שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN
לילה מרובה אירועים עבר על ישראל: במקביל לתגובה הצבאית באיראן, הודיעה סוכנות דירוג האשראי S&P על הורדת הדירוג של ישראל לרמה של A+ עם תחזית שלילית. הגזרות הביטחונית והכלכלית כרוכות זו בזו, וכך אם עד לפני התקיפה האיראנית על ישראל עוד הייתה תקווה מסוימת במדינה שהדירוג הגבוה יישמר, זו התמוססה בשבוע האחרון עם התרחבות מפת האיומים.
● השבוע בעולם אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור
●"שחקנית מרכזית במזרח התיכון": למה הבכירים הישראליים מתייצבים לתדרך את התקשורת בארצות הברית?
ב-S&P החליטו להקדים את הודעת הדירוג של ישראל בשלושה שבועות, על רקע קפיצת פרמיית הסיכון של המדינה. ייתכן שהחברה תנפיק בכל זאת דוח על ישראל במועד המתוכנן של ה-10 במאי. באותו מועד צפויה גם סוכנות הדירוג המתחרה, מודי'ס, לכנס ועדת דירוג ולדון בישראל. עם זאת, ההערכות הן שהחברות לא ינקטו בצעדי דירוג נוספים אלמלא תירשם הסלמה חריגה עד אז. מודי'ס הייתה הראשונה להוריד את הדירוג של ישראל בעקבות המלחמה, בחודש פברואר.
כישלון לספק וודאות פיסקלית
מצד אחד, בממשלה יכולים לטעון שהפגיעה בסטטוס הדירוג הייתה בלתי נמנעת, בשל כוחות שאינם בשליטת הצמרת הכלכלית של המדינה. במיוחד במקרה של S&P, שעד כה דירגה את ישראל בציון מחמיא של AA מינוס - שתי דרגות מעל מודי'ס ואחת מעל פיץ'.
אולם, S&P ומודי'ס קנסו את ישראל גם בשל כישלון המערכת לספק וודאות פיסקאלית. מאחורי הקלעים, מטרידים במיוחד את חברות הדירוג המאבקים הבלתי פוסקים בין משרד האוצר למערכת הביטחון, על סכומי עתק של עשרות מיליארדי שקלים, שהתוצאה שלהם יכולה לשנות את כל התחזיות לכאן או לכאן.
נראה כי הסיכום האחרון בין הצדדים, להקצאת 100 מיליארד שקל ב-7 השנים הקרובות להתעצמות ביטחונית, הפך פתאום לנקודת פתיחה בלבד. באוצר ובבנק ישראל חוששים שהסכום עוד יכול לגדול משמעותית. במיוחד אם יעלה לדיון בוועדה ייעודית לתקציב הביטחון, שאמורה לקום בהרכב של 5 נציגים מטעם מערכת הביטחון ורק אחד בודד שייצג את תפיסת העולם של משרד האוצר. כלל לא ברור האם הוועדה תכונס בסופו של דבר על רקע המחלוקות סביבה.
עבור סוכנויות הדירוג, היכן שיש בעיקר סימני שאלה - עולים תרחישי הסיכון. מדיניות אחראית יותר מצד מקבלי ההחלטות בממשלה הייתה עשויה לחסוך לנו לפחות את התחזית השלילית מ-S&P, שמכוונת להורדת דירוג נוספת בפוטנציה בסבבי הדירוג הבאים.
"החברה צופה שגירעונות רחבים יותר יימשכו בטווח הזמן הבינוני מכיוון שסביר להניח שהוצאות הביטחון יהיו גבוהות יותר לאור הסיכונים הביטחוניים המוגברים", כתבו האנליסטים של S&P. זאת, בנוסף לגידול המיידי של הגירעון ב-2024, בשל "הוצאות ביטחוניות נוספות, השפעה שלילית על הכנסות המדינה כתוצאה מירידה בפעילות הכלכלית והצמיחה, והוצאות אזרחיות נוספות לפיצוי בגין נזקים כלכליים ונזקים ברכוש כתוצאה מהעימותים המתמשכים", נכתב בהודעת החברה.
תרחיש הבסיס של S&P הוא מתון יחסית, ובו לא תהיה הסלמה למלחמה כוללת מול חיזבאללה או איראן. במקרה כזה, הציפייה היא לריבאונד כלכלי בישראל החל בשנה הבאה. ועדיין, בחברה סבורים שיחס החוב-תוצר של ישראל - אולי המדד החשוב ביותר לדירוג האשראי - ימשיך לטפס בשנים הקרובות עד לשיא של 66% מהתוצר ב-2026. התממשות התחזית הזו תקשה על חזרה לדירוג גבוה יותר בעתיד הנראה לעין.