גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האוניברסיטאות באמריקה תקועות במגדל השן, והעולם המשיך הלאה בלעדיהן

האוניברסיטאות המיושנות עומדות בפני משבר שלא דמיינו ב־400 שנותיהן ● הן כבר לא מסוגלות להבטיח אופק תעסוקתי, בגוגל ובאפל מוותרים על הדרישה לתואר, וגם גופים כמו גולדמן זאקס ומקינזי מודים שמהפכת ה־AI יכולה לנגוס כבר עכשיו בעשרות אחוזים מהמשרות בשוק ● קשה להאמין שהצעירים יסכימו להמשיך ולהעמיס על עצמם חובות עבור תעודות חסרות ערך תעסוקתי של ממש ● חלק שני

טקס סיום תואר. תחרות תעסוקתית מצד AI / צילום: Reuters, Mike Segar
טקס סיום תואר. תחרות תעסוקתית מצד AI / צילום: Reuters, Mike Segar

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בארה"ב. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.com. בטוויטר @ChananSteinhart

המוסד האקדמאי הראשון בארה"ב, אוניברסיטת הרווארד, הוקם בשנת 1636 כשאמריקה היתה עדיין, ולמשך עוד יותר מ־140 שנה, קולוניה בריטית. כמיטב המסורת האקדמית האירופית והבריטית, האוניברסיטאות הראשונות היו מוסדות אקסקלוסיביים ביותר, שנועדו לקדם את הספרות, האומנות והמדע בקרב האליטות. כשנוסדה אוניברסיטת הרווארד, שפת הלימוד בה הייתה לטינית. בשנה הראשונה נדרשו הסטודנטים לקחת קורסים ביוונית ובעברית, כמו גם בתורת הנאום, אתיקה, פוליטיקה ומשפט. מאוחר יותר נוספו מתמטיקה, אסטרונומיה ופיזיקה. מהיווסדה ועד שנת 1699 סיימו את אוניברסיטת הרווארד בממוצע כ־15 סטודנטים בשנה, ובסך הכל 439 סטודנטים במשך ששת העשורים הראשונים לקיומה. בשנת 2021 לבדה, לשם השוואה, העניקה האוניברסיטה 9,623 תעודות בוגר לסוגיהן. רק בשנת 1813 החלו הבוגרים לקבל סוג של תעודה־דיפלומה, כתובה בלטינית, המאשרת כי סיימו את דרישות הלימודים והם בוגרי המוסד.

פרשנות | אוניברסיטאות היוקרה באמריקה והכלי שהפך אותן למפלצות פיננסיות

במאות השנים הבאות ימשיכו האוניברסיטאות להיות מוסדות קטנטנים שנועדו להכין ולהכשיר את האליטות הפוליטיות והחברתיות לניהול החברה והמדינה, כמו גם למקצועות ספציפיים כמו רפואה ומשפט. לא יפלא אפוא כי בשנת 1870, רק 1.7% מבין הצעירים בגילאי 21-18 בארה"ב למדו באחת מבין כ־400 האוניברסיטאות והקולג'ים שהיו אז במדינה. היום, אגב, יש בה כ־6,000 מוסדות כאלו.

הקפיצה הגדולה במספר הסטודנטים והאוניברסיטאות החלה לאחר מלחמת העולם השנייה. בשנת 1950 כמעט 30% מבני הגיל 21-18 למדו בקולג' או באוניברסיטה, ומספר התארים הראשונים שהוענקו קפץ לכ־432 אלף, לעומת כ־9,400 בשנת 1870. אך זה היה רק תחילתו של המפץ בתעשיית ההשכלה הגבוהה. 2013 הייתה שנת השיא במספר הסטודנטים בארה"ב - מעל 20 מיליון שלומדים לתואר ראשון או שני. 2016 הייתה שנת השיא במספר תלמידי תיכון הממשיכים לקולג': 70% ממסיימי התיכון המשיכו ללימודים גבוהים.

גידול עצום, שהוא תולדה של קשר חיובי מובהק בין תעסוקה, שכר וקריירה ובין השכלה גבוהה, ניכר במקצועות ההומניים. כך למשל בשנת הלימודים 2018-19 סיימו וקיבלו בארה"ב כ־1.2 מיליון בוגרים תואר ראשון. כשליש מהתארים היו במה שמכונה "מינהל עסקים", כרבע היו במדעי החברה והרוח, ורק כ־11% במקצועות ההנדסה למיניהם. באותה שנה גם כ־823 אלף אנשים קיבלו תואר חלקי - תואר שאינו אקדמי מלא, אלא לימודים גבוהים של שנתיים או שלוש שנים. מחצית מהתארים ומהתעודות הללו היו במדעי הרוח, וכ־12% היו במינהל עסקים. כ 6% היו במחשבים או טכנולוגיה, וכ־17% היו במקצועות הבריאות.

עם הביקושים, זינקו המחירים

הביקוש הגובר להשכלה גבוהה, יחד עם זמינות האשראי ללימודים אלו, גרמו למחירים לזנק. כך, ב־1980 מחיר שנת לימוד בקולג' ארבע־שנתי לתושב המדינה שבה ממוקמת האוניברסיטה, עמד על 10,230 דולר, כולל שכר לימוד ומחיה. זאת בממוצע בהתאמה לדולרים של 2019. עד 2019-20 עלה הסכום בפועל ל־28,775, עלייה של 180% במונחים ריאליים. כך על פי המרכז הלאומי לסטטיסטיקה בחינוך.

עם השנים והקפיצה במספר בוגרי אוניברסיטאות וקולג'ים, החלה המשוואה של השכלה־קריירה־שכר להתערער. בסקר שנערך ב־2022 סברו 51% מהנשאלים כי "ערך ההשקעה בלימודים אוניברסיטאיים מוטל בספק נוכח עלותם הגבוהה אל מול הזדמנויות התעסוקה". בקרב הצעירים בגילאי 18-34 ללא השכלה גבוהה, 70% הסכימו עם הצהרה זו. אפילו 49% מהצעירים באותם גילאים שדווקא כן טרחו והשיגו השכלה גבוהה, הסכימו עם ההצהרה. בהמשך לכך, יותר ויותר צעירים מעדיפים השכלה והכשרה שיהיו קצרות, ממוקדות וזולות על פני הכשרה ארוכה, כללית ויקרה בדמות תואר אקדמי.

בשנים האחרונות גם מעסיקות גדולות כמו אפל, גוגל ואמזון שינו את מדיניות הגיוס של עובדים. הן כבר לא דורשות תואר אקדמאי לחלק מהמשרות, אלא דווקא ניסיון והכשרה בתחומים הספציפיים של המשרה. ענקיות הטכנולוגיה האלה משקיעות רבות בתוכניות הכשרה ספציפיות, ומקיימות שיתופי פעולה עם מוסדות הכשרה לא קונבנציונליים, בעיקר קולג'ים קטנים ואזוריים של שתי שנות לימוד, כדי לבנות תוכניות שיכשירו עובדים ספציפית למשרות הנחוצות להן.

גם מספר המועמדים הפוטנציאליים צונח

אך לא רק מדד הפופולריות הלך וצנח, אלא גם מספר המועמדים הפוטנציאליים. זאת שעה שמספר הלידות לאשה ירד במהלך המאה הזו, מכ־2.1 לידות לאשה בשנת 2006 לכ־1.66 בשנת 2021, כך על פי דוח של הפדרל רזרב. מספר זה צפוי להתייצב באזור ה־1.76 במהלך העשור הבא, ומשמעותו ירידה מתמשכת באוכלוסייה הצעירה. ילדים מתחת לגיל 17, למשל, היוו כ־28% מהאוכלוסיה בשנת 1980, כ־25.7% בשנת 2000 וכ־22% בשנת 2020; בשנת 2030 הם עתידים להיות כ־21.3% בלבד מכלל האוכלוסייה.

החיבור בין המגמות הדמוגרפיות והסקפטיות המתפשטת בדבר כדאיות ההשקעה בלימודים אקדמאים קלאסיים, הביא לירידה נמשכת במספרי הפונים להשכלה גבוהה. כך, על פי המכון לדטא בעולם החינוך, נחתך מספר הסטודנטים לתואר ראשון בכ־9.8% מאז שיאו בשנת 2010.

האתגר הטכנולוגי: AI מכווצת משרות

אם לא די בכך, גם האתגרים הטכנולוגיים צפויים להטיל צל כבד על עתידם של המוסדות להשכלה גבוהה בשנים הבאות. ההתפתחויות הטכנולוגיות המהירות, ובפרט בעולמות הבינה המלאכותית ולמידת מכונות (Machine Learning), מאתגרים את האוניברסיטאות לא רק בשאלה האם הן יודעות להכין את הסטודנטים למקצועות העתיד. התפתחויות טכנולוגיות אלו עלולות להקטין משמעותית, ובאופן היסודי ביותר, את ערכה של ההשכלה הקלאסית בכלל, שעה שהם לוקחים על עצמם יותר ויותר משימות שביצעו בעבר עובדים משכילים ומומחים.

למשל עולם התכנות. כבר היום AI משנה חלקים משמעותיים מעולם זה, ורבים צופים שהוא יהווה מרכיב מרכזי בעבודות התכנות בעתיד. על פי סקר של גיב־האב, פלטפורמה אינטרנטית של מתכנתים, 92% מהמתכנתים בארה"ב משתמשים היום ב־AI בעבודתם השוטפת. על פי סקר של חברת הייעוץ האסטרטגי מקינזי, ה־AI עלול לייתר כ־20% ויותר מעבודות התכנות.

אבל זה לא עוצר במתכנתים. מחקר של אוניברסיטת פנסילבניה מעריך כי דווקא העיסוקים של הצווארון לבן, המשתכרים מעל הממוצע, יהיו אלו שייפגעו בעיקר ממהפכת ה־AI. המחקר קבע שכ־44% מהמשימות בתחום המשפט יהפכו אוטומטיות לגמרי בזכות הבינה המלאכותית, כ־37% בתחום הארכיטקטורה וההנדסה, 35% בתחום הכספים והעסקים. על פי דוח של בנק ההשקעות גולדמן זאקס משנה שעברה, 300 מיליון משרות בארה"ב ובאירופה יאבדו או יצומצמו באופן משמעותי כתוצאה מהמהפכה הטכנולוגית המתפתחת במהירות. ואין זו רק תיאוריה מעורפלת: בשבוע שעבר פורסם בניו יורק טיימס כי מנהלים בכירים בגולדמן זאקס, מורגן סטנלי ובנקים אחרים מתלבטים כמה עמוק הם יכולים לחתוך במחזורי הגיוס של עובדים חדשים. הערכות שונות בארגונים אלו העמידו את המספר המקוצץ על שני שלישים. בהתאמה ייפגע גם שכר הנותרים. חברת היעוץ הענקית אקסנטיור, המבצעת הערכה ומייעצת בעניין לכמה מענקיות וול סטריט, העריכה ללקוחותיה כי כמעט שלושה רבעים משעות העבודה של עובדי המערכת הבנקאית והפיננסית יוכלו להיחסך אם יוחלפו בטכנולוגיית AI.

ללא יכולת להכשיר את דור העתיד למשרות העתיד, וללא אופק תעסוקתי להשכלה היקרה שהן מעניקות, קשה להאמין כי הצעירים יסכימו להמשיך ולהעמיס על עצמם חובות של מיליארדים כדי לשלם שכר לימוד מופקע, עבור תעודות חסרות ערך תעסוקתי של ממש.

