גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איך נקבע שהאזרחים הערבים לא חייבים בגיוס, ולמה הסוגיה כבר לא על הפרק?

השר דוד אמסלם הגיש השבוע עתירה לבג"ץ נגד הממשלה שבה הוא עצמו מכהן, במה שנראה כמעין "הטרלה" או התרסה ● אבל הסוגיה הכללית שהעלה היא כזאת שהעסיקה את ראשי המדינה עוד בשנותיה הראשונות, וגם בהמשך לא בטוח שניתנו לה תשובות מספקות

דוד אמסלם, הליכוד (סרטון ברשת איקס, 31.3.24) / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
דוד אמסלם, הליכוד (סרטון ברשת איקס, 31.3.24) / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

השבוע, על רקע התסבוכת בנוגע לגיוס החרדים, והחלטת בג"ץ להקפיא חלק מתקצוב הישיבות, הגיש השר דוד אמסלם עתירה שבה דרש שגם ערבים יגויסו לצה"ל. "כמה קל לבג"ץ בשעת מלחמה להיטפל דווקא לחרדים", כתב אמסלם בציוץ שהעלה לחשבונו ברשת איקס. בסרטון שנלווה לציוץ הוסיף אמסלם את ההסבר הבא: "צריך להבין, על פי החוק היום, כל ערבי צריך להגיע ללשכת הגיוס - והפוקד, צה"ל, מחליט אם לגייס אותו... מאז קום המדינה ועד היום זה לא קורה - אבל לומדי התורה הם לצנינים בעיני (בג"ץ)".

המשרוקית | הסכום שיקוצץ לרשויות הערביות הוא "כסף קואליציוני" מימי הממשלה הקודמת?
המשרוקית | האם המדיניות של בן גביר הביאה לרמדאן שקט, ולמה זה חודש שמועד 

שר שמגיש עתירה נגד מדיניות הממשלה שבה הוא עצמו חבר זה בוודאי לא עניין שכיח. כשנזכרים שב־2022 הגיש אמסלם בדיוק את אותה עתירה, ונדחה על ידי בג"ץ על רקע "אי מיצוי הליכים" (כלומר, לפני הפנייה לבג"ץ אמסלם היה צריך להפנות בקשה בעניין לשר הביטחון) - זה מצייר את המהלך כרציני עוד פחות. ובכל זאת, הניסיון לבחון את הטענה של אמסלם במישור העובדתי, ולהבין מהו המנגנון החוקי שמאפשר לצה"ל לא לגייס ערבים - בניגוד, למשל, למה שנקבע לאורך השנים לגבי החרדים - מעלה כי התשובות בסוגיה הן דווקא אינן פשוטות או מובנות מאליהן.

"בסיס משפטי רעוע"

נתחיל עם תיאור המצב הנוכחי, כפי שהוצג על ידי אמסלם. לדבריו, החוק מחייב כל אזרח ערבי להגיע ללשכת הגיוס, ושם צריכה להתקבל ההחלטה לגבי גיוסו. זה כידוע לא קורה היום, אבל מה מאפשר זאת מבחינה חוקית? מי שעסק בבחינת הסוגיה הזאת הוא פרופ' ליאב אורגד, במאמר בשם "המיעוט הערבי בישראל וחובת שירות ביטחון", שפורסם ב־2007 בכתב העת "המשפט".

אורגד, מומחה למשפט חוקתי, מסביר שם כי סעיף 1 לחוק שירות ביטחון אכן מחיל חובת גיוס לשירות ביטחון על כל אזרח ישראלי ותושב קבוע - ללא הבדלי גזע, דת, לאום או מוצא. כלומר, מדובר ב"חובה אינדיבידואלית הנגזרת מעצם האזרחות (או התשובות) הישראלית". אלא שבאותו חוק, תחת סעיף 13, מוענקת סמכות ל"פוקד" שלא לאכוף את החובה הזאת. מיהו "הפוקד"? החוק מגדיר אותו כמי ששר הביטחון האציל לו את הסמכות, ובנוסף גם מאפשר לו שיקול דעת נרחב בכל הנוגע להחלטה את מי לזמן ללשכת הגיוס. בנוסף, אורגד מצביע על כך שבהוראות אגף כוח אדם בצה"ל (הוראה מג 01-01) נכתב בהקשר ל"גיוס בני מיעוטים" כי "ככלל לא תגויס אוכלוסייה זו לשירות בצה"ל", מלבד "אנשים שיביעו רצונם".

אז סגרנו את ההיבט הפורמלי של הסוגיה? לא ממש. ראשית, אורגד מצביע על כך כי עצם זה שצעירי החברה הערבית לא מזומנים לשירות בצו אישי, לא בהכרח פוטר אותם באופן גורף לפחות מהתיצבות בלשכה (ישנו גם מה שמכונה "צו הפוקד הכללי" שמתייחס לכל בני השנתון הרלוונטי בכל שנה). ושנית, כפי שקבע בג"ץ במהלך השנים, לגיוס או אי גיוס גורף של אוכלוסיות שלמות ישנם גם היבטים חוקתיים הנוגעים לשוויון, ולא ברור שניתן לפטור החלטה כזאת ב"ככה הצבא החליט". אורגד, שמתייחס במאמרו בעיקר לחלק הראשון שהזכרנו, מציין כי ההסדר הנוכחי "נשען במתכונתו כיום על בסיס משפטי רעוע וספק אם נעשה כדין", ועל כן הוא ממליץ להסדיר את הנושא בחקיקה, בדומה לגיוס בני ישיבות (חקיקה שכידוע עד כה לא הצליחה לעמוד במבחנים שקבע בג"ץ).

"פרדוקס לוגי"

עוד נחזור לניסיונות לאתגר את סוגיית גיוס הערבים, על רקע הפסיקות של בג"ץ בעניין החרדים. אבל לפני כן נצלול להיסטוריה של הנושא, וננסה להבין כיצד נולד בכלל ההסדר הנוכחי שלפיו ערבים אינם חייבים בגיוס. מעניין להיווכח כי דווקא בשנותיה הראשונות של המדינה לא התייחסו לכך כמובן מאליו.

"בשנים שלאחר קום המדינה התייחסו די ברצינות לעקרונות השיוויון במגילת העצמאות, ומאוד התלבטו בעניין הזה", אומר לנו ד"ר (אל"מ במיל') ראובן גל, עמית מחקר בכיר במוסד שמואל נאמן בטכניון. "אז בהקשר של החרדים, היה את ההסדר הנודע שהעניק פטור ל־400 בני ישיבות, אבל בנושא הערבים התקשו לקבל החלטה. צריך לזכור שבתקופה הזו הערבים היו תחת ממשל צבאי, שהטיל עליהם מגבלות קשות, אז לגייס אותם לצבא זה בוודאי פרדוקס לוגי".

 

יש כמה אנדוקטות שאפשר לציין מאותה תקופה (הזכרנו בכתבה קודמת בנושא כי ב־1949 דווקא ח"כ תופיק טובי ממק"י טען כי אי גיוס ערבים לצה"ל מהווה "אפליה גזעית"), אך הניסיון המשמעותי ביותר לגיוס ערבים בשנים הללו היה מהלך שביצע שר הביטחון, פנחס לבון. ב־1954 נשלח על ידו צו גיוס לכל "קהילות המיעוטים" שטרם גויסו, כדי "לתת לערבים את האפשרות להוכיח שלא רק זכויות הם תובעים לעצמם, כי אם נכונים הם למלא גם חובות".

במאמר שפרסם אורגד מצוטט דוח שסיכם את הניסוי שלפיו, למרבה ההפתעה, "האפשרות לשאת נשק וללבוש מדי חייל... וההזדמנות לצאת מחיי השגרה...", דווקא קסמה לרבים מהצעירים הערבים. גם ד"ר עאדל מנאע, ממכון ון ליר, מציין בספרו "נכבה והישרדות" כי אלפי צעירים ערבים בגיל הגיוס ראו בכך "הזדמנות להשוואת זכויותיהם ומעמדם לאלה של היהודים", וקיוו כי "שירותם בצבא ישים קץ לתחושות הרווחות בקרב היהודים בדבר היותם גיס חמישי". עם זאת, בקרב ההנהגה והדור המבוגר נרשמה התנגדות חריפה. למרבה האירוניה, באופן שקצת מזכיר איום אחר מהימים הללו, בפולמוס שהתנהל אז "נרשמו קולות (שלפיהם) אם לא תהיה ברירה יצטרכו הצעירים לצאת את הארץ ולא להתגייס".

בסופו של דבר, בוטלה כוונת הממשלה לגייס את הערבים, ובשנת 1956 הוחלט להחיל את חובת השירות בצבא רק על בני העדה הדרוזית. מדוע נסוגו ראשי המדינה מכוונתם? ד"ר מנאע מציע בספרו את האפשרות כי צו הגיוס של לבון לא היה יותר ממבחן נאמנות, או אפילו ניסיון לגרום לערביי ישראל לעזוב את המדינה.

