האחים שלומי ויוסי אמיר / צילום: יח''צ, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
בקשה לאישור תובענה ייצוגית הוגשה היום (א') נגד האחים יוסי ושלומי אמיר ונגד שופרסל בגין העסקה לרכישת החברה. בתביעה נטען כי העסקה בוצעה תוך הסכמה עם הגופים המוסדיים על החזקה במשותף, בניגוד להוראות חוק החברות ותוך הפרה של חובת תום־הלב והאיסור על קיפוח בעלי מניות מהציבור. חוות־דעת מומחה שצורפה לתביעה מעריכה את הנזק לבעלי המניות מהציבור בסך שנע בין 146-232 מיליון שקל.
● ניתוח גלובס | בדיקת רשות ניירות ערך והשאלה: מה שמותר לנתן חץ ולדוד פורר, אסור לאחים אמיר?
● האחים אמיר הגיעו לפשרה עם רשות ניירות ערך: מגדירים עצמם כבעלי השליטה בשופרסל
● התנהלות בעייתית? בינתיים האחים אמיר זוכים לאמון המשקיעים
● ייעץ לארדואן וניהל תיירות מרפא: הכירו את יו"ר שופרסל החדש
את התביעה הגיש חיים שלו, בעל מניות בשופרסל, באמצעות עורכי הדין עמית גנסין, חגי קלעי, יעקב סבו, אוהד רוזן וליאור סוקול. לטענתם, האחים אמיר ביקשו לרכוש את השליטה בשופרסל "בדרך מתחכמת (בשפה עממית 'קומבינה'), שתכליתה לנסות ולפטור אותם מלשלם לציבור את מלוא פרמיית השליטה ומבלי להיקלע לתחרות על השליטה בחברה".
לשם כך, נטען, הם פעלו לגיבוש שיתוף־פעולה מתואם עם כלל הגופים המוסדיים, שהחזיקו לפני העסקה בכ-61.4% ממניות החברה. במסגרת ההסכמות, נטען, המוסדיים מכרו לאחים אמיר, באופן מתואם, 24.99% ממניות החברה ביום אחד, ובמחיר אחיד המשקף פרמיה של 14.32% על שער המניה באותה עת; קיבלו תמורה נוספת בדמות חלקם היחסי ב-100 מיליון שקל ששילמו האחים אמיר לחברת פז על־מנת לבטל את הסכם אי-התחרות שעמד לה; הסכימו לפיטורי יו"ר הדירקטוריון והמנכ"ל של שופרסל לצורך מינויים של האחים אמיר לתפקידים אלה ולמתן השליטה בחברה לאחים אמיר.
נוסף על כך, נטען כי המוסדיים הסכימו למינוי האחים אמיר לנושאי משרה - בתחילה ליו"ר ומנכ"ל החברה, ולאחר מכן למנכ"לים במשותף; וכן כי המוסדיים גיבשו עם האחים אמיר רשימת חברים מוסכמת שיצטרפו לדירקטוריון, בה אף שני נושאי משרה בגופים המוסדיים עצמם. בתביעה נטען כי מתחרים אחרים שהציעו תשלום על־פי שווי גבוה יותר למניות החברה, נדחו על־ידי המוסדיים.
"מכלול הסכמות אלה, שבוצעו יחד והן שלובות ותלויות זו בזו, מהווה 'החזקה במשותף', הן של מוסדיים האחד עם השני והן של המוסדיים עם האחים אמיר", נכתב בתביעה. "נכונותם של המוסדיים להעמיד את החברה לרשות ולשליטת האחים אמיר, בכפוף לפיקוח על־ידי המוסדיים עצמם, המאשרים את המועמדים לדירקטוריון, גלויה כבר מהמסמכים הפומביים וההתנהלות שבין הצדדים".
בהתאם לכך, נטען, האחים אמיר רכשו הלכה למעשה את השליטה בחברה, ולכן נדרש היה לבצע הצעת רכש מיוחדת - פרוצדורה הקבועה בחוק החברות, אשר לא בוצעה כאן.
כמו כן, נטען כי ההסכמות האמורות הן מקרה מובהק של קיפוח בעלי מניות מהציבור והפרה של חובות תום־הלב כלפיהם. זאת, נכתב, "בפרט בשים לב לאיסור על גופים מוסדיים לפעול בצוותא לשליטה בתאגיד ריאלי".
התובע: במקרה של מאבק שליטה רב־משתתפים, פרמיית השליטה הייתה מגיעה ל־46.5%
את הנזק, שאותו אמד גלעד מנו שחוות־דעתו צורפה לתביעה, הוא מבסס על הפרמיה ששילמו האחים אמיר. לדבריו, לצד הפרמיה הישירה ששילמו האחים אמיר, העומדת על 14.32%, הפרמיה האפקטיבית עומדת על 29.22%. בתביעה נטען כי "זוהי הפרמיה המזערית שהיה על האחים אמיר לשלם לציבור, לו הייתה עסקה רכש המניות מבוצעת במסגרת הצעת רכש מיוחדת, ללא תחרות על השליטה בחברה".
בחוות־הדעת נכתב כי בשים לב לכך שלא הייתה תחרות אפקטיבית על השליטה החברה, או שהייתה אך נבלמה בתחילתה בשל מהלכי הצדדים, פרמיית השליטה מגיעה לכדי 46.5%. על שיעור זה הוא ביסס את הנזק.
"בחברה בה אין בעל שליטה - ועד לעסקת האחים אמיר הייתה שופרסל חברה בלא שליטה - השליטה מצויה בידי כל בעלי המניות", נכתב בחוות־הדעת. "כאשר נוצרת דבוקת שליטה בחברה, נלקחת למעשה השליטה מכלל בעלי המניות ומועברת אל חלקם, השותפים בדבוקה. השווי הכלכלי לכלל בעלי המניות המוחזקות בחברה בה אין מחזיק בדבוקת שליטה, גבוה יותר מהשווי