גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סנקציות במקום תגובה צבאית ישראלית: זו התוכנית של אירופה להתמודד עם המשבר במזה"ת

מדינות המערב מנסות בימים האחרונים לגבש בקדחתנות עיצומים חדשים על הרפובליקה האסלאמית ● המטרה: לשלוח מסר מאוחד, אבל בעיקר לשכנע את ישראל למתן את תגובתה הצבאית ● השאלה העיקרית: האם אחרי עשורים של סנקציות טהרן תחדל להעביר כסף לטרור

מודעה המציגה נשק איראני ברחוב בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour
מודעה המציגה נשק איראני ברחוב בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

כבר כיום איראן היא המדינה שהוטלו עליה הכי הרבה סנקציות בינלאומיות. הן החלו מצד ארה"ב מיד אחרי ההפיכה האסלאמית ב־1979; הפכו לגלובליות כאשר נחשפה תוכנית הגרעין האיראנית בתחילת שנות ה־2000; והחריפו בשנים האחרונות, עם סופו של הסכם הגרעין ב־2018 והסיוע הצבאי המקיף שמושיטה איראן לרוסיה במלחמה נגד אוקראינה. הכלכלה האיראנית בקרשים, המטבע קרס ביותר מ־90% מול הדולר בשש השנים האחרונות, האינפלציה במדינה גבוהה (45% בשנה שעברה), מדד המחירים גם הוא (30% עלייה בשנה החולפת) - ושיעור העוני עולה.

הזמנות בשיא וביקוש מקומי: האם החברות הביטחוניות ירוויחו מהתקיפה האיראנית?
מסמך סודי חושף: תפקידה של איראן בתדלוק ההפגנות נגד ישראל

אבל בימים האחרונים מנסות מדינות המערב לגבש סנקציות חדשות להטיל על הרפובליקה האסלאמית, בשל המתקפה האווירית המסיבית שהיא ביצעה נגד ישראל בליל שבת. אחת המטרות היא לשלוח מסר מערבי מאוחד נגד התוקפנות האיראנית, אך נראה כי המטרה העיקרית היא דווקא לשכנע בעזרתן את ישראל למתן את תגובתה הצבאית המתוכננת נגד טהרן.

הסנקציות עליהן דנים בימים אלה מנהיגי המערב אמורות להיות ה"גזר" לישראל תמורת ביטול או מיתון של מתקפת תגובה, שעלולה להצית מלחמה אזורית. הן הוזכרו במפורש בהודעת הסיכום של ה־7G, בה נכתב: "אנו משרטטים את התוכניות להטלת סנקציות פוטנציאליות". שר החוץ האמריקאי אנתוני בלינקן הודיע ביום שני כי הוא פועל במשותף עם בריטניה ומדינות אחרות כדי "לגבש תגובה דיפלומטית שתמנע הסלמה". נשיא צרפת עמנואל מקרון אמר גם הוא בתחילת השבוע כי על הקהילה הבינלאומית "לנסות ולשכנע את ישראל שלא להגיב בהסלמה, אלא על ידי בידוד איראן".

אבל איראן היא כבר עכשיו אחת המדינות המבודדות ביותר על ידי המערב, ונראה כי כל העיצומים לא מונעים ממנה להעביר מיליארדי דולרים לארגוני החסות שלה במזרח התיכון. אילו סנקציות עדיין ניתן להטיל עליה? והאם הן יספיקו כדי לשכנע את ישראל לשנות את אופי התגובה שלה?

הדרישות של ישראל

אחד הצעדים המרכזיים שישראל דורשת באופן גלוי בימים האחרונים הוא הוצאה מחוץ לחוק של ארגון משמרות המהפכה (IRGC), על שלל החברות, הארגונים והאישים הקשורים אליו, בשל פעילות טרור נגד מדינת ישראל ומדינות אחרות. הארגון והבכירים בו חשופים לסנקציות רבות כעת, אך הוצאתו מחוץ לחוק ושימוש בחוקים נגד טרור נגדו נחשבים עדיין לאיום אפשרי על איראן. במצב כזה, עצם החברות במשמרות המהפכה, המונה לפחות 200,000 משרתים, תהפוך לעבירה שדינה מאסר ארוך. עצם הסחר עם כל גוף שיהיה קשור אליו יהיה אסור, וייחשב לעבירה פלילית.

