גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ
קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

אירועי שבעה באוקטובר הדגישו את מקומן של נשים בהוויה שלנו. מצד אחד, המתקפה המזוויעה של החמאס שכוונה באופן שיטתי ומתוכנן נגד נשים, על מנת להעצים את ממדי האימה ולשמש אמצעי כחלק מהלוחמה הפסיכולוגית. המחבלים פעלו בדפוסים של אלימות מגדרית קשה וקיצונית בזירות השונות כלפי נשים, ילדים וגברים. 91 נשים וילדות נחטפו לעזה ו־343 נשים וילדות נרצחו. מתוך הדו"ח שפורסם על ידי הנציגה המיוחדת למזכ"ל האום לאלימות מינית בסכסוך ישנן אינדיקציות ברורות לכך שאלימות מינית התרחשה במסגרת המתקפה וישנן ראיות ברורות ומשכנעות שהחטופות והחטופים עוברים אלימות מינית בשבי. עמית סוסנה - שהשבוע חשפה באומץ את הסיפור שלה - היא אחת מהן.

מצד שני, לכל אורך המלחמה נראתה השתתפות גבוהה משמעותית ומקצועית של נשים בהגנה אקטיבית על תושבי המדינה, ביניהן לוחמות, שוטרות, תצפיתניות, חברות כיתות כוננות, מתנדבות זק"א, רופאות, חובשות קרביות ועוד שלל תפקידים שבאמת קצרה היריעה מלפרוט כאן את כולם.

וכמובן, נשים לא נלחמו רק בחזית, אלא גם בעורף. המלחמה הפכה את הנשים לפגיעות יותר - וחשפה אותן לסיכונים מוגברים של אלימות במשפחה, קשיים כלכליים ואתגרים תעסוקתיים. ממדי התופעות הללו מעידים שמדובר ללא ספק בבעיה לאומית. אז מה אפשר לעשות כדי לפתור אותה?

לדוח המלא לחצו כאן

המצוקות מזמן הקורונה

קודם כל, כדאי ללמוד מהניסיון. אך לא מזמן עברנו מצב חירום שאילץ אותנו להתמודד עם בעיות דומות. ב־2020 פרץ משבר הקורונה בישראל - שאומנם השפיע על כל קבוצות האוכלוסייה, אולם ההשלכות על כל קבוצה היו שונות.

בתקופת הקורונה צפו הקשיים העיקריים איתם נאלצו הנשים להתמודד - שמטבע הדברים כולם קשורים זה בזה: פגיעה בביטחון האישי, מצוקות נפשיות וקשיים כלכליים.

הפגיעה בביטחון האישי המובהקת ביותר הייתה האלימות בתוך המשפחה - ובפרט האלימות כלפי נשים שנוטה להחמיר במצבי משבר ולחץ. הביטחון האישי של נשים הושפע מהשלכות הקורונה והצעדים שנקטה המדינה להתמודד עימה, בין השאר בשל הפגיעה הכלכלית, סגירת המסגרות החינוכיות וההסתגרות בבתים. מנתוני המשטרה עולה כי חלה עלייה של כ־20% במספר התיקים שנפתחו מדי חודש באשר לעבירות של אלימות במשפחה ושיעור התיקים על עבירות מין בנשים עלה באופן דומה. ממשרד הרווחה נמסר על עלייה משמעותית בפניות למוקד 118 בשל אלימות נגד נשים במערכת זוגית וכי חלה עליה של 30% במספר הפניות למרכזים למניעת אלימות במשפחה.

ובהתאם, המצוקה הנפשית בקרב הנשים הייתה משמעותית. סקרים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), כמו גם סקרים במדינות נוספות בעולם, הראו כי יותר נשים דיווחו על תחושת בדידות, לחץ, חרדה ונטייה לדיכאון. עדות נוספת לכך היא שיותר נשים פנו למוקד ייעודי לתמיכה נפשית (שהקים משרד הבריאות) מאשר גברים.

