רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט
"גורמים ישראליים אישרו ל'ניו יורק טיימס': ישראל תקפה באיראן"; "גורם ישראלי ל'וושינגטון פוסט': התקיפה - כדי לאותת שיש לנו יכולת לעשות זאת בתוך איראן"; "מקור מודיעיני ל-CNN : ההערכה כי איראן לא תגיב על התקיפה הישראלית" - משעות הבוקר המוקדמות, גורמים ישראליים בכירים מתייצבים בתקשורת האמריקאית כדי לתדרך על התקיפה באיראן. מדוע ישראל רואה בזה חשיבות יתרה והאם יש העדפה בין גופי התקשורת?
● חברת S&P הורידה את דירוג האשראי של ישראל: "המלחמה תימשך כל 2024"
● אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור
יקי דיין, לשעבר הקונסול הכללי בלוס אנג'לס, יועץ מדיני בוושינגטון וראש מטה של שני שרי חוץ, אומר לגלובס כי "התקשורת האמריקאית היא שחקן מאוד מרכזי במזרח התיכון, גם באינפורמציה וגם בדיס-אינפורמציה. השאלה על מי מעוניינים להפעיל את הלחץ. כשהאמריקאים רוצים להעביר לנו מסרים או כשאנחנו רוצים להעביר להם מסרים, עושים זאת דרך התקשורת האמריקאים. לצד העברת כמויות מידע אדירות, יש גם משחק של דיסאינפורמציה, לדוגמה - האם יתקפו או שלא אחרי או לפני פסח. התקשורת האמריקאית היא כלי מאוד משמעותי, בזירה המזרח תיכונית".
כמו כל עבודה מול תקשורת, גם כאן, יש הבדל בין התקשורת האקטיבית לתקשורת הפסיבית. "יש מקורות שהעיתונאי פונה אליהם אקטיבית, והעיתונאי ממפה עבור עצמו מי מקור אמין, מי מקור שפחות יודע וכן הלאה. מול זה, יש את התקשורת הפסיבית, שבה הגורמים או השחקנים השונים עושים בעיתונאי שימוש ומנצלים את הפלטפורמה שלו כדי להעביר ידע. זה קורה כשיש יחסים ביi העיתונאיים ורוצים לנצל את הכוח שיש לו".
העברת המסרים: "שלא יזהו את החשוד המיידי"
לדבריו של דיין, "התקשורת האמריקאית נתפסת כמאוד אמינה. יש בערך שלושה גופי תקשורת מרכזיים בעיתונות שישראל עובדת איתם - וושינגטון פוסט, וול סטריט ג'ורנל וניו יורק טיימס. מבחינת הטלוויזיה יש את CNN ופוקס ניוז, לעיתים אף את ABC ו-NBC". דיין מחדד: "צריך להבין, לפעמים אם תרצה להעביר מסר לימין האמריקאי, אתה לא תעשה את זה בוול סטריט ג'ורנל המזוהה כימני יותר. אלא דווקא בכוונה אתה תלך לגוף מהשמאל האמריקאי, כדי שלא יזהו את החשוד המיידי".
יתרה מכך, לדברי דיין השאלה היא לא "מי יותר אמין, אלא מי יותר אוהד. לדוגמה, וול סטריט ג'ורנל יותר אוהדת את ישראל מאשר הניו יורק טיימס. אז יש מצבים שיעדיפו לפנות אליהם במקרים מסוימים". נוסף על כך, לדבריו, "יש גם בלוני ניסוי - אתה רוצה לזרוק משהו ורוצה לראות מה התגובה. לדוגמה: בכיר ישראלי אומר שאם יהיו סנקציות משמעותיות נגד איראן לא תהיה תקיפה רחבה. אז האמריקאים באים כדי לבחון את מה שנאמר".
מה שבטוח לפי דיין, "צריך לעבוד עם כל אמצעי התקשורת, לפעמים זה לא אומר בהכרח שמישהו יותר טוב לך, זה פשוט שאתה רוצה להיות הגורם החשוב כשאתה מעביר את המסרים. דוגמה חיה לכך, זה ראש הממשלה נתניהו. הוא מעדיף לתדריך שם. אפשר לראות את כמות הראיונות שהוא עשה בתקשורת האמריקאית וכמה הוא עשה בתקשורת הישראלית באותה התקופה. שם הוא מדבר ישירות לאמריקאיים, אולי יותר נוח לו שם ואולי פחות ישאלו אותו שאלות על המצב בארץ בצורה מדויקת יותר".