גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"לא היו להם יאכטות ומטוסי פאר": לאן פניה של אימפריית ההייטק שהקימו האחים זיסאפל

האחים יהודה וזהר זיסאפל היו מאבות ההייטק המקומי ● הם הלכו לעולמם בתוך פחות משנה והשאירו מאחור את קבוצת רד בינת, הכוללת עשרות חברות ● גלובס שוחח עם מקורבים, בכירים בתעשייה וקולגות, וצלל להיסטוריה ולעתיד של אחת מאימפריות ההייטק הראשונות בישראל: "הם עבדו עד הימים האחרונים, אך לא מינו דור המשך מקצועי שיכול לקחת את זה הלאה"

יהודה זיסאפל ז''ל וזהר זיסאפל ז''ל / צילום: כדיה לוי, איל יצהר
יהודה זיסאפל ז''ל וזהר זיסאפל ז''ל / צילום: כדיה לוי, איל יצהר

בחודש שעבר הלך לעולמו יהודה זיסאפל, פחות משנה לאחר שאחיו זהר זיסאפל נפטר. השניים הקימו יחד בשנות השמונים את קבוצת רד בינת, ונודעו כשניים מהאבות המייסדים של תעשיית ההייטק הישראלי. במשך עשרות שנים הם פעלו כיזמים סדרתיים, משקיעים ופילנתרופים. מחקר שנערך לפני למעלה מעשור באוניברסיטת תל אביב הראה שמקבוצת רד בינת יצאו לאורך השנים 56 יזמים שהקימו 111 מיזמים טכנולוגיים מהותיים - מספר שככל הנראה גדל מאז. מותם של השניים, יהודה בגיל 81 וזהר בגיל 74, מסמל סיום של עידן.

ראיון | הכלכלן הבכיר שעשה את המעבר המפתיע של השנה
ניתוח | הטיפים והטריקים: איך לקנות ביטוח נסיעות לחו"ל?

מחנות נעליים לאימפריית הייטק

האחים זיסאפל נולדו בתל אביב בשנות ה־40 (יהודה ב־1942, וזהר ב־1949) להורים שעלו ארצה מפולין. הוריהם פתחו חנות נעליים בתל אביב, לשם הילדים היו מגיעים אחרי שעות בית הספר, ועודדו את השניים ללמוד. האחים זיסאפל למדו תואר ראשון ושני בהנדסת חשמל בטכניון, ותואר שני נוסף במינהל עסקים באוניברסיטת תל אביב. לימים, הטכניון העניק לשניהם תארי דוקטור לשם כבוד על תרומתם לפיתוח ההייטק וקידום חינוך טכנולוגי ומדעי. הם מצידם תרמו עשרות מיליוני שקלים לטכניון, בין היתר בהקמת המרכז לננו־אלקטרוניקה על שם הוריהם - שרה ומשה זיסאפל ובהקמת בניין חדש לפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים.

המסלול של השניים התחיל שונה לחלוטין: יהודה, שבצבא שימש כטכנאי קשר, היה מורה למתמטיקה, ובהמשך הקים חברה לשיווק ציוד תקשורת. זהר שירת ביחידה הטכנולוגית 81 ומונה לראש מחלקת האלקטרוניקה הצעיר ביותר. כשהשתחרר הקימו יחד את קבוצת רד בינת.

יהודה וזהר היו קרובים, אך שונים מאוד זה מזה. יהודה עצמו סיפר על כך למגזין G של גלובס ב־2018: "אנחנו מודעים להבדלים בינינו ומשתדלים לצמצם חיכוכים ולהגיע להסכמות. לכל אחד מאיתנו יש אחריות על נושאים מסוימים. אחרי כל כך הרבה שנים, אנחנו יודעים באיזו רמה צריך לשתף ולהתייעץ ועל מה לא חייבים לקבל החלטה משותפת".