גם בפן הכלכלי־תעסוקתי נראתה השפעה יתרה על נשים בתקופת הקורונה. ההגבלות שהוטלו על המשק בניסיון לבלום את התפשטות המגפה הביאו לפיטורים ולהוצאה לחל"ת של מאות אלפי עובדים ועובדות. על פי נתוני המוסד לביטוח הלאומי, נשים פוטרו או הוצאו לחל"ת בשיעור גבוה יותר מגברים, הן בגל הפיטורים הראשון (מרץ־אפריל 2020) והן בגל השני (ספטמבר 2020), באופן התואם את המגמה במדינות האיחוד האירופי. כמו כן, נרשמה עלייה משמעותית של פי שישה בבקשה להיתרים לפיטורים או צמצום משרה של עובדות בהריון, אחרי לידה או בטיפולי פוריות.

ובמיוחד על רקע הקושי האדיר של קבוצה כל כך משמעותית באוכלוסייה, הנשים בלטו בהיעדרן הנשים בקרב גופי קבלת ההחלטות וקביעת המדיניות. צוות החירום שהקימה הממשלה להתמודד עם האתגרים הרבים, כלל 29 גברים ורק 2 נשים. "קבינט הקורונה" המצומצם כלל שרים גברים בלבד. לאחר פניית ארגוני נשים לראש המל"ל, הוקם צוות נוסף בראשות ד"ר ניצה קסיר שכלל מומחיות רבות, וביצוע בדיקה מעמיקה על ההשלכות של היעדר נשים ממוקדי קבלת ההחלטות בחירום.

הבדיקה הושלמה ב־2022 לאחר שנתיים של עבודה - וזו הדגישה את החשיבות של גיוון וייצוג מגדרי. כצפוי, לפי ממצאי הצוות, היעדר ייצוג נשי מספק בגופים המכריעים הוביל לקבלת החלטות ללא התחשבות בצרכים והשלכות הייחודיות על נשים. בנוסף, הדו"ח הצביע על כך שאיסוף נתונים לא מתייחס לשאלות מגדריות, כך שלא נבחנות ההשפעות על גברים ונשים בנפרד. מסקנה מרכזית היא שבמהלך משבר הקורונה היה פער עצום בהשלכות המגפה על נשים לעומת גברים בהיבטים כלכליים, מקצועיים, פיזיים ונפשיים וכתוצאה מכך - פגיעה בחוסן הלאומי בכללותו.

בעקבות הדו"ח פורסמה החלטת ממשלה 1845 בספטמבר 2022 - "הטמעת חשיבה מגדרית בגיבוש מדיניות ובקבלת החלטות במצבי חירום". לפי ההחלטה מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה במשרד לשוויון חברתי וראש רשות חירום לאומי (רח"ל) במשרד הביטחון צריכים לבחון את המלצות דו"ח המל"ל ולהגיש תכנית יישומית לביצוע ההמלצות. המל"ל עצמו התחייב להטמיע התייחסות להשלכות מגדריות בהערכות המצב השנתיות שלו.

המלצות נוספות שניתנו הן המלצות לקבוע בחוק שיעור ייצוג נשים מינימלי של 33% בקבינטים המוקמים במצבי חירום, לרכז דוח נתונים שנתי על השפעות מצבי חירום על אוכלוסיות נשים לפי מגזרים, לצרף את מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה כמשתתפת קבועה בישיבות קבינט החירום.

קל לראות שהרבה מהבעיות ומהפתרונות שעלו אז, רלוונטיים מאוד להיום. האם הממשלה אכן למדה מהניסיון?

האלימות במשפחה גואה

מאז תחילת המלחמה, נרצחו לא פחות מ־18 נשים על רקע אלימות במשפחה - עלייה דרמטית של 80% מהתקופה המקבילה אשתקד. מחקרים בארץ ובעולם מראים כי אירועים טראומתיים ומצבי חירום מהווים גורם סיכון ממשי לעלייה במקרי אלימות או להסלמה בחומרת האלימות הקיימת, כפי שהיה ניתן לראות בבירור גם בתקופת הקורונה כמפורט מעלה.

זה מתקשר לסוגיה שמאז תחילת המלחמה עלתה לסדר היום הציבורי: הזמינות לכלי נשק. מאז תחילת המלחמה, עם הגיוס המוגבר לצבא והעלייה הדרמטית בבקשות לקבלת רישיונות נשק אזרחיים, יחד עם ההקלות הגורפות שניתנו, עולה באופן ניכר ההערכה לסיכון חייהן של נשים מאלימות ורצח באמצעות נשק.

