גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא רק טורקיה: גם בסין מחלחלת לשוק אווירה אנטי־ישראלית, ואלה ההשלכות

טורקיה מאיימת להטיל "מיסי יצוא" כבדים על כל הסחורות לישראל, בנוסף למגבלות הסחר עליהן הודיעה בשבוע שעבר, ובסין מתחילה האווירה האנטי־ישראלית לחלחל לשוק ● בינתיים, שתי המדינות חולשות על כ־30% מיבוא הרכב לארץ ● כיצד יוכל הענף המקומי להתגבר?

רכבים מוכנים ליצוא בטורקיה, ב־2023 / צילום: Shutterstock
רכבים מוכנים ליצוא בטורקיה, ב־2023 / צילום: Shutterstock

הפוליטיקה הבינלאומית מעולם לא השפיעה בצורה מהותית על שוק הרכב הישראלי. עבור רוב הלקוחות בארץ רכב הוא מוצר צריכה תועלתי, שמיוצר על ידי תעשייה גלובלית, ולמרות שלשיוך הגיאוגרפי הכללי של היצרן מיוחס ערך מסוים מבחינת הסטטוס החברתי, לא מיוחסת חשיבות רבה למדינה שבה מיוצר הרכב בפועל או ליחסיה עם ישראל.

בטורקיה מדווחים: זו הסנקציה הבאה של ארדואן
הרכבים המשומשים עושים קאמבק ומסדרים את הדוחות של יבואניות הרכב  

שתי הוכחות לכך הן ההצלחה המרשימה בשוק המקומי של כלי רכב שמיוצרים בטורקיה, והעלייה המסחררת במכירות של כלי רכב מתוצרת סין, שתופסים כיום כרבע מהשוק. אבל המשבר הבינלאומי אליו נקלעה ישראל מתחילת המלחמה לא דומה למשברים קודמים, וכיום הוא מאיים להפוך לגורם שעלול להשפיע על יחסי הכוחות בשוק הרכב.

תעשיית הרכב הטורקית נהנית מחסינות, בינתיים

נתחיל בשכנה הקרובה טורקיה, שהיא גם מוקד ייצור ויצוא רכב גדול. בטורקיה פועלים עשרות מפעלי ייצור של יצרנים גלובליים של כלי רכב פרטיים, מסחריים וכבדים. המפעלים האלה, בעיקר של יצרנים כמו טויוטה, יונדאי ורנו (ובעבר גם הונדה), הפכו את טורקיה לאחת מיצואניות הרכב הגדולות לישראל בשני העשורים האחרונים.

גם ב־2023 שמרה טורקיה על מקומה כיצואנית הרביעית בגודלה של כלי רכב לישראל, עם למעלה מ־27 אלף כלי רכב חדשים שיובאו ביבוא סדיר ועקיף. יצוא הרכב מתוצרת טורקיה לישראל כמעט לא הושפע מסכסוכים פוליטיים קודמים בין שתי המדינות (פרשת המרמרה, למשל), ולממשלת טורקיה יש סיבות טובות מדוע לא לגרור את תעשיית הרכב שפועלת בתחומה גם לסכסוך הנוכחי.

הסיבה המרכזית היא הרגישות של יצרני הרכב הגלובליים לחוסר יציבות כלכלית ופוליטית במדינות בהן הם מייצרים כלי רכב, ולמגבלות סחר שקיימות בהן. במאמר מוסגר נציין שהקמה של מפעלי ייצור חדשים לרכב או אפילו פתיחת קווי ייצור של דגמים חדשים, נחשבת "זכייה" גדולה עבור כל מדינה, ובמיוחד עבור מדינות מתפתחות.

מפעלים כאלה תורמים ליוקרה, לתעסוקה, ליצוא ולתל"ג, ומושכים בעקבותיהם עוד השקעות מתעשיית הרכב. במקרה של טורקיה, תעשיית הרכב גם תורמת תרומה קריטית לכלכלה הבעייתית שלה, עם יותר מחצי מיליון מקומות עבודה ו־2% מהתל"ג השנתי. לפיכך ההיגיון אומר שהיא תעדיף לשמור על האינטרסים של יצרני הרכב מכל משמר.

