אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
מדד המחירים לצרכן לחודש מרץ הפתיע לרעה ומעלה חשש להתפרצות מחודשת של האינפלציה. אמנם הנתון הצביע על קצב שנתי של 2.7%, עדיין בתוך היעד של בנק ישראל שעומד על 1%־3%, אך גבוה מציפיות השוק. לא מעט אנליסטים מעריכים כי השיא השלילי עוד לפנינו. מנגד, בנק ישראל אופטימי קצת יותר.
● פרשנות | מחירי הנדל"ן בדרך לשיא חדש, ואלה הדירות והמיקומים שהרוכשים מעדיפים
● כלכלנים מעריכים: איך תשפיע העלייה באינפלציה על הריבית?
מה הקפיץ את מדד מרץ?
העלייה חלה במספר סעיפים, כשהמשמעותי בהם הוא הסיגריות והטבק, שקפץ ב-7%. ויקטור בהר, מנהל המחלקה הכלכלית בבנק הפועלים, אומר כי למרות העלייה במדד החודשי, "לא חלה הפתעה משמעותית. עליית רכיב הסיגריות נבעה מהשינויים במיסוי. חשבנו שהיא תתפרס על פני כמה חודשים, אך הלמ"ס הראה עלייה חדה כעת".
מעבר למוצרי הטבק, ניתן לראות הבדלים משמעותיים בין מוצרי הסחורות לבין השירותים. כך לדוגמה, שירותי הצביעה והסיוד עלו ביותר מ־6% במדד מרץ. גם סעיף הדיור, בעל הנתח הגדול ביותר במדד המשקף בעיקר את מחירי השכירות, הצביע על עלייה. על כך אומר בהר כי "השוק חוזר לאיטו לתפקד בצורה נורמלית". סעיף נוסף שעלה בחדות הוא נופש וטיולים בארץ, שעלה בכמעט 7%.
בשורה התחתונה, בדומה לארה"ב ולמדינות מפותחות אחרות, עליית מחירי השירותים בישראל ממשיכה להיות "דביקה". תופעה זו משקפת לרוב ביקושים חזקים, שוק עבודה הדוק ולחצים להעלאות שכר במשק. "מחירי השירותים הם הסיפור", מציין בהר, "השכר בישראל ממשיך לעלות בחוזקה ואנו יכולים לראות מעגל היזון חוזר של שכר ואינפלציית שירותים".
ההערכות מתגברות: האינפלציה תחרוג מהיעד
הסיכונים לכך שהאינפלציה העתידית בישראל תרים ראש מתגברים. עוד לפני המדד האחרון, יותר ויותר כלכלנים העריכו כי התחזית שהציג בנק ישראל בשבוע שעבר, לפיה האינפלציה תגיע בעוד שנה לקצב של 2.8%, אופטימית מדי. בנק הפועלים לדוגמה, עדכן לאחרונה את הצפי ל־3.2%, מעל יעד היציבות של בנק ישראל. כמוהו גם גופים נוספים, וביניהם בנק דיסקונט ובית ההשקעות לידר.
תחזיות שונות מצביעות על אפשרות לגל אינפלציוני חדש, שבתקופה כזו של מלחמה וגירעון מעמיק, עשוי להיות כואב במיוחד. אם עד לפני שבועיים־שלושה הורדת ריבית בנק ישראל נראתה כמו עובדה כמעט חד משמעית, כעת היא נראית כמו תסריט בעלי סיכויים קלושים בעתיד הקרוב.
רינת אשכנזי, כלכלנית ראשית בהפניקס בית השקעות, אומרת כי גל עליות המחירים במשק לצד חולשת השקל, שאיבד רק בחודש האחרון כ־2.5% מול הדולר, מגבירים את החששות. "אנו משקללם את כלל הגורמים המהווים סיכון כלפי מעלה לאינפלציה - ביניהם המיסוי הצפוי לעלות (המע"מ מתוכנן לעלות ב־2025 -א"כ) והתייקרויות כמו זו של החלב שהוכרזו לאחרונה. גם מחירי הטיסות אמורות לעלות". נכון להיום בהפניקס בית השקעות צופים אינפלציה של 2.8% בעוד שנה, אך לדברי אשכנזי, "אם נעדכן את התחזית זה יהיה כלפי מעלה".
גם בבנק הפועלים משדרים פסימיות. וסבורים שהסיכונים מוטים לאינפלציה גבוהה יותר. לפי בהר, "הפיחות של השקל עדיין מהווה גורם המעלה חשש. ההשפעה מופיעה בדיליי מסוים במדדים, ולכן עדיין לא ראינו אותה. באופן דומה, גם את השפעת מחירי הטיסות עדיין לא ראינו".
הבחירה של בנק ישראל השתלמה
בנק ישראל הותיר בשבוע שעבר את הריבית ברמה של 4.5%, כשברקע החשש ממתקפה איראנית והשלכותיה. כעת, לאחר שהמדד האחרון הפתיע לרעה, הסיכויים שהבנק יוריד את הריבית בחודש הבא נראים רחוקים גם ללא התפתחויות חריגות בזירה הביטחונית.
בבנק הפועלים מציינים כי "ציפיות השוק להפחתת ריבית ירדו באופן משמעותי, והן מגלמות הפחתת ריבית אחת עד סוף השנה". עם זאת, תחזית חטיבת המחקר בבנק ישראל עודנה מעריכה כי המדיניות המונטרית תוקל ותביא לשיעור של 3.75%.
מי צודק, השוק או חטיבת המחקר? אשכנזי מציינת כי קיימת אי ודאות גדולה. "קשה לחזות מה תהיה הריבית, לא אופתע אם נראה פחות הפחתות ריבית ממה שצופה בנק ישראל". רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של אי.בי.אי, מציין כי "ללא הפתעות משמעותיות כלפי מטה באינפלציה בהמשך השנה, תוואי האינפלציה בשנה הקרובה צפוי לנוע סביב הגבול העליון של היעד (3%), ומותיר לבנק ישראל מרווח ביטחון מצומצם להורדת ריבית. התלות בהתפתחות פרמיית הסיכון ובפרט בשער החליפין של השקל מתגברת, ובכל אופן אי הודאות הגבוהה תומכת במדיניות שמרנית, כלומר ביציבות בריבית בשלב זה, ובעמדת המתנה לשיפור משמעותי בתמונת המצב".