גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"סכנה של ממש": מה נחשף בתביעה של מפעילת מחצבה ישראלית?

תביעה של מפעילת מחצבה באזור בית שאן חשפה כי היקף חומרי המחצבה שנכנסו לישראל דרך מעבר ג'למה שבצפון זינק בשנתיים האחרונות ● על פי ההערכות, 15% מכלל החצץ המשמש בישראל מגיע מהרשות - שיעור שצפוי עוד לגדול

המדינה מאפשרת יבוא הולך וגובר של חומרי מחצבה ממחצבות פלסטיניות / צילום: Shutterstock
המדינה מאפשרת יבוא הולך וגובר של חומרי מחצבה ממחצבות פלסטיניות / צילום: Shutterstock

המדינה מאפשרת הכנסת חומרי מחצבה מהרשות הפלסטינית בהיקפים הולכים וגדלים - ומפעילי המחצבות הישראליות נפגעים. תביעה שהגישה לאחרונה חברת אליקים בן ארי, העוסקת בין היתר בתפעול מחצבות, נגד מדינת ישראל ורשות מקרקעי ישראל חושפת קפיצה אדירה בהיקפי חומרי המחצבה הנכנסים לישראל מהרשות דרך מעבר ג'למה (מעבר גלבוע) שבצפון, קפיצה שכנראה ממחישה עלייה משמעותית ב"ייבוא" ממחצבות פלסטיניות ביהודה ושומרון.

המאבק שתוקע הכפלת מסילת הרכבת ופיתוח קרקע ביותר ממיליארד שקל
"משלמים שכר דירה של 7,000 שקל בחודש ולא מקבלים דירה": הפרויקט שהסתבך והעלויות

עלייה של פי שישה בכמויות

בתביעה שהגישה חברת אליקים בן ארי היא טוענת, בין היתר, כי העובדה שהמדינה מאפשרת יבוא הולך וגובר של חומרי מחצבה ממחצבות פלסטיניות, פוגעת בה ובעיקרון התחרות ההוגנת. "בעקבות מדיניות המדינה ורשות מקרקעי ישראל נרשמה עלייה דרמטיית בכמות המחצבים ממחצבות פלסטיניות", היא טוענת, "המוכנסים לתוך שטחי מדינת ישראל דרך מעבר ג'למה שבצפון הארץ ונמכרים במחירים נמוכים ממחירי עלות של המחצבות הישראליות, שכן המחצבות הפלסטיניות אינן כפופות לרגולציה המחייבת במדינת ישראל בכל הנוגע לתקנים, לדיני עבודה ולדינים סביבתיים החלים על המחצבות הישראליות, וגם לא מחויבות בתשלום ארנונה, דמי הרשאה, תמלוגים ותשלום לקרן לשיקום מחצבות". נציין כי רק התמלוגים שמחויבת כל מחצבה ישראלית לשלם עבור החצץ שהן כורות הם 11 שקלים לכל טון חצץ - תמלוג שאותו המחצבות הפלסטניות אינן נדרשות לשלם.

החברה פנתה, במסגרת הכנת התביעה, למשרד הביטחון, במסגרת חוק חופש המידע, כדי לקבל נתונים מדויקים באשר להיקפי ה"יבוא" מהמחצבות הפלסטיניות - נתונים שבדרך כלל אינם נחשפים באופן מדויק. הנתונים שקיבלה מציגים עלייה מובהקת בהיקפי המחצבים הנכנסים דרך המעבר הצפוני מהרשות לשטחי ישראל: אם בשנת 2021 כמות המחצבים שנכנסו דרך מעבר ג'למה עמדה על 12 אלף טון בחודש, בשנת 2022 היא כבר הגיעה ליותר מ־55 אלף טון בחודש. "טרם התקבלו נתונים מדויקים ומעודכנים לשנת 2023", מדגישה החברה, "ואולם על פי הערכות ובדיקות שביצעה בן ארי באופן פרטי, כמות המחצבים שנכנסה דרך מעבר ג'למה בחודשים ינואר-אוקטובר 2023 עומדת על כ־70 אלף טון לחודש". מדובר על כמות גדולה פי שישה בהשוואה לשנת 2021.

עבודה שהוכנה עבור משרד האנרגיה ופורסמה בפברואר 2023, תחת הכותרת "עדכון תחזית ביקוש לחומרי חציבה בישראל עד לשנת 2040", מחזקת את הדברים ומראה כי המגמה הזו החלה עוד קודם: "כמות חומרי החציבה המגיעה מיו"ש הינה בהיקף משמעותי", נכתב שם. "לא קיימת מדידה סדורה של כמויות חומרי החציבה והמלט המועברים מישראל לפלסטינים, אך ניתן להתרשם כי כמות חומרי החציבה בשנת 2020 הינה חריגה בהיקפה".

"מפתחים עוד תלות אסטרטגית. זו סכנה של ממש"

חברת אליקים בן ארי זכתה במרץ 2021 בזכויות להפעלת מחצבת רוויה הסמוכה לבית שאן, תמורת סכום של כ־251 מיליון שקל. היא טוענת כי בעת שניגשה למכרז הוצגה לפניה תמונה חלקית בלבד של המציאות הקיימת בשוק, בעיקר ביחס לחומרים הנכנסים מהרשות. "המתחרה המרכזי של מחצבת רוויה הן המחצבות הפלסטיניות", היא טוענת. "המדינה מתירה את הגדלת כמות המחצבים אשר מכניסות המחצבות הללו לתחומי ישראל, בשיעור שאינו סביר, ההולך וגדל, ופוגעת בתחרות, וביכולתה של בן-ארי להתחרות למול מחירי המכירה של אותן מחצבות".

בהתאחדות התעשיינים מעריכים כי היקף החצץ המגיע ממחצבות פלסטיניות מהווה כיום כ־15% מכלל החצץ הנצרך בישראל, קרי כ־9-10 מיליון טון בשנה, וכי היקפים אלו צפויים לעלות: "חצץ הוא החומר הכי בסיסי בענף הבנייה, שבלעדיו אין יכולת להתחיל כל עבודת בנייה באשר היא", אומר אורן הרמבם, מנהל איגוד תעשיות מוצרי צריכה ובנייה בהתאחדות.

"השוק הישראלי צורך 60-70 מיליון טון חצץ בשנה, ומתוך זה כ־30% מגיע מעבר לקו הירוק. מתוך חלק זה, כמחצית מגיעה ממחצבות פלסטיניות. ההיצע של המחצבות הפעילות בתוך ישראל רק ילך ויקטן, שכן קשה מאוד לתכנן ולשווק מחצבות חדשות. רוב המחצבות ששווקו בשנים האחרונות בתוך תחומי הקו הירוק הן מחצבות קיימות, שתקופת הפעלתן הסתיימה.

"כשלוקחים את כל הפקטורים שציינה חברת אליקים בן ארי בתביעתה, רואים שיש פה אפליה כלפי המחצבות הישראליות, ותחרות בלתי הוגנת", מוסיף הרמבם. "אבל יש כאן משמעות רוחבית גדולה הרבה יותר: אנחנו מפתחים שוב תלות אסטרטגית בשוק מסוים, ממש כמו שקרה עם פועלי הבנייה הפלסטינים ועם יבוא חומרי הגלם מטורקיה - וזו סכנה של ממש. חובה על המדינה לבצע מהלכים להגדלת היצע החצץ בתוך שטחי ישראל".

הדרישה: ביטול ההסכם והשבת 109 מיליון שקל

חברת אליקים בן ארי טוענת בתביעתה כי בשל העובדה שלא הוצגה בפניה, לטענתה, התמונה המלאה בעת שיווק המכרז למחצבת רוויה, נגרמו ונגרמים לה נזקים עצומים. "החברה מתחרה בידיים ובעיניים קשורות, ללא כל סיכוי של ממש לקיום תחרות הוגנת, שוויונית וראויה", היא טוענת.

בעקבות כך דורשת החברה לבטל את ההסכם שנחתם מולה במסגרת המכרז עבור מחצבת רוויה, ולהשיב לה את החלק היחסי מתשלום דמי ההרשאה וכן את מלוא השקעותיה במחצבה, בסך כולל של כ־109 מיליון שקל, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. לחלופין, מבקשת החברה להאריך את תקופת ההרשאה שלה לפעילות במחצבה עד למיצוי כל עתודות החצץ במחצבה, או לשלם לה פיצוי בגין הנזקים (ללא ביטול ההסכם) בסך 89 מיליון שקל.

מרשות מקרקעי ישראל נמסר: "כתב התביעה טרם התקבל במשרדי רמ"י. רמ"י פועלת בהתאם לתנאי המכרז וחוזה ההרשאה, ועומדת על קיומם המלא בהתאם לדין".

עוד כתבות

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר זעם ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

ג'נסן הואנג בראיון לאחר פרסום דוחות אנבידיה: "השווקים טעו"

שעות ספורות לאחר שאנבידיה היכתה פעם נוספת את תחזיות השוק ופרסמה דוחות כספיים מצוינים וצפי מכירות אופטימי, מנכ"ל החברה, ג'נסן הואנג, שוחח עם אנליסטים והתראיין לרשת CNBC ● על החששות מהיווצרות בועה בשוק שבבי ה-AI, והבטחתו כי הביקוש רק יגבר ככל שהכלים יהיו חכמים יותר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

מיום שבת בערב: מחיר הדלק מטפס מעל ל-7 שקלים

מחיר הדלק יעלה ב־14 אגורות בחודש מרץ ויעמוד על 7.02 שקלים ● הסיבה: "המתיחות הביטחונית והגאו־פוליטית הובילה לעלייה במחיר הבנזין הבינלאומי"

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

7 חברות כבר קרסו, ומיליארדים ירדו לטמיון. אז למה הטרנד המסוכן בבורסה ממשיך?

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עוד 5,000 שקל בשנה: העובדים שיגדל להם בקרוב הנטו

במשרד האוצר מקדמים בחוק ההסדרים את ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון