גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בקצב הנוכחי של הגעת עובדים זרים, נגיע ליעד רק בעוד שלוש שנים

קצב הבאת עובדי הבניין הזרים לישראל מוסיף להיות איטי ומקשה על הגעת 45 אלף שקבעה הממשלה ● בין הקשיים החדשים: תוקף אישורי המדינות עומד לפוג וכ־18 אלף עובדים עברו את המיונים בהצלחה אך עדיין ממתינים לטיסה ● ואם זה לא מספיק: המשרדים יוצאים לפגרת פסח

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון / צילום: כדיה לוי
יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון / צילום: כדיה לוי

מספר הפועלים הזרים הממתינים להגיע לישראל ולעבוד בענף הבנייה כבר הגיע לכ־18 אלף. משרדי הממשלה ממשיכים לפעול מסביב לשעון כדי להביא עוד עובדים, אך בשורה התחתונה, בקצב הנוכחי נראה פה כמות משמעותית של עובדים רק בעוד יותר משלוש שנים. והסיבה לכך? חצי שנה בדיוק אל תוך המלחמה, ונראה שאיש לא באמת יודע.

● ניתוח | דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים
הירידה בפעילות ענף הבנייה: פגיעה של 25 מיליארד שקל בתוצר השנתי

העלייה בכניסת שב"חים

באמצע חודש מרץ פרסמנו כאן את הנתונים הרשמיים של רשות האוכלוסין וההגירה, ולפיהם עד לאותו מועד הגיעו לישראל 1,004 פועלים זרים חדשים, בעיקר מהודו. בשבוע שעבר פרסמה הרשות נתונים עדכניים יותר, נכון לסוף מרץ, ולפיהם הגיעו לישראל 1,545 פועלים זרים חדשים - בין היתר 932 מהודו ועוד 100 מסרי לנקה. המשמעות: 541 עובדים חדשים הגיעו לכאן במהלך שבועיים. למספר זה נוסיף עוד 5,272 פועלים זרים שעבדו כאן לפני שבוע באוקטובר, ומאז חזרו לישראל. המשמעות היא שרק כעת, כמות הפועלים הזרים הגיעה לרמה שבה הייתה טרם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל".

קצב הבאה של 541 עובדים חדשים בשבועיים משמעו 1,082 עובדים חדשים בחודש. בהינתן כ־1,500 עובדים חדשים שכבר הגיעו לכאן, יידרשו כ־40 חודשים, שהם כמעט שלוש שנים וחצי, כדי להגיע ליעד שקבעה הממשלה - 45 אלף פועלים זרים. וזה בלי לדבר על כך שהמספר שידרוש ענף הבנייה בפועל צפוי להיות גבוה הרבה יותר.

ברקע זה נזכיר כי למרות המחסור בעובדים נראה כי ענף הבנייה מצליח לתפקד ולמצוא את הדרכים לפעול באופן כמעט מלא: התחלות הבנייה ברבעון האחרון של 2023, לאחר תחילת המלחמה, ירדו רק ב־5% בהשוואה לרבעון המקביל של 2022, ובדוח של בנק ישראל שפורסם לאחרונה צוין כי רק 17% מאתרי הבנייה סגורים, נכון לפברואר האחרון. ייתכן שהסיבה לכך היא העלייה בפועלים פלסטינים שמועסקים בישראל ללא אישור. ערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים, מעריך כי רק בתחום השיפוצים מועסקים 15 אלף עובדים פלסטינים ללא היתר כניסה בתוקף.

עוד ועוד מכשולים

הסיבות לעיכוב בהבאת פועלים זרים רבות, כפי שציין מנהל רשות האוכלוסין וההגירה, אייל סיסו, בשבוע שעבר. לטענתו, העובדה שמדובר בתהליך חדש, העובדה שהודו וסרי לנקה נמצאות בתקופת בחירות, וכמובן הדיווחים השוטפים על המלחמה בישראל - כל אלו ואחרים גורמים לעיכוב בהבאת העובדים. נכון להיום איש לא יודע להצביע על גורם אחד ספציפי שמעכב את הבאת העובדים, ומתברר כי באופק הקרוב ישנם מעכבים נוספים שצפויים להיכנס למשוואה.

ראשית, בקרוב יוצאים כל משרדי הממשלה ועובדי שירות המדינה לפגרת פסח, מ־21 ועד ל־29 באפריל, וגם אם מתאפשרת עבודה בהיקפים מסוימים - לא מדובר באותו נפח עבודה של ימי שגרה. לפי תקנון שירות המדינה (התקשי"ר), מדובר בחופשה מרוכזת שבמהלכה "מועסקים העובדים מספר שעות קטן יותר מאשר בכל ימות השנה".

בימים אלו גם שעות קבלת הקהל והמענה הטלפוני במשרדים מצומצמים יותר, וברשות האוכלוסין וההגירה, למשל, לא תתקיים קבלת קהל באותם ימים ולא יהיה מענה טלפוני במוקד שירות ארצי. ברשות מדגישים כי בכיריה ימשיכו לעבוד כרגיל גם במהלך החופשה המרוכזת, וימשיכו להוביל את התהליכים המשמעותיים הדורשים מענה, כדוגמת המאמץ להבאת פועלים זרים לישראל.

בעיה נוספת שהולכת ומתפתחת נוגעת לעובדים אשר מוינו בחו"ל: נכון להיום ממתינים במדינות המקור כ־18 אלף עובדים שכבר עברו את כל המיונים ומוכנים לעלות על מטוס לישראל כבר כעת, מתוך כ־25 אלף עובדים שמוינו.

לאחרונה העמיד משרד הבינוי והשיכון תקציב למימון טיסות צ'ארטר עבורם, שאמורות לאפשר הבאה במאסות גדולות יותר ובקצב מהיר יותר. אלא שאותם עובדים שמוינו לא יוכלו לחכות לעד: המסמכים והאישורים שקיבלו מהרשויות המקומיות (תעודת יושר, למשל), תקפים לשלושה חודשים בלבד, כך מתברר.

מאחר שחלק מהעובדים קיבלו את אישוריהם כבר במהלך חודש ינואר, ישנו חשש ממשי שתוקף המסמכים שלהם יפוג - והם יצטרכו לעבור מחדש את תהליך המיון. ככל שחולף הזמן כך המועד הזה הולך ומתקרב, ונוגע ליותר ויותר פועלים פוטנציאליים.

בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ, אשר אנשיה ביצעו את המיונים, מציינים כי רבים מאותם עובדים שמוינו התפטרו מעבודתם כדי להגיע לעבוד בישראל. הם מזהירים כי אם קצב הבאת העובדים לישראל לא יגבר - הם לא יצאו לסבב מיונים נוסף.

"אין אופרטור אחד"

התאחדות הקבלנים בוני הארץ קיימה מסיבת עיתונאים, לצד נציגי חברות כוח אדם להבאת פועלים זרים לענף הבנייה, בשל הקצב האיטי שבו מגיעים פועלים זרים לארץ. מנכ"ל ההתאחדות, יגאל סלוביק, אמר כי "יש בהודו וברחבי העולם עובדים רבים, אבל בקצב שבו מביאה אותם היום ממשלת ישראל, נצטרך שנה לפחות כדי שתגיע כמות משמעותית. מדובר בהפסדים של מיליוני שקלים.

"הכול תקוע, כי אין אופרטור אחד, אדם אחד שקובע מהי התוכנית להבאת העובדים, שמקציב לוחות זמנים וכמויות. אנחנו צריכים להביא את כולם בתוך 60 עד 90 יום, אבל כרגע רחוקים משם מאוד".

באירוע השתתפו גם תאגידים חדשים שאושר להם להביא פועלי בניין זרים. מאז המלחמה הגישו יותר מ־230 חברות בקשה להיות מוכרות כתאגידים כאלו, ועד כה אושרו 88 מהן (לפני המלחמה פעלו כ־50).

במקביל, קיימה התאחדות קבלני השיפוצים "כנס חירום לציון חצי שנה של מחדל ממשלתי". התחום הסתמך באופן כמעט מוחלט על פועלים פלסטינים עד השבעה באוקטובר, וכעת מתמודד עם מחסור חמור. על פי יו"ר ההתאחדות סיב, הממשלה מנסה לגבש הצעת מחליטים לענף כך שקבלני השיפוצים יוכלו להעסיק פועלים זרים בהעסקה ישירה, דבר שעשוי להקל משמעותית על הענף, אלא שלדבריו החלטה כזו תאושר רק בעוד חצי שנה. "עד אז כבר לא יישארו הרבה קבלני שיפוצים", הזהיר.

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

העתיד כבר כאן: ניסינו את המודל החדש של ChatGPT וחזרנו לדווח

העוזר הקולי החדש של OpenAI יהיה מותאם אישית למשתמש, יכיר את ההעדפות שלו ויידע גם לבחור את האינטונציה המתאימה בהתאם לאופי השיחה ● בעקבות הסערה שהתעוררה ברשתות עם הצגת המודל החדש, בדקנו את המודל הזמין כיום בשוק

ד''ר ענאיה בנא, מנכ''לית ומייסדת עמותת אל־ביאדר / צילום: תמר מצפי

"בעלי הקרקע הפרטית בחברה הערבית מחכים שיזמים יבואו"

בכנס פוטנציאל החברה הערבית של גלובס, ד"ר ענאיה בנא, מנכ"לית משותפת ומייסדת עמותת אל־ביאדר, דיברה על הפערים בין החברה הערבית לחברה הכללית בתחום הדיור ● בנא: "85% מהדור הצעיר בתוך היישובים הערביים הוא מחוסר פתרונות דיור"

נתי אמסטרדם, Country Director, אנבידיה ישראל / צילום: ניב קנטור

הילד שמכר קרח בנתניה הוא היום מנהל בכיר בחברה הלוהטת בעולם. כך הוא עשה זאת

להייטק הוא הגיע כמעט בטעות, וב־2017 הציעו לו לבנות מאפס את הפעילות העסקית של אנבידיה ● כיום נתי אמסטרדם מלא בגאווה על הדרך שעבר, ולא מודאג ממצב הענף הישראלי: "יש פה הרבה טאלנטים ורעב גדול להצלחה. זה לא ישתנה לעולם" ● שיחה קצרה עם נתי אמסטרדם, Country Director, אנבידיה ישראל

אלונה בר און, מו''לית גלובס / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און: "לתקשורת יש תפקיד בקישור בין מגזרים"

בפתח כנס פוטנציאל החברה הערבית של גלובס, התייחסה מו"לית העיתון לתפקידה של התקשורת בתקופה זו ועל השאיפה לסקר את כל חלקי החברה בעיתון ● בר און: "מטרת העיתונות לספק גיוון, לא להבליט את מי שהכי קיצוני או רק את מי שדומה לי"

דואר ישראל - שירות מיון ארצי / צילום: איל יצהר

למה המדינה הסכימה למכור את הדואר בשליש מהשווי שבו העריכה אותו?

לאחר תחרות בין שני מתמודדים בלבד, קבוצת מילגם זכתה במכרז על דואר ישראל במחיר המהווה שליש מזה שבו הוערכה החברה הממשלתית בעבר ● הזוכה מתכוונת להתמקד בשוק הבנקאות ● וגם: המשפחה שעומדת מאחורי חברת מילגם

מפעל המלט נשר. ''אין קשר בין רמות האבק לפעילות המפעל'' / צילום: תמר מצפי

אחרי פחות משנה: מנכ"ל נשר מפעלי מלט מסיים את תפקידו

מנכ"ל נשר מפעלי מלט, יובל לזרוב, מסיים את תפקידו בחברה אחרי כהונה בת פחות משנה ● באוגוסט האחרון הוציא המשרד להגנת הסביבה צו מינהלי לחברה, המורה על מניעה או צמצום של זיהום אוויר לפי סעיף 45 בחוק אוויר נקי

גידול קקאו בשמורה בניגריה. הבצורת הקשה זה 20 שנה / צילום: Associated Press, Sunday Alamba

לשלם הון או להסתפק בתחליף זול? העתיד המריר של תעשיית השוקולד

גל התייקרויות הקקאו, על רקע היבול העגום במערב אפריקה, אולי התחלף בירידות חריפות - אך המחסור צפוי להימשך, והמומחים לא מעריכים שהמחירים ישובו לקדמותם ● בינתיים יצרניות הממתקים הגדולות כבר מקטינות אריזות, משנות מתכונים ומשלבות יותר תוספות בחטיפים

מערכות הגנה אוויריות בתרגיל פולני. ורשה חתמה על הסכמי רכש בעשרות מיליארדים / צילום: Reuters, Kacper Pempel

עם הסכמים בעשרות מיליארדים: המדינה שמתכננת להקים את הכוח הצבאי הגדול ביותר באירופה

פולין מתכננת להכפיל את מספר החיילים שלה והיא אף הזמינה את מדינות נאט"ו לאחסן נשק גרעיני בשטחה ● בנוסף לכך חתמה ורשה על הסכמי רכש צבאי בעשרות מיליארדי דולרים בשאיפה לבנות את הצבא הגדול באירופה ● צעדים אלו מסמנים את המתיחות באירופה מאז פלישת רוסיה לאוקראינה: "צריך להבין שהתחיל עידן חדש - העידן שלפני המלחמה"

ICL / צילום: יח''צ

פשרה בייצוגית נגד כיל על דיווח מטעה. כמה תשלם לבעלי המניות?

ביהמ"ש אישר הסדר פשרה בבקשה לתובענה ייצוגית שהגישה חברת רבקה טכנולוגיות נגד כיל, המנכ"ל והדירקטורים שכיהנו בה בשנים 2016-2015, בשל טענות למחדלי דיווח ופרטים מטעים ביחס לפרויקט מערכות מידע שהחלה עם IBM בשנת 2013 וקרס אחרי שלוש שנים ● במסגרת הפשרה כיל תשלם כ-2 מיליון דולר

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: Shutterstock

תשבור שיאים? מה צפוי בדוחות החברה הלוהטת בעולם

ביום רביעי הקרוב, ענקית השבבים אנבידיה צפויה לפרסם את תוצאותיה הכספיות לרבעון ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להציג דוחות חזקים שידחפו את מחיר המניה שלה לשיא חדש

מרכז הסחר המקוון של דואר ישראל / צילום: שחר פליישמן

אכזבה למדינה: קבוצת מילגם זכתה במכרז להפרטת הדואר בתמורה ל-461 מיליון שקל בלבד

קבוצת מילגם-הפניקס-ליימן שליסל זכתה במכרז על הדואר, ותשלם סכום נמוך משמעותית מהערכת השווי שקיבל הדואר בעבר ועמד על מעל 1.5 מיליארד שקל ● קבוצת דלק ישראל-רמי לוי התמודדה מולה במכרז ● שתי ההצעות היו נמוכות בתחילה מהממוצע של הערכת השווי שהוכנו לצורך המכרז. לבסוף התוצאה הזוכה הייתה גבוהה יותר

טיילור סוויפט. השפעה של 330 מיליון דולר על ה־NFL / צילום: ap, Lewis Joly

השיעור הכלכלי שחברות המדיה יכולות ללמוד מטיילור סוויפט

שוק המדיה חווה האטה שתחייב את שלושת מנועי הצמיחה הגדולים שלו - רשתות חברתיות, חברות סטרימינג וחברות גיימינג - לשנות אסטרטגיה ולשתף פעולה ביניהם, כך עולה מדוח חדש של פירמת הייעוץ דלויט ● הסיפור של סוויפט ובן הזוג כוכב ה־NFL מוכיח עד כמה מהלך כזה יכול להיות רווחי

ווסימוזי מדונסלה (מימין), נציג דרום אפריקה בדיון בהאג / צילום: Reuters, Yves Herman

המשטר בדרום אפריקה פותח מערכה לשלילת ההכרה בזכות הקיום של ישראל

עיון באוצר המילים והדימויים של נציגי המשטר הדרום אפריקאי בבית הדין בהאג מראה כי הם מתרחקים במהירות משאלת עזה ועוברים אל שאלת הלגיטימיות של קיום ישראל ● אפשר להגיד שהיחסים עם משטר ה–ANC במדינה הגיעו אל סוף הדרך

חסאן טואפרה, ראש הרשות לפיתוח חברתי כלכלי במגזר המיעוטים / צילום: תמר מצפי

"במסגרת תוכנית החומש לחברה הערבית, אנחנו משקיעים קודם כל בחינוך. הפערים מצטמצמים"

חסאן טואפרה, ראש הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית, התייחס בכנס גלובס לאתגרים באוכלוסייה זו ולחשיבותה ● לדבריו, ברקע יישום תוכנית החומש הייעודית, החברה הערבית חוותה שינוי משמעותי: "רוב התלמידים לא היו זכאים לבגרות. היום יש 20% סטודנטים לתואר ראשון"

מנכ''לית קו אימפקט, נוא ג'השאן־בטשון / צילום: תמר מצפי

"מי שרוצה לשלב את החברה הערבית צריך לעבוד בזה"

בכנס פוטנציאל החברה הערבית של גלובס, נוא ג'השאן־בטשון, מנכ"לית קו אימפקט, שוחחה על האתגרים בשילוב החברה הערבית בשוק העבודה ישראלי ● ג'השאן־בטשון: "חברות עסקיות שהן גשר בין החברה היהודית לערבית אמנם סבלו מטראומה גדולה בעקבות המלחמה, אבל הצליחו להחזיק את זה"

צבי סוכות, הציונות הדתית / צילום: יאיר דב

כמה המתיחות מול הבית הלבן תקדימית, ומה העבר מלמד על חומרת המצב כעת?

העימות עם ממשל ביידן על הכניסה לרפיח העלה את שאלת היחסים עם ידידתנו הגדולה ● ההיסטוריה מלמדת שהיו התנגשויות אינטרסים בין ישראל לארה"ב מאז שנות החמישים - אבל האופן בו האמריקאים הגיבו לחציית קווים ישראלית השתנה בהתאם לסכנה הקיומית לישראל

רס''ן גל שבת ז''ל / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: רב-סרן גל שבת מת מפצעיו בביה"ח לאחר שנפצע בעזה

רס"ן גל שבת, בן 24, מקציר, מ"פ בחטיבת הצנחנים מת מפצעיו לאחר שנפצע באורח קשה ● ניסיון פיגוע סמוך לאבו דיס: לוחמי מג"ב נטרלו את המחבל ●  חשד לחדירת כלי טיס עוין לגליל העליון ● לראשונה אחרי 4 חודשים: רה"מ נתניהו ייפגש עם ראשי רשויות בצפון ● עדכונים שוטפים

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר אבנר גולוב, סגן נשיא Mind Israel / צילום: אלן ציפלסקי

שוקלים לרכוש מכונית חשמלית? את האזהרה הזו אתם חייבים לשמוע

שיחה עם ד"ר אבנר גולוב, סגן נשיא Mind Israel ● על הסדר העולמי החדש, הבחירה בין המחנה האמריקאי לזה הסיני, מה מסוכן במכוניות החשמליות שמגיעות מסין ועתיד יחסי ישראל-ארה"ב ● האזינו

ברק עילם, גיא ברנשטיין, צבי אלון / צילומים: שלומי יוסף, יח''צ, טיגו

כך הגיבה מניית נייס בוול סטריט לעזיבה של המנכ"ל

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● מג'יק נסחרה בסוף השבוע במחיר הנמוך בכ-48% מהשיא בעקבות הדוחות ● נייס צללה על רקע עזיבת המנכ"ל ● וטיגו נפלה בחדות לאחר פרסום הדוחות למרות שפרסמה תחזית חיובית

אורן הוד, מנכ''ל שופרסל נדל''ן / צילום: כרמל שירן

עזיבה נוספת בשופרסל: מנכ"ל זרוע הנדל"ן פורש מתפקידו

אורן הוד, מנכ"ל חברת שופרסל נדל"ן, עוזב את הרשת פחות משנתיים לאחר שמונה ● ברקע העזיבה: פערים משמעותיים בין הוד למנכ"לים המשותפים ובעלי הבית החדשים בשופרסל, האחים יוסי ושלומי אמיר