נתוני משרד הרווחה מחזקים חששות אלה, אם כי צריך לבחון אותם היטב כדי שלא לקב לרושם מוטעה. על פי הנתונים, בחודש הראשון למלחמה חלה ירידה של כמעט 30% במספר הפניות בנושא אלימות כנגד נשים. האם זה אומר שאין קשר כאשר בין זמינות הנשק לאלימות במשפחה?

למעשה, הערכת הגורמים המקצועיים היא אחרת: לדבריהם, ההסבר לירידה בפניות הוא חשש של נשים מאוימות לביצוע מהלכים משמעותיים בזמן מלחמה, פגיעה בתחושת הביטחון ואי ודאות כלכלית. על כן מעריכים במשרד שלאחר המלחמה צפוי זינוק במספר הנשים שיפונו למקלט עם ילדיהן ולכן דאגו להגדיל את מספר החדרים הפנויים לקליטתן.

הערכה לעלייה בסיכון לביטחונן של נשים מקבלת אישושים נוספים. כחלק מהליך קבלת רישיון נשק, למשרד הרווחה מועברות בקשות לביצוע הערכת מסוכנות לגברים שביקשו לשאת נשק אשר לגביהם עולה חשש עקב הימצאותם במעגל האלימות. במהלך המלחמה, מספרן של אלה יותר מהכפיל את עצמו. על פי המשרד, עובדים סוציאליים מעידים כי במספר מקרים דיווחו נשים על כך שמאז שהוקלו הקריטריונים לנשיאת נשק, השתמשו בכך בני זוגן כאיום כלפיהן.

כמו כן, על פי פורום נשות המילואימניקים, ישנם דיווחים ובקשות לייעוץ וסיוע מנשים שבני זוגן חזרו משירות מילואים במלחמה ומתמודדים עם קשיים רבים באופן שבא לידי ביטוי גם בהתפרצויות אלימות. בהחלט יש לציין לטובה את האפשרות שמציע משרד הביטחון לטיפול זוגי עבור משרתי המילואים, אבל גם להעיר שזה רחוק מלהספיק.

הביטחון הכלכלי מתערער

לפי ארגון "פתחון לב", המלחמה העמידה אתגרים כלכליים דרמטיים בפני נשים רבות הנובעים בעיקרם מחסמים מבניים שבשגרה, לצד התמודדויות חדשות הכרוכות בהשפעות המלחמה. אלה כוללות, למשל, פינוי מהבית, השבתה מתעסוקה עקב יציאת בן הזוג למילואים, פינויי מאזור המגורים וטיפול בילדים ללא מסגרת.

וזה לחלוטין בא לידי ביטוי בנתוני הכלכליים. דו"ח "דופק שוק העבודה" של שירות התעסוקה מצא כי בחודשים הראשונים למלחמה חלה מגמה ברורה בגידול במספר הנשים הנרשמות בלשכות התעסוקה ביחס לגברים. בנובמבר 2023, 59% מכלל הנרשמים היו נשים - גבוה יותר מהשיעור בשגרה ואף יותר מאשר בתקופות הסגרים בקורונה.

על פי שירות התעסוקה, גורם מרכזי לפגיעה התעסוקתית היתרה בנשים, נובע מכך שגברים רבים מגויסים למילואים, כך שעל פי חוק לא ניתן לפטרם והם מקבלים שכר על זמן שהותם במילואים מהמדינה. לעיתים משרתי מילואים מקבלים אף בונוסים, ויותר מכך זכויותיהם הסוציאליות נשמרות. זאת בעוד שנשים שיוצאות לחל"ת או מפוטרות ותובעות אבטלה לא מקבלות 100% משכרן וזכויותיהן הסוציאליות נפגעות.

בהקשר זה, מחקר של המכון לרפורמות מבניות מגלה שמאז תחילת המלחמה, 30% מהנשים צימצמו משרה, לעומת 25% בלבד מהגברים. מחקר נוסף, של פרופ' ליאת קוליק, הראה כי האחריות היתרה המוטלת על נשים בזמן המלחמה וגורמת לערעור מאזן בית־עבודה, משפיעה גם על אופן תפקודן בעבודה, מה שעלול לפגוע במעמדן והתקדמותן. המחקר מצא כי 53% מהנשים שנותרו לעבוד העידו כי התפוקה שלהן נפגעה (לעומת 39% מהגברים). 64% מהנשים העידו על ירידה חדה בריכוז (לעומת 46% בקרב הגברים), וכ־20% דיווחו שחשו פחד מפני יציאה מהבית שלהן או של הילדים (לעומת 8% בקרב גברים).

