מטוס אל על / צילום: דני שדה
הבורסה לניירות ערך תפרסם היום (ה') את עדכון המדדים החצי שנתי שלה. מבין שורה של חברות שיצטרפו למדדים המובילים בבורסה, בולטות שתיים: אל על ואלקטריאון שלפי הערכות צפויות להיכנס למדד תל אביב 90, ולכן גם למדד תל אביב 125. שתיהן נכנסות למדד אחרי זינוק חד במחירי המניות שלהן, ובפעם האחרונה שזה קרה, השהות במדדים הסתכמה בירידות חדות. הסיפור של שתיהן, שמתבטא גם במספר חברות נוספות, חושף את אחת החולשות המרכזיות בהשקעה פסיבית.
● כמעט 100 מיליון שקל בשנה: זה שיאן השכר החדש בבורסת ת"א
● הקאמבק של הקרנות הכספיות: המשקיעים חוזרים לטרנד שמרוויח מהריבית
אל על: הפעם זה ייראה אחרת?
במקרה של אל על, מנייתה מחוץ למדדים זה חצי עשור. בפעם הקודמת היא הוכתרה כמניית השנה ב-2015, אחרי שמחירה המריא בלא פחות מ-340%. אל על נכנסה אז למדד ת"א 100 (היום ת"א 125) אבל תוך שנתיים וחצי המניה קרסה בכ-61% ונפלטה ממנו.
כבר בזמן אמת, צפה יניב פגוט, היום סמנכ"ל הבורסה ובאותם ימים האסטרטג הראשי של חברת הביטוח איילון, כי "החשש הוא שדווקא כעת, כשהמניה הופכת בהדרגה לרכיב אינטגרלי מכל תיק מנייתי, ההשקעה בה תשוב ותזרע מפח נפש, ממש כמו בעשור האחרון כולו".
חזרתה הפעם נעשית אחרי מהלך כפול: המניה משלימה זינוק של 85% בחצי השנה האחרונה, כשהיא נהנית מאוד מכך שחברות התעופה הזרות הפסיקו לטוס לישראל בעקבות מלחמת חרבות ברזל, ולא ברור מתי יחזרו. לצד זאת, היא גייסה לפני שלושה שבועות 350 מיליון שקל, במהלך שהקפיץ את שווי השוק שלה, שאחת הסיבות לו הייתה כניסה למדדים.
ברור שאל על היום שונה לחלוטין ביחס ל-2015. היא החליפה בעלים, הצליחה לייצר הסכמי עבודה ושקט תעשייתי מול ועד העובדים החזק מדי שלה והטייסים, היא מתחדשת במטוסים, יש לה מועדון לקוחות חזק. אבל גם אחרי השיפור הגדול, מדובר עדיין בחברה ממונפת, ובדומה לשאר חברות התעופה תוצאותיה מושפעות מאוד ממחירי הדלק, שכאשר הם גבוהים היא בדרך כלל נפגעת (למעט השנה, בעיקר בגלל המלחמה).
האם המניה תצדיק את השווי אליו הגיעה גם כשהמלחמה תסתיים, המתחרות שלה יחזרו לטוס לישראל ומחירי הטיסות יוזלו משמעותית, או שמא השווי יתברר כמנופח והמניה תצלול?
הגופים המוסדיים שהשתתפו בגיוס חושבים מן הסתם שמחיר המניה הנוכחי מוצדק. אך כאמור, יש לא מעט מניות בבורסה המקומית שזינקו לשמיים, נכנסו למדדים ואז קרסו והשמידו ערך למחזיקי המדדים (ראו גרף). חלקן אפילו לא הצליחו לשרוד במדדים שנה אחת בטרם נפלטו החוצה. כך שהחשש אינו מופרך.
החלום של אלקטריאון יתממש הפעם?
כאמור, מועמדת נוספת להיכנס למדדים המובילים בת"א היא חברת החלום אלקטריאון, שרוצה להטעין כלי רכב חשמליים תוך כדי נסיעה על כבישים. המניה זינקה יותר מ-200% בחצי השנה האחרונה, אבל יש לה גם היסטוריה בעייתית. אלקטריאון נכנסה למדדים ביולי 2020, ושנתיים לאחר מכן נפלטה מהם אחרי שהמשקיעים הפסידו 60%.