בכיר בתעשייה מספר שיהודה "היה מאוד מופנם, להבדיל מזהר. חסך במילים, אך תמיד אמר דברי טעם". לדבריו, "היה ביניהם קשר מטורף. הם ממש העריכו אחד את השני. יכול להיות שבערוב ימיהם הם התמקדו כל אחד בדברים אחרים, אבל התייעצו זה עם זה והייתה ביניהם אהבה אמיתית".

גורם אחר, ותיק בתעשיית הטלקום שהכיר אותם עוד בראשית הדרך אומר כי שניהם היו "אנשים הגונים, ישרים, נדיבים מאוד לחברה. יהודה היה איש שיווק מוכשר וזהר 'הראש הטכנולוגי', זוכה פרס ביטחון ישראל. שניהם היו יזמים בנשמתם. הייחוד של זהר היה בבחירת אנשים מוצלחים לפרויקטים הרבים שיזם".

מקורב לשניים מוסיף כי "זהר היה המוח מאחורי הכל. שניהם אנשים מבריקים, אבל להערכתי מותו של זהר היה המכה האמיתית (לקבוצת החברות, ש.ח.ו). בפועל, החברות מתנהלות, אבל בסוף זהר היה זה שהחברות קמו לאורו, הוא הבין מקצועית־טכנולוגית יותר מכל אחד אחר, ועכשיו לא תמיד יש מי שישאל את השאלות ויכוון. זה לא שאין אף אחד, אבל לא נראה שהביאו אחרים שיכולים. מעבר לזה, זהר ידע לקבל החלטות והיה מאוד החלטי". לדבריו, שני האחים קיבלו החלטות וניהלו יחד באופן מקצועי, אך זהר היה יותר דומיננטי בשל אופיו".

הקבוצה: עשרות חברות והחזקות קטנות

החברות בקבוצת רד בינת (פרט לזרוע הנדל"ן) עוסקות בתחומים שונים שנכנסים תחת ההגדרה של ציוד תקשורת. גורם המקורב לאחים מספר כי "קבוצת רד, בגדול, זה טלקום מכל מיני סוגים, ובינת לוקחת את הפתרונות ומטמיעה - אינטגרטור. זה תחום שהיה להיט בשנות ה־80־90. כשהמציאו את האינטרנט גילו שאין תשתית - זה היה כמו להמציא מכוניות כשאין כבישים. רד היו חלק מהפתרונות, לא כל הכביש אלא נגיד מחלף. אבל זה תחום שכבר לא גדל, הוא יציב, ויש דברים אחרים שצומחים, כמו למשל מכוניות אוטונומיות, AI, סייבר".

בכיר בתעשייה, מספר: "הפורטה של זהר ויהודה לאורך הרבה מאוד שנים זה תקשורת. בשנים האחרונות הם ירדו קצת מהתחום כי כל התעשייה הייתה פחות 'סקסית', והשקיעו בדברים אחרים".

המקורב לאחים מוסיף כי "אנשים שמסיימים היום אוניברסיטה לא יודעים מה זה סרגון, רדקום. בשנות ה־90 זה היה כמו צ'ק פוינט. התחום יותר בוגר ואין גידול מטורף, המכפילים ירדו".

קבוצת רד בינת כוללת היום מעל 20 חברות כאשר בהתאם לפילוסופיה שהנחתה אותה לאורך השנים כל חברה פועלת באופן אוטונומי תחת מטריה אסטרטגית אחת, בהנחיית מייסדי הקבוצה. ארבע מחברות הקבוצה נסחרות בנאסד"ק: רדוור, המנוהלת על־ידי רועי זיסאפל, בנו של יהודה, ונסחרת בשווי 679 מיליון דולר; סרגון שנסחרת בשווי 234 מיליון דולר; רדקום ששוויה 134 מיליון דולר; וסיליקום ששוויה 99 מיליון דולר.

לפני שנתיים ניסו יהודה זיסאפל וזוגתו לשעבר נאווה להנפיק בבורסה המקומית את חברת בינת שבשליטתם. מדובר בחברה בת 50 שנה, שמספקת פתרונות ושירותי אינטגרציה לטכנולוגיות תקשורת ומידע (ICT). ההערכות היו אז שהחברה מכוונת לשווי של כ־1 מיליארד שקל לפני הכסף והגיוס יהיה בגובה 200־300 מיליון שקל. עם זאת, לאחר מספר חודשים נגנזה ההנפקה, ככל הידוע משום שבשוק העריכו שהשווי המבוקש היה גבוה מדי.

הזיסאפלים הקפידו להחזיק בדרך כלל חלק קטן יחסית מהמניות. בחברות הציבוריות מדובר על בין 5% ל־20% מהמניות. מלבד סיליקום, שבה זהר מכר את מניותיו בשנים האחרונות, בשאר החברות הם היו בעלי עניין. ברדוור, יהודה החזיק ב־4.6% מהמניות בשנים האחרונות, והוא היה יו"ר החברה עד חודשים לפני מותו. בסרגון, זהר כיהן כיו"ר עד יום מותו, והחזיק ב־8.3% מהמניות. ברדקום זהר החזיק ב־18.1% מהמניות, כיום, זוגתו חלי בן נון מכהנת כיו"ר פעילה והמניות של זהר מועברות בימים אלו לילדיו מיכאל וכליל.

חלק גדול מהחברות בקבוצה ממוקמות ברמת החיל, בנדל"ן ששייך למשפחה. לפי אתר רד בינת נכסים, זרוע הנדל"ן של הקבוצה, בבעלותה 13 בניינים בארץ ובצפון ניו ג'רזי שבארה"ב. במצגת מ־2019 נכתב שיש לחברה שטחים של למעלה מ־300 אלף מ"ר, בין היתר מגדלי אור ומגדלי זיו ובית עמנואל ברמת החיל.

חממה לסטארט־אפים: "מודל שלא כולם אהבו"

הבכיר בתעשייה עימו שוחחנו, מספר על מודל עסקי חריג. השניים היו מעין מטרייה מעל הסטארט־אפים שפעלו תחתיהם. "היה להם מודל שחלק לא אהבו, מעין חממה לסטארט־אפים. עם מעט השקעה והמון עזרה טכנית ואסטרטגית לחברות שלהם. יש להם הרבה מאוד קבלות, ומי שמכיר אותם זוכר אותם לטובה. הם לא היו קלים, אבל תמיד היו הוגנים, ערכיים בצורה בלתי רגילה וחיוביים".

אבי אייזנמן, מייסד ויו"ר חברת סיליקום, מספר שהכיר את זהר מהצבא, כשהצטרף כמהנדס צעיר ליחידה בה זהר שימש כרמ"ח אלקטרוניקה, ועבד איתו לאורך שנים גם לאחר שחרורם, כשנשארו יועצים ליחידה. "כשהשתחררתי חשבתי שיהיה רעיון טוב להקים חברה, את המילה סטארט־אפ עוד לא הכרנו ב־1986", הוא מספר. "זהר היה היחידי שהכרתי שאיכשהו קשור להקמת חברות, ובאופן הכי טבעי פניתי אליו ושאלתי אם הרעיון מעניין, והוא אמר שכן. הכסף הגיע מזהר ויהודה, ובהמשך שניהם כיהנו כדירקטורים בסיליקום.

"למדתי להעריך מאוד את זהר, היו לו ידע טכני פנומנלי, צורת חשיבה מאוד מקורית, ויכולת להתמקד בפרטים מצד אחד ובתמונה הכוללת מהצד השני".

לדבריו, סיליקום הייתה תמיד "עוף מוזר" בקבוצת רד. היא לא נושאת את שם הקבוצה "רד", ומעולם לא ישבה בקומפלקס ברמת החיל, אך בשנים הראשונות היה ערך רב בכך שהיא בקבוצה, בעיקר מול לקוחות פוטנציאלים גדולים שהכירו את הקבוצה, אבל לא את החברה שתחתיה.

אייזנמן מוסיף שמה שהרשים אותו באחים היה היכולת להיות מעורבים, אבל לתת למנכ"ל וליזם עצמאות. "זהר היה אומר 'זה מה שאני חושב, לשם כדאי ללכת', אבל מעולם לא 'אתה צריך לעשות ככה'. גם אם במקרה מה שעשיתי לא הלך למקומות שקיוויתי, הוא לא היה אומר 'אמרתי לך'. זו הייתה שותפות מלאה של עזרה".

האקזיטים: מאות מיליוני דולרים

לאורך השנים גם התחום המסורתי שלהם הניב לאחים כמה אקזיטים. כך למשל ב־2012 נמכרה רדויז'ן לאוויה ב־230 מיליון דולר, זהר קיבל בתמורה למניותיו בחברה כ־60 מיליון דולר ויהודה כ־15 מיליון דולר. בעבר הרחוק יותר נמכרו חברות אחרות שלהם, ובהן לננט, רדלן, רדנט וארמון, שנמכרו כל אחת תמורת עשרות עד 150 מיליון דולר. "הם היו מאוד שמרנים", אומר הגורם הבכיר. "תמיד היו אומרים עליהם שהם לא מוכרים בקלות, כי הם לא מוותרים על הבייבי שלהם, וגם לא קונים בקלות".

לזהר זיסאפל, כאנג'ל (משקיע פרטי) היו גם מספר אקזיטים מרשימים מחוץ לקבוצת רד בינת, ובראשם בחברת הסייבר אדאלום שנמכרה ב־2015 למיקרוסופט תמורת 320 מיליון דולר, ובארגוס שפיתחה אבטחת סייבר למכוניות חכמות ונמכרה ב־2017 תמורת 430 מיליון דולר.

מותם של שני האחים מעלה את השאלה מה יקרה מעתה לקבוצת החברות שהקימו והובילו. המקורב לשניים מעלה חשש שמותם עלול לפגוע בקבוצה, אם כי הוא מציין שבחברות הציבוריות ההתנהלות עצמאית יותר. "בחברות הפרטיות הם תמיד העדיפו לא להכניס קרנות הון סיכון או משקיעים שיפריעו להם", הוא אומר. "הם היו בדירקטוריונים, וגם נציגים מהדור הבא שם.

"אבל הילדים שלך זה לא אתה. גם כשאתה זמר, זה לא אומר שהבן שלך יהיה זמר. יהודה וזהר עבדו שניהם עד הימים האחרונים, כי הם אהבו את זה ולא כי היו צריכים. אבל הם לא מינו דור המשך מקצועי שיכול לקחת את זה הלאה, ולדעתי זאת הייתה טעות. באופן כללי התחום בו פועלות החברות בקבוצה לא קל היום ויש בו יתרון לגודל - שאין להן".

הוא מוסיף כי בסך־הכול החברות מצליחות, אך "אני הייתי מתנהל אחרת. הייתי עושה מה שאיל וולדמן עשה כשהבין שהוא לא יתחרה נגד אנבידיה (מכר את מלאנוקס לאנבידיה, שח"ו). אולי אני טועה, אבל אני חושב שהליכתם תהיה מכה לאורך זמן".

הבכיר בתעשייה מוסיף שתמיד היה אכפת להם מהמדינה ומהאנשים. "היה להם קשה לפטר עובדים. לקראת התפוצצות בועת הדוט.קום, זהר אמר לעובדים בחברה שנקראה רד־גארד שהכל יהיה בסדר. זמן קצר לאחר מכן החברה לא הצליחה לגייס כסף והיו צריכים לסגור. תבעו אותו על זה והוא לקח מאוד קשה".

בתוך אימפריה של עשרות חברות, התכונה הבולטת ביותר שמספרים על הזיסאפלים אנשים איתם שוחחנו היא "צניעות". "ברור שהם לא גרו בדירת חדר, אבל הם היו צנועים, לא היו להם יאכטות ומטוסי פאר למרות שהיה להם הרבה כסף, הם עשו הרבה כסף בנדל"ן".