בבריטניה, ראש הממשלה רישי סונאק ושר החוץ דייוויד קמרון הביעו ביום שלישי התנגדות לצעד גורף שכזה, משום שלדבריהם הוא יהיה כרוך בניתוק היחסים הדיפלומטיים עם איראן, ומשום שקשרים ישירים, לדבריהם, "מאפשרים להעביר מסרים ישירות לאיראנים". לפי הדיווחים, ישנו קרע בקבינט הבריטי סביב הסוגיה, כאשר שר הביטחון תומך בצעד.

מפלגת ה"לייבור" שבאופוזיציה, הצפויה לזכות בבחירות השנה, הבטיחה כי תוציא את הארגון מחוץ לחוק, בשל מעורבותו בטרור על אדמת בריטניה ומחוץ לה. רק ארה"ב ושבדיה עד כה הוציאו את "משמרות המהפכה" מחוץ לחוק. בגרמניה, חוות דעת משפטית שצוטטה השבוע ב"שפיגל" קובעת כי אין כרגע "בסיס חוקי מספיק" לעשות זאת. אבל הדרישה הזו תעלה גם בפגישת שרי החוץ של ה־7G ברומא וגם במפגש שרי החוץ של האיחוד השבוע.

בארה"ב, גובר הלחץ על ביידן להקפיא כ־10 מיליארד דולר שאיראן היתה אמורה לקבל במסגרת הסכם הגרעין (JCPOA), שכבר אינו בתוקף. בנוסף, גובר הלחץ לנסות ולפגוע במכירות הנפט של איראן למדינות באסיה באמצעות איומים אמריקאים בחרם עליהן.

צעד ריאלי יותר שדורשת ישראל, ושנמצא בלב האינטרס האירופי, הוא הגברה משמעותית של הסנקציות על תחום הטילים והמל"טים. באופן פרדוקסלי, אחרי פרישת ארה"ב מהסכם הגרעין ב־2018, פגו באוקטובר האחרון הסנקציות הבינלאומיות שהיו כלולות בו נגד אספקת רכיבים לתוכניות הטילים והמל"טים האיראניים. רק ארה"ב והאיחוד אירופי אימצו סנקציות עצמאיות בנושא, בעוד סין, הודו ואחרות נמנעו מכך. נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין אמרה כי האיחוד כבר שוקל "להטיל סנקציות נוספות על תוכנית הטילים והמל"טים האיראנית".

בתוך האיחוד האירופי, ציר המדינות הפרו־ישראליות מתלכד כעת עם ציר המדינות האנטי־רוסיות, בשל האויב האיראני־רוסי המשותף. לכן המדינה הבלטית ליטא קראה בין היתר ביום שני "להחריף מיידית את הסנקציות נגד איראן". ליטא היא בעלת־ברית קרובה של אוקראינה, וקייב פירסמה בעבר את רשימת החברות האירופיות שרכיבים שלהן הגיעו בדרך כלשהי למל"טים החמושים האיראנים, אותם כלים ששוגרו נגד ישראל.

בגרמניה, הציעו כמה פרשנים ופוליטיקאים הפועלים למען ישראל לנצל את ההזדמנות כדי לנסות ולהפחית את ההשפעה הרבה שיש לאיראן על מוסלמים במדינה באמצעות מימון ארגונים ומרכזי דת. "זה הזמן לסגור את המרכז האסאלמי בהמבורג", הציע פוליטיקאי מהמפלגה השמרנית, כשהוא מתייחס לגוף שנמצא בהשגחת כוחות ביטחון הפנים הגרמנים כבר שנים. ה"שפיגל" כתב כי הממשלה בוחנת פעולה נגד "ארגונים הנאמנים למשטר האיראני" במדינה. האופוזיציה השמרנית קראה ביממה האחרונה גם היא להוציא את משמרות המהפכה מחוץ לחוק בגרמניה, כפי שעשתה המדינה בנוגע לחמאס. "הם המשענת האמיתית של המשטר בטהראן", אמר בכיר במפלגה.

