בתעשייה; קרנות מובילות עם ניסיון בבנייה של חברות גדולות, שיהפכו לשותפות לדרך שלנו ויתמכו בשלב הבא של מסע הצמיחה שלנו כחברה, בדרך ליעדים כמו מיליארד דולר מכירות והנפקה בוול סטריט".

ערן גפן, מנכ"ל G^Team חברה לייעוץ אסטרטגי, בשיחה עם ינון קוסטיקה, שותף-מייסד ב-Wiz

"יש בכם משהו מעצבן, אתם שם בוויז (Wiz)", אמרתי לינון קוסטיקה, מייסד-שותף בחברה שהוגדרה "הצומחת ביותר בעולם" (לפי מדד שיוסבר בהמשך), העוסקת באבטחת מידע למחשוב ענן. רק לפני ארבע שנים הם הוקמו וכבר שווים יותר מ־10 מיליארד דולר. לשם השוואה, זה השווי של תנובה, שטראוס ובזק ביחד (ועוד יישאר עודף לפיצה). במבט מבחוץ זה מרגיש כמו הצלחה קלה בן לילה, ולא רק בשווי - הם רק בקעו מהביצה וכבר רושמים קצב הכנסות של 350 מיליון דולר לשנה. כלומר, החבורה הזאת מתל אביב יודעת להביא מיליארד שקל בשנה, כסף אמיתי מלקוחות אמיתיים, כולן חברות ענק מפורצ'ן 500. רק החודש הם רכשו את חברת הסייבר הישראלית GEM ב־350 מיליון דולר. אבל הספיקה לי שיחה אחת כדי להבין שאת ה"הצלחה בן לילה" הזאת לקח להם 20 שנה לבנות.

חצי שעה של השראה | הוא נכשל בעשרות ראיונות, שגרמו לו לבסוף להקים חברה משלו. סודות הניהול של מנכ"ל פלייטיקה
חצי שעה של השראה | התמונה ממלחמת ששת הימים שסללה להראל ויזל את הדרך לעסקת ענק
חצי שעה של השראה | היזם שהתחיל כצלם ועורך וידאו והיום מכוון להנפקת ענק

בתוך שנה בלבד הגעתם לשווי של 1.7 מיליארד דולר. אני זוכר שכל השוק הסתכל על זה בעין ביקורתית ולאחרונה שמעתי שאתם כבר בקצב ARR (קצב הכנסות שנתי) של 350 מיליון דולר. זה נראה לי שיא עולמי בצמיחה.
"כן, זה באמת שיא עולמי. נוסיף על זה שיש מדד שבוחן כמה זמן לוקח לחברה להגיע להכנסות של 100 מיליון דולר, לאחר שצברה את מיליון הדולר הראשונים. השיא שייך לוויז.

"זה נחמד כפליים: קודם כל כי זו החברה הישראלית הראשונה ששוברת את השיא הזה, ושנית כי זו חברת הסייבר הראשונה ששוברת אותו, אז זה באמת שילוב מעניין. זו באמת צמיחה מהירה ואני חושב שזה מעיד על השוק שאנחנו נמצאים בו. זה תוצר של שוק, של תקופה ושל צורך עמוק במה שוויז מייצרת".

אין ספק שזה להיות בשוק הנכון עם הצורך הנכון, אבל גם בשוק הזה יש תחרות. אני עובד עם חברות והמשימה שלי היא לייצר להם צמיחה, אבל אצלכם יש משהו מיוחד, זה לא נתפס. אתה יודע להסביר?
"אספר לך טיפה על המסלול שלנו כדי לתת קונטקסט. אנחנו צוות שהכיר באוטובוס לבקו"ם ב-16 ביולי 2001. מאז אנחנו עובדים יחד: זה התחיל במסלול בצבא ב־8200, אחרי זה הקמנו את הסטארט־אפ הראשון שלנו אדאלום (חברת אבטחת מידע - ע"ג), ואז מיקרוסופט רכשה אותנו ב-2015 (בשווי עסקה של 320 מיליון דולר במזומן - ע"ג).