ישראל, ספציפית, נמצאת ברשימה של עשרת יעדי יצוא הרכב הגדולים מטורקיה, וב־2023 עמד שווי כלי הרכב שיוצאו לישראל על כ־328 מיליון דולר (לפני מסים). בנוסף, רוב מפעלי ייצור הרכב בטורקיה נמצאים בבעלות משותפת עם אנשי עסקים מקומיים, שלחלקם יש השפעה פוליטית לא מבוטלת בממשלה. לכן אין זה מפתיע שממשלת ארדואן נמנעה עד כה מלהזכיר במפורש את יצוא הרכב לישראל בהקשר של מגבלות הסחר החדשות, שעליהן הוכרז בשבוע שעבר.

מנגד, ארדואן כבר הוכיח בעבר שהוא יכול לקבל החלטות אימפולסיביות וחד־צדדיות גם בנוגע לתעשיית הרכב. הדוגמה הבולטת הייתה ההגבלות שהוטלו בשנה שעברה על יבוא רכב חשמלי מסין לטורקיה. אז נדהמו יצרני הרכב הסינים לגלות שבן־לילה הטילה עליהם ממשלת ארדואן מס יבוא בגובה 40%, במקום 10% לפני כן, כדי לשפר את התחרותיות של TOGG - היצרנית הטורקית של רכב חשמלי (שאגב עושה שימוש ברכיבים תוצרת סין). מאוחר יותר נוספו לכך מגבלות כמעט בלתי אפשריות שהוטלו על היבואנים המקומיים של כלי רכב סיניים.

כלי התקשורת בסין הגיבו בחריפות וגורמים סינים ממשלתיים אמרו כי "מדובר בצעד בלתי צפוי וחסר תקדים". כמו כן, אנשי ממשל בסין איימו בהטלת סנקציות מקבילות ובפניה לארגון הסחר העולמי, אבל טורקיה לא שינתה את עמדתה.

בסיטואציה הנוכחית, שבה דעת הקהל בטורקיה חשופה כיום לקמפיין ציבורי ותקשורתי חסר תקדים נגד ישראל, שמנוצל גם לצרכי פוליטיקה פנימית בטורקיה, ממשלת ארדואן נמצאת תחת לחץ פנימי כבד להחריף את הסנקציות. העיתונות אף פרסמה לאחרונה "רשימות שחורות" של ספינות סחר טורקיות, שמפעילות את קווי היצוא לישראל.

לפיכך, בשורה התחתונה לא ניתן לפסול את האפשרות שהממשלה הטורקית תרחיב את הסנקציות הכלכליות גם ליצוא רכב מתוצרת טורקיה לישראל. כמו למשל באמצעות הטלת 100% מס על כל המוצרים שמיוצאים לישראל - מהלך שהוזכר על ידי שר החוץ הטורקי לאחרונה.

לענף הרכב הישראלי יש דרכים להתמודד עם שיבושים כאלה כמו מעבר ל"יבוא עקיף" של כלי רכב מתוצרת טורקיה. כלומר תיאום מול היצרן או דילרים שלו בחו"ל לצורך רכישה עקיפה של כלי רכב שמיוצרים בטורקיה. זו שיטה שבה כבר משתמשים כיום לא מעט יבואנים מקבילים, שמייבאים כלי רכב של טויוטה לישראל. אבל אם אכן יתממש האיום זה יהיה עוד נדבך בשיבושים הלוגיסטיים של יבוא רכב לישראל, שהחלו עקב מתקפות החות'ים.

האם הקשר עם ישראל הופך לעול עבור סין?

חזית פוליטית נוספת שעלולה לשבש את אספקת הרכב לישראל היא היחסים עם סין. בשנתיים האחרונות ניהל שוק הרכב הישראלי "רומן סוער" עם תעשיית הרכב הסינית, וחווה צמיחה של מאות אחוזים בהיקף היבוא מתחילת העשור לשיא של כ־47 אלף כלי רכב בשנה שעברה. יבוא הרכב מסין, בהיקף כספי משוער של כ־650־750 מיליון דולר בשנה שעברה, היווה גם נתח משמעותי מכלל המאזן המסחרי של ישראל מול סין.

