גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכלכלן הבכיר שעשה את המעבר המפתיע של השנה מדבר

אמיר כהנוביץ' הפתיע את שוק ההון בספטמבר כשעזב את חברת הביטוח הגדולה ביותר בישראל, הפניקס, ועבר לסוכנות הענק פרופיט ● בראיון לגלובס הוא מסביר את שינוי הקריירה הדרמטי שעשה, מציע את הפרשנות הייחודית שלו להתנהלות בשוק ההון, ומערער על התחזית של בנק ישראל לגבי הצמיחה של הכלכלה

אמיר כהנוביץ' / צילום: יח''צ
אמיר כהנוביץ' / צילום: יח''צ

בתחילת חודש ספטמבר, ערב ראש השנה האחרון, הפתיע הכלכלן הראשי של הפניקס, אמיר כהנוביץ', את שוק ההון כשעזב את חברת הביטוח הגדולה בישראל. עזיבות ומינויים הם אומנם דבר שבשגרה, אך מה שהפתיע במהלך של כהנוביץ' היה היעד - סוכנות הענק פרופיט, שרק שבועות ספורים לפני כן התגלע סכסוך עסקי בינה לבין הפניקס שהגיע עד למסדרונות הכנסת ודרש התערבות של הרגולטור הישיר, קרי רשות שוק ההון. הסכסוך פרץ לאחר שבהפניקס טענו כי פרופיט מניידת ממנה לקוחות בשל שיקולי עמלות, ובפרופיט השיבו שמדובר על שיקולים מקצועיים בלבד.

"לא היו להם יאכטות ומטוסי פאר": לאן פניה של אימפריית ההייטק שהקימו האחים זיסאפל
ניתוח | הטיפים והטריקים: איך לקנות ביטוח נסיעות לחו"ל?

בראיון לגלובס מבהיר כהנוביץ' כי המהלך התבשל הרבה לפני פרוץ הסכסוך, ומסביר שבחברת הביטוח חששו שהוא בדרכו בכלל ליעד אחר. "ברור לכולם שמהלך ושינוי קריירה כזה לא קורה מהיום למחר. הייתי בשיחות חבריות עם אסף בנאי (הבעלים של פרופיט, ר"ו) במשך כמה חודשים טובים לפני האירוע, וגם בהפניקס מודעים לכך שהמעבר כלל לא קשור לזה. הם דאגו יותר מכך שאלך לחברת ביטוח אחרת כי בסוף אני מגיע מהליבה של החברה ובהרבה מקומות אף הייתי הפנים של הפניקס באיזשהו אופן. אבל הכול נעשה ברוח טובה. זה לא שקרה משהו לא טוב בהפניקס, זה אולי מקום העבודה המושלם עם אנשי מקצוע מצוינים וראש פתוח. הרבה מהם שאלו אם יש דרך לעצור את הגלגל, אבל ברגע שנתתי את המילה שלי לפרופיט הרגשתי בשל לעשות שינוי".

 

ובכל זאת, לעזוב חברה שמנהלת חצי טריליון שקל בנכסים זה לא דבר טריוויאלי. כהנוביץ', שמתפקד כיום ככלכלן של פרופיט וכמשנה למנכ"ל הסוכנות דניאל כהן (שהגיע גם הוא מהפניקס), כורך את הצעד גם בשינוי שעברו הן חברות הביטוח והן הסוכנויות.

"העבודה גם בחברת ביטוח עברה אבולוציה. אם בעבר העבודה של כלכלן הייתה בניתוח של פרמטרים כלכליים, תחזיות אינפלציה וריבית, ועדות השקעה ופורומים מקצועיים - ברגע שחברות הביטוח הפכו לחברות השקעה והחלו להתעסק פחות בביטוח, המצב השתנה וגם לסוכנים יש חלק בזה. הסוכנים, שפעם לא היו יועצי השקעות, החלו לפנות לחברת הביטוח ובתי השקעות ולשאול מה לעשות עם הכסף של הלקוחות - מה עושים עם הדולר וכדומה. הם הפנו את השאלות למפקחים עליהם מטעם חברות הביטוח, אך המפקחים הם לא אנשים פיננסים ולכן העלו את זה למעלה לחברת ההשקעות, ולאט לאט התחלתי להיכנס לעולמות של התכנון הפיננסי והלקוחות.

"כך נחשפתי לסוכנויות הגדולות שהחלו להתמקצע בתחום. מבחינת אותן סוכנויות והסוכנים שלהן, להכניס איש שוק שזו העבודה שלו והוא מגיע מתוך המוסדיים ומכיר אנשים מבפנים ואת ועדות ההשקעה והשיקולים השונים - זה מהלך שמקפיץ את הרמה. לראיה גם סוכנות מתחרה נקטה צעד דומה (אגם לידרים מבית הפניקס גייסה את אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של פסגות, ר"ו)".

כהנוביץ' (בן 44), הוא אחד מאנשי המקצוע המוערכים בשוק ההון, והוא מאלה שחושבים שונה ולא מפחדים להגיד את מה שעובר להם בראש. במהלך הראיון הוא מציע פרשנות משלו ללא מעט הנחות שבשוק ההון הפכו בשנים האחרונות לכמעט ודאיות.

מי מוריד את הריבית?

את הראיון אנחנו מקיימים יממה לאחר שבנק ישראל הותיר את הריבית על 4.5% בפעם השנייה ברציפות, וכמה ימים לפני שמדד המחירים לצרכן הפתיע לרעה עם עלייה של 0.6%. "אנשים שלא קשורים לעולם הפיננסי נוטים לחשוב שבנק ישראל באמת קובע את הריבית. אבל אם אומרים למנהל השקעות שבנק ישראל מכוון ליציבות מחירים ולקצב אינפלציה ממוצע של 2%, הוא עורך את התחזית שלו בשביל להגיע לאותו יעד ורואה שהריבית צריכה להישאר סביב 4.5%, ואז פחות קריטי מתי היא תרד. וכאשר ציפיות האינפלציה בשוק לטווחים של שנה הן בערך 2.8%, לבנק ישראל עשו למעשה את העבודה. הוא יודע מה הוא צריך לעשות כי השוק כבר מתמחר את זה.

 

"הוא צריך שתי הפחתות ריבית והוא יגיע לאינפלציה של 2.8%, שזה די קרוב לגבול העליון, ואם הוא יוריד את הריבית ביותר מכך האינפלציה תעלה מעל לגבול העליון. אז בסוף הוא מתנהל בתוך אותה מסגרת שהשוק מכתיב לו. לפעמים הוא יפתיע ויוריד ריבית חודש לפני או יחכה חודש אחרי. אבל הוא לא יכול לקבוע פתאום שהוא יוריד את הריבית ב־1%. אין בבנקים הצעות שמתבססות על ריבית בנק ישראל לשנה. הריבית היא בשוק, כשבנק ישראל קובע את הריבית רק לחודש, וגם את זה הוא עושה בתוך המסגרת שקבע שוק הכסף. וכאן השוק אמר לו 'אין לך מה למהר עם הריבית כשהשקל מתחיל להיחלש וציפיות האינפלציה עלו', כך שלא היה לו מקום להוריד את הריבית".

לאור הנתונים העדכניים והמצב הביטחוני, מתי אתה רואה את המשק הישראלי מתחיל להתאושש?
"אני יותר אופטימי לגבי הצמיחה של ישראל מאשר הבנק המרכזי. אין באמת דה־לגיטימציה עסקית על ישראל (כפי שכתב גם במאמר בגלובס שפורסם לפני כשבועיים, ר"ו). הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) שואלת את בעלי העסקים אם המצב הביטחוני משפיע עליהם. הם אומרים שכן, אבל הלמ"ס לא שואלת איך הוא משפיע עליהם. אז סקרים לא בודקים אם הירידה בפעילות הכלכלית נובעת מהמלחמה - אולי היא נובעת מכך שאנשי עסקים בעולם לא רוצים להגיע לפה או לא רוצים להשקיע כי זה אזור מלחמה?

"בגלל שאנחנו מנהלים כספי חברות אני נפגש עם האנשים בשטח, משהו שלא היה לי בפניקס, ושואל אותם אם הם מרגישים את ההשפעה? כולם אומרים שיש השפעה מהעולם ופגיעה בעסקים. כשאני שואל אם זה מדה־לגיטימציה הם אומרים לי שלא, זה מגיע מזה שמפחדים להעביר לפה כספים. הם רואים שיש מלחמה ושהישראלים לא יספקו את הסחורה בגינה הם שילמו. הם מדווחים לנו שהרבה מהעסקאות כרגע בהקפאה עד שהמשקיעים מחו"ל יבינו מה קורה, והרבה מהם מצפים לריבאונד משמעותי ברגע שהוודאות תחזור. בתרחיש הנוכחי, ברגע שהוודאות תחזור נראה את השקל מתפוצץ למעלה, את הכלכלה עולה משמעותית וכן נגיע לשיעור צמיחה גבוה מזה שבנק ישראל מעריך".

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

איזה סקטורים יובילו את הצמיחה הזו?
"נראה תיקון משמעותי בתעשייה הביטחונית, כי הרבה מדינות רוצות מהניסיון שישראל צברה ויזמינו סחורה. גם בנדל"ן נראה פריחה בעקבות עלייה לישראל בשל האנטישמיות בעולם, שיכולה לתמוך בסקטור".

"לא מחזיקה מים"

רבות נכתב בשנה האחרונה על כך שהמהפכה או הרפורמה המשפטית, תלוי את מי שואלים, הביאה להתנתקות בין שער החליפין של השקל־דולר לבין מדד הנאסד"ק - מדד הטכנולוגיה. ההנחה הרווחת היא שככל שהנאסד"ק עולה המוסדיים הישראליים צריכים לגדר את ההשקעה שלהם במדד, שעלתה במהלך קידום שינויי החקיקה כשהמוסדיים הוציאו כספים לחו"ל. לכן הם מוכרים דולרים, וכך מחזקים את השקל.

כהנוביץ' מנסה להפריך זאת. "אם התאוריה הייתה נכונה אז למה הקשר הוא מול הנסדא"ק? הבנצ'מרק (מדד הייחוס) של המוסדיים פה הוא MSCI העולמי או ה־S&P 500 אבל בוודאי שלא הנאסד"ק, אז למה הנאסד"ק היה קורלטיבי כל כך לשקל? בנוסף, הקורלציה הזו החלה בבום אחד רק ב־2018. מה קרה לפני זה? המוסדיים לא היו חשופים? נכון שהמשקולות של החשיפה לחו"ל היו נמוכות יותר אבל עדיין ביום אחד הפכנו להיות קורלטיביים?

"לבסוף, התאוריה הזו הייתה נכונה אם שער החליפין היה בקורלציה לא לנאסדק אלא לפער בין הביצועים של השוק המקומי לשוק בחו"ל. כי התאוריה אומרת שברגע שהמשקל בחו"ל גדל ביחס לשוק המקומי אז לא צריך להסתכל רק על ההשקעה בחו"ל אלא על הפער ביניהן. ופה התאוריה לא מחזיקה מים כי ב־2022 השוק בישראל ירד פחות מאשר השווקים בחו"ל, אז לכאורה לא היינו צריכים לראות את המתאם באותה שנה אבל הוא עבד גם ב־2022, אז התאוריה לא נכונה".

 

ההסבר לדעת כהנוביץ' מתחלק לשניים. "השקל היה לרוב מאוד קורלטיבי לנאסד"ק כי הכלכלה הישראלית הייתה מאוד מוטה לטכנולוגיה. וכשהרבה חברות ישראליות מונפקות בנאסד"ק זה מעיד על הכלכלה הישראלית והגיוני שיהיה מתאם ביניהם. אבל לדעתי ההסבר העיקרי קשור לזה שהטכנולוגיה בארה"ב עברה פילוג גדול בין טכנולוגיה שקשורה ל־AI (הבינה המלאכותית) לבין יתר סוגי הטכנולוגיה.

"ב־S&P 500 יש מספר מצומצם של חברות שנמצאות עמוק בעולמות ה־AI וישראל רק מתעוררת בהקשר הזה, כך שלמעשה הכלכלה הישראלית התנתקה מסקטור הטכנולוגיה בעולמות של ה־AI. ברגע שהטכנולוגיה עברה פילוג, כנראה שהסתכלו עלינו כטכנולוגיה סוג ב'. זה השתנה קצת מתחילת השנה ואם נצליח ליישר קו בעולמות האלה זה יהיה המפתח לעתיד של ישראל, כי לשם הכלכלה והשוק הולכים", הוא אומר.

"ההסבר השני הוא בטענה שבעולם קישרו את ישראל לטכנולוגיה ומשקיעים שרצו לגדר או להגדיל חשיפה לטכנולוגיה נצמדו לשקל וזה הפך להיות סוג של נבואה שמגשימה את עצמה. עד שהיא נותקה. כמו הביטקוין למשל שיש לו מתאם מאוד גדול לנאסד"ק. אגב הייתה תקופה שאמרו שבגלל שאוסטרליה היא יצואנית של סחורות, הדולר האוסטרלי הלך עם סקטור הסחורות, ומי שרצה למנף את עצמו בסחורות הלך עם הדולר האוסטרלי".

"פתאום כולם מומחים"

באשר לטכנולוגיית הבינה המלאכותית עצמה, כהנוביץ' מציין כי הוא לא חושב שיש בישראל מנהל השקעות אחד שיודע לנתח את הטכנולוגיה בשביל לקבל החלטות השקעה שקשורות אליה, והוא לא מחריג את עצמו. "עם זאת, אנחנו מבינים איך עובד אימוץ של טכנולוגיה חדשה, ויש לנו הרבה ניסיון היסטורי שם. בשלב מסוים יתמחרו את הטכנולוגיה הזו בצורה מאוד מוגזמת.

"אנשים רואים ומתלהבים, והתלהבות בדרך כלל גורמת להתנפחות ולהתנהגות שנובעת מתאווה. בניהול השקעות צריך לעשות ניתוק רגשי מסוים ולהבין שאנחנו חיים בעולם של אי־ודאות ושהכול יכול לקרות. הבשורה הטובה היא שגם מי שמפזר השקעות ולא מהמר על ה־AI, ולא על אג"ח ממשלתיות, לא על אינפלציה ובעצם לא תופס פינה אלא הולך על פיזור לאורך שנים - ישיג תשואה מאוד יפה ויבנה הון בצורה מדהימה".

"לגבי הטכנולוגיה עצמה אני מאוד מאמין בה ומשתמש בה, אין שעה כמעט שאני לא עושה משהו עם ה־AI", מוסיף כהנוביץ'. "אבל אם אתה מסתכל על 500 החברות הגדולות בארה"ב, תראה שאלה לא אותן חברות שהיו לפני 100 שנה. רובן התחלפו. כנראה שאם נבוא בעוד 20־30 שנה נראה ששוב יהיו חברות אחרות מובילות. אנחנו לא יודעים מי תוביל את העתיד ולכן זה לא משנה מה אני חושב לגבי הטכנולוגיה הזו או לגבי מה יהיה העתיד שלה. אם נחזור לתחזיות הכלכליות של חברות ההשקעה בסוף 2022 לגבי 2023 - אף אחד לא נתן במה גדולה ל־AI. היא די הפתיעה את כולם ופתאום כולם מומחים ורק רוצים להשקיע בטכנולוגיה הזו".

"לשנות את התפיסה"

הצמיחה של חברות הטכנולוגיה ובמיוחד אלה שמתמחות ב־AI הזניקה את המדדים האמריקאים למעלה. מסלולי החיסכון שעוקבים אחרי ה־S&P 500 רשמו ב־12 החודשים האחרונים תשואה ממוצעת של כמעט 35%. כהנוביץ' לא מתרשם ואף מזהיר את הציבור הישראלי. "ה־S&P הוא מסלול מצוין. כולם חייבים להיות בו כחלק מהתיק. הוא יעלה, אבל אתה כעמית לא יכול לקחת את הסיכון וזה קצת כמו רולטה רוסית. נניח שיש סיכוי של 95% שהוא יעשה 20% ב־20 השנים הקרובות ו־5% סיכוי שיעשה אפס תשואה. אתה אומר שאתה מוכן לקחת את הסיכון אבל אתה לא יכול לקחת אותו, כי תגיע לפנסיה פעם אחת, אין לך מקום לתקן.

"בחמש השנים האחרונות קרו כמה אירועים שגרמו לאנשים לחשוב שהם בנויים לסיכון. הירידות החדות בתקופת הקורונה תוקנו אחרי חודש או חודשיים ואנשים פתאום אמרו 'עברתי את הקורונה ולא ברחתי, אז ברור שאני מתאים להשקיע ב־S&P'. הירידות החדות בתקופת הקורונה תוקנו אחרי חודש או חודשיים. את הירידות של 2022 הם לא הרגישו כי השקל נחלש מול הדולר, והירידות היו מתונות יותר עבור הישראלים. בנוסף, התנתקנו מהעשור הרע של ה־S&P אחרי המשברים העולמיים של 2000 ו־2008, ועכשיו אנשים רואים עלייה של 13% בעשר השנים האחרונות. תוסיף את האכזבה מכך שב־2022 אגרות החוב לא הגנו על המשקיעים מפני הירידה במניות ונוצר אירוע מסוכן שגורם לאנשים לחשוב שהם חסינים ומתאימים להשקעה כזו. אני מזכיר שב־2010־2011 אף גוף לא הציע את המסלול הזה".

אז מה ההמלצה שלך?
"אנשים לא מבינים את ההשפעה של ריבית דה־ריבית. מסלול כללי עושה היסטורית 7% בשנה. זה אומר שכל עשר שנים העמית מכפיל את הכסף. אם הוא הצליח למשל לחסוך מיליון שקל עד גיל 40, אחרי 10 שנים זה שני מיליון ובגיל 70 בשמונה מיליון. אין מסלול כללי שהפסיד רצוף במשך שנתיים. נכון, יהיו ירידות פעם בארבע־חמש שנים אך רק בשנה אחת, ב־2008, הייתה ירידה דו־ספרתית. זה נותן לך ביטחון כן להשקיע את הכסף שלך.

"ועדיין יש מי שאומרים שהם רוצים רק לא להפסיד ולכן שמים את הכסף בבנק. הבנק נותן להם 2%־3% בשנה, ואחרי 30 שנה הם מכפילים את הכסף, כך שבסוף הם מפסידים 5 מיליון שקל. אני רוצה לשנות להם את התפיסה. אנשים מסתכלים על שוק ההון וחוששים שהוא יפול ולכן המפתח הוא פיזור. אתה לא תדע מה יקרה מחר. לאנשים נראה היום שב־6 באוקטובר הכול היה טוב. בדיעבד זו הייתה התקופה הכי פחות טובה להשקיע, כשב־20 באוקטובר אמרו שזה זמן הכי גרוע להשקיע.

"אם הייתי נותן לך כדור בדולח ושואל אם חמאס יתקוף את ישראל, האם תקנה דולרים? כנראה שהיית עונה 'כן'. ב־2011, רעידת אדמה ביפן, אתה קונה או מוכר יינים? היין זינק אחרי הנפילה. רוסיה הולכת לפלוש לאוקראינה, קונה או מוכר רובל? ב־2022 הרובל היה אחד המטבעות הכי חזקים בעולם. מגפה ב־2020 שתשבית את כל שרשרות האספקה, היית שם הכול בשוק המניות או בורח? השוק עלה בסופו של דבר ב־2020.

"אנחנו לא שמים הכול רק בישראל אלא בכל העולם. באג"ח שקליות, באג"ח צמודות, באירו, בדולרים, בכל הסקטורים. קונים חברות - אל על, אפל, מיקרוספוט. כנראה שחלק מהחברות יפלו בדרך. אבל אם נשארת בשוק, אתה תרוויח חברות אחרות. חברות ששרדו מצבן הרבה יותר טוב אחרי משבר. הן יכולות לגייס עובדים שפוטרו בזול, נתח השוק שלהן גדול יותר, גיוסי הכספים יגיעו כנראה אליהן ולא לאלה שפשטו רגל, אז הן יוכלו לצמוח הרבה יותר. אם אתה מסתכל על העולם, המוות של החברות שפשטו רגל הוא הבסיס לחיים של חברות חדשות שיקומו, של המפוטרים שאולי יקימו חברות חדשות או יצטרפו לחברות חזקות. אז בתור משקיע אתה רוצה שיהיה 'מוות' כי בלעדיו לא תהיה צמיחה. כשיש משבר תאהב אותו".

"רווח זאת לא מילה גסה"

חמשת הבנקים הגדולים רשמו ב־2023 רווח מצרפי של כמעט 26 מיליארד שקל, בעיקר בשל הריבית הגבוהה - רווחי עתק שעורר זעם ציבורי עליהם. ברשות התחרות אף מתכוונים להכריז עליהם כקבוצת ריכוז בתחום הפיקדונות, בטענה כי הרווחים לא נובעים מפעילות מיוחדת שהבנקים ביצעו אלא בשל השפעה חיצונית בלבד.

"רווח כשלעצמו זה לא מילה גסה", אומר כהנוביץ'. "אנחנו רוצים שחברות ירוויחו ואנשים ירוויחו. כמה שנהיה מדינה יותר מפותחת אנחנו מצפים שלאנשים יהיו משכורות יותר גבוהות. מה שאנחנו לא רוצים לראות זה שהרווחים לא נובעים מעבודה או מלקיחת סיכונים ובמקומות ללא תחרות הרווחים נובעים מזה ש'גונבים אותך'.

"עם זאת, לדעתי חלק ניכר מהרווחיות של הבנקים לא נובעת דווקא כי אין ביניהם תחרות אלא כי הציבור לא מבין איך מנהלים כספים. אנשים שמים את הכסף בעו"ש בלי ריבית או בפיקדון בריבית מזערית, במקום להשקיע, ואז הבנקים מרוויחים. כך שאם נתת להם את הכסף בחינם, מדוע אתה בוכה שהם מרוויחים? תשקיע אותו, תקנה חברות, תיתן הלוואות, תניע את המשק. אפילו הייתי מציב ריבית שלילית על פיקדון כדי שאנשים ישלמו ויבינו מה הם עושים, כפי שעשו באירופה לפני הקורונה".

עם זאת, הוא גם לא תומך נלהב של טרנד משקיעי הריטייל וגם לא של היועצים ברשתות החברתיות. "אנשים שהולכים למסחר עצמאי עושים טעויות פטאליות. זו ההשקעה הכי רגשית, עוד לפני שהגענו לדבר על טעויות תפעול שיש המון מהן. כבר בכובע של הפניקס ראיתי שאנשים במסחר עצמאי עושים פחות תשואה על ההשקעות. בנוסף, במפולת הראשונה הם בורחים כי אין מישהו שמרגיע אותם.

"אני רואה בקבוצות בפייסבוק שמישהו ממליץ לעקוב אחרי ה־S&P. אתה כמשקיע יודע מי זה האדם הזה? הוא ימשיך ללוות אותך? הפסדת פתאום עשרות אחוזים, אז מה, תתחיל לחפש את אותו אדם בפייסבוק? אתה צריך מישהו שיספוג את הלחצים האלה, ואת זה, בנוסף לתפעול נכון, ייעוץ מס ועוד, יכול לעשות רק איש מקצוע".

עוד כתבות

נמל גמליק בטורקיה / צילום: Shutterstock

כך אנשי מסחר בטורקיה ובישראל פועלים לעקוף את החרם

החלטת ארדואן לאסור סחר עם ישראל הדהים את גורמי המסחר בשני הצדדים, שפועלים עתה למציאת חלופות ● בעוד שאנשי עסקים באנקרה מקווים שמדובר בגל שיחלוף, בממשל מנסים להשיג באמצעות המהלך השפעה על עזה ● 3 הערות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: אלכס קולומויסקי־ידיעות אחרונות, דוברות הרשות השופטת, איל יצהר

האינטרסים והדילים: מאחורי הקלעים של הוועדה לבחירת שופטים

עשרות שופטים ורשמים חדשים מונו בשבוע שעבר, צעד הכרחי לאור העומס הכבד על מערכת המשפט ● הפשרות שנאלצו לעשות בוועדה כדי לזכות במינויים החדשים, ההישגים של הקואליציה, השריף החדש בנגב והמשמעות הנעלמת של המילה "זמני" ● חמש הערות על בליץ המינויים

ראש ה-CIA, וויליאם ברנס / צילום: Associated Press, Carolyn Kaster

ראש ה-CIA בדרך לדוחא לפגישת חירום, לנוכח זה ששיחות ישראל-חמאס "עומדות להתפוצץ"

שר הביטחון הבהיר: "המשמעות של סירוב חמאס - פעולה עצימה ברפיח בזמן הקרוב ביותר" • ראש ה-CIA יגיע ל"פגישה דחופה" בדוחא: "השיחות עומדות להתפוצץ" • 10 ישראלים נפצעו מפצמ"רים שנורו מרפיח לכרם שלום, 3 מהם במצב קשה • נפילות בקריית שמונה אחרי שורת אזעקות בצפון, בן 65 נפצע קל מרסיסים • עדכונים שוטפים

שרון רן שגב ונעמי רינת / צילום: יח''צ

לזכור ולא לשכוח: יוזמות אזרחיות להנצחת זכר השואה

גלובס מרכז שורה של יוזמות אזרחיות בולטות להנצחת זכר השואה בישראל ובעולם, במרחב הפיזי והדיגיטלי ● ישראל מתגייסת 

בארה"ב בטוחים: זה עומד להיות המבצע המסוכן ביותר אליו תצא ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הסכנות בכניסת צה"ל לרפיח, איך איראן יכולה להרוויח מההפגנות בקמפוסים בארה"ב ומה באמת חשוב לאמריקאיים בשנת הבחירות ● כותרות העיתונים בעולם 

הפגנה פרו־פלסטינית בבראון. לחץ הסטודנטים הניב פרי / צילום: Reuters, Anibal Martel

האם אוניברסיטאות אמריקאיות מפתחות נכונות לשאת ולתת על החרמת ישראל?

לפי שעה רק קומץ של אוניברסיטאות ומכללות הציעו למפגינים האנטי־ישראלים להתפנות תמורת חשיפת אחזקותיהן ומשא ומתן על משיכת השקעות ● אבל ביניהן נמצאות לפחות שתי ענקיות, עם תיקים של 20 מיליארד דולר ● עצם נכונותן הפרגמטית לשקול זאת צריכה לעורר חשש

חדשות הביומד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: עמית שאבי (ידיעות אחרונות), Shutterstock

סטארט-אפ ניישן סנטרל: ההייטק הישראלי מתאושש, אבל הביומד לא

הביומד הישראלי לא מתאושש בקצב של ההייטק, אקזיט לבלקין ויז'ן, גיוס לסטארט-אפ של נפתלי בנט ותקווה לסוגי סרטן שאינם מגיבים לטיפולים המקובלים ● השבוע בביומד

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

יום המסחר צפוי להיפתח בירידות שערים ● הדולר מזנק מול השקל בעקבות ההתחממות בדרום ● מיטב: הצריכה הפרטית עלתה והקמעונאיות מעלות מחירים רק כי הן יכולות, לא בגלל הצורך שלהן לפצות על גידול בהוצאות ● וורן באפט מכר מניות אפל ונראה שהוא פוזל להודו, "יש שם המון הזדמנויות" ● בבנק אוף אמריקה דווקא ממליצים על אפל באפסייד של 33% ● באופנהיימר ממליצים על מניות הבנקים הגדולים בארה"ב, "נסחרות בחסר עמוק" ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר בבורסה 

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

הממונה על התחרות: דיפלומט תשלם 9 מיליון שקל בשל הפרות חוק המזון

במסגרת ההסכמות אליהן הגיעה הממונה על התחרות עם יבואנית המזון, דיפלומט תשלם את העיצום הכספי בגין הפרות סעיפים בחוק קידום התחרות בענף המזון, העוסקים בהתערבות בשטחי תצוגה אצל קמעונאים ובהעברות תשלומים לקמעונאים שלא כהנחות למוצרים שהיא מוכרת להם

השכר הממוצע / צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע זינק: 14,108 שקל בחודש מרץ. ומה קרה בהייטק?

על פי "אומדני הבזק" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדובר בעלייה של כ-3.5% לעומת מרץ 2023 ● השכר הממוצע של עובדי הייטק בפברואר זינק ב-13% לעומת שנה שעברה

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

גורם ישראלי בכיר לניו יורק טיימס: "היינו קרובים לעסקה, חמאס הקשיח עמדות - בגלל נתניהו"

ישראל החלה הבוקר בפינוי אוכלוסייה אזרחית מאזור רפיח ●  3 לוחמים נפלו במטח שנורה אתמול מאזור רפיח לכרם שלום ● צה"ל והשב"כ תקפו מרכז פיקוד של חמאס במתחם אונר"א במרכז הרצועה ראש ה-CIA יגיע ל"פגישה דחופה" בדוחא: "השיחות עומדות להתפוצץ" • כל העדכונים

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

חשיפה: יצוא הנפט לישראל דרך טורקיה נמשך למרות החרם. אלו הסיבות

אזרבייג'ן היא ספקית נפט משמעותית של ישראל, כשהזהב השחור מגיע דרך צינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן (BTC) - שם, הנפט מועמס על מכליות בדרך לחיפה ● כך השפיעו יחסי אנקרה־באקו על ההחלטה לא לעצור את הנפט לישראל

מוויקס ועד מאנדיי: לעובדי ההייטק יש אופציות בשווי 2 מיליארד דולר לממש

לאחר שבשנה החולפת מימשו עובדים בחברות הטכנולוגיה מישראל אופציות ברווח של 824 מיליון דולר - כשליש משווי המימושים בשנת השיא 2021, הובילו העליות בשווקים לזינוק בשווי ההטבה שבה הם מחזיקים כיום ● חברות שבולטות בהיקף ההטבה לעובדים: סנטינל וואן, מאנדיי, נייס וגלובל־אי ● וגם: כך מפתות חברות ההייטק עובדים כשיש פחות כסף בקופה, ומה עדיף - אופציות או מניות חסומות?

נרות ותמונות לזכרו של אלכסיי נבלני, ליד הקונסוליה הרוסית בפרנקפורט / צילום: Associated Press, Michael Probst

מותו של נבלני הותיר את האופוזיציה הרוסית מפולגת בגלות

המלחמה באוקראינה פיזרה את האופוזיציה של רוסיה ● כשהיא נמצאת בגלות, חבריה מחכים לרגע הנכון להחליש את הנשיא ולדימיר פוטין

וורן באפט נואם באסיפה השנתית של ברקשייר האת'ווי

היורש, ההשקעה המסתורית, והדרך ל־50% תשואה בשנה: התובנות מהכנס הגדול של האורקל מאומהה

וורן באפט, המשקיע הפרטי הגדול והמפורסם בעולם עמד בסוף השבוע בפעם ה־51 על הבמה באומהה והשיב לשאלות משקיעיו במשך חמש שעות ● מדוע הקטין את ההחזקות שלו באפל, מה הוא חושב על מהפכת ה־AI, למה הוא מגדיל את קופת המזומנים שלו במקום להשקיע אותה, ומה היה עושה לו חזר לגיל 20

ינקי קוינט, מנהל רמ''י ומ''מ מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: שלומי יוסף

בעיכוב של עשרות שנים, המדינה תפריט קרנות השתלמות של מאה אלף עובדים

ועדת השרים להפרטה תדון בשבועות הקרובים במכירת החזקות המדינה בשבע קרנות השתלמות, מלבד אלו של המורים והשופטים ● לפי ההצעה, המניות יעברו לידי ההסתדרות, כשהיקף הנכסים הוא כ־8.4 מיליארד שקל ● המטרה: הפחתת הנטל על המדינה ● מה צפוי לחוסכים? ● גלובס עושה סדר

מפעילי כטב''מים בצה''ל / צילום: דובר צה''ל

קצין אמריקאי חושף כמה כטב"מים ישראלים יירטו בטעות כוחות צה"ל

ראש ענף תיאום בקרה אווירית בים של המארינס מגלה בראיון לאתר TWZ כי לא פחות מ־40% מהכטב"מים שיירטו כוחות צה"ל הם כלים ישראליים

נרנדרה מודי / צילום: Associated Press, Rajesh Kumar Singh

900 מיליון הודים נקראים להחליט אם הם רוצים ראש ממשלה לנצח

נרנדרה מודי מציין עשר שנים לשלטונו אך רוצה עוד חמש, וכנראה יזכה בהן בבחירות שנערכות בהודו ● הוא מודיע שרק דבר אחד מעניין אותו - האומה, וזו אולי אסירת תודה, אך מתרחקת מן האידיאלים הדמוקרטיים, החילוניים והשוויוניים של מייסדיה ● ואיך כל זה קשור למפלגת העבודה בישראל?

השקל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

לפני הכניסה לרפיח: השקל צונח אל מול סל המטבעות

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים: "האירועים הביטחוניים החזירו את הדולר במהירות לרמה גבוהה; אולם על רקע היצעי המט"ח של יצואנים לתשלומי שכר ומסים, הרי שפוטנציאל הפיחות בטווח המיידי נותר מוגבל" ● גם יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון, מסכים כי השקל לא יגיב בעוצמה רבה מדי

שרוול אשפה לפינוי שיפוצים / צילום: תמר מצפי

הקבלן איחר במסירת דירה בפרויקט תמ"א. זה פיצוי הענק שיקבלו הרוכשים

ביהמ"ש קבע כי סעיף 5א לחוק המכר הנוגע לאיחור במסירה חל גם על פרויקטי תמ"א 38, אף שבעבר נקבע בפסיקה כי בפרויקטים כאלה מדובר בהתקשרות למתן שירותי בנייה, שעליה חל חוק חוזה קבלנות