"זו הייתה בדיוק התקופה שמיקרוסופט עברה לענן, אז הייתה מהפכה. המנכ"ל סאטיה נאדלה נכנס ב־2014, והחברה בחרה באדאלום להיות הבסיס לקבוצת אבטחת הענן שלה. זו באמת הייתה הזדמנות לקחת את המוצר החמוד הזה שבנינו ולהביא אותו לרמה הכי גבוהה. בעיקרון היינו אמורים להישאר במיקרוסופט שנתיים, בפועל נשארנו כמעט חמש. למדנו המון בתהליך הזה. אני אישית עברתי לסיאטל וראיתי מקרוב איך החברה עובדת.

"במרץ 2020 עזבנו כדי להקים את וויז. התחלנו בכלל עם רעיון אחר ושם אחר - Beyond. רצינו לעשות קלאוד נטוורקינג - חיבור ברשתות בין עננים. עברנו יותר מ־100 לקוחות פוטנציאלים ושאלנו אותם על הרעיון המדהים הזה והיינו בטוחים בו לגמרי. הכרנו את השוק וכשדיברנו עם הלקוחות כולם אהבו את הרעיון".

מי אלה הלקוחות?
"צוותי אבטחה בחברות פורצ'ן 500 (החברות המשפיעות באמריקה ובעולם - ע"ג)".

ואז אתה מספר להם על המוצר ומה אתה שואל אותם?
"קודם כול אני שואל את הלקוחות מה דעתם על הרעיון. לא שמעתי אף אחד שאמר שזה רעיון לא טוב. לאחר מכן שאלנו - נניח שהיה לנו מוצר כזה היום, איפה היינו מתקינים אותו? עם איזה צוות היינו עובדים? פתאום קלטנו שכל מי שאמר שזה מוצר מדהים, לא מבין בזה כלום. שם התחלנו לחשוד והבנו שהלקוחות לא באמת מכירים את סביבת הענן שלהם. לא משנה כמה כלי אבטחה הם התקינו שם, הם לא מבינים את הסביבה. הם לא יודעים מה יש להם, דברים מאוד בסיסיים שהיו זרים להם. אז החלטנו שניתן להם להבין את הבעיה".

שתראו להם את הבעיה.
"נראה להם את הבעיה שלהם, את הענן. בשלב הזה הבנו שהבעיה יותר חמורה משחשבנו - יש בעצם צוותי אבטחה לחברות, אבל הם לא יודעים איך לאבטח את הסביבות שלהן. יש מפתחים משוגעים שבונים דברים לענן אבל לא יודעים מה לעשות עם זה.

"אנחנו בנינו פתרון מהיר, שהוא שונה מהותית מכל הפתרונות שהיו עד אז בשוק. הפתרון שלנו לא שם דגש על הבעיות בסביבה, אלא על הבנת הסביבה לעומק. אנחנו משתמשים בטכנולוגיה חדשנית מאוד של גרף דאטה בייס: במקום טבלאות היא מחברת תמונה לגרף אחד שיש בו שני פקטורים מדהימים (היכולת לחבר מידע בקלות מעולמות תוכן שונים ולהציג את המידע באופן פשוט להבנה - ע"ג). וכך נורא קל לחבר בין עולמות - במקום שיהיו לי עשרה מוצרים, אני יכול לשים את כל המידע במקום אחד ולשאול עליו שאלות".

זה נשמע פיצ'ר מה שאתה מספר לי.
"זה משנה לחלוטין את העולם".

אבל אם אני מתחרה, אני לא יכול לעשות גם כזה? לעבור מטבלאות לגרף?
"מאוד קשה. זה באמת אחד הדברים שלדעתי הם בבסיס של חברה. צריך להבין על מה המוצר בנוי, מה עומד בבסיס שלו, ואז אנחנו מסוגלים לספק תובנות ששום חברה אחרת לא יכולה לספק, מעין חוויה שהיא אוטומטית.

"אני חושב שהחוויה דומה למצב שבו נותנים משקפיים לילד שלא ראה טוב. ככה אני הייתי - הייתי על מספר מאוד גבוה וכילד לא היו לי משקפיים. פתאום, כשהרכבתי אותם, התחלתי לראות. אז באותה המידה אנחנו נותנים חוויה שבה אנחנו מחברים את וויז לסביבות הענן של הכוחות. הצוות מגיע והם בהלם. פתאום הם רואים וממש יכולים להבין מה קורה בסביבה שלהם. הם עוברים ממצב שבו כל הזמן רועש לתוכנית הפעולה של החברה".

"הפקטור הוא כמה מהר וטוב אפשר לקבל החלטות"

מפתיע שבאפילו בעולם סופר־טכנולוגי וכבד, בסוף חוויית הלקוח עושה את ההבדל. אבל אני רוצה רגע לדבר על הצוות שלכם, שיודע לעבוד יחד. אין ספק שזה אחד הדברים החשובים כשמקימים סטארט־אפ. ספר לי על מערכת היחסים ביניכם.
"אז הצוות - המייסדים והמפתחים - נולד באופן טבעי. כמו שאמרתי, היינו במסלול יחד ובאדאלום וככה ממש התגבשנו. עברנו תקופה שבה היינו יחד כל הזמן והתרחבנו. ביום שהקמנו את וויז היה לנו צוות מגובש ואורגני מאוד של עשרות אנשים שכבר היה מוכן לפעולה ודרוך לחפש בעיות שאפשר לפתור.

מייסדי וויז. מימין: רועי רזניק, עמי לוטבק, אסף רפפורט, וינון קוסטיקה / צילום: אבישג שאר ישוב

"בדינמיקה של הצוות אני חושב שיש שני דברים. אחד הוא הנכונות לחתור למטרה, באופן הכי אותנטי, אמיתי, עם שיח מאוד מקצועי שמבוסס על אמון והערכה עצומה. אני חושב שזה הבסיס לכול.

"הדבר השני הוא המקצועיות. זה צוות שלא מגיע במקרה לאבטחת ענן. אנחנו חיים את העולם הזה כבר 20 שנה, בין שכתוקפים ובין שכמגינים. אנחנו בעצם חיים את העולם הזה הרבה מאוד זמן ודרך החוויה הזאת אנחנו חוזרים ללקוחות ולומדים. גם אם אני מציע משהו, אני רוצה לשמוע קודם כול את מה שיש להם להגיד על אותו הרעיון. וכמובן שחייב גם להיות גיוון משמעותי בצוות".

אבל אתם לא מגוונים, אתם שכפולים, המעצבנים מ־8200 בדרך לבקו"ם.
"זה נשמע ככה אבל בפועל כל אחד מאיתנו מביא גישה שונה לחלוטין. בסוף אני מאוד מוכוון למוצר ולתהליכים בארגון, המנכ"ל אסף רפפורט מאוד מוכוון לביזנס, סמנכ"ל המחקר והפיתוח רועי רזניק מאוד מוכוון לאופרציה ולפיתוח, וסמנכ"ל הטכנולוגיות עמי לוטבאק מאוד מוכוון לפתרון בעיות טכנולוגיות קשות. יש פה מגוון שונה של גישות. אגב, יכול להיות שבגלל זה הפכנו לצוות, כי באמת כל אחד מגיע מכיוון שונה מאוד".

מתי היה הקליק?
"ממש בהתחלה. מתי ממש התגבשנו לצוות עבודה? זה היה באדאלום, כשהגענו למקום אחד, למשימה אחת, עובדים יחד ועוברים את כל החוויות האלה יחד. אני חושב שבסוף צוות טוב הוא הפקטור היחיד לכמה מהר וטוב אפשר לקבל החלטות".

כשראית צוותים אחרים, אמרת לעצמך - אנחנו עושים משהו די שונה מאיך שצוותים אחרים עובדים.
"אני חושב שהיכולת לקבל החלטה של כולם ולממש אותה מאוד ייחודית לנו. למשל, זה עזר לנו בבחירת הרעיון של וויז ובשינוי המהיר שלו. כך יכולנו לומר לעצמנו: נכון שחשבנו שהרעיון המקורי מדהים, אבל אנחנו מבינים יחד שאנחנו עוברים לרעיון הבא. בסוף ברור לכולם שאנחנו מתיישרים לפי זה בשמחה.

"בהתחלה הצטרפו אלינו עוד אנשים מהצוות, למשל רז הרצברג, שהיום היא CMO & VP Product Strategy. התחלנו לשתף אותה בשיחות והיא אומרת: תקשיבו, נשמע שאני לא באמת מבינה לאיזה כיוון זה הולך וכמה זה באמת שוק גדול. אני לא מבינה את הבעיה שאנחנו מנסים לפתור, ואם אני לא מבינה, אולי גם כמה מהלקוחות לא באמת מבינים. זה ניער אותנו.

