גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"לא היו להם יאכטות ומטוסי פאר": לאן פניה של אימפריית ההייטק שהקימו האחים זיסאפל

האחים יהודה וזהר זיסאפל היו מאבות ההייטק המקומי ● הם הלכו לעולמם בתוך פחות משנה והשאירו מאחור את קבוצת רד בינת, הכוללת עשרות חברות ● גלובס שוחח עם מקורבים, בכירים בתעשייה וקולגות, וצלל להיסטוריה ולעתיד של אחת מאימפריות ההייטק הראשונות בישראל: "הם עבדו עד הימים האחרונים, אך לא מינו דור המשך מקצועי שיכול לקחת את זה הלאה"

יהודה זיסאפל ז''ל וזהר זיסאפל ז''ל / צילום: כדיה לוי, איל יצהר
יהודה זיסאפל ז''ל וזהר זיסאפל ז''ל / צילום: כדיה לוי, איל יצהר

בחודש שעבר הלך לעולמו יהודה זיסאפל, פחות משנה לאחר שאחיו זהר זיסאפל נפטר. השניים הקימו יחד בשנות השמונים את קבוצת רד בינת, ונודעו כשניים מהאבות המייסדים של תעשיית ההייטק הישראלי. במשך עשרות שנים הם פעלו כיזמים סדרתיים, משקיעים ופילנתרופים. מחקר שנערך לפני למעלה מעשור באוניברסיטת תל אביב הראה שמקבוצת רד בינת יצאו לאורך השנים 56 יזמים שהקימו 111 מיזמים טכנולוגיים מהותיים - מספר שככל הנראה גדל מאז. מותם של השניים, יהודה בגיל 81 וזהר בגיל 74, מסמל סיום של עידן.

ראיון | הכלכלן הבכיר שעשה את המעבר המפתיע של השנה
ניתוח | הטיפים והטריקים: איך לקנות ביטוח נסיעות לחו"ל?

מחנות נעליים לאימפריית הייטק

האחים זיסאפל נולדו בתל אביב בשנות ה־40 (יהודה ב־1942, וזהר ב־1949) להורים שעלו ארצה מפולין. הוריהם פתחו חנות נעליים בתל אביב, לשם הילדים היו מגיעים אחרי שעות בית הספר, ועודדו את השניים ללמוד. האחים זיסאפל למדו תואר ראשון ושני בהנדסת חשמל בטכניון, ותואר שני נוסף במינהל עסקים באוניברסיטת תל אביב. לימים, הטכניון העניק לשניהם תארי דוקטור לשם כבוד על תרומתם לפיתוח ההייטק וקידום חינוך טכנולוגי ומדעי. הם מצידם תרמו עשרות מיליוני שקלים לטכניון, בין היתר בהקמת המרכז לננו־אלקטרוניקה על שם הוריהם - שרה ומשה זיסאפל ובהקמת בניין חדש לפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים.

המסלול של השניים התחיל שונה לחלוטין: יהודה, שבצבא שימש כטכנאי קשר, היה מורה למתמטיקה, ובהמשך הקים חברה לשיווק ציוד תקשורת. זהר שירת ביחידה הטכנולוגית 81 ומונה לראש מחלקת האלקטרוניקה הצעיר ביותר. כשהשתחרר הקימו יחד את קבוצת רד בינת.

יהודה וזהר היו קרובים, אך שונים מאוד זה מזה. יהודה עצמו סיפר על כך למגזין G של גלובס ב־2018: "אנחנו מודעים להבדלים בינינו ומשתדלים לצמצם חיכוכים ולהגיע להסכמות. לכל אחד מאיתנו יש אחריות על נושאים מסוימים. אחרי כל כך הרבה שנים, אנחנו יודעים באיזו רמה צריך לשתף ולהתייעץ ועל מה לא חייבים לקבל החלטה משותפת".

בכיר בתעשייה מספר שיהודה "היה מאוד מופנם, להבדיל מזהר. חסך במילים, אך תמיד אמר דברי טעם". לדבריו, "היה ביניהם קשר מטורף. הם ממש העריכו אחד את השני. יכול להיות שבערוב ימיהם הם התמקדו כל אחד בדברים אחרים, אבל התייעצו זה עם זה והייתה ביניהם אהבה אמיתית".