גם אופן הלימוד המרוכז והקלאסי, הנשען על הרצאות פרונטליות ונוכחות פיזית במוסד, הופך למיושן. העתיד נמצא בעולם מבוזר ובנוודות דיגיטלית. כיום כ־95% מהעובדים בארה"ב מבקשים לעבוד לפחות חלקית מרחוק, ו־54% מבקשים לעבוד באופן מלא רק מהבית, כך על פי סקר שהתפרסם לפני כשלושה חודשים. על פי סקר של חברת המחקר פיו ריסרץ', כ־14% מכוח העבודה בארה"ב כבר כיום עובד באופן מלא מהבית, והמספר יעלה מעל 20% עד לשנה הבאה. יתר על כן, רק 16% מהעובדים במשרות צווארון לבן ישקלו משרה שאינה מאפשרת, לפחות חלקית, עבודה מרחוק. הלימוד הקלאסי והארגון הנוכחי של האונברסיטאות הולך ומתרחק אפוא ממגמות העתיד.

כמו בתחומים רבים נוספים, העולם האקדמי עתיד לפגוש בשנים הבאות את הסופה המושלמת, תוצאה של הדמוגרפיה המצטמצמת והשינויים הטכנולוגיים הגדולים. ירידה במספר הסטודנטים, הביזור והדרישה ללימוד מרחוק, צניחה בערך ההשכלה בכלל נוכח מהפכות ה־AI - כל אלה יקטינו דרמטית את הכנסותיהן ואת מעמדן של האוניברסיטאות. הירידה הדרמטית בביקוש, ובעקבותיה גם הרעה במצבם הכלכלי, עתיד להעמיד בפני מוסדות מיושנים, איטיים וקלאסיים אלה אתגרים כמותם לא חוו מאז שנוסדו, לפני כ־400 שנה.

עוד כתבות

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

"טרם חלה התקדמות": בית המשפט העליון מרים דגל בסוגיית גיוס החרדים

על אף שהדיון בוטל, בעקבות המצב הביטחוני, בית המשפט העליון הבהיר למדינה את החשיבות והנחיצות של פתרון סוגיית גיוס החרדים: "הצורך הולך וגובר" ● העליון אף מתח ביקורת על המדינה, בכך שאינה הציגה את התשתית העובדתית והמשפטית לגבי צעדי האכיפה ● מועד חדש ייקבע לדיון

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ בפגישתם בבית הלבן בנובמבר / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המדינה המפתיעה שתמכה בתקיפה באיראן והסכסוך שיכול להגיע לקיצו

"סעודיה שוקלת צעדיה מחדש לאחר המתקפה האיראנית", אומר לגלובס מומחה למפרץ הערבי ● מה מנחה את ריאד, איך משפיע המשבר מול איחוד האמירויות ולמה יורש העצר הסעודי מעדיף שהמשטר יפול?

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

קיבלתם סמס מפיקוד העורף? תיזהרו - מדובר בקישור זדוני

מערך הסייבר הלאומי מזהיר מהודעות SMS המתחזות לפיקוד העורף ומכילות קישורים זדוניים. הקישורים מפנים להורדת אפליקציות מזיקות שעלולות לאפשר גישה למידע אישי ● המערך ממליץ: לא ללחוץ על קישורים, לעדכן אפליקציות רק דרך Google Play ו-App Store, ולבדוק עדכונים רק בערוצים הרשמיים של פיקוד העורף ● במקרה של פעילות חשודה ניתן לפנות למוקד 119

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של ynet, נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות, וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה כי זיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות לציבור הרחב חכורות בין טאבה לאתונה על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● ישראייר נערכת להפעלת טיסות חילוץ המיועדות ללקוחותיה בלבד

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכר דירה כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● כל מה שקרה השבוע בתעשיות הביטחוניות עוד לפני שפרצה מלחמה