גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סנקציות במקום תגובה צבאית ישראלית: זו התוכנית של אירופה להתמודד עם המשבר במזה"ת

מדינות המערב מנסות בימים האחרונים לגבש בקדחתנות עיצומים חדשים על הרפובליקה האסלאמית ● המטרה: לשלוח מסר מאוחד, אבל בעיקר לשכנע את ישראל למתן את תגובתה הצבאית ● השאלה העיקרית: האם אחרי עשורים של סנקציות טהרן תחדל להעביר כסף לטרור

מודעה המציגה נשק איראני ברחוב בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour
מודעה המציגה נשק איראני ברחוב בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

כבר כיום איראן היא המדינה שהוטלו עליה הכי הרבה סנקציות בינלאומיות. הן החלו מצד ארה"ב מיד אחרי ההפיכה האסלאמית ב־1979; הפכו לגלובליות כאשר נחשפה תוכנית הגרעין האיראנית בתחילת שנות ה־2000; והחריפו בשנים האחרונות, עם סופו של הסכם הגרעין ב־2018 והסיוע הצבאי המקיף שמושיטה איראן לרוסיה במלחמה נגד אוקראינה. הכלכלה האיראנית בקרשים, המטבע קרס ביותר מ־90% מול הדולר בשש השנים האחרונות, האינפלציה במדינה גבוהה (45% בשנה שעברה), מדד המחירים גם הוא (30% עלייה בשנה החולפת) - ושיעור העוני עולה.

הזמנות בשיא וביקוש מקומי: האם החברות הביטחוניות ירוויחו מהתקיפה האיראנית?
מסמך סודי חושף: תפקידה של איראן בתדלוק ההפגנות נגד ישראל

אבל בימים האחרונים מנסות מדינות המערב לגבש סנקציות חדשות להטיל על הרפובליקה האסלאמית, בשל המתקפה האווירית המסיבית שהיא ביצעה נגד ישראל בליל שבת. אחת המטרות היא לשלוח מסר מערבי מאוחד נגד התוקפנות האיראנית, אך נראה כי המטרה העיקרית היא דווקא לשכנע בעזרתן את ישראל למתן את תגובתה הצבאית המתוכננת נגד טהרן.

הסנקציות עליהן דנים בימים אלה מנהיגי המערב אמורות להיות ה"גזר" לישראל תמורת ביטול או מיתון של מתקפת תגובה, שעלולה להצית מלחמה אזורית. הן הוזכרו במפורש בהודעת הסיכום של ה־7G, בה נכתב: "אנו משרטטים את התוכניות להטלת סנקציות פוטנציאליות". שר החוץ האמריקאי אנתוני בלינקן הודיע ביום שני כי הוא פועל במשותף עם בריטניה ומדינות אחרות כדי "לגבש תגובה דיפלומטית שתמנע הסלמה". נשיא צרפת עמנואל מקרון אמר גם הוא בתחילת השבוע כי על הקהילה הבינלאומית "לנסות ולשכנע את ישראל שלא להגיב בהסלמה, אלא על ידי בידוד איראן".

אבל איראן היא כבר עכשיו אחת המדינות המבודדות ביותר על ידי המערב, ונראה כי כל העיצומים לא מונעים ממנה להעביר מיליארדי דולרים לארגוני החסות שלה במזרח התיכון. אילו סנקציות עדיין ניתן להטיל עליה? והאם הן יספיקו כדי לשכנע את ישראל לשנות את אופי התגובה שלה?

הדרישות של ישראל

אחד הצעדים המרכזיים שישראל דורשת באופן גלוי בימים האחרונים הוא הוצאה מחוץ לחוק של ארגון משמרות המהפכה (IRGC), על שלל החברות, הארגונים והאישים הקשורים אליו, בשל פעילות טרור נגד מדינת ישראל ומדינות אחרות. הארגון והבכירים בו חשופים לסנקציות רבות כעת, אך הוצאתו מחוץ לחוק ושימוש בחוקים נגד טרור נגדו נחשבים עדיין לאיום אפשרי על איראן. במצב כזה, עצם החברות במשמרות המהפכה, המונה לפחות 200,000 משרתים, תהפוך לעבירה שדינה מאסר ארוך. עצם הסחר עם כל גוף שיהיה קשור אליו יהיה אסור, וייחשב לעבירה פלילית.