על פי נתוני הקווים הפתוחים בדיני עבודה של שדולת הנשים, בחודש אוקטובר מספר הפניות הכפיל את עצמו בהשוואה לחודש שקדם לו. 34% מהפניות היו בנושאים הקשורים לבירור זכויות הנוגעות למלחמה, 27% מהפניות היו בנושא זכויות נשים בתקופות מוגנות (כדוגמת תקופת ההריון, או לאחר החזרה מחופשת הלידה) ו־14% מהפניות עסקו בזכויות הנוגעות לפיטורים.

מודרות מקבלת ההחלטות

כזכור, בעקבות הקורונה אחת המסקנות הייתה שיש לשלב נשים במוקדי קבלת ההחלטות. אגב, גם שורה של החלטות ממשלה קידמו מדיניות ברוח זו ממש.

אף על פי כן, נכון להיום, סביב שולחנות קבלת ההחלטות העוסקים במלחמה ובהשלכותיה ובהליכי השיקום העמוקים הנדרשים, קיים תת ייצוג ניכר לנשים - שהן, כידוע, רוב האוכלוסייה. בממשלה הזאת יש הרבה קבינטים ומעט נשים: ב"קבינט המלחמה" אין כלל נשים; בקבינט ה"מורחב", עד פרישתם מהממשלה של גדעון סער וסיעתו, הייתה חברה שרה מתוך 14 חברים (יפעת שאשא ביטון שימשה כמשקיפה); הקבינט החברתי־כלכלי מונה 20 חברים, אך מתוכו יש רק שתי חברות ושתי משקיפות.

עוד דוגמאות? בבקשה. ועדת חוץ וביטחון של הכנסת מורכבת מ־3 נשים בלבד ו־13 גברים. בצוות המו"מ להשבת החטופים והחטופות אין אף אישה, זאת על אף שהחוק (חוק שיווי זכויות האישה) קובע כי בכל צוות לעיצוב מדיניות לאומית הממונים על ידי ראש הממשלה, הממשלה, שר, סגן שר או מנכל - יש חובה לייצוג נשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה.

על פי נתוני פורום דבורה, היעדרן של נשים ממוקדי קבלת ההחלטות מאפיין גם את מערכת הביטחון. ספק עד כמה באמת ניתן להצדיק את זה כיום, לאור תרומתן הבלתי מעורערת של נשים בדרגי השטח והביניים במלחמה הנוכחית. בפורום המטכ"ל למעלה משלושים חברים - אך הוא כולל רק שלוש נשים (שתיים מהן האלופות היחידות בצה"ל). גם מתוך דרג תא"ל, 5% בלבד הן נשים.

לנוכח האמור, קיים חשש נוכח וניכר כי על אף הזמן שחלף מאז פרוץ המלחמה, צרכיהן של נשים וההשלכות הייחודיות עליהן ועל ילדות וילדים אינן נלקחות או עתידות להילקח בחשבון, זאת בפרט לנוכח המציאות בה מלכתחילה נשים סובלות מתת ייצוג משמעותי בכלל הדרגים הבכירים בממשלה הנוכחית.

אז מה אפשר לעשות?

אחרי שהצבענו על הבעיות, צריך גם להציע פתרונות. אלה ההמלצות של המרכז להעצמת האזרח - שגובשו בשיתוף שדולת הנשים בישראל.

ייצוג הולם: הבטחת ייצוג הולם של נשים בקבינט המצומצם ובכל פורום אסטרטגי נוסף שפועל במלחמה, על פי החוק ובהתאם להמלצות שהתקבלו בשנים האחרונות.

הגנה בתעסוקה: השלמת תיקוני החקיקה הנדרשים להגנה על נשים בשוק התעסוקה במצבי חירום, לרבות הגנה בשל שירות בן הזוג במילואים, היעדר מסגרות חינוך ופינוי מיישוב המגורים.

