סניף של ביטוח לאומי בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי
8,500 מעסיקים במשק קיבלו לאחרונה מכתב "דרישת שלום" מהמוסד לביטוח לאומי, שממליץ להם לדווח מרצון אם ביצעו ניכוי הוצאות של עובדיהם השכירים מהשכר ברוטו, ולא מהנטו.
● תביעה ייצוגית נגד מילואימניק העלתה מחלוקת ישנה. האם נמצא לה פתרון?
● הפשיעה בחברה הערבית גואה, אבל הממשלה לא נותנת מענה
● תזכורת מאל על: המניות שנכנסו בסערה למדדים המובילים בת"א, ואז בעיקר צנחו
מטרת דרישת הדיווח היא חישוב מחדש של חבות הביטוח הלאומי של מעסיקים רבים במשק, שעד כה הורידו את שווי ההטבות לעובדיהם מהשכר ברוטו, ובכך הפחיתו את תשלומי הביטוח הלאומי עבורם. מעסיק שלא ידווח מרצון עד סוף השנה, ו"ייתפס" בהמשך בביקורת של הביטוח הלאומי - חשוף לקנסות.
מעסיקים שידווחו מרצונם עד 31 בדצמבר 2024 על ניכוי הוצאות פרטיות משכר הברוטו של העובדים, יחויבו בדמי ביטוח בהליך בירור תוך הפחתת מלוא הקנסות.
מיליוני שקלים לחברה
על פי ההערכות, דרישות התשלום של דמי הביטוח יכולות להגיע למיליוני שקלים לחברה. "בחברות עם ציי רכב משמעותיים זה יכול להגיע לחיוב של עשרה מיליון שקלים", אומר מומחה בתחום המס.
מדובר במחלוקת ארוכת שנים. החברות נוהגות לבצע את ההפחתות הללו מהברוטו של העובד, ואילו הביטוח הלאומי דורש שההפחתות יבוצעו מהנטו.
במרץ 2022 הוכרעה המחלוקת בבית הדין האזורי לעבודה, שדן בשאלה האם הפחתות תשלומי הביטוח הלאומי שמבצעת חברת אלביט לעובדיה בגין הוצאות ליסינג אמורות להתבצע מהברוטו, באופן המפחית את השכר לביטוח לאומי, או מהשכר נטו.
בית הדין האזורי קיבל את עמדת המוסד לביטוח לאומי וקבע, כי ההפחתות אמורות להתבצע מהנטו.
בעקבות פסק הדין, פרסם המוסד לביטוח לאומי בספטמבר 2023 חוזר, שבו הובהר כי מעסיק אינו רשאי לנכות הוצאות פרטיות של העובדים מהכנסת העבודה החייבת בדמי ביטוח. מדובר בהוצאות שנחשבות ל"מותרות" לכאורה, כגון שדרוגים שונים לרכבי ליסינג שמקבלים עובדים כגון תשלום על כבישי אגרה, חריגה ממכסת הדלק וקנס יציאה מוקדמת מרכבי ליסינג. לא מדובר בהטבה של רכב צמוד בעצמה, אלא בהטבות נלוות. דוגמה נוספת היא השתתפות של המעסיק בהוצאות עובדים בגין ימי עיון, כנסים והשתלמויות.
כעת, כאמור, פנה המוסד לביטוח לאומי באופן יזום לכל החברות המעסיקות מעל 50 עובדים במשק.
"לא צריכים לרוץ מרצון"
ואולם, לדברי עו"ד ורו"ח שחר שטראוס, שותף במשרד בנימיני ושות', המעסיקים לא צריכים לרוץ לדווח מרצון. לדבריו, "ישנן טענות משפטיות כבדות משקל מדוע גישת המוסד שגויה. הדבר עדיין נבחן בערכאות משפטיות, ולא נאמרה המילה האחרונה בנושא".
שטראוס אומר, כי "לטענת המוסד לביטוח לאומי, מעסיק אשר מגיע לתנאי העסקה חדשים עם העובד בעת לקיחת רכב ליסינג, נדרש לתת להם ביטוי מלא בתלוש השכר. לא ייתכן כי חבות הביטוח הלאומי תיקבע על סמך אופן הצגת התלוש, וקשה להבין כיצד הדבר הולם את תכלית החוק.
"טענה אחרת של הביטוח הלאומי היא שמרגע שהמעסיק סיכם על הפחתת שכר עם העובד, היא חייבת להיות עקבית גם לעניין הפרשות סוציאליות. אבל מה בין השכר לצורך הפרשות סוציאליות ובין השכר לביטוח לאומי?".
לדבריו, "בעקבות פסק דין אלביט, רשות המסים החלה לשלוח שומות ניכויים חדשות למעסיקים, שבמסגרתן היא דורשת כעת השלמת מס על ניכויים של הטבות לעובדים שבוצעו מהברוטו, כך שחבות המעסיקים עלולה להיות גבוהה בהרבה מחבות הביטוח הלאומי".
לטענת שטראוס, "תוצאות פסק דין אלביט ועמדת המוסד לביטוח לאומי ומס הכנסה בנושא מביאות למיסוי ביתר שאינו עומד עם פרשנות נכונה של הוראות החוק והפקודה, וקיים סיכוי גבוה כי יתקבלו פסקי דין עם קביעות שונות בעתיד".
מנגד, עו"ד איתי ברכה, שותף בבוטיק המס ברכה ושות', סבור כי על המעסיקים לדווח מרצון. "מדובר במסלול כדאי אשר ימנע לפחות את הקנסות החלות על מעסיקים במלואם, בבחינת הרע במיעוטו".
תגובת הביטוח הלאומי
מביטוח לאומי נמסר: "חבות ביטוח לאומי נגזרת מהגדרת הכנסה בחוק הביטוח הלאומי. סעיף 344 לחוק הביטוח הלאומי מפנה לסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה. סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה מגדיר הכנסה חייבת לפני ניכוי הוצאות, כלומר: ניכוי הוצאות של העובד צריך להיות מהנטו ולא מהברוטו. העניין קיבל אישור בפסק דין של בית המשפט העליון בעניין שירותי בריאות כללית מול פקיד שומה פתח תקווה. בנוסף בפסק דין אלביט בבית הדין האזורי בחיפה התקבלה עמדת המוסד לפיה ניכוי ההוצאות של העובדים צריך להיות מהנטו ולא מהברוטו. ההפחתות המבוצעות בתלוש הינן הוצאה פרטית של העובד. הן מהוות השתתפות של העובד בהוצאות המעסיק.
עצם הצגת שתי שורות בתלוש השכר לא קובעת את החבות בביטוח לאומי. מה שקובע הוא השכר שסוכם בין העובד לבין המעסיק בהסכם השכר. אם המעסיק מעוניין להקטין לעובד את השכר ובמקביל לתת לו רכב צמוד, זכותו המלאה לעשות זאת וביטוח לאומי לא מתערב בהסכמים מול העובדים. לשם כך על המעסיק לתקן את הסכם העבודה.
הפרשות סוציאליות רק מחזקות את הקביעה של גובה השכר של העובד וככל שההפרשות הסוציאליות מתבצעות מהסכום הגבוה עולה שהמעסיק רואה בסכום הגבוה את שכר העובד אם המעסיק היה מחליט להפריש מעל שכר העובד באופן וולונטרי, היה עליו לבצע שווי הפרשות סוציאליות שהופרשו מעל לגובה שכר העובד והמעסיקים לא ביצעו כן. ראינו גם תלושים של עובדת בחופשת לידה שהסכום במינוס ממשיך להיות מנוכה לה מהברוטו יחד עם שווי הרכב שנזקף לה בחופשת הלידה . הדבר מעיד על ניכוי מהעובד גם כשאין לו שכר רגיל ולא על שכר נמוך יותר שנסגר בהסכמה!
פרשנות הביטוח הלאומי לחוק היא ברורה ומנומקת ויש בידינו פסק דין של בית משפט עליון מול מס הכנסה וכן פסק דין בבית הדין האזורי מול ביטוח לאומי לא ניתן לעכב ביצוע חיובים בנושא זה בזמן שמעסיקים מנסים לתקוף עמדה מנומקת וברורה בבתי דין. (כיום יש הליך בבית הדין האזורי בעניין ביקורופא בנושא ניכוי ביטוח רפואי מהעובדים).
יש להדגיש כי ניכוי ההוצאות הפרטיות של העובד משכר הברוטו מהווה פגיעה חמורה בגמלאות העובדים המשולמות על בסיס השכר המדווח והביטוח הלאומי לא יכול לתת יד לכך".