מנקודת מבט סינית ישראל היא עדיין שוק זעיר מבחינת היקף המכירות השנתי ביחס לכלל יצוא הרכב במדינה, שעמד בשנה שעברה על למעלה מ־4 מיליון כלי רכב. אולם עד לאחרונה ישראל נחשבה מבחינת היצרנים הסינים יעד יצוא יוקרתי, זאת בשל היותה שוק מערבי משוכלל עם תקינה אירופית ו"שדה ניסויים" אידיאלי למותגים. לפיכך, לא מעט יצרנים סינים העניקו עדיפות ליצוא רכב לישראל, ובמקביל העניקו חשיפה רבה בתקשורת הפנימית בסין לפעילותם בישראל ולהישגי המכירות שלהם. בחלק מהמקרים אף מונף היצוא לארץ כהישג עסקי לצורך גיוס השקעות וקידום הנפקות.

אולם בחודשים האחרונים יש סימנים לשינוי באווירה. כלי רכב מתוצרת סין אומנם מיוצאים וממשיכים להימכר בישראל בכמויות מכובדות, אבל הלך הרוח שמשתקף בכלי התקשורת הגדולים בסין הוא אנטי־ישראלי באופן מובהק.

גורם מרכזי בענף הרכב בישראל אמר לנו כי העסקים כרגיל וכי "הסינים יודעים איך להפריד בין פוליטיקה ועסקים". אולם בו בזמן ניכר ניסיון של יצרנים סינים להוריד פרופיל תקשורתי ביחס לפעילות היצוא, להימנע מפרסום הישגי המכירות בישראל ולא לדווח על חתימת חוזי יצוא חדשים עם ישראלים. כלומר, הקשר עם ישראל הופך להיות עול תדמיתי ולא יתרון. אם המצב יחריף לא מן הנמנע שנראה גם עיכובים בלוחות הזמנים לכניסת דגמים ומותגים חדשים לארץ.

עוד כתבות

דני דנון, הליכוד / צילום: דפי הירשפלד

האם בשנה האחרונה נהרגו יותר מ-140 עובדי סיוע הומניטרי ברחבי העולם?

איך סופרים כמה עובדי סיוע הומניטרי נהרגים ברחבי העולם? זה מורכב ● המשרוקית של גלובס

מפגינים פרו פלסטינים באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Lev Radin

היום שהיכה בתדהמה והמשמעות של להיות יהודי: חמישה לקחים מסטנפורד

עו"ד יותם ברגר מסיים בקרוב את שנתו השנייה באוניברסיטת סטנפורד, אבל במקום לקדם את הדוקטורט שלו, הוא מבלה חלק ניכר מזמנו בפעילויות "הסברה" בגלל ההפגנות האנטי־ישראליות ● מה הוא למד על חבריו באוניברסיטה ולמה הפתרון למשבר יכול להגיע מהנהלות של האוניברסיטאות?

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: תמונה פרטית

"חוק מסוכן שאין לאשרו": ארגוני סביבה ומחקר נגד חוק חבל התקומה

שורה של ארגונים הגישו הסתייגויות לחוק, וכולם מתנגדים לוועדת התכנון האזורית שאמורה לקום עבור החבל: "מגרש משחקים לממשלה" ● חדשות הנדל"ן

יוסי אברהמי / צילום: איל יצהר

שוק ההנפקות חוזר? הקבלן יוסי אברהמי רוצה להנפיק ולגייס 200 מיליון שקל

אברהמי מבקש להנפיק את חברת הבנייה למגורים שהקים לפי שווי של מיליארד שקל לפני הכסף ● לחברה צבר של אלפי דירות לבנייה עתידית והון עצמי של כ-600 מיליון שקל ● במידה ותצליח, זו תהיה הנפקת הנדל"ן השלישית השנה

אלי עזור / צילום: ניב אהרונסון-וואלהnews, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

זכיות הלוטו של אלי עזור: אקזיט טכנולוגי ענק בוול סטריט והשקעת גז בבורסה בת"א

בשבוע שבו ניצח עזור במאבק שניהל על זהות הדירקטורים בחברת תמר פטרוליום - השקעה שבה הוא מורווח מאות מיליוני שקלים - הושלמה מכירתה של חברת טכנולוגיות הלוטו נאוגיימס, בעסקה שהזרימה לכיסיו 178 מיליון דולר ● נאוגיימס תימחק מנאסד"ק שבה הונפקה ב־2020