לא מעט תהפוכות עברו על מניית אלקטריאון: באוגוסט שעבר היא התרסקה ב-44% ביום אחד אחרי שמכרז שבו השתתפה בשבדיה בוטל, ועוד צרות במקומות נוספים בעולם. עם זאת המוצר שלה הוטמע בראש העין, באוטובוסים של חברת אפיקים, והיא עורכת פיילוטים ברחבי העולם.
עדיין, זו מניית חלום ובהחלט קיים סיכון שהיא לא תצליח לעמוד ביעדים והמשקיעים יאבדו את התלהבותם, בוודאי כשמדובר במניה תנודתית במיוחד.
טוב לחברה, פחות למשקיעים
לכניסה למדדי הבורסה יש משמעות גדולה. חברות רואות בכך מעין תעודת כבוד ומצפות ליהנות גם מסחירות גבוהה יותר. כמו כן כניסה של חברה למדדים הגדולים יכולה להזרים ביקושים גבוהים למניה.
נסביר כי המשקיעים הפסיביים רוכשים את המניות שבמדדים דרך הקרנות עוקבות המדדים. על פי נתוני הבורסה, אחרי מדד ת"א 125 עוקבים מכשירים בסך כספי של כ-19 מיליארד שקל ואחרי מדד ת"א 90 עוקבים יותר מ-7 מיליארד שקל. זאת בהשוואה ל-200 מיליון שקל בלבד שעוקבים אחרי מדד SME60 שכולל את 60 המניות הבאות בתור אחרי 125 הגדולות בבורסה, ואשר אליו משתייכות כיום אל על ואלקטריאון.
השמחה פחות גדולה מצד המשקיעים הפסיביים, שלמעשה "מקבלים" את המניות המצטרפות אחרי שזינקו, אך אם הן ייפלו המשקיעים נפגעים פעמיים - ראשית הם לא נהנים מהתשואה כשהמניות עולות, אבל כן נפגעים כשהן יורדות. בהמשך, אם המניות הללו שוב יזנקו - הקרנות ירכשו אותן בחזרה, וכך הלאה.
מעבר לכך, משקיעים אקטיביים וספקולנטים יודעים מי המניות שייכנסו למדדים, רוכשים אותן לפני מועד העדכון במחיר נמוך יותר ומוכרים למשקיעים הפסיביים, ש'נאלצים' לקנות את המניות במחיר גבוה יותר.
בשיטה יש באג, אבל היא עובדת
"אירועי עדכון המדדים הם תמיד נקודת התורפה של השקעה פסיבית, בוודאי כשמניות במדד נופלות בעשרות אחוזים", אומר אלון סנובסקי, מנהל מניות ישראל במגדל. עם זאת לדבריו, "המשקל הנמוך של המניות החדשות במדדים מפחית את הבעיה. הבורסה גם צמצמה עוד את השפעתן כשהגדילה את מספר המניות במדדים מ-75 ל-90 ומ-100 ל-125, ולכן את הפיזור".
אנליסט אחר הוסיף כי "כמו שיש מניות גרועות אפשר לציין מנגד גם מניות טובות, כמו נקסט ויז'ן, שמאז שהצטרפה למדד בנובמבר האחרון הניבה 55%".
רו"ח אמיר איל, יו"ר בית ההשקעות אינפיניטי, מזכיר שהבורסה גם ביצעה לאחרונה רפורמה שכללה בין היתר הגדרת קריטריון של סחירות במניה, עוד לפני הכניסה למדד. אך הוא סבור כי הדרך הנכונה להתמודד עם הבעייתיות היא לבצע עדכוני מדדים בתדירות נמוכה יותר. "צריך לעדן את ההשפעה האוטומטית של עדכון המדדים, כך שיהיה מספיק זמן למניות טובות שנופלות, לתקן. עדכון מדד כל חצי שנה זה זמן קצר מדי בחיים של חברה".
פגוט מהבורסה מודע לבעייתיות אך מזכיר כי "כך בנויים מדדי שווי שוק בכל העולם. זה נכון ל-S&P 500 וגם ל-MSCI. לא נכנסים כאן שיקולים של ערך מול צמיחה, דיבידנדים או סמארט בטא, וזה פתוח למי שרוצה לקנות מדדים כאלה".
אבל למרות החיסרון המובהק, להשקעה פסיבית במדדים יש כמובן יתרונות רבים אחרים כמו דמי ניהול זולים, ופשטות. יתרה מכך, מחקרים בעולם מראים שבדרך כלל מנהלים אקטיביים לא מצליחים להכות את המדדים.