גורם אחר, ותיק בתעשיית הטלקום שהכיר אותם עוד בראשית הדרך אומר כי שניהם היו "אנשים הגונים, ישרים, נדיבים מאוד לחברה. יהודה היה איש שיווק מוכשר וזהר 'הראש הטכנולוגי', זוכה פרס ביטחון ישראל. שניהם היו יזמים בנשמתם. הייחוד של זהר היה בבחירת אנשים מוצלחים לפרויקטים הרבים שיזם".

מקורב לשניים מוסיף כי "זהר היה המוח מאחורי הכל. שניהם אנשים מבריקים, אבל להערכתי מותו של זהר היה המכה האמיתית (לקבוצת החברות, ש.ח.ו). בפועל, החברות מתנהלות, אבל בסוף זהר היה זה שהחברות קמו לאורו, הוא הבין מקצועית־טכנולוגית יותר מכל אחד אחר, ועכשיו לא תמיד יש מי שישאל את השאלות ויכוון. זה לא שאין אף אחד, אבל לא נראה שהביאו אחרים שיכולים. מעבר לזה, זהר ידע לקבל החלטות והיה מאוד החלטי". לדבריו, שני האחים קיבלו החלטות וניהלו יחד באופן מקצועי, אך זהר היה יותר דומיננטי בשל אופיו".

הקבוצה: עשרות חברות והחזקות קטנות

החברות בקבוצת רד בינת (פרט לזרוע הנדל"ן) עוסקות בתחומים שונים שנכנסים תחת ההגדרה של ציוד תקשורת. גורם המקורב לאחים מספר כי "קבוצת רד, בגדול, זה טלקום מכל מיני סוגים, ובינת לוקחת את הפתרונות ומטמיעה - אינטגרטור. זה תחום שהיה להיט בשנות ה־80־90. כשהמציאו את האינטרנט גילו שאין תשתית - זה היה כמו להמציא מכוניות כשאין כבישים. רד היו חלק מהפתרונות, לא כל הכביש אלא נגיד מחלף. אבל זה תחום שכבר לא גדל, הוא יציב, ויש דברים אחרים שצומחים, כמו למשל מכוניות אוטונומיות, AI, סייבר".

בכיר בתעשייה, מספר: "הפורטה של זהר ויהודה לאורך הרבה מאוד שנים זה תקשורת. בשנים האחרונות הם ירדו קצת מהתחום כי כל התעשייה הייתה פחות 'סקסית', והשקיעו בדברים אחרים".

המקורב לאחים מוסיף כי "אנשים שמסיימים היום אוניברסיטה לא יודעים מה זה סרגון, רדקום. בשנות ה־90 זה היה כמו צ'ק פוינט. התחום יותר בוגר ואין גידול מטורף, המכפילים ירדו".

קבוצת רד בינת כוללת היום מעל 20 חברות כאשר בהתאם לפילוסופיה שהנחתה אותה לאורך השנים כל חברה פועלת באופן אוטונומי תחת מטריה אסטרטגית אחת, בהנחיית מייסדי הקבוצה. ארבע מחברות הקבוצה נסחרות בנאסד"ק: רדוור, המנוהלת על־ידי רועי זיסאפל, בנו של יהודה, ונסחרת בשווי 679 מיליון דולר; סרגון שנסחרת בשווי 234 מיליון דולר; רדקום ששוויה 134 מיליון דולר; וסיליקום ששוויה 99 מיליון דולר.

לפני שנתיים ניסו יהודה זיסאפל וזוגתו לשעבר נאווה להנפיק בבורסה המקומית את חברת בינת שבשליטתם. מדובר בחברה בת 50 שנה, שמספקת פתרונות ושירותי אינטגרציה לטכנולוגיות תקשורת ומידע (ICT). ההערכות היו אז שהחברה מכוונת לשווי של כ־1 מיליארד שקל לפני הכסף והגיוס יהיה בגובה 200־300 מיליון שקל. עם זאת, לאחר מספר חודשים נגנזה ההנפקה, ככל הידוע משום שבשוק העריכו שהשווי המבוקש היה גבוה מדי.