"אנחנו משתמשים בזה כדי ללמוד. ולמה אני אומר את זה? כי זה לא רק ארבעתנו, בסוף יש פה צוות רחב שכל הזמן מקשיב ופתוח לעוד רעיונות. גם כששמים לנו מראה, אנחנו לוקחים את זה ולומדים כל הזמן, וזה מגיע גם מהערה כמו 'אני לא מבינה'".

אתה יודע, לפעמים כשאני עובד עם חברות אני אומר להם: להגיד "אני לא מבין" זה לא משהו שצריך להתבייש בו. כי לפעמים אנשים מקשרים בין זה לבין חוסר ביטחון.
"אני אומר 'אני לא מבין' מאה פעמים ביום. אני אגיד שאני לא מבין גם עוד 20 פעם עד שיסבירו לי את זה במשפט פשוט. אם אנחנו מתחילים להסתבך עם זה, איך אנשים אחרים יוכלו להבין? בחזרה על ההסבר יש תהליך של זיכוך - כלומר, אנחנו מנסים לזכך את הסיבה ולחזור על זה שוב ושוב עד שיהיה ממש פשוט להבין".

לפעמים זה קצת נודניקי.
"זה לא טרחני, זה הדיוק של הרעיון. למשל אחד הדברים שגילי רענן עושה ב־Cyberstarts (קרן הון סיכון המשקיעה בסייבר, אחת מהמשקיעות הראשונות של וויז - ע"ג) הוא להגיד 'אני לא מבין, תסביר לי שוב, תדייק'. הדיוק הזה מחדד מה העיקר ומה הטפל. אני חושב שהתהליך הזה קריטי".

היכולת להגיד 'אני לא מבין' קשורה קודם כול לתרבות ארגונית.
"אגב, הרבה מדברים על גיוון. אני חושב שהמשמעות של גיוון היא בדיוק בנקודה הזאת. האם יש מספיק רקעים שונים בשיחה, שכאשר בסוף יש איזשהו רעיון אנחנו מקבלים מספיק זוויות ומספיק פתיחות".

ערן גפן / צילום: מנחם רייס

"יש לנו גם הרבה צלקות משותפות"

איך מייצרים הכנסות של 350 מיליון דולר?
"תראה, זה מצחיק, כי אם היית שואל כל צוות אבטחה מה הדבר שהכי מפריע לו, כולם היו אומרים שיש יותר מדי רעש. רעש זה סימפטום, ואני חושב שהיכולת להבחין בין סימפטום לבין בעיית השורש, זה מה שמפריד בין פתרון הבעיה האמיתית לפתרון מאוד שטחי. אני בעצם פותר את הבעיה מהשורש ולא נותן אקמול. אקמול לא יביא אותך לשוק של 350 מיליון דולר".

אסטרטגית עשיתם בפיבוט משהו יחסית מסוכן - הלכתם לתוך שוק קיים והתחריתם ראש בראש מול הלקוחות הכי קשים.
"זה נכון. אולי זה ההבדל. לא באנו לעשות עוד אדאלום. רצינו להתחיל בגדול ואמרנו: בואו נתחיל מהפורצ'ן 500. למה לא?

"עוד משהו שאפשר לנו לעשות זאת הוא אינטואיציה טובה מאוד לעיתוי של המהלך. האינטואיציה הזאת לא הייתה לנו בתקופת אדאלום, ובוויז פתאום אנחנו מרגישים את זה. כשהייתה התאמה של המוצר לשוק הרגשנו את זה, ידענו שעכשיו זה הזמן להריץ את הפיתוח, לבנות את המוצר ולהתחיל למכור".

מה הטראומה המשותפת שלכם כצוות?
"וואו, יש לנו הרבה צלקות משותפות. קודם כול ההקמה של וויז בתקופת הקורונה הייתה משבר עבורנו. הייתה תחושה שעשינו את ההחלטה הגרועה ביותר שיכולנו לעשות".

מה עשיתם בעצם?
"לקח זמן עד שאמרנו: אוקיי, איך אנחנו ממשיכים מפה? לאט לאט התחלנו להבין שבעצם יש פה הזדמנויות, ובהסתכלות לאחור, כנראה שזו הייתה הנקודה הכי טובה להקים בה סטארט־אפ. באותו הזמן זה היה באמת משבר עמוק של 'אלוהים, מה עשינו?'. אבל כל הצוות הלך איתנו, למרות הכול.