"וכשיבוא, יבוא שלום"

מאז שנות ה־50 לא נעשו עוד ניסיונות ממשיים לגייס את בני החברה הערבית. אלא שבעשורים האחרונים נכנס לתמונה גם בג"ץ. אחרי הפסיקות המשמעותיות שלו בעניין גיוס החרדים, החל משלהי שנות ה־90, הונחו לפתחו עתירות גם בעניין גיוס הערבים. ב־1997 הוגשה עתירה בה נטען כי בדומה לפסיקה בעניין החרדים, יש לעגן גם את סוגיית גיוס הערבים בחקיקה ראשית. בסופו של דבר העתירה נמחקה בעקבות התחייבות הממשלה אז "לנהוג לגבי בני המיעוטים כפי שנפסק לגבי בחורי הישיבות בבג"צ".

ב־2001, לאחר פרסום מסקנות ועדת טל, הוגשה עתירה נוספת בסוגיה. הימים אז היו ימי האינתיפאדה השנייה, מה שהקל על השופטים להמליץ על מחיקת העתירה "לאור המציאות שהשתנתה". במאמרו, אורגד מציין כי השופטת דליה דורנר נימקה את ההחלטה בכך ש"העת הזו אינה בשלה לחיוב בני המיעוטים לבצע שירות צבאי או לאומי", והמליצה "לעתור שוב לכשיבוא שלום".

מאז, ככל הידוע, לא נעשו עוד ניסיונות רציניים לאתגר את הסוגיה מול בג"ץ. ד"ר גל, שכיהן בעבר גם כסגן ראש המל"ל, חושב שהעובדה שהנושא לא טופל לאורך השנים - למשל, בממשלת בנט־לפיד שכללה גם את רע"ם - היא בגדר "בכייה לדורות". "אם בשנות ה־50 היו בכל זאת מחליטים לגייס את ערביי ישראל בהתנדבות - כל הסוגיה הייתה נראית אחרת לגמרי. אפילו אם רבע מהאוכלוסייה הערבית הייתה נכנסת בשערי הבקו"ם היחס מצד היהודים אליהם היה שונה, וגם היחס שלהם למדינה היה אחר".

עוד כתבות

גרינפלד אורי / צילום: איל יצהר

הכלכלן והאסטרטג אורי גרינפלד מצטרף לקבוצת אגם לידרים

גרינפלד, כיהן בתפקיד האסטרטג הראשי של פסגות במשך כעשור ● גרינפלד: "זוהי דרך חדשה ומבטיחה עבורי, אגם לידרים בעלת מוניטין רב שנים בתחום הפנסיוני והפיננסי"

שולה חן, 1969 / צילום: סוכנות צילומי עיתונות י.פ.פ.א / אוסף דן הדני, הספרייה הלאומי (מתוך ויקיפדיה)

על השיר "בוא הביתה" שהפך לפסקול המלחמה הנוכחית

לכל מלחמה בישראל יש את השיר שמסמל אותה ועליו קהל המאזינים נשען ● למלחמת העצמאות היה את "באב אל וואד", במלחמת יום כיפור "לו יהי", ובלבנון הראשונה, "הביתה"● במלחמה הנוכחית מככב השיר "בוא הביתה", אותו כתבה בכלל זמרת אמריקאית

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

"בעוד שנה נהיה בקטסטרופה": התחזית הקשה של יגאל דמרי

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● חצי שנה לפרוץ המלחמה, היזם יגאל דמרי מסביר מדוע שוק הנדל"ן בנגב דווקא פורח ● הוא מעריך כי היקפי הבנייה בפרויקטים של התחדשות עירונית הגיעו לשיא, וסבור שהחרם הטורקי לא ישפיע במידה מהותית על השוק ● כמה באמת שווה הקרקע של חנן מור בשדה דב לפי ההצעה שהגיש, ולמה הוא מקפיא בינתיים את הפרויקט שלו בבבלי

רפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

דיווח בארה"ב: ישראל עדכנה את ממשל ביידן על תוכניתה להתחיל לפנות אוכלוסייה מרפיח

צה"ל ערך תרגיל המדמה תקיפת פתע של חיזבאללה בגבול לבנון • אזעקות הופעלו אחרי כמעט יומיים ללא ירי לצפון, גם הירי מעזה התחדש עם נפילה - שלא הפעילה אזעקה • מטוסי קרב תקפו מבנים צבאיים של ארגון הטרור במרחב עייתא ע-שעב שבדרום לבנון • לראשונה מאז חיסול הבכיר האיראני - בסוריה דיווחו על תקיפה ישראלית ליד דמשק ● עדכונים בולטים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, הטוויטר של סם אלטמן