בבריטניה, ראש הממשלה רישי סונאק ושר החוץ דייוויד קמרון הביעו ביום שלישי התנגדות לצעד גורף שכזה, משום שלדבריהם הוא יהיה כרוך בניתוק היחסים הדיפלומטיים עם איראן, ומשום שקשרים ישירים, לדבריהם, "מאפשרים להעביר מסרים ישירות לאיראנים". לפי הדיווחים, ישנו קרע בקבינט הבריטי סביב הסוגיה, כאשר שר הביטחון תומך בצעד.

מפלגת ה"לייבור" שבאופוזיציה, הצפויה לזכות בבחירות השנה, הבטיחה כי תוציא את הארגון מחוץ לחוק, בשל מעורבותו בטרור על אדמת בריטניה ומחוץ לה. רק ארה"ב ושבדיה עד כה הוציאו את "משמרות המהפכה" מחוץ לחוק. בגרמניה, חוות דעת משפטית שצוטטה השבוע ב"שפיגל" קובעת כי אין כרגע "בסיס חוקי מספיק" לעשות זאת. אבל הדרישה הזו תעלה גם בפגישת שרי החוץ של ה־7G ברומא וגם במפגש שרי החוץ של האיחוד השבוע.

בארה"ב, גובר הלחץ על ביידן להקפיא כ־10 מיליארד דולר שאיראן היתה אמורה לקבל במסגרת הסכם הגרעין (JCPOA), שכבר אינו בתוקף. בנוסף, גובר הלחץ לנסות ולפגוע במכירות הנפט של איראן למדינות באסיה באמצעות איומים אמריקאים בחרם עליהן.

צעד ריאלי יותר שדורשת ישראל, ושנמצא בלב האינטרס האירופי, הוא הגברה משמעותית של הסנקציות על תחום הטילים והמל"טים. באופן פרדוקסלי, אחרי פרישת ארה"ב מהסכם הגרעין ב־2018, פגו באוקטובר האחרון הסנקציות הבינלאומיות שהיו כלולות בו נגד אספקת רכיבים לתוכניות הטילים והמל"טים האיראניים. רק ארה"ב והאיחוד אירופי אימצו סנקציות עצמאיות בנושא, בעוד סין, הודו ואחרות נמנעו מכך. נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין אמרה כי האיחוד כבר שוקל "להטיל סנקציות נוספות על תוכנית הטילים והמל"טים האיראנית".

בתוך האיחוד האירופי, ציר המדינות הפרו־ישראליות מתלכד כעת עם ציר המדינות האנטי־רוסיות, בשל האויב האיראני־רוסי המשותף. לכן המדינה הבלטית ליטא קראה בין היתר ביום שני "להחריף מיידית את הסנקציות נגד איראן". ליטא היא בעלת־ברית קרובה של אוקראינה, וקייב פירסמה בעבר את רשימת החברות האירופיות שרכיבים שלהן הגיעו בדרך כלשהי למל"טים החמושים האיראנים, אותם כלים ששוגרו נגד ישראל.

בגרמניה, הציעו כמה פרשנים ופוליטיקאים הפועלים למען ישראל לנצל את ההזדמנות כדי לנסות ולהפחית את ההשפעה הרבה שיש לאיראן על מוסלמים במדינה באמצעות מימון ארגונים ומרכזי דת. "זה הזמן לסגור את המרכז האסאלמי בהמבורג", הציע פוליטיקאי מהמפלגה השמרנית, כשהוא מתייחס לגוף שנמצא בהשגחת כוחות ביטחון הפנים הגרמנים כבר שנים. ה"שפיגל" כתב כי הממשלה בוחנת פעולה נגד "ארגונים הנאמנים למשטר האיראני" במדינה. האופוזיציה השמרנית קראה ביממה האחרונה גם היא להוציא את משמרות המהפכה מחוץ לחוק בגרמניה, כפי שעשתה המדינה בנוגע לחמאס. "הם המשענת האמיתית של המשטר בטהראן", אמר בכיר במפלגה.

