נשק אמריקאי נוחת בישראל אחרי המתקפה ב־7 באוקטובר / צילום: ap, Lolita Baldor
הודעת בית הנבחרים של קנדה על עצירת היצוא הביטחוני לישראל בעקבות חשש מהפרת זכויות אדם בעזה, מעוררת בלבול במדינה: מצד אחד, שר ההגנה ביל בלייר ציין כי משמעות ההחלטה של בית הנבחרים היא השהייה זמנית של יצוא הנשק לישראל, ללא ציון אורכה. בנוסף, שרת החוץ מלאני ג'ולי מסרה כי הממשל הפסיק להנפיק אישורי יצוא לירושלים כבר ב־8 בינואר. מן הצד השני, ביום רביעי שעבר משרד החוץ באוטווה סיפר לעיתונאים כי חברות בעלות אישורי יצוא בתוקף לישראל יכולות להמשיך במשלוחים.
● בעקבות אמברגו הנשק הקנדי: המדינות שישראל באמת צריכה לחשוש מהן
● בקנדה תיכננו מהלך דרמטי נגד ישראל. איך זה הסתיים?
● מרוץ החימוש: האם אירופה "תעתיק" מישראל את כיפת ברזל?
כעת, האחרונות דורשות הבהרות מהממשל, משום שעבורן ישראל מהווה יעד יצוא משמעותי: לפי נתוני ממשלת קנדה, בשנת 2022 ישראל הייתה יעד היצוא המרכזי של התעשייה הביטחונית הקנדי, לאחר ארה"ב. "במטרה שחברות יוכלו לציית לשינויים החוקיים, הן צריכות לדעת מהם השינויים", מסרה נשיאת התאחדות התעשיות הביטחוניות של קנדה, כריסטין ג'יאנפראני, לסוכנות דיפנס ניוז. "על הממשלה מוטלת האחריות לפרסם במהרה את הפרטים המדויקים על אודות כל שינוי במדיניות היצוא".
החשש: מדינות נוספות יצטרפו לקנדה
בשנת 2022 הונפקו 315 אישורי יצוא מקנדה לישראל למוצרים וטכנולוגיות ביטחוניות, כך לפי הנתונים הרשמיים של הממשל באוטווה. מבחינת שווי, אותם האישורים הסתכמו לסחורות בהיקף שנתי של כ־21 מיליון דולר קנדי (כ־15 מיליון דולר אמריקאי).
יתרה מכך, בקנדה מדווחים כי בחודשיים הראשונים של מלחמת חרבות ברזל, היקף היצוא הביטחוני מקנדה הסתכם בכ־28.5 מיליון דולר קנדי (כ־20.96 מיליון דולר אמריקאי). כלומר, בחודשים אוקטובר־דצמבר, ישראל ייבאה מקנדה יותר תוצרת ביטחונית מאשר בכל שנת 2022.
בירושלים מיהרו לגנות את ההחלטה הקנדית, ככל הנראה מחשש מסחף שישפיע על מדינות שחשובות הרבה יותר ליבוא הביטחוני. שר החוץ האיטלקי, אנטוניו טאיאני, סיפר בינואר כי מדינתו החליטה להפסיק את היצוא הביטחוני לישראל כבר באוקטובר. זאת, על אף שראשת הממשלה האיטלקית, ג'ורג'ה מלוני, נחשבת מקורבת למקבילה בישראל, בנימין נתניהו.
לפי אתר החדשות פאגיה פוליטיקה, היצוא הביטחוני מאיטליה לישראל עמד על היקף של כ־130 מיליון דולר בין השנים 2013־2022, וכולל חלקי מטוסי אימון וקרב, לפי SIPRI.
בישראל מפנים מבט בעיקר לארה"ב
עיקר היבוא הביטחוני של ישראל מגיע מארה"ב, כשחבילת הסיוע השנתית שלה לירושלים עומדת על 3.3 מיליארד דולר. זאת, לא כולל חצי מיליארד דולר קבועים בשנה לפיתוחים משותפים בתחום ההגנה האווירית וחבילת הסיוע המיידית הנוספת שאישר הקונגרס השבוע בסך 3.3 מיליארד דולר נוספים. לפי נתוני SIPRI, בין השנים 2023־2019, 70.2% מהיבוא הביטחוני הישראלי הגיע מארה"ב, 23.9% מגרמניה, 5.9% מאיטליה וכאמור, 0.05% מקנדה.
סימן שאלה גדול נוגע לא רק לארה"ב ולמערכת היחסים של נתניהו עם הנשיא האמריקאי, ג'ו ביידן, שנמצאת במשבר חסר תקדים, אלא גם לגרמניה. לפי דיווח בערוץ ARD הגרמני, מלחמת חרבות ברזל הביאה לזינוק בהיקף הרכש הביטחוני שמבצעת ישראל מגרמניה לכדי כ־350.97 מיליון דולר - מספר הגדול פי עשרה מההיקף ב־2022. הקנצלר אולף שולץ הביע את דאגתו לא פעם מהמצב ההומניטרי ברצועת עזה, אף שלפי שעה לא נקטו בברלין בצעדים ממשיים נגד ישראל.