מטוס ''יום הדין'' האמריקאי E-4B / צילום: Reuters, Karolis Kavolelis

מטוסי "יום הדין" החדשים של ארה"ב, והדמיון בין הכטב"מים האיראנים לרוסים

חיל האוויר האמריקאי חתם על עסקה בשווי 13 מיליארד דולר תמורת בניית מטוסי פיקוד ושליטה חדשים למלחמה גרעינית, שיחליפו את מטוסי "יום הדין" מדגם E-4B ● משמרות המהפכה הציגו מל"ט מתאבד שנראה כמו העתק מוחלט של חימוש רוסי ● ואלביט מכרה למדינה זרה מערכת הגנה אווירית מפני כטב"מים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

גבינת סקי של שטראוס. צפויה להתייקר בקרוב

גל העלאות המחירים נמשך: שטראוס מייקרת את מוצרי החלב

אחרי תנובה וטרה, גם שטראוס מודיעה כעת על התייקרות בחלק ממוצרי החלב הלא מפוקחים בשיעור של כ-1.6% ● בין היתר מדובר על גבינת סקי, שמנת להקצפה וחלב יטבתה ● העלאת המחירים תיכנס לתוקף בב-19 במאי

אילוסטרציה: shutterstock

התשואה באפריל נחתכה, אז למה מנהלי ההשקעות בטוחים שבקרוב שוק המניות ישוב לעלות?

החודש הגרוע בוול סטריט מזה שנה וחצי היכה באפיקי הגמל והפנסיה: באפריל נמחקה כשליש מהתשואה שהושגה ברבעון הראשון של השנה ● כלכלנים מסבירים כי החשש מהתפרצות מחודשת של האינפלציה מעיב על ביצועי שוק המניות, אבל מעריכים כי "לא תהיה מפולת"

מנכ''ל SMCI, צ'ארלס ליאנג, מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, מנכ''לית AMD, ליסה סו / צילומים: רויטרס - Jonathan Ernst, Mark Lennihan ,AP, Chiang Ying-ying

דוחות חברות השבבים חושפים את האתגר הגדול של הסקטור הלוהט בוול סטריט

השבוע פרסמו שתי חברות שבבים גדולות, AMD ו-SMCI, את התוצאות הכספיות שלהן ואיכזבו את המשקיעים ● בתגובה לדוחות, מניות שתי החברות צללו בחדות במסחר בוול סטריט יחד עם אנבידיה שנסחרת בירידות ● מומחים מסבירים: "יש ביקוש והשקעות של חברות גדולות, אבל ההכנסות לא מתרוממות"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: עומר וידר, כדיה לוי

התקדים של רשות התחרות: הציטוטים שסיבכו את אייל רביד, ומי עשויים להיות הבאים בתור?

שנתיים לאחר שנחשפה פרשת תיאום המחירים, רשות התחרות החליטה לזמן את אייל רביד, מנכ"ל ויקטורי, לשימוע לפני הגשת כתב אישום ● לראשונה ובאופן תקדימי, קמעונאי מועמד לדין על בסיס התבטאויות בתקשורת ● בשבועות הבאים צפויות להתקבל החלטות לגבי עוד בכירים

גלנט, נתניהו והלוי / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: עמוס בן גרשום-לע''מ, AP

צווי מעצר בינלאומיים לראש הממשלה והרמטכ"ל: האם התרחיש הזה אפשרי ומה המשמעויות

בישראל מביעים חשש שבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג יוציא צווי מעצר נגד בכירים בשלטון הישראלי, ובראשם ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל ● מהן הסכנות שבהוצאת צווים כאלה, באילו מדינות הם עלולים להיעצר, ומי ההרכב שיקבל את ההחלטה ● גלובס עושה סדר

אפרת שפר / צילום: שלמה שהם

התוכנית שמסייעת למפונים לחזור לשוק העבודה בלי לאבד קצבאות

יוזמה של החברה הכלכלית חיפה, שותפות חיפה־בוסטון והעירייה מציעה רצף תעסוקתי למפונים שנותרו במלונות ● ד"ר אפרת שפר, מובילת התוכנית: "המטרה היא להעלות אותם על מסלול השיקום"

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית: התנהלות הממשלה בנושא גיוס החרדים - המשך הרפורמה המשפטית

בהרב-מיארה שלחה מכתב חריף למזכיר הממשלה, בו נכתב כי בהתנהלות בעניין גיוס בני הישיבות "יש משום המשך של הניסיון, שהוא חלק ממה שכונה 'הרפורמה המשפטית', להחליש את מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה ולעקוף אותו" ● בתוך כך, היועמ"שית הגישה תשובה משלימה לבג"ץ בעניין חוק הגיוס, בה צוין כי במהלך דצמבר 2023 החלו במשרד הביטחון ובצה"ל בגיבוש תוכנית לגיוס בני החברה החרדית