"דוגמה נוספת היא שהשוק שהתחלנו איתו באדאלום היה אבטחת ענן מסוג אחר, שוק מקביל שהיה בו מוצר מאוד טיפשי ולא מתוחכם. כל הזמן אמרנו שאין שם כלום ושהוא לא מביא ערך. המוצר הזה היה רגל בדלת להרבה מאוד מהמתחרים שלנו. בשלב מסוים אני זוכר פידבק מאיש מכירות שאמר: אבל למה שלא תעשו את זה פשוט? אז עשינו ממש שינוי של 180 מעלות ומימשנו את זה. ככה באמת הצלחנו להיכנס הרבה יותר בדלת".

אבל נשמע שאתם מוצלחים מדי, אני לא שומע שום משבר משמעותי.
"בסוף אנחנו 20 שנה יחד".

קראתי לאחרונה שהמתחרה שלכם פאלו אלטו (חברת אבטחת מידע אמריקאית) מורידה מחירים. עם ההצלחה אני בטוח שהתחרות נהיית עוד יותר אגרסיבית.
"אני ממש זוכר שהיה שלב שבו באמת הגענו להרבה מאוד חברות בבת אחת מול פאלו, ופתאום אתה מרגיש שאתה מוביל במרוץ ושכולם מסתכלים על הגב שלך. אני מאוד מעריך את התחרות ופאלו אלטו היא חברה מדהימה שעברה את 100 מיליארד הדולר (שווי - ע"ג). זה באמת מדהים וגם מדהים לראות איך הם בונים את זה".

מה ההתמודדות הכי גדולה שלך כמנהל?
"האתגר שלי הוא איך להמשיך לבנות את הצוות באופן כזה שאוכל לשחרר".

ואתה מצליח לחיות?
"כן. קודם כול התחתנתי לפני שנה. ברמה האישית זה היה האירוע הכי שמח בחיים שלי. אני חושב שצריך לדעת לעשות את ההפסקות שבהן אתה יוצא לארוחת שישי עם המשפחה. אני יודע לעצור לרגע".

ערן גפן הוא מייסד G^Team, חברה לייעוץ אסטרטגי, שעוזרת לחברות לפתח מנועי צמיחה חדשים . הוא בעל ניסיון בעבודה עם מנכ"לים והנהלות של החברות המובילות בארץ ובעולם, בהן קוקה קולה, וולט, מיקרוסופט, שטראוס וקימברלי קלארק. חברה קודמת שהקים נרכשה על-ידי WIX. גפן מפעיל את הפודקאסט "חצי שעה של השראה" ומחבר הספר "יוצרים צמיחה - כך הופכים יצירתיות עסקית לתוכנית עבודה".

עוד כתבות

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

"אנשים ברחוב מחייכים זה לזה": איך העם האיראני מגיב למלחמה

הפעולה הצבאית של ארה"ב וישראל עוררה בהלה למזון, מים ומחסה ● חלק מאזרחי איראן מודאגים, אך רובם התעודדו מן הדיווח על מותו של מנהיג המדינה: "אני בוכה משמחה. עוד דיקטטור איננו"

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה

פגיעה של טיל איראני בבניין בתל אביב / צילום: כב''ה

הבית שלכם נפגע במלחמה? זה הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות

אנשים שביתם נפגע בעם כלביא נותנים טיפים לנפגעים החדשים ● מה כדאי לדעת לפני שמטפלים בבית שנפגע מטיל איראני ומה אומרים המומחים? ● גלובס עושה סדר

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכר דירה כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור, ונתב"ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, בארה"ב ובאסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך ייראה מבצע החילוץ, ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

הרוגה ו-20 פצועים בפגיעה ישירה בת"א

אחד נפצע קשה, היתר בינוני וקל ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● טראמפ אישר שחמינאי חוסל ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מתווה הפיצויים לעסקים מוכן, אבל האוצר לא ממהר להכריז עליו

מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים היה מוכן עוד לפני המלחמה, אך במשרד האוצר מתכוונים להמתין כשבוע, לפני שיוצאים בבשורה למשק ● במגזר העסקי קצת פחות סבלניים, ויו"ר נשיאות המגזר מוכן להמתין לכל היותר יומיים-שלושה

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע