נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: ap, Mark Schiefelbein
הסנאט האמריקאי אישר את חבילת העתק לישראל כחלק ממדיניות החוץ האמריקאית שדוגלת בסיוע לבעלות ברית כנגד איומים חיצוניים. כעת כל מה שנדרש היא חתימה של הנשיא ג'ו ביידן שצפויה להיות מהירה מכיוון שהוא זה שדחף לכך מלכתחילה.
ההצבעה עברה ברוב של 65 בעד מול 12 נגד את ההצבעה הראשונים, כאשר היה צורך ב־60 תומכים. בשעות הקרובות צפויה להתקיים ההצבעה הסופית, שלאחר אישורה - יישאר האשרור של הנשיא ג'ו ביידן.
כמה כסף כולל הסיוע, מה יהיה ניתן לרכוש איתו, מה האינטרס האמריקאי הרחב, ועד כמה תהנה ממנו התעשייה הישראלית? גלובס עושים סדר.
● פרשנות | החישוב הגרעיני של איראן נעשה כעת מסוכן יותר
● כותרות העיתונים | בעולם מתפעלים מישראל: "הראתה שהיא יכולה לתקוף מתי שהיא רוצה"
כמה כסף יעבור לישראל, ומה הוא כולל?
חבילת הסיוע כוללת 26.4 מיליארד דולר לזירה הישראלית. מתוכם, 14 מיליארד דולר סיוע צבאי לישראל. בה בעת, החבילה כוללת 60.8 מיליארד דולר סיוע לאוקראינה, בדגש על השלמת אמל"ח; וכן, 8.1 מיליארד דולר עבור טייוואן.
הסיוע לישראל "כולל בעיקר תוכניות רכש ארוכות-טווח ורב שנתיות. כמו למשל מטוסים ומסוקים" אומר מוטי בסר, ששירת כיועץ הכלכלי לרמטכ"ל. "הסיוע הזה מגיע בעקבות המלחמה, ונוסף על הסיוע האמריקאי השנתי הקבוע, שעומד על בין 3.5 ל-4 מיליארד דולר בשנה. אך בשלב זה עוד לא ברור לכמה שנים פרוס הסיוע הזה".
על פי פירוט של רשת CNN, הסיוע יכלול 4 מיליארד דולר לרכש וחימוש של מערכות כיפת ברזל וקלע דוד ליירוט איומים על ישראל, כמו גם 1.2 מיליארד למערכת מגן אור (הקרויה באנגלית Iron Beam ) שנועדה ליירוט פצצות מרגמה ורקטות באמצעות לייזר - בשיטה זולה בהרבה ביחס לכיפת ברזל.
בנוסף, יוקצו 4.4 מיליארד דולר לחידוש המלאים שארה"ב כבר העבירה לישראל, כמו פגזי ארטילריה ופצצות. כלומר, מדובר לא בהעברות ישירות לישראל, אלא דווקא להצטיידות-מחדש בנשק שארה"ב כבר העבירה. "חלק מההעברות הן בכסף, ואחרות בחימוש", מסבירה טליה לנקרי, שהייתה סגנית יו"ר המועצה לביטחון לאומי. "בחודשיים הראשונים, ארה"ב העבירה לישראל אמצעי לחימה וחימושים על חשבון המלאים שלהם".
3.5 מיליארד דולר נוספים הוקצו ע"י ארה"ב ל"מערכות נשק מתקדמות" דרך התוכנית הרגילה של ארה"ב לסיוע צבאי זר. עם הכסף הזה ישראל תוכל לקנות למשל מטוסים ומסוקים מהתעשייה האמריקאית. כמו כן, הסיוע האמריקאי כולל שני שינויים רגולטוריים: האחד, גמישות רבה יותר בשליחת ציוד מהמלאים האמריקאיים לישראל, והשני - איסור על סיוע הומניטרי דרך אונר"א.
כמה כסף תעביר ארה"ב לסיוע הומניטרי?
מעבר לסיוע הצבאי לישראל, ארה"ב הקצתה 9.2 מיליארד דולר לסיוע הומניטרי. הוא יכלול "סיוע במזון, מחסה ושירותים בסיסיים לאוכלוסיות מוכות אסון". באופן טבעי, חלק ניכר מהסיוע יועבר לעזה כחלק מהסיוע ההומניטרי שישראל אישרה את העברתו. אך כאמור - לא דרך אונר"א שטיפלה עד היום ברוב הפעילות ההומניטרית בעזה, בשל השתתפות רבים מעובדיהם בטבח ה-7 באוקטובר. לפי רותם אורג, מומחה לפוליטיקה ומדיניות חוץ אמריקאית ומנהל עמותת "הברית הישראלית-דמוקרטית", ייתכן ויהיה ניתן לנתב חלק מהכסף עבור שיקום עוטף עזה וסיוע לתושבי צפון הארץ המפונים. על פי אורג, כספים נוספים יופנו לכוחות האמריקאים במזרח התיכון - למשל בבסיסים בעיראק ובמאבק נגד החות'ים בתימן. כך שסך הכל, ארה"ב החליטה להוציא על פעילותה במזה"ת כ-26 מיליארד דולר.
איך יתחלקו כספי הסיוע בין התעשייה הצבאית הישראלית והאמריקאית?
קשה לענות על כך בשלב זה, אך על פי הילה חדד-חמלניק, שהייתה שותפה בפיתוח מערכת כיפת ברזל המקבלת מיליארדי דולרים נוספים, "כלל האצבע לגבי מערכות הגנה הוא שחצי מהסיוע מגיע לתעשייה הישראלית וחצי לתעשייה האמריקאית. כספי סיוע הומניטרי, מצד שני, הוא אמריקאי באחוזים גבוהים בהרבה". בעוד שמערכות נשק רבות הן מייצור אמריקאי, מערכות הגנה מתנהלות בפיתוח וייצור משותף ישראלי-אמריקאי, ובשל כך יגיעו לתעשיות בשני הצדדים.
מה האינטרס האמריקאי מאחורי הסיוע?
על פי רותם אורג, "ארה"ב מחויבת לביטחון של ישראל כמו שהיא מחויבת לביטחון של אוקראינה. האמריקאים אומרים - אנחנו רוצים לתמוך במדינות דמוקרטיות, שבסוף רוצות לחיות בשלום, מול תוקפנות של מדינות שכנות. זה דורש תמיכה גם בפן ההגנתי וגם בפן ההתקפי. אבל, ואת זה אמרו לי גורמים בקונגרס, הם אומרים שאם הם נותנים לנו כסף - הם רוצים יותר שקיפות ויותר נשיאה באחריות. זה מתחבר לאירוע של נצח יהודה, שאנחנו רואים במקביל".
גדוד נצח יהודה מואשם בפגיעה באזרחים פלסטינים ביו"ש, בין השאר במקרה בו עומר אסעד בן ה-80 נכפת במשך לילה שלם בתנאים ירודים למרות גילו ומצבו הבריאותי - מה שהוביל במישרין למותו. על פי הסנקציות האמריקאיות, נשק שנקנה באמצעות כספי הסיוע האמריקאי לא יוכלו להגיע לגדוד, והוא לא יוכל להשתתף באימונים משותפים עם צבא ארה"ב. ההחלטה האמריקאית עוררה סערה במערכת הפוליטית הישראלית, וראש הממשלה נתניהו כינה את המהלך "שיא האבסורד ושפל ערכי". עם זאת, מציין רותם אורג "הסיוע האמריקאי מגיע ללא התניות, דבר חריג לטובה מבחינת ישראל, אבל זה לא צ'ק פתוח".
עוד מוסיף אורג, "הנושא של תמיכה בבעלות ברית הוא אסטרטגיה אמריקאית שמלווה אותנו עשרות שנים, וביתר שאת מאז ממשל אובמה. האמריקאים כבר לא רוצים להילחם פיזית, מה שנקרא Boots on the ground, אלא לחזק שותפים, שהם יילחמו בכוחות עצמם עם סיוע אמריקאי. לפי האסטרטגיה הזאת ארה"ב סייעה לכורדים, למורדים סונים מתונים בסוריה, לטיוואן, וכמובן גם לישראל. כשהטענה היא שאם נחזק מספיק את בעלות הברית, הם יוכלו להגן על עצמם בכוחות עצמם, מה שימנע את הצורך לשלוח חיילים אמריקאים למזרח התיכון ולאוקראינה".
מה עוד כולל סיוע החוץ האמריקאי?
הסיוע האמריקאי כולל גם סיוע צבאי לאוקראינה ולאירופה (מול רוסיה) ולטיוואן ולחזית ההודו-פסיפית (מול סין).
על פי רשת CNN, הסיוע לאוקראינה ולאירופה ככלל יגיע ללא פחות מ-61 מיליארד דולר. 23 מיליארד דולר מתוכם ישמשו למילוי מחדש של המחסנים האמריקאים בשל העברת נשק לאוקראינה, 11 מיליארד לפעילות האמריקאית באירופה, ו-14 מיליארד דולר לרכש מערכות נשק מתקדמות לאוקראינה, דוגמת סוללות "פטריוט" ומערכות טילים כמו "היימארס".
הסיוע לחזית ההודו-פסיפית הוא הקטן ביותר מבין שלוש חבילות הסיוע, ועומד על כ-8 מיליארד דולר. 3.3 מיליארד מתוכו ישמש לתשתיות לצוללות האמריקאיות באזור, 2 מיליארד לסיוע צבאי ישיר לטיוואן ובעלות ברית נוספות באזור, ו-2 מיליארד נוספים לחידוש מלאים בעקבות אספקת נשק אמריקאי לטייוואן ושאר בעלות הברית האמריקאיות שם.
בנוסף, חבילת החוקים שאושרה בבית הנבחרים האמריקאית כוללת חוק שיכריח את בעלת השליטה ברשת טיקטוק, "בייטדנס" למכור את רשת שיתוף הסרטונים - אחרת היא תיאסר להפצה בחנויות האפליקציות בארה"ב. אותו חוק ממש כולל גם הידוק הסנקציות על איראן, בניסיון למנוע ממוצרים וטכנולוגיה אמריקאית להגיע לאיראן. סנקציות נוספות יוטלו גם על חמאס, הג'יהאד האסלאמי וקבוצות טרור פלסטיניות נוספות. החוק גם יאפשר לממשל האמריקאי להחרים ולחלט נכסים רוסיים שהוקפאו בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה. נכסים אלו יוכלו לשמש למימון סיוע נוסף לאוקראינה, בשיתוף פעולה עם מדינות ה-G7 שנכסים רוסיים מוקפאים נמצאים בתחומן. בסך הכל, ניתן לראות את האסטרטגיה האמריקאית במבט כולל - מאבק בציר יריביה הגאו-פוליטיים: סין, רוסיה ואיראן.