"רעידת אדמה": מי עומד מאחורי צ'אט ה-AI שמטריף את הרשת

מודל בינה מלאכותית אנונימי צץ ברשת וגרר חרושת שמועות לגבי העומדים מאחוריו ● המומחים נלהבים מיכולותיו, בהן התמודדות עם שאילתות שמודלים אחרים מתקשים איתן ● ההשערות בענף: זו הכנת קרקע לשיתוף פעולה בין OpenAI לאפל או "הטרלה" של אילון מאסק

מכוניות חדשות בנמל אילת / צילום: איל יצהר

משלוח הרכב שיצא מטורקיה בדקה ה-90, ומה החלופות שבוחנים היבואנים

יבואני הרכב הישראלים נערכים לסגר הייצוא מטורקיה ● משלוח ענק של טויוטה הספיק לצאת לישראל "ברגע האחרון" אולם בענף צופים עיכובים באספקת דגמי מפתח

זירת החיסול של חסן מהדווי בדמשק, סוריה / צילום: ap, Omar Sanadiki

דיווחים בסוריה: לראשונה מאז חיסול הבכיר האיראני - ישראל תקפה בדמשק

למרות האופטימיות המצרית, חמאס טרם השיב להצעה ובכיר בארגון הטרור הצהיר כי "עמדתנו שלילית" ● לפיד לשר החוץ האמירתי: "הדבר החשוב ביותר - השבת החטופים הביתה" • תא"ל שלומי בינדר ימונה לתפקיד ראש אגף המודיעין ותא"ל אבי בלוט ימונה לתפקיד מפקד פיקוד מרכז • עדכונים בולטים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Shakh Aivazov, Jacquelyn Martin)

ביידן צולל לשפל חדש, והמוני גיאורגים יוצאים לרחובות להתנגד ל׳חוק הרוסי׳

ג'ו ביידן מוסיף לשקוע ● הריבית בארה"ב לא תרד, והמשכנתאות יעלו ● גיאורגיה לוחמת נגד מהפכה משפטית ● פדרו סאנצ'ס עושה בית ספר לראשי ממשלות, ופקיסטן אומרת למשתמטי מס: אין כרטיס SIM בלי מסים

בית הנבחרים בוושינגטון / צילום: ap, Jacquelyn Martin

בית הנבחרים האמריקאי העביר את חוק האנטישמיות. מה הוא יכלול?

החוק עבר ברוב מוחץ, ואם יעבור גם בסנאט וייחתם ע"י הנשיא, חלק מן האמירות הנשמעות היום בקמפוסים בארה"ב נגד ישראל, יהפכו לעבירה פלילית ● גורמים אמריקאים רואים בקבלת החוק תגובה למהומות המתרחשות בימים אלה בקמפוסים ברחבי ארה"ב

נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן / צילום: ap, Markus Schreiber

דרמה בנמלים: ארדואן אוסר על יצוא סחורות לאשדוד וחיפה

בנמלי טורקיה כבר החלו לאסור על יצוא סחורות לנמלי חיפה ואשדוד באופן גורף - כך נודע לראשונה לגלובס מפי גורמים המעורים בפרטים ● מדובר בחוליה האחרונה של שרשרת אירועים שוותיקי הסוחרים עם טורקיה לא זוכרים כמותם, וקשה לדעת מתי וכיצד יסתיימו

מתחם המחאה הפרו-פלסטיני ב-UCLA / צילום: לביא לוי

סטודנטים מאוניברסיטת UCLA: "קראו לי יהודי מלוכלך וירקו עלי. לא אשאר בארה"ב"

בעקבות העימותים האלימים בין סטודנטים יהודים למוחים הפרו-פלסטינים באוניברסיטת UCLA, הסטודנטים מחשבים את דרכם מחדש ● המאהל בינתיים פונה אך הם חוששים: המוחים ינסו לחזור

כטב''מים / צילום: דובר צה''ל

קצין אמריקאי חושף כמה כטב"מים ישראלים יירטו כוחות צה"ל

ראש ענף תיאום בקרה אווירית בים של המארינס מגלה בראיון לאתר TWZ כי לא פחות מ־40% מהכטב"מים שיירטו כוחות צה"ל הם כלים ישראליים

מפגינים פרו פלסטינים משתלטים על בניין המילטון באונ' קולומביה / צילום: Associated Press

דוח חדש חושף: הכסף שמניע את האלימות בקמפוסים בארה"ב

מעט מאוד ידוע לגבי ההון שנשפך על המחאות האנטישמיות המבעבעות בקמפוסים בארה"ב, אבל ברור שהן לא ספונטניות - זהו מאבק ממומן ומתוכנן היטב ● דוח חדש של מכון NGO Monitor, ששיתפו דמויות כמו ביל אקמן ואילון מאסק, חושף את הארגונים מאחורי ההפגנות הקיצוניות וחלק ממקורות המימון שלהן, ובראשם שניים: ג'ורג' סורוס והאחים רוקפלר

5,000 דולר לפליט: המצרי שמגלגל מיליונים על חשבון תושבי עזה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ארה"ב וסעודיה קרובות מתמיד להסכם, גם בלי ישראל, אסמעיל הנייה כבר כמעט שבועיים באנקרה, במצרים עושים מיליונים מפליטים בעזה וארה"ב משלבת טכנולוגיה ישראלית בנגמ"שים ● כותרות העיתונים בעולם 

עו''ד יוסי בנקל / צילום: תמר מצפי

"יכולנו לגבות הרבה יותר": עורך הדין שמנהל את פשיטת הרגל הגדולה במדינה בראיון

זה שבע שנים שעו"ד יוסי בנקל מנהל קרב משפטי על כספיו של אליעזר פישמן, לאחר שצבר חובות של כמעט 4 מיליארד שקל וזכה ל"תספורת" נדיבה ● בראיון ראשון לאחר מותו של פישמן מספר בנקל איך ימשיך לנהל את התיק, נמנע מלבקר את הבנקים ומספר על ה"תרגיל" שעשה פישמן כדי להשאיר הון בידי משפחתו

שר המשפטים יריב לוין / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

לוין סירב למנות, וחברי הוועדה התקפלו: אלו 32 השופטים החדשים שנבחרו

לוין סירב לאפשר הצבעות שאינן ברוב של כל חברי הוועדה, וכך הצליח למנות מועמדים שחברי הימין ביקשו לקדם ● לבית המשפט המחוזי בירושלים מונה רק שופט אחד, על אף שישנם תקנים פנויים נוספים, בשל מחלוקת על זהות יתר המועמדים

ד''ר אלמוג שמחון / צילום: דני מכליס - אוניברסיטת בן גוריון בנגב

החוקר שמגלה איך הבוטים הרוסיים הפכו אותנו לכלי משחק

ד"ר אלמוג שמחון, פסיכולוג חישובי מאוניברסיטת בן גוריון, חוקר את השימוש בשפה ברשתות ואת האופן שבו היא מובילה לקיטוב חברתי ● בראיון לגלובס, הוא מסביר איך בוטים רוסיים הופכים אותנו לכלי משחק, מה קורה לשיח אחרי פיגועים ומי משתף יותר פייק ניוז ● ויש לו אזהרה לעתיד: "בינה מלאכותית יכולה לייצר טענות לא פחות משכנעות משל בני אדם, ואפילו יותר"

תיירים באקרופוליס, יוון. יחס החוב־תוצר במדינה הגיע ב־2023 לרמה הנמוכה ביותר מאז 2010 / צילום: Reuters, Beata Zawrzel

הפתעה כלכלית באירופה: מדינות ה"פריפריה" מובילות את הצמיחה ביבשת

כלכלות דרום אירופה רשמו צמיחה מהירה ב־2023, בעוד שגרמניה וצרפת התכווצו, ובכך הפכו את המגמה ביבשת ● איטליה, ספרד, פורטוגל ויוון מצליחות לצמצם את החובות שצברו במשבר 2008 ובקורונה, אך מומחים טוענים כי כדי לשמר את השגשוג דרושים שינויים מבניים

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: Associated Press, Noah Berger,

מכירות האייפונים צנחו, אז למה המשקיעים מרוצים?

הבייבאק הוא הבעת אמון של אפל בעצמה ● למרות ההכנסות הנמוכות, החברה עקפה את צפי האנליסטים, ולמשקיעים יש לא מעט סיבות להיות מרוצים ● ומה צפוי בבינה המלאכותית ● 5 הערות על דוחות אפל

מאנגר ובאפט באסיפת משקיעים קודמת של ברקשייר האת'וויי / צילום: ap, Nati Harnik

"מעבר לעידן חדש": האסיפה השנתית של ברקשייר כבר לא תהיה אותו הדבר

משקיעים נערכים לתחושת "כיסא ריק" בכינוס השנתי של ענקית ההשקעות ברקשייר האת'וויי בשבת ● זאת לאחר שבנובמבר שעבר הלך לעולמו צ'רלי מאנגר, יד ימינו הוותיק של המנכ"ל והמשקיע האגדי וורן באפט ● המשתתפים יחפשו רמזים לעתיד הניהולי של ברקשייר