הזיסאפלים הקפידו להחזיק בדרך כלל חלק קטן יחסית מהמניות. בחברות הציבוריות מדובר על בין 5% ל־20% מהמניות. מלבד סיליקום, שבה זהר מכר את מניותיו בשנים האחרונות, בשאר החברות הם היו בעלי עניין. ברדוור, יהודה החזיק ב־4.6% מהמניות בשנים האחרונות, והוא היה יו"ר החברה עד חודשים לפני מותו. בסרגון, זהר כיהן כיו"ר עד יום מותו, והחזיק ב־8.3% מהמניות. ברדקום זהר החזיק ב־18.1% מהמניות, כיום, זוגתו חלי בן נון מכהנת כיו"ר פעילה והמניות של זהר מועברות בימים אלו לילדיו מיכאל וכליל.

חלק גדול מהחברות בקבוצה ממוקמות ברמת החיל, בנדל"ן ששייך למשפחה. לפי אתר רד בינת נכסים, זרוע הנדל"ן של הקבוצה, בבעלותה 13 בניינים בארץ ובצפון ניו ג'רזי שבארה"ב. במצגת מ־2019 נכתב שיש לחברה שטחים של למעלה מ־300 אלף מ"ר, בין היתר מגדלי אור ומגדלי זיו ובית עמנואל ברמת החיל.

חממה לסטארט־אפים: "מודל שלא כולם אהבו"

הבכיר בתעשייה עימו שוחחנו, מספר על מודל עסקי חריג. השניים היו מעין מטרייה מעל הסטארט־אפים שפעלו תחתיהם. "היה להם מודל שחלק לא אהבו, מעין חממה לסטארט־אפים. עם מעט השקעה והמון עזרה טכנית ואסטרטגית לחברות שלהם. יש להם הרבה מאוד קבלות, ומי שמכיר אותם זוכר אותם לטובה. הם לא היו קלים, אבל תמיד היו הוגנים, ערכיים בצורה בלתי רגילה וחיוביים".

אבי אייזנמן, מייסד ויו"ר חברת סיליקום, מספר שהכיר את זהר מהצבא, כשהצטרף כמהנדס צעיר ליחידה בה זהר שימש כרמ"ח אלקטרוניקה, ועבד איתו לאורך שנים גם לאחר שחרורם, כשנשארו יועצים ליחידה. "כשהשתחררתי חשבתי שיהיה רעיון טוב להקים חברה, את המילה סטארט־אפ עוד לא הכרנו ב־1986", הוא מספר. "זהר היה היחידי שהכרתי שאיכשהו קשור להקמת חברות, ובאופן הכי טבעי פניתי אליו ושאלתי אם הרעיון מעניין, והוא אמר שכן. הכסף הגיע מזהר ויהודה, ובהמשך שניהם כיהנו כדירקטורים בסיליקום.

"למדתי להעריך מאוד את זהר, היו לו ידע טכני פנומנלי, צורת חשיבה מאוד מקורית, ויכולת להתמקד בפרטים מצד אחד ובתמונה הכוללת מהצד השני".

לדבריו, סיליקום הייתה תמיד "עוף מוזר" בקבוצת רד. היא לא נושאת את שם הקבוצה "רד", ומעולם לא ישבה בקומפלקס ברמת החיל, אך בשנים הראשונות היה ערך רב בכך שהיא בקבוצה, בעיקר מול לקוחות פוטנציאלים גדולים שהכירו את הקבוצה, אבל לא את החברה שתחתיה.

אייזנמן מוסיף שמה שהרשים אותו באחים היה היכולת להיות מעורבים, אבל לתת למנכ"ל וליזם עצמאות. "זהר היה אומר 'זה מה שאני חושב, לשם כדאי ללכת', אבל מעולם לא 'אתה צריך לעשות ככה'. גם אם במקרה מה שעשיתי לא הלך למקומות שקיוויתי, הוא לא היה אומר 'אמרתי לך'. זו הייתה שותפות מלאה של עזרה".

האקזיטים: מאות מיליוני דולרים

לאורך השנים גם התחום המסורתי שלהם הניב לאחים כמה אקזיטים. כך למשל ב־2012 נמכרה רדויז'ן לאוויה ב־230 מיליון דולר, זהר קיבל בתמורה למניותיו בחברה כ־60 מיליון דולר ויהודה כ־15 מיליון דולר. בעבר הרחוק יותר נמכרו חברות אחרות שלהם, ובהן לננט, רדלן, רדנט וארמון, שנמכרו כל אחת תמורת עשרות עד 150 מיליון דולר. "הם היו מאוד שמרנים", אומר הגורם הבכיר. "תמיד היו אומרים עליהם שהם לא מוכרים בקלות, כי הם לא מוותרים על הבייבי שלהם, וגם לא קונים בקלות".