העצמת זכויות: בחינת תיקוני חקיקה נוספים הכוללים בין היתר, הארכת תקופת הלידה בתשלום לבנות זוג של משרתי מילואים, הכללת שעת ההורות הניתנת לפי החוק על בנות זוג של משרתי מילואים גם לנשים גרושות והכללת אוכלוסייה זו כזכאית לפיצוי בגין אובדן הכנסה, מענה לצמצום שעות או היקף משרה.

סנכרון בין הגופים: מינוי בעלי תפקידים במשרד הרווחה, הבריאות ובמשטרה שיהיו אמונים באופן ישיר על הממשק בין הגופים, לרבות ניסוח נהלי עבודה וקריטריונים ברורים על מנת למנוע מתן רישיונות נשק אזרחיים במקרים בהם יש היסטוריה או סכנה לאלימות במשפחה או בזוגיות.

יישום החלטות עבר: יישום מלא של החלטת ממשלה בעניין "הרחבת הפעילות לצמצום תופעת האלימות במשפחה על ידי משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים", פרסום העמידה במדדי התוצאה של התוכנית והעברת החלטת ממשלה עדכנית להרחבה נוספת של הפעילות.

חיזוק הרשות למעמד האישה: חיזוק מעמדה וסמכויותיה של הרשות לקידום מעמד האישה, לרבות תקצוב ומתן סמכויות לממונות על שוויון מגדרי ברשויות המדינה.

הגברת האכיפה: קידום פעילות אכיפה יזומה על ידי משרד העבודה, הממונה לחוק עבודת נשים ונציבות שוויון הזדמנויות בעבודה למניעת פיטורי עובדות בתקופות מוגנות ובשעת חירום, כולל הרחבת האפשרות לפניה מצד נשים שנפגעו.

סיוע לנפגעות: ניסוח פרוטוקול מחייב לכל גופי הממשל הרלוונטיים בנוגע לטיפול מקצה לקצה בנפגעות ונפגעי תקיפה מינית מ־7 באוקטובר, לרבות אופן הטיפול, הממשקים והעברת המידע בין הגופים השונים ונקיטת פעולה יזומה לזיהוי ומתן מענה לנפגעות ונפגעים שטרם פנו לטיפול. בנוסף, הרחבת הסיוע לנפגעות תקיפה מינית בעבר שמצבן הוחמר בעקבות חשיפה לאלימות המינית מהשבעה באוקטובר.

עוד כתבות

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

"עידן של זהב כלכלי": רוצים לדעת למה הבורסה קופצת? תקראו את הכתבה הזו

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

פעילי חיזבאללה / צילום: ap, Hussein Malla

למה חיזבאללה הצטרפו למערכה, אבל החות'ים לא?

למרות המהלומות שספג בשנה האחרונה ומאמצי השיקום הרבים, חיזבאללה בחר להצטרף למערכה הנוכחית ● לפי פרשנים, ההחלטה לא נובעת משיקולים צבאיים אלא מעיקרון דתי שמחייב נאמנות מלאה למשטר האיראני ● ולמה החות'ים לא הצטרפו למערכה?

מה לעשות עם תיק ההשקעות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"הזדמנות קנייה לא נורמלית"? המומחים חלוקים מה לעשות עם תיק ההשקעות

לקראת פתיחת המסחר בת"א, המלצות מנהלי השקעות נעות בין "לא להגדיל סיכון" ו"להימנע ממכירת חיסול", לבין "חשיפה גבוהה להשקעות בשוק הישראלי" ו"צמצום של רכיבי המט"ח בתיק (השקל־דולר בדרך לקידומת 2)" ● ומה ניתן ללמוד מהתנהגות השוק במבצע "עם כלביא"

פטריק דרהי / צילום: Reuters, Daniel Pier

רשות התחרות נגד פטריק דרהי: הצעד שמרחיק את רכישת רשת 13

לגלובס נודע כי ברשת 13 פנו לרשות התחרות בבקשה לקבל אישור להזרמת ביניים של מימון ע"י פטריק דרהי עד לקבלת האישורים הרגולטוריים הנדרשים, אך הרשות דחתה את הבקשה ● בתוך כך, גם הרשות השנייה מעמידה קשיים בפני העסקה, ובינתיים קבוצת ההיייטקיסטים בראשות אסף רפפורט משפרת את הצעתה

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי היום במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● כל מה שקרה השבוע בתעשיות הביטחוניות עוד לפני שפרצה מלחמה

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התרעה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