"סנקציות לא יספיקו"

למעשה, עם מאות סנקציות נפרדות מצד ממשלת ארה"ב, מדינות במערב, ארגונים כמו האו"ם, האיחוד האירופי ורבים אחרים, הפכה איראן למעין "מקרה מבחן" ליעילות של עיצומים כלכליים. הסנקציות שהוטלו על רוסיה בשנתיים האחרונות, למשל, דומות לאלו שהוטלו על איראן, ומתמקדות כמוהן בתחום האנרגיה והבנקאות, אבל גם התעופה ואפילו התיירות.

הפוקוס של הסנקציות היה מגזר הנפט האיראני, אך הן התרחבו כדי לכלול גם חברות הקשורות לפעילויות אסורות, מטרור ועד להעשרת אורניום, דרך הפרות זכויות אדם. 1,615 חברות ואישים איראנים כבר נמצאים ברשימות של ארה"ב, 332 נמצאים ברשימה הבריטית ו־284 נמצאים ברשימות האיחוד האירופי, לצד שמות נוספים ברשימה השווייצרית, האוסטרלית ועוד.

הוכחה מסוימת ליעילותן נרשמה בכך שהן דחפו את איראן לחתום על הסכם גרעין ב־2015, תמורת הסרה משמעותית שלהן, אישור לייצא נפט לאירופה ופתיחת השוק להשקעות. בתוך שנתיים בלבד, הסחר בין איראן לאיחוד האירופי זינק פי שלושה ל־21 מיליארד אירו. אבל עם החלטת נשיא ארה"ב טראמפ לפרוש מההסכם, צנח הסחר חזרה ל־4.7 מיליארד אירו בשנה שעברה. חברות הרכב האירופיות נטשו את השוק תחת איום בסנקציות אמריקאיות.

מאז פקיעת ההסכם, צמח הסחר של איראן עם סין, הודו ורוסיה. היא מנהלת מאמץ גלובלי להשיג רכיבים אסורים לתוכניות הנשק שלה באמצעות רשתות הברחה במדינות אלו. חברות קש שהוקמו באיחוד האמירויות מאפשרות לאיראן למכור נפט כאשר החברות הקונות ממנה אינן מסתכנות בסנקציות.

העובדה כי היחסים בין המערב לאיראן כבר כעת מינימליים גורמים לרבים להטיל ספק שבמקרה הנוכחי, סנקציות יסייעו כדי "לישר" את המדיניות האיראנית. "אני לא חושב שניתן לעשות יותר בתחום העיצומים ממה שעשינו עד כה", אמר הפוליטיקאי הסוציאל־דמוקרט ראלף שטנגר, מומחה ליחסי חוץ.

עוד כתבות

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות לציבור הרחב חכורות בין טאבה לאתונה על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● ישראייר נערכת להפעלת טיסות חילוץ המיועדות ללקוחותיה בלבד

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

הרוגה ו-20 פצועים בפגיעה ישירה בת"א

אחד נפצע קשה, היתר בינוני וקל ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● טראמפ אישר שחמינאי חוסל ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● כל מה שקרה השבוע בתעשיות הביטחוניות עוד לפני שפרצה מלחמה

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד 7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מתווה הפיצויים לעסקים מוכן, אבל האוצר לא ממהר להכריז עליו

מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים היה מוכן עוד לפני המלחמה, אך במשרד האוצר מתכוונים להמתין כשבוע, לפני שיוצאים בבשורה למשק ● במגזר העסקי קצת פחות סבלניים, ויו"ר נשיאות המגזר מוכן להמתין לכל היותר יומיים-שלושה

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי מחר במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?