אייזנמן מסיליקום אומר: "אני לא יודע איך הם ייזכרו, אבל אני יודע איך מגיע להם להיזכר: הם בהחלט מאבות ההייטק, או תעשיית הסטארט־אפים בישראל. הם הבינו שאם אתה באמת רוצה ליצור חדשנות אתה לא יכול לצפות מאנשים מסוימים לבוא ולעשות את זה בתוך רד, אלא לאפשר להם ולתת מוטיבציה שהדבר ייעשה בחברה נפרדת, שבה להם, ליהודה וזהר, יש פחות שליטה. היום זה אולי נשמע טריוויאלי, אבל זו לא הייתה המחשבה לפני 30־35 שנה, ועל זה מגיע להם קרדיט גדול. הם גם עשו דברים התנדבותיים ופילנתרופיים ולא תמיד קיבלו, או אולי לא רצו, חשיפה. הלוואי והיו עוד הרבה אנשים כאלה".

עוד כתבות

עשן בטהרן לאחר תקיפה ישראלית / צילום: Reuters, Anadolu via Reuters Connect

עשרות מפקדות של הבסיג' הותקפו באיראן, פיצוצים בדאחיה בלבנון

לראשונה אי-פעם: מטוס F-35 של חיל האוויר הפיל מטוס קרב איראני מעל שמי טהרן ● אחרי המטחים הליליים: בלבנון - צה"ל תוקף בדאחיה; באיראן - פיצוצים גם באספאהן ובאורמיה • מפקד פיקוד הצפון: "חיזבאללה נפל למארב אסטרטגי, עיבינו כוחות גם בגבול סוריה" • לפי דיווחים, ממשל טראמפ ידון בהאצת ייצור הנשק • דיווח: באיראן חוששים שבחירה בבנו של חמינאי למנהיג העליון תהפוך אותו ליעד לחיסול ● עדכונים שוטפים

סופרקמרקט בתל אביב, השבוע / צילום: גלית חתן

"שאגת הארי" מול "עם כלביא": הפעם הישראלים קונים פחות

השוואה בין שני המבצעים מול איראן מעלה כי הציבור נותר אדיש למצב עד לרגע התקיפה - כך עולה ממדד הפניקס גמא הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי

נתב''ג / צילום: Shutterstock

מנכ"ל רשות שדות התעופה: תוך שבוע עד עשרה ימים נוכל להחזיר את כל הישראלים שתקועים בחו"ל

לאחר הערכת מצב עם גורמי מקצוע, המרחב האווירי ייפתח בלילה שבין רביעי לחמישי, כך אמרה מירי רגב במסיבת עיתונאים הערב ● יותר מ-100 אלף ישראלים ממתינים בחו"ל, וחברות התעופה נערכות למבצע השבה רחב, אך בקצב מוגבל ותחת מגבלות ביטחוניות

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת על יום המסחר בשווקים

היום לא יתקיים מסחר בתל אביב לרגל חג הפורים ● הבורסה המקומית הציגה את עוצמתה לנוכח המלחמה עם איראן וסיכמה את היום החזק ביותר שלה מזה שש שנים ● ירידות חדות בבורסות אסיה, מחירי הנפט ממשיכים לזנק ● וול סטריט ננעלה במגמה מעורבת, סקטור הטכנולוגיה התאושש ● וגם: אנליסטים מעריכים מדוע הבורסה בניו יורק נותרה ללא פגע, בניגוד לרוב השווקים בעולם ● גלובס עושה סדר לקראת יום המסחר

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

הם ברחו לדובאי כדי לא לשלם מסים, ועכשיו הם מבקשים חילוץ ממשלתי

מגן עדן של אפס מסים, יציבות וזוהר אינסטגרמי – למציאות של אזעקות, מחסור בציוד בסיסי וקריאות חילוץ: ההסלמה במפרץ מטלטלת את דובאי ● העיר שסימלה מודל הגירה לעשירים אירופים מערערת כעת את תדמית הביטחון והנוחות שבנתה בעשור האחרון

מיכלית גז נוזלי (LNG) בנמל קטאר / צילום: ap

בשל חסימת מיצרי הורמוז והמתקפות של איראן: קטאר עוצרת ייצור גז, דשנים וכימיקלים

על פי סוכנות הידיעות הקטארית, חברת האנרגיה הלאומית QatarEnergy הודיעה שהיא עוצרת את הייצור של חלק מהכימיקלים והמוצרים התעשייתיים המיוצרים במדינה ● קטאר היא יצואנית הגז השלישית בגודלה בעולם אחרי ארה"ב ורוסיה

הבורסה בפריז, צרפת / צילום: Shutterstock

מגמה חיובית באירופה; היום הכי גרוע של בורסת דרום קוריאה

סיאול צנחה ביותר מ-10% הבוקר והשלימה נפילה של 17% ביומיים ● גם בוול סטריט צפי לירידות שערים של כחצי אחוז ● מחיר הנפט עומד על כ-82 דולר לחבית מסוג ברנט

השקעות ריטייל / איור: Shutterstock

המשקיעים שמובילים את העליות בבורסה בת"א בשנתיים האחרונות

בעבר נחשבו משקיעי הריטייל ל"ידיים החלשות" בשוק המקומי, שממהרים למכור בעת חשש או חוסר ודאות ● אלא שמתחילת המלחמה לפני כשנתיים וחצי, הללו מפגינים חסינות ומספקים רוח גבית לשוק המניות המקומי: "הם מסתכלים לטווח ארוך יותר ומבינים שיש כאן הזדמנות"

אבישי אברהמי, מייסד ומנכ''ל וויקס / צילום: אלן צצקין

אחרי הירידה במניה: Wix משקיעה ב-AI ומגייסת 250 מיליון דולר

בסיכום שנתי, הכנסות Wix צמחו ב-13% ● חברת ההשקעות Durable Capital Partners תשקיע בחברה 250 מיליון דולר בדיסקאונט של 5% ● Wix: "מצפים לשנה משמעותית" ● ג'פריס: "נשארים בהמלצת 'קנייה' למשקיעים סבלניים"

יגאל דמרי, יצחק תשובה, יאיר המבורגר / צילום: אייל פישר, גדעון לוין, גבע טלמור

הקבלן המוכר והטייקון שהסתבך: האנשים שהרוויחו מאות מיליונים ביום אחד

הזינוק החד בבורסה בת"א בעקבות המבצע באיראן, הקפיץ את שווי החזקותיהם של בעלי שליטה בשורת חברות בעשרות ובמאות מיליוני שקלים ● בין המרוויחים: יצחק תשובה, אהרון פרנקל, יעקב אטרקצ'י ושלמה אליהו ● וגם: האם הקפיצה של דמרי תשאיר אותה במדד הדגל?

התחדשות עירונית בירושלים / צילום: Shutterstock

"יקצר את לוחות הזמנים": מתי פגיעה בבניין יכולה דווקא לזרז פינוי־בינוי

המדינה מפצה על נזקי המלחמה, אך כשבניין שנפגע נמצא בעיצומו של תהליך התחדשות עירונית הסיפור מסתבך ● מי אחראי לשיקום המיידי של המבנה ואיזו הכרעה עשויה לשנות את לוחות הזמנים של הפרויקט?

שרית שטיינר מנהלת תיקים בכירה פעילים / צילום: סיון פרג

מנהלת ההשקעות שטוענת: אלה שני האירועים שיכולים להחליש את השקל

שרית שטיינר, מנהלת תיקים בכירה ב"פעילים", מעדיפה את הבורסה בת"א גם לאחר העליות החדות בעקבות המלחמה, בזמן שבוול סטריט "בלי AI הצמיחה מתונה בהרבה" ● מעריכה שהנדל"ן המניב והאנרגיה ייהנו אחרי המלחמה, לצד סקטור מניות הגז שהן "עוגן סולידי" בתיק

דיוויד סולומון, מנכ''ל גולדמן זאקס / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מנכ"ל ענקית ההשקעות: מופתע מתגובת השווקים למלחמה

דיוויד סולומון, מנכ"ל גולדמן זאקס, אמר בפסגת עסקים בסידני כי הוא מופתע מתגובת השווקים למלחמה באיראן, וכי בשלב זה לא מדובר בתגובה דרמטית ● יחד עם זאת, לדבריו ייקח לשווקים זמן לעכל את האירועים

מטה אמזון / צילום: Shutterstock

העדיפו את המפרציות על פני ישראל ומשלמות את המחיר

מדינות המפרץ הפכו בשנים האחרונות ליעד מועדף לחוות השרתים של ענקיות הטכנולוגיה בזכות אנרגיה זולה והטבות מס, בזמן שהאטרקטיביות של ישראל ירדה בשל המלחמה ● כעת, המתקפות על האמירויות, בחריין וסעודיה חושפות את הסיכון הביטחוני באזור, כאשר אמזון מדווחת על פגיעה בשירותי הענן

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

מגמה מעורבת בת"א; מדד הבנקים נופל ב-2%, מניות השבבים נופלות

מניית בנק לאומי יורדת ב-3% לאחר הדוח השנתי ● מניות השבבים המקומיות יורדות בחדות בעקבות וול סטריט אתמול ● הבוקר מפולת באסיה וירידות קלות בחוזים בניו יורק ● מניות השבבים הדואליות בפערי ארביטרז' שליליים גדולים ● הדולר האמריקאי מתחזק, "אם זו מלחמת עולם שלישית, העולם רוצה דולרים" ● מניית ה-AI החבוטה שחוזרת לזהור בוול סטריט

כותרות העיתונים בעולם

מבוכה לסין: מערכת ההגנה לא הצליחה להגן על חמינאי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: טילים במיליוני דולרים משמשים לנטרל רחפנים איראניים זולים, מערכת ההגנה הסינית שנפרסה על פי דיווחים באיראן נכשלה במשימה, וחיזבאללה הצטרף למערכה נגד ישראל וישלם על כך ביוקר • כותרות העיתונים בעולם

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

טיסות החילוץ יחלו כבר הלילה: כך תוכלו להגיע לישראל

בחברות התעופה הישראליות נערכים לקראת מבצעי חילוץ ישראלים מחו"ל לנתב"ג • עפ"י ההערכות, מדובר בלמעלה מ-100 אלף ישראלים שיזדקקו לחילוץ • המרחב האווירי יפתח לטיסות לנתב"ג בלבד הלילה, שדות התעופה בחיפה וברמון יישארו סגורים בשלב זה

כלי רכב חדשים בנמל המפרץ / צילום: יח''צ

ההודעה של רשות הספנות שעלולה להוביל לעיכובים כבדים במסירות רכבים

רשות הספנות והנמלים הורתה לנמלים במפרץ חיפה ואשדוד שלא לאכסן כלי רכב חדשים נוספים ולפנות אותם תוך 3 ימים ● המשמעות: אוניות להובלת רכב יופנו לנמלים זרים ועלולים להיווצר עיכובים משמעותיים במסירות כלי הרכב

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת הדירוג S&P: "התרחיש מול איראן חמור, אבל ישראל הוכיחה חוסן היסטורי"

סוכנות הדירוג היא הראשונה שמתייחסת למלחמה עם איראן ● ישראל מקבלת הערכה טובה באופן יחסי לנקודת המוצא של המלחמה: "הכלכלה הישראלית הוכיחה חוסן היסטורי בזכות מגזר הטכנולוגיה העילית שלה"

דוכן של אחת החברות הישראליות בביתן הישראלי ב-MWC / צילום: תמונה פרטית

עם מתנדבים ותחת אבטחה: כך מציגים הישראלים בתערוכת הסלולר בברצלונה

על רקע הלחימה, רק 15 מתוך 25 החברות שתכננו להשתתף הגיעו לביתן הישראלי בתערוכת MSC בברצלונה, שפועל תחת אבטחה מתוגברת ● במקביל, נוצר גל יוזמות תמיכה: סיוע למשפחות מילואימניקים, פרויקט משותף של בנק לאומי ומלון פתאל למען האוכלוסיה המבוגרת והטבות חריגות מחברות הסלולר בארץ ובחו”ל ● אירועים ומינויים