גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תביעה ייצוגית נגד מילואימניק העלתה מחלוקת ישנה. האם נמצא לה פתרון?

תובעים ייצוגים מתנגדים זה שנים לרצון לחייב אותם להתריע בפני עסקים טרם הגשת תביעה נגדם ● אולם כעת, סיפורו של בעל עסק שחזר מעזה וגילה שהוא נתבע ב־2.5 מיליון שקל, עשוי לגרום לזה לקרות ● מומחים חלוקים לגבי ההשלכות

עסקים ברמת גן / צילום: טלי בוגדנובסקי
עסקים ברמת גן / צילום: טלי בוגדנובסקי

האם על־מנת להגיש תביעה ייצוגית יידרשו התובעים לפנות קודם כל לעסק שהפר לפי טענתם את הדין? השאלה הזו, המצויה זה שנים במחלוקת בתחום, עלתה לאחרונה שוב על פני השטח. זאת, ברקע סערה ציבורית שפרצה לאחר שבעל עסק גילה, כשחזר משירות מילואים בעזה, כי הוגשה נגדו תביעה ייצוגית בסך 2.5 מיליון שקל בשל הפרה של תקנה שלטענתו כלל לא הכיר. בשבוע שעבר פורסם בגלובס היקף התופעה של הגשת תביעות ייצוגיות והשלכותיה על בעלי עסקים.

אלפי תביעות נגד עסקים: הכירו את שיטת מצליח של עורכי הדין
העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר־הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות
לקראת מהפכה: החוק שיטלטל את התביעות הייצוגיות

סיפורו של בעל העסק, רון יעקובי, העלה לפני השטח הצעת חוק שהוגשה בפברואר האחרון על־ידי ח"כ אברהם בצלאל (ש"ס), המבקשת לקבוע חובת פנייה מוקדמת לפני הגשתן של תביעות ייצוגיות. ברקע הדברים ישנו גם תזכיר חוק שמתגבש במשרד המשפטים ומבקש לשנות שורת הסדרים הנוגעים לתובענות ייצוגיות, בהם גם חובת פנייה מוקדמת. בכנסת עשויה להיות תמיכה למהלך. האם פנייה מוקדמת תיטיב עם הציבור? מומחים בתחום חלוקים.

"חיסכון לכל הצדדים"

פנייה מוקדמת היא למעשה מכתב ששולח התובע או בא־כוחו לעסק שהוא סבור שעיוול כלפיו, בו הוא מפרט את טענותיו. אם העסק מתקן - התיק כלל לא מגיע לבית המשפט. למעשה, התכלית של פנייה מוקדמת היא לתת לעסק הזדמנות לתקן את ההפרות לפני הסלמה. הדין כיום לא דורש פנייה כזו, אך ישנם פסקי דין שראו בהיעדרה חוסר תום־לב. צוות בין־משרדי בראשות משרד המשפטים שבחן את ההסדרים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות ופרסם את המלצותיו לפני כשנה, הציע בין היתר להוסיף מנגנון שיחייב פנייה מוקדמת במקרים שבהם התובע דורש הסדרה עתידית של ההפרה הנטענת.

"הצוות צופה כי המנגנון המוצע יסייע בהתמודדות עם תביעות המוגשות מלכתחילה ללא כוונה להביא לפיצוי לציבור, אלא רק לצורך הסדרת הדין לעתיד, ויאפשר חיסכון במשאבים לכל הצדדים", נכתב במסמך המסקנות. "בנוסף, הצוות סבור כי מנגנון זה יביא לחיסכון של זמן שיפוטי רב ויביא להתמודדות עם העומס בבתי המשפט".

הצעת חוק ממשלתית טרם הוגשה, אך מודל מסוים של הרעיון הזה מופיע בהצעת החוק הפרטית שהגיש בצלאל. על־פי ההצעה, אם העסק המפר התחייב לתקן, הפונה יכול לקבל תגמול מסוים בשל תרומתו לתיקון, אך לא מעבר לזה.

סינון של התביעות

עו"ד אייל נחשון, מומחה בתביעות ייצוגיות ושותף במחלקת הליטיגציה במשרד ברנע ג'פה לנדה, תומך באימוץ מודל של פנייה מוקדמת. "זה רק יחזק את מוסד התובענות הייצוגיות", הוא אומר, ומסביר כי את התביעות הייצוגיות ניתן לחלק ככלל לארבע קטגוריות. אחת: תביעות שהוגשו עקב טעות של התובע שסבר כי יש בידיו עילת תביעה, אך אין כזו; שתיים: תביעות מוצדקות, אך שהעוול בבסיסן קטן והתיקון הדרוש פעוט גם כן; שלוש: תביעות סרק, שכל תכליתן סחיטת כספים; וארבע: תביעות גדולות ומרכבות, בעלות שאלות משפטיות ראויות או בירור עובדתי מורכב. האחרונות, ורק הן, אומר עו"ד נחשון, צריכות להגיע לבתי המשפט. פנייה מוקדמת, הוא סבור, יכולה לעשות סינון של האחרות.

אולם לדעת עו"ד נחשון, ישנו חסר בהצעת החוק: הפנייה המוקדמת לא מפורסמת בשום מקום, ולכן גם לא מקנה הגנה לעסק מפני תביעות עתידיות באותו עניין. "צריך לחשוב איך פניות מוקדמות מייצרות לנתבע 'מעשה בית דין'", קרי הכרעה משפטית מחייבת. זאת, הוא מסביר, על־מנת שהעסקים יוכלו להתחייב לתקן מבלי לחשוש שיידרשו לפצות בגין אותו מקרה ממש בעתיד. "זה יכול להיות באמצעות 'פנקס' של פניות מוקדמות, באמצעות חיוב של תובעים ייצוגיים להגיש את ההסדר עם הגוף המפר לאישור בית המשפט, או באמצעות הוראה לפרסם אותו". כיום ישנו פנקס שבו מפורסמות לציבור כל התביעות הייצוגיות שמוגשות, אך פניות מוקדמות מטבע הדברים לא מופיעות בו.

עו"ד אלעד אופק, מומחה גם הוא לתובענות ייצוגיות, מוסיף נדבך נוסף: לדבריו, העובדה שלפנייה מוקדמת אין למעשה כל משמעות "סופית", כמו פסק דין, מביאה גם לכך שהיא לא תוכל להביא לפיצוי של העוול שנגרם, בכל אותם מקרים שבהם העילה היא מוצדקת. "הקסם שבדרישה של פנייה מוקדמת הוא מובן, במיוחד כשמסתכלים על מקרים שבהם המשיבות לתביעות הן חברות קטנות יחסית או כאלה שלא בהכרח מכירות את כל הוראות החוק שעליהן תובעים, ולהביא את הדברים לתשומת־ליבן עשוי לפתור את ההפרה".

יחד עם זאת, הוא טוען, "פנייה מוקדמת כמעט לעולם לא נותנת פתרון אמיתי למלוא הבעיה. כאשר חברה מעוולת, בתרחיש הכי אופטימי היא תסכים לתקן את ההתנהלות שלה בעתיד. אולם היא כמעט לעולם לא תסכים לפצות את הנפגעים בעבר - בטח לא בערכים ריאליים, בין היתר מאחר שזה לא ייחשב עבורה 'מעשה בית דין' - אין לה פסק דין ביד, והיא עלולה להיות חשופה לתביעות בעתיד". כך, הוא סבור, "פנייה מוקדמת לא תפתור את הבעיה שחוק תובענות ייצוגיות התיימר לטפל בה: איגוד תביעות קיימות של אנשים - ולא רק הסדרה עתידית של השוק".

לדברי עו"ד אופק, ממילא גם היום רבים מעורכי הדין מגישים פנייה מוקדמת. אולם לטענתו, חלק מהסיבה שחוק תובענות ייצוגיות נחקק מלכתחילה היא קיומם של הליכים פומביים שימנעו "סגירת דילים" במחשכים.

את עו"ד יעקב סבו, שעוסק בתובענות ייצוגיות בתחומים כלכליים, זה בדיוק מה שמטריד: "ללא פומביות של הפניות האלה לא ניתן יהיה לדעת מי פנו, מתי פנו, מה דרשו ומה קיבלו. פנייה מוקדמת, בוודאי בלתי פומבית, היא בבחינת הזמנה להציע הצעות, והיכן שאין פומביות - ייווצר ריקבון".

מעבר לכך, טוען אופק, "פנייה מוקדמת מסרבלת ומאריכה זמנים, והיא יכולה לגרום לכרסום בתכליות החוק". לדבריו, ממילא אם חברה תגיע לבית המשפט ותסביר שלא הכירה את הדין ותתקן להבא, בית המשפט יקבע כי אין מקום לאשר את התובענה כייצוגית, או ידחוף להסתלקות כזו או אחרת, עם הסדרה עתידית. "הדרך לפתור את הליכי הסרק היא באמצעות חיוב בהוצאות משפט גבוהות. לא באמצעות הוספת תנאים מקדמיים פרוצדורליים, כמו פנייה מוקדמת".

"כלי להרתעת יתר"

ואם כן תהיה פנייה מוקדמת, האם היא צריכה לחול באופן שווה על כל סוגי ההליכים? סבו סבור שלא. "צריך להבחין בין הליכים מורכבים, עם בירור עובדתי ומשפטי סבוך, לבין הליכים שאין בהם נזק ורק טוענים לאכיפת זכויות. אם עיקר הסעד הוא כסף, המקום לברר אותו הוא בית המשפט. בכל תביעה שלא כרוכה בחיסרון כיס - אפשר לחייב בפנייה מוקדמת". ההבחנה, לדבריו, לא צריכה להיות על־פי הנתבע - למשל חברה גדולה או עסק קטן - כי יהיה קשה למדוד את זה, אלא על־פי הסעד המבוקש או העילה הנטענת.

כך או אחרת, דומה כי הן בקרב עורכי הדין המייצגים תובעים, והן בקרב אלה המייצגים נתבעים, ישנה תמימות־דעים ביחס לכך שקיימים מקרים שבהם החוק מנוצל לרעה, וכן כשלי שוק שצריך לפתור. "תובענה ייצוגית היא מכשיר חשוב להגשים כל אחת מהתכליות שלשמה נועד - גם הרתעה וגם אכיפה פרטית", מסכם עו"ד נחשון. "הבעיה היא שלאורך השנים הניסיון המצטבר מוכיח שנעשה בכלי הזה שימוש לא נכון במספר היבטים: הוא הפך להיות כלי להרתעת יתר, לאיום בפני עסקים קטנים ובינוניים, והוא גם החל לשמש לאכיפת יתר".

עוד כתבות

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הערכות: ההצעה על שולחן האוצר שתפטור את הבנקים ממס רווחי יתר

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

זירת הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: Reuters, Ammar Awad

9 הרוגים בפגיעה ישירה בבית שמש, עשרות נפצעו; אזעקות בצפון

כ-20 פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש; 4 מבנים קרסו, חשש כבד ללכודים ● בכיר אמריקאי לאל-ג'זירה: מצפים שהמבצע נגד איראן יימשך שבועות ולא ימים ● חיל האוויר תקף מוסדות שלטון בלב טהרן ● דובר צה"ל: "בדקה אחת באיראן חיסלנו אתמול 40 בכירים"; גם רמטכ"ל איראן חוסל ● מזכ"ל חיזבאללה ספד לחמינאי, אך לא רמז שיצטרפו למערכה • 3 הרוגים בתקיפות איראניות באיחוד האמירויות ● משרד החינוך: ממחר יתקיימו לימודים מרחוק ● עדכונים שוטפים

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

מצב חירום עד יום שני: ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ ● מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ואיך נערכים באתרי הבנייה?

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות לציבור הרחב חכורות בין טאבה לאתונה, על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● ישראייר נערכת להפעלת טיסות חילוץ המיועדות ללקוחותיה בלבד

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

"אנשים ברחוב מחייכים זה לזה": איך העם האיראני מגיב למלחמה

הפעולה הצבאית של ארה"ב וישראל עוררה בהלה למזון, מים ומחסה ● חלק מאזרחי איראן מודאגים, אך רובם התעודדו מן הדיווח על מותו של מנהיג המדינה: "אני בוכה משמחה. עוד דיקטטור איננו"

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

קיבלתם סמס מפיקוד העורף? תיזהרו - מדובר בקישור זדוני

מערך הסייבר הלאומי מזהיר מהודעות SMS המתחזות לפיקוד העורף ומכילות קישורים זדוניים. הקישורים מפנים להורדת אפליקציות מזיקות שעלולות לאפשר גישה למידע אישי ● המערך ממליץ: לא ללחוץ על קישורים, לעדכן אפליקציות רק דרך Google Play ו-App Store, ולבדוק עדכונים רק בערוצים הרשמיים של פיקוד העורף ● במקרה של פעילות חשודה ניתן לפנות למוקד 119

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור ונתב״ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, ארה״ב ואסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך יראה מבצע החילוץ ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

עומאן / צילום: Shutterstock

המדינה היחידה במפרץ שנותרה חסינה יחסית מאיראן

בעוד שערב הסעודית, בחריין ואיחוד האמירויות הותקפו על ידי משטר האייתולות, עומאן – המתווכת המרכזית בשיחות בין טהרן לוושינגטון – נותרה חסינה ● האם המלחמה הנוכחית מסייעת לה?

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של ynet, נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות, וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה כי זיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

עשן מתנשא מעל מרכז העיר טהרן לאחר פיצוץ, הבוקר / צילום: Reuters, Anadolu

שעות לפני התקיפה: פלטפורמת ההימורים התחילה לגעוש

בזמן שמערכות המכ"ם התחממו, פלטפורמת "פולימרקט" כבר הראתה זינוק של 100% בהסתברות לעימות ● אחרי שהשוק "סגר את הפינה" על התקיפה האמריקאית הקרובה, השאלה הגורלית על עתיד המשטר ב-2027 נסחרת כעת ביותר מ־50%

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם