גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דיני משפחה / צילום: Shutterstock, Andrii Yalanskyi

הכותבת היא עורכת דין, שותפה במשרד מ. פירון ושות', מנהלת תחום דיני משפחה

סכסוכים משפטיים בין בני משפחתו של מייקל ג'קסון המנוח אינם אירוע נדיר, אך הסכסוך החדש עליו דווח השבוע משקף בעיה מוכרת שאינה ייחודית דווקא למשפחות של מיליארדרים, ובשנים האחרונות העסיקה לא פעם גם את בתי המשפט בישראל.

במסגרת הפרשה הנוכחית, בנו הצעיר של מייקל ג'קסון, המוכר בכינויו "בלנקט" (שמיכה), הגיש תביעה נגד סבתו בת ה-93, לאחר שבחרה לערער על החלטת של בית המשפט לאשר בקשה מטעם מנהלי עיזבונו של הכוכב המנוח למכור את קטלוג השירים שלו לחברת סוני תמורת סך של 600 מיליון דולר.

הסבתא תבעה ששכר-הטרחה שמבקשים עורכי הדין שייצגו אותה בערעור, בסך של 500 אלף דולר, ישולם מחשבון העיזבון, אך הנכד, בהיותו אחד מיורשי העיזבון, מתנגד לכך. לטענת הנכד, מי שעומד מאחורי הפעולות המשפטיות של הסבתא הקשישה הם בני משפחה אחרים, שמבקשים לשלוט בה וברכושה, ובכך לנגוס בעצמם מהעיזבון השווה למעלה מ-2 מיליארד דולר.

השפעה בלתי הוגנת

כאשר בני משפחה משתלטים על קשיש, מבודדים אותו מבני משפחה אחרים ומנווטים אותו לערוך צוואה לטובתם, ניתן יהיה בבוא היום להתנגד לבקשה לקיים את הצוואה בעילה של "השפעה בלתי הוגנת", ואם הטענה מוכחת ומתקבלת, הצוואה תבוטל. אך מה ניתן לעשות אם ההשתלטות מתבצעת עוד בחייו של הקשיש, וכמו בלנקט, בני המשפחה מתבוננים בעיניים כלות כיצד בן משפחה אחר מפעיל לחץ פסול על הקשיש לפעול כלכלית לטובתו כבר עתה?

על אף שמדובר בתופעה מוכרת, המכונה "ניכור בגיל השלישי", אין כיום אמצעים משפטיים ייעודיים למצב זה, והדרך היחידה לנסות להתמודד עם ההשפעה הפסולה על הקשיש היא לעתור למינוי אפוטרופוס חיצוני, כך שגורם ניטרלי מחוץ למשפחה יפקח ויוודא שכל הפעולות הכלכליות שנעשות על-ידי הקשיש או עבורו, מתבצעות לטובתו בלבד.

מינוי אפוטרופוס

יש לומר כי בית המשפט לא ייעתר בקלות לבקשה כזו, מאחר שהחוק קובע כי אפוטרופוס ימונה רק לאדם שאינו כשיר לפעולות עצמאיות מבחינה קוגניטיבית, אולם בית המשפט עשוי להיעתר לבקשה במקרים קיצוניים. כך לדוגמה, בשנת 2018 בנותיה של קשישה במצב גופני ירוד עתרו למינוי אפוטרופוס עבורה בניגוד לרצונה, בטענה כי אחיינה לווה ממנה מיליוני שקלים, מנצל את מצבה, משתלט על כספה ומבודד אותה מבנותיה ומנכדיה.

בית המשפט המחוזי קבע כי גם אם לא ניתן לקבוע פסלות משפטית של הקשישה מבחינה נפשית או שכלית, חובתו של בית המשפט היא לפעול לטובתה של הקשישה, ונטרול הלחצים הקשים הקיימים נגדה באמצעות מינוי אפוטרופוס כגורם ניטרלי הוא הצעד הראוי והנדרש.

מומחים רפואיים קבעו כי לאור מצבה הרפואי של הקשישה, "לא מומלץ על נוכחות ומעורבות במצבים העלולים לגרום למצב סטרס נפשי והחמרה בחרדות", ולכן מינוי האפוטרופוס יפחית את הלחץ התמידי המופעל עליה מצד שני הצדדים, הבנות והאחיין, ינטרל את המתחים הקיימים ויטיב את מצבה.

גם בשנת 2012 בית המשפט המחוזי הורה על מינוי אפוטרופוס לקשישה בת 77 אשר עברה להתגורר אצל אחת מבנותיה, וזו השפיעה עליה לנתק את הקשר עם יתר בני משפחתה. בית המשפט לענייני משפחה דחה את הבקשה, בקובעו כי כל עוד לא נגרעה כשרותה הרפואית, וגם אם קיימת השפעה שאינה ברוכה בלשון המעטה על הקשישה - לא ניתן לאכוף אותה לחדש קשר עם שאר ילדיה, כל עוד מומחים קבעו כי היא כשירה ומבינה את משמעות החלטותיה.

פסק דין זה נהפך בבית המשפט המחוזי, שקבע כי טובת הקשישה היא במינוי אפוטרופוס, שירחיק אותה "מקו האש" של המלחמה בין ילדיה וינטרל את ההשתלטות המוחלטת של הבת על חייה.