"סנקציות לא יספיקו"

למעשה, עם מאות סנקציות נפרדות מצד ממשלת ארה"ב, מדינות במערב, ארגונים כמו האו"ם, האיחוד האירופי ורבים אחרים, הפכה איראן למעין "מקרה מבחן" ליעילות של עיצומים כלכליים. הסנקציות שהוטלו על רוסיה בשנתיים האחרונות, למשל, דומות לאלו שהוטלו על איראן, ומתמקדות כמוהן בתחום האנרגיה והבנקאות, אבל גם התעופה ואפילו התיירות.

הפוקוס של הסנקציות היה מגזר הנפט האיראני, אך הן התרחבו כדי לכלול גם חברות הקשורות לפעילויות אסורות, מטרור ועד להעשרת אורניום, דרך הפרות זכויות אדם. 1,615 חברות ואישים איראנים כבר נמצאים ברשימות של ארה"ב, 332 נמצאים ברשימה הבריטית ו־284 נמצאים ברשימות האיחוד האירופי, לצד שמות נוספים ברשימה השווייצרית, האוסטרלית ועוד.

הוכחה מסוימת ליעילותן נרשמה בכך שהן דחפו את איראן לחתום על הסכם גרעין ב־2015, תמורת הסרה משמעותית שלהן, אישור לייצא נפט לאירופה ופתיחת השוק להשקעות. בתוך שנתיים בלבד, הסחר בין איראן לאיחוד האירופי זינק פי שלושה ל־21 מיליארד אירו. אבל עם החלטת נשיא ארה"ב טראמפ לפרוש מההסכם, צנח הסחר חזרה ל־4.7 מיליארד אירו בשנה שעברה. חברות הרכב האירופיות נטשו את השוק תחת איום בסנקציות אמריקאיות.

מאז פקיעת ההסכם, צמח הסחר של איראן עם סין, הודו ורוסיה. היא מנהלת מאמץ גלובלי להשיג רכיבים אסורים לתוכניות הנשק שלה באמצעות רשתות הברחה במדינות אלו. חברות קש שהוקמו באיחוד האמירויות מאפשרות לאיראן למכור נפט כאשר החברות הקונות ממנה אינן מסתכנות בסנקציות.

העובדה כי היחסים בין המערב לאיראן כבר כעת מינימליים גורמים לרבים להטיל ספק שבמקרה הנוכחי, סנקציות יסייעו כדי "לישר" את המדיניות האיראנית. "אני לא חושב שניתן לעשות יותר בתחום העיצומים ממה שעשינו עד כה", אמר הפוליטיקאי הסוציאל־דמוקרט ראלף שטנגר, מומחה ליחסי חוץ.

עוד כתבות

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות; הדולר היציג צנח לשפל של יותר מ-30 שנה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.7% ● מדדי הבנקים והביטוח הובילו את העליות ● מניית נובה נפלה בעקבות הדוח הרבעוני ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

קצב האינפלציה השנתי בארה"ב ירד בינואר ל-2.4%; עליות בארה"ב

לאחר שפל של 30 שנה, הדולר מתחזק היום מול השקל ● גם הזהב מתאושש קלות ●  פינטרסט צונחת לאחר שהחברה פרסמה תוצאות חלשות לרבעון הרביעי שהחמיצו את התחזיות ● נעילה מעורבת באירופה ● באסיה ננעל המסחר בירידות ● עדכונים שוטפים

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה, והיא צופה צמיחה של עד 7% בהכנסות ברבעון הראשון

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"