השופט בדימוס ד''ר עדי זרנקין / צילום: פאול אורלייב
בית המשפט המחוזי דחה את בקשת קבוצת סיגמא לפסול את הבורר ד"ר עדי זרנקין, שופט בית המשפט המחוזי בדימוס, בשל טענה לחשש לניגוד עניינים, מאחר שבנו מכהן כבכיר ומחזיק במניות של חברה מתחרה לחברה שבלב המחלוקת.
השופטת יהודית שבח קבעה כי אין כל חשש לניגוד עניינים, ביקרה את הטענות שהעלתה סיגמא, וחייבה אותה לשלם 75 אלף שקל הוצאות משפט.
● גביית יתר של 16.7 מיליון שקל: התביעה שאושרה נגד רשות המסים
● בית המשפט קבע: למי שייכת החצר האחורית של הבניין המשותף?
הסכסוך נסוב בין חברת "סיגמא פתרונות", שהחזיקה עד לפני שנתיים ב-70% בחברת WE DO, העוסקת בתחום המערכות לניהול לקוחות, ובין דלית שוורץ, המחזיקה באמצעות חברת ווריס 30% מהחברה, והייתה המנכ"לית עד שפוטרה.
הצדדים הגישו תביעות הדדיות שבעקבותיהן פנו בהסכמה לבוררות בשנת 2020. הבוררות הופסקה לצורך הליך גישור בפני השופט בדימוס איתן אורנשטיין, שלא צלח. כאשר שוורץ ביקשה לחדש את הבוררות - בסיגמא התנגדו וניסו למנוע זאת בתביעה הנוכחית שהוגשה לפני קרוב לשנה. בזמן שהצדדים ניסו להגיע להסכמות, באוקטובר 2021, מכרה סיגמא מאחורי גבה של שוורץ את החזקותיה ב-WE DO לחברת א.מ.ת מחשוב הציבורית שבשליטת קרן פימי.
סיגמא טענה כי מאחר שבנו של הבורר הוא אייל זרנקין, בעל מניות ומנהל בחברת אברא, המתחרה ב-WE DO, יש חשש לניגוד עניינים. "הבורר צפוי להיחשף למידע פנימי וסודי של החברה", נטען בתביעה, וצוין כי השארת הבורר בתפקיד מעלה תחושה של "אי-נוחות".
אלא שכבר לפני ארבע שנים הבורר יידע את הצדדים בדבר היות בנו שותף בחברה, וקיבל את הסכמתם לכהונתו. בא-כוח סיגמא הצהיר כי אין בעיה.
מאז נוהל ההליך, הוגשו כתבי טענות בהיקף של כ-2,000 עמודים, התקיימו שלוש ישיבות שבהן נחקרו עדים, והפרוטוקול עומד על כ-400 עמודים.
היום טוענת סיגמא כי מאז שניתנה ההסכמה, חברת הבן נרכשה על-ידי בבילון, שינתה שמה לאברא שירותי מחשוב והרחיבה את פעילותה, כך שהפכה להיות המתחרה העיקרית של WE DO במכרזים. נטען כי מדובר בתחרות "ישירה, יומיומית וקשה בין אברא לחברה", וכי יש חשש שמידע סודי ייחשף בפני הבורר, וכי הוא יגלה לבנו "בשוגג בארוחת ערב שבת" כפי שהעידה המנכ"לית הנוכחית.
זרנקין עצמו הבהיר כי אין אפילו "קצה קצהו של סיכון" שלפיו ישתף את בנו בענייני הבוררות.
הבורר חשף מיוזמתו
השופטת שבח קבעה כי הבורר מילא את חובתו לגלות את הקשר. "הבורר לא כשל בדבר, בקלה כבחמורה". הבורר חשף מיוזמתו את עיסוקו של בנו. עוד היא קבעה כי ההתפתחויות שחלו לאחר מכן, מכירת ההחזקות בקבוצת סיגמא לאמת מחשוב, שהוסתרה משוורץ, בעלת מניות המיעוט, ורכישת החברה בה מחזיק הבן מניות על-ידי בבילון - כבר לא היו בשליטת הבורר וגם לא נטען כך. "אין מחלוקת כי אין ולא היה שום קשר כזה או אחר, גם לא זניח, בין בנו של הבורר וחברת אברא לבין מי מקבוצת סיגמא".
השופטת דחתה את הטענה כי המצב גורם ל"אי-נוחות" המצדיק את פסילת הבורר. "אי-נוחות סובייקטיבית אינה המבחן להעברת בורר מתפקידו". מדובר במבחן אובייקטיבי - "חשש ממשי למשוא-פנים", וכזה לא הוכח. "אין שום סיבה להכתים את שמו של הבורר על לא עוול בכפו", קבעה שבח.
השופטת הבהירה כי הסוגיות הדורשות הכרעה בבוררות הן טענה לפעילות לא כשרה וקיפוח זכויותיה של בעלת מניות המיעוט שוורץ, וכי לטענות אלה לא יכול להיות קשר לחברת אברא. כעת צפויה הבוררות להימשך.
את סיגמא מייצגים עורכי הדין זיו עירוני וסנדרה ליכטנטל. את שוורץ ואת ווריס מייצגים עורכי הדין אלון פומרנץ ועדי ערמן ממשרד ליפא מאיר.