גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רחפן של Spear UAV / צילום: Spear UAV

העולם כולו עוסק באיסוף מידע על אודות המתקפה באזור אספהאן באיראן שמיוחסת לפי פרסומים זרים לישראל. לפחות לפי טענות טהרן, מדובר בתקיפה שבוצעה מתוך שטח איראן באמצעות כלי טיס מתוצרת ישראלית, כאשר דובר סוכנות החלל האיראנית, חוסיין דליריאן, טען ברשת X (טוויטר לשעבר) כי מערך ההגנה האווירית האיראני "יירט בהצלחה כמה קוודקופטרים", קרי רחפנים עם ארבעה להבים. כלומר, פסל למעשה חימושים משוטטים מוכרים של מדינת ישראל כמו, למשל, הארופ של התעשייה האווירית שהוכיח את עצמו היטב בצבא אזרבייג'ן.

● חברת S&P הורידה את דירוג האשראי של ישראל: "המלחמה תימשך כל 2024"
● אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

מנגד, אפשרות בולטת אם מבצעת התקיפה היא ישראל הם החימושים המשוטטים של הסטארט-אפ התל אביבי "ספיר" (Spear UAV), מעצם היותם עם ארבעה להבים ובעקבות היקף השימוש בהם במלחמת חרבות ברזל בזירות שונות - ובמיוחד ברצועת עזה. את החברה ייסד גדי קופרמן ב־2017 במוסך, וכיום היא מונה יותר מ־50 עובדים.

הייחוד של החימוש המשוטט של החברה הוא הקומפקטיות שלו, עם שיגור מקפסולה - פריצת הדרך הטכנולוגית של החברה. כיום, החימושים המשוטטים של החברה משוגרים מפלטפורמות כמו טנקים או נגמ"שים, או בידי לוחמים, אבל באופן מפתיע היא החלה את דרכה בכלל מצוללות.

קפסולה שמשגרת כלי עצמאי

היא פיתחה קפסולה שמשוגרת מצוללת תוך כדי צלילה, צפה אל פני המים - ואז משגרת את האמצעי בעת פקודה. כך, הצוללת שומרת על החשאיות, אבל המשוטט מאפשר ממד חדש של יכולות מודיעיניות והתקפיות. הבעת אמון משמעותית במוצר של החברה הגיעה עוד לפני המלחמה עם כניסתו לוועדה המייעצת של ראש המוסד לשעבר, יוסי כהן, שבה הוא נמצא לצד מפקד מז"י לשעבר, אלוף (מיל') קובי ברק.

הסטארט־אפ מתמחה בייצור מערכות חמושות החל מדרג הלוחם הבודד ועד רמת הגדוד. זה מייחד אותו, משום שחלק הארי מהשחקנים בעולם מתרכזים בחימושים משוטטים ואמצעי תצפית ששמים דגש על דרגי אוגדה ומעלה. במפא"ת (המינהל למחקר פיתוח אמל"ח ותשתית טכנולוגית) שבמשרד הביטחון זיהו את היתרונות של ספיר במהרה, ודאגו שישתמשו בהם בשטח.

ההתמקדות בכוחות שבלב שטחי הלחימה מובילה את המוצר של ספיר לדרישות תפעוליות מינימליות ביותר מצד המפעיל: שיגור מקפסולה על ידי לוחם מתבצע תוך פחות מדקה, כאשר מאותו רגע - הכלי הוא אוטונומי כמעט באופן מוחלט. המשוטטים הטקטיים "וייפר" 40, 300 ו־750 (נקראים על שם משקלן בגרמים) יודעים לזהות מטרות, לתקוף בעצמם, אך באותה מידה יכולים לשמש כאמצעי תצפית. את רמת ההתעסקות של הלוחם בכלי ניתן לסכם באפשרות להחזיר את הכלי למיקום המוצא, להורות לכלי טיס לזוז מנקודה א' לנקודה ב' בלחיצה על מסך וללא סטיקים, או להחליט על ביטול ההתקפה.

העצמאות הזו של הוייפרים ממחישה מגמה רחבה בתעשיות הביטחוניות בכל התחומים: הבינה המלאכותית (AI) כבר כאן, והשאלה היחידה שנותרה היא עד כמה תתרחב ותשתפר בעתיד. ה־AI בא לידי ביטוי בכלים של ספיר, לדוגמה, לא רק ביכולת זיהוי המטרות - אלא אף ביכולת לעבוד בשיתוף פעולה. הכלים יכולים לאתר מטרות, לבצע תצפית, ולהעביר מטרות לוייפרים שמתפוצצים על המטרה.

בד בבד, המערכת יכולה גם להעביר מטרות לתוקפים אחרים כמו תותח טנק, טיל הנ"ט "גיל" (Spike-MR) מתוצרת רפאל, או למרגמה המתקדמת של אלביט - "עוקץ פלדה". תקיפה מבוססת בינה מלאכותית מגבירה את היעילות לא רק בעצמאות שמקלה מאוד על המפעיל ועל תהליך ההכשרה שלו, אלא גם בקטלניות: אם בעבר לוחם אחד היה מפעיל כלי טיס אחד שמחסל מחבל אחד, עתה הפגיעות הפכו לרחבות בהרבה ומאפשרות העסקת מספר מטרות רב במקביל.

היעילות לא באה לידי ביטוי רק בקטלניות: ספיר פיתחה אמצעי נוסף בשם MCL. מדובר בכוורת שיגור שניתן להתקין על אמצעים ניידים ולהפעיל מרחוק. אחת ההמחשות לחשיבות הכוורות היא טנקים או נגמ"שים שעליהם מותקן MCL מבחוץ. זה חוסך מקום רב שחסר במילא בתוך הטנקים והנגמ"שים, שומר על הגנת הצוות המפעיל שהרי הוא נותר סגור בתוך הכלים - בזמן שהוא משגר את החימושים מהכוורת שמותקנת בצד החיצוני של הטנקים והנגמ"שים.

שיטת השיגור של וייפר מתוך MCL מהווה פתרון משנה מציאות עבור כלים אלו. כשהלוחמים משגרים וייפר כשהם בתוך הכלים ובכך הם גם מוגנים וגם מאפשרים קטלניות גבוהה יותר לכוח המתמרן. יתרה מכך, ניתן לשגר מאותה כוורת שיגור כמה וייפרים בעת ובעונה אחת. היכולת הזו שמחד גיסא לא מעמיסה משקלים נוספים על לוחמים ומאידך גיסא לא תופסת חלק מהמקום הקטן במילא שישנו בטנק, מסייעת מאוד לכל כוח יבשתי, כולל צה"ל.