אבו דאבי / צילום: Shutterstock, Saleh Al Tamimi

מקטאר ועד טורקיה: נפילות בבורסות ברחבי המזרח התיכון

בצעד חריג, איחוד האמירויות מבקש למנוע אפשרות של קריסה בשל המתקפות האיראניות ● ביתר הבורסות באזור מתקיים מסחר חרף הסנטימנט השלילי: בבורסות בכווית, קטאר, סעודיה, קפריסין וטורקיה נרשמות ירידות שערים

האם העליות בבורסה מוגזמות? / צילום: Shutterstock

האם העליות בבורסה מוגזמות? שאלנו את המומחים

פתיחת שבוע המסחר בעולם כשברקע המלחמה באיראן זעזעה את הבורסות ברחבי העולם, אך בתל אביב בניגוד למגמה נרשמו עליות חדות במיוחד ● מומחים מנתחים את הקפיצה הגבוהה היום בבורסה

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

ראש ממשלת בריטניה כאשר ביקר בעבר בבסיס חיל האוויר הבריטי ארקוטירי שבקפריסין / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

כטב"ם מתאבד התפוצץ בבסיס בריטי בקפריסין, ועדיין לונדון מנסה להתרחק מהמלחמה

בסיס חיל אוויר בריטי בקפריסין, הותקף על ידי כטב"ם שנשלח מאיראן או חיזבאללה ● למרות האירוע התקדימי, ראש ממשלת בריטניה הבהיר כי מדינתו "לא תהיה מעורבת במתקפה על איראן"

ספינות במיצרי הורמוז (ארכיון) / צילום: ap, Jon Gambrell

פתוחים או סגורים? האירוע שמבלבל את פלטפורמת פולימרקט

הימורים של כ-5 מיליון דולר הצטברו בפלטפורמת הימורים, המבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, בשאלה מתי איראן תסגור את מיצרי הורמוז ● עם זאת, התברר שלשאלה יש יותר מתשובה אפשרית אחת, והרוחות בפולימרקט סוערות

סקטורים בבורסה שעשויים להרוויח מהלחימה ומה יקרה למניות הנדל''ן / צילום: Shutterstock

המניות שעלו במאות אחוזים בחסות המלחמה, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

למרות שתמונת המערכה הצבאית טרם התבהרה, מנהלי ההשקעות מסמנים מרוויחים ומפסידים פוטנציאליים ● בצד החיובי: מניות התעשיות הביטחוניות, רשתות מזון וחברות אנרגיה ● עלולות להיפגע: רשתות מלונות, מרכזי מסחר ומניות התעופה ● ומה התחזית למניות הבנייה?

ועדת הכספים בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מבלי להתייחס להוצאות המלחמה באיראן: ועדת הכספים החלה לדון במסגרת התקציב

ועדת הכספים של הכנסת החלה לדון במסגרת התקציב לשנת 2026, אך לא התייחסה להוצאות המלחמה הנוכחית ● לדברי ראש אגף התקציבים באוצר, קיים קושי מהותי לבנות תקציב מאפס בשל אי הוודאות הביטחונית ● ולמרות הכל, תחזיות הצמיחה של בנק ישראל עדיין רלוונטיות

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מגמה שלילית בוול סטריט; בורסות אירופה נסחרות בירידות חדות

הנאסד"ק יורד בכ-0.3% ● המניות הביטחוניות בוול סטריט קופצות, מניות הפיננסים והטכנולוגיה סופגות לחצים ● בורסת פרנקפורט מאבדת כ-2.5% ● המשקיעים בעולם בורחים מסיכון ומחפשים נכסי חוף מבטחים ● מחירי הנפט מזנקים במעל 7% ● הזהב נסחר במעל 5,300 דולר ● הדולר מתחזק מול המטבעות בעולם ● מניות חברות התעופה הובילו את הירידות באסיה

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

למרות העליות: חלק מהמשקיעים היו מעדיפים לשכוח את היום הזה

הבורסה בת"א מזנקת ב-4%, שיא עליות ליום בודד מאז הקורונה ● הפער מול המשקיעים ב-S&P 500 מגיע היום ל-7%, בגלל הזינוק בשקל והירידות בחוזים בוול סטריט ובאירופה ● מדובר על יותר מ-250 מיליארד שקל שלא יזכו ליהנות מהתשואה הזו