נתב''ג. חברות התעופה הבינ''ל מהססות לשוב לפעילות / צילום: Reuters, Nir Keidar

מבנגקוק ועד טורנטו: אפשרויות הטיסה מצטמצמות במיוחד לשורה של יעדים

יונייטד איירליינס הודיעה השבוע על דחייה נוספת בהפעלת הקו לארה"ב, והיצע הטיסות הישירות ליעדים רחוקים נותר כמעט בבלעדיות בחברות התעופה הישראליות ● ובזמן שהמחירים ממריאים, בענף חוששים: "אין פוטנציאל להגברת הטיסות הישירות עד שהתמונה תתבהר"

תיירים באקרופוליס, יוון. יחס החוב־תוצר במדינה הגיע ב־2023 לרמה הנמוכה ביותר מאז 2010 / צילום: Reuters, Beata Zawrzel

הפתעה כלכלית באירופה: מדינות ה"פריפריה" מובילות את הצמיחה ביבשת

כלכלות דרום אירופה רשמו צמיחה מהירה ב־2023, בעוד שגרמניה וצרפת התכווצו, ובכך הפכו את המגמה ביבשת ● איטליה, ספרד, פורטוגל ויוון מצליחות לצמצם את החובות שצברו במשבר 2008 ובקורונה, אך מומחים טוענים כי כדי לשמר את השגשוג דרושים שינויים מבניים

אתר בנייה / צילום: Shutterstock

גורם בענף הבנייה: 8,000 פועלים פלסטינים כבר נמצאים בישראל; במנהל האזרחי מכחישים

הגורם טוען כי מדובר בפועלים שכבר עבדו בעבר בארץ, וקיבלו לאחרונה אשרות חדשות מהשב"כ ● במנהל האזרחי מתעקשים: "אין כרגע אישור להכנסת פועלי בניין לישראל"

הדירה ברחוב פרישמן בשכונה א' בקריית ים / צילום: יח''צ

דירת ארבעה חדרים נמכרה ב-1.3 מיליון שקל. בכמה יקפוץ השווי לאחר תמ"א?

הדירה, בת 4 חדרים, מתפרשת על פני שטח של 105 מ"ר, כאשר לאחר התמ"א, תתקבל דירת 5 חדרים בשטח של כ־130 מ"ר הכוללת מרפסת, ממ"ד ומעלית ● הבניין עומד לפני הליך חיזוק ועיבוי, בעקבותיו שווי הדירה צפוי לקפוץ ל־1.8־1.9 מיליון שקל

סניף של שופרסל / צילום: Shutterstock

רגע אחרי פסח: שופרסל שלחה לכ-100 עובדים מכתבי פיטורים

לא מדובר בהפתעה מבחינת העובדים, שלא מעט מהם תיארו בתקופה האחרונה כי הם חוששים למשרותיהם אחרי כניסתם של האחים אמיר ● רק אתמול הודיע המשנה למנכ"ל שופרסל ניצן גולדברג על עזיבתו את החברה

בתי הזיקוק במפרץ חיפה / צילום: שלומי יוסף

המדינה לביהמ"ש: פעילות צ'יינה הרבור לא נפסלה באופן גורף בישראל

חברת התשתיות הסינית צ'יינה הרבור עתרה נגד פסילתה מהמכרז להקמת נמל התזקיקים בחיפה עקב סיבות ביטחוניות ● אתמול הצהירה המדינה בביהמ"ש כי פעילות החברה הסינית לא נפסלה באופן גורף בישראל, וכי הפסילה היא רק לגבי המכרז הקונקרטי - והעתירה נדחתה בהסכמה

מימין: דני בריקמן, מנכ''ל החברה, ועמית צימרמן, סמנכ''ל המוצר / צילום: Ben Itzhaki – Photography

הכפיל את השווי ב-6 חודשים ומגייס עוד עובדים: הסטארט-אפ Oasis Security גייס 35 מיליון דולר

אואזיס סקיוריטי פיתח פלטפורמת הגנה בסייבר לזהויות לא אנושיות בארגונים ●  עד כה גייס אואזיס סכום כולל של כ-75 מיליון דולר