לזהר זיסאפל, כאנג'ל (משקיע פרטי) היו גם מספר אקזיטים מרשימים מחוץ לקבוצת רד בינת, ובראשם בחברת הסייבר אדאלום שנמכרה ב־2015 למיקרוסופט תמורת 320 מיליון דולר, ובארגוס שפיתחה אבטחת סייבר למכוניות חכמות ונמכרה ב־2017 תמורת 430 מיליון דולר.

מותם של שני האחים מעלה את השאלה מה יקרה מעתה לקבוצת החברות שהקימו והובילו. המקורב לשניים מעלה חשש שמותם עלול לפגוע בקבוצה, אם כי הוא מציין שבחברות הציבוריות ההתנהלות עצמאית יותר. "בחברות הפרטיות הם תמיד העדיפו לא להכניס קרנות הון סיכון או משקיעים שיפריעו להם", הוא אומר. "הם היו בדירקטוריונים, וגם נציגים מהדור הבא שם.

"אבל הילדים שלך זה לא אתה. גם כשאתה זמר, זה לא אומר שהבן שלך יהיה זמר. יהודה וזהר עבדו שניהם עד הימים האחרונים, כי הם אהבו את זה ולא כי היו צריכים. אבל הם לא מינו דור המשך מקצועי שיכול לקחת את זה הלאה, ולדעתי זאת הייתה טעות. באופן כללי התחום בו פועלות החברות בקבוצה לא קל היום ויש בו יתרון לגודל - שאין להן".

הוא מוסיף כי בסך־הכול החברות מצליחות, אך "אני הייתי מתנהל אחרת. הייתי עושה מה שאיל וולדמן עשה כשהבין שהוא לא יתחרה נגד אנבידיה (מכר את מלאנוקס לאנבידיה, שח"ו). אולי אני טועה, אבל אני חושב שהליכתם תהיה מכה לאורך זמן".

הבכיר בתעשייה מוסיף שתמיד היה אכפת להם מהמדינה ומהאנשים. "היה להם קשה לפטר עובדים. לקראת התפוצצות בועת הדוט.קום, זהר אמר לעובדים בחברה שנקראה רד־גארד שהכל יהיה בסדר. זמן קצר לאחר מכן החברה לא הצליחה לגייס כסף והיו צריכים לסגור. תבעו אותו על זה והוא לקח מאוד קשה".

בתוך אימפריה של עשרות חברות, התכונה הבולטת ביותר שמספרים על הזיסאפלים אנשים איתם שוחחנו היא "צניעות". "ברור שהם לא גרו בדירת חדר, אבל הם היו צנועים, לא היו להם יאכטות ומטוסי פאר למרות שהיה להם הרבה כסף, הם עשו הרבה כסף בנדל"ן".

אייזנמן מסיליקום אומר: "אני לא יודע איך הם ייזכרו, אבל אני יודע איך מגיע להם להיזכר: הם בהחלט מאבות ההייטק, או תעשיית הסטארט־אפים בישראל. הם הבינו שאם אתה באמת רוצה ליצור חדשנות אתה לא יכול לצפות מאנשים מסוימים לבוא ולעשות את זה בתוך רד, אלא לאפשר להם ולתת מוטיבציה שהדבר ייעשה בחברה נפרדת, שבה להם, ליהודה וזהר, יש פחות שליטה. היום זה אולי נשמע טריוויאלי, אבל זו לא הייתה המחשבה לפני 30־35 שנה, ועל זה מגיע להם קרדיט גדול. הם גם עשו דברים התנדבותיים ופילנתרופיים ולא תמיד קיבלו, או אולי לא רצו, חשיפה. הלוואי והיו עוד הרבה אנשים כאלה".

עוד כתבות

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים: "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● כוחות צה"ל זיהו הלילה מספר אזרחים ישראלים שחצו את גדר הגבול לתוך שטח סוריה ● מעטפה חשודה התקבלה במשרד רה"מ נתניהו. מאגף הביטחון והחירום נמסר: "לא נשקפה סכנה למי מהעובדים" ● עדכונים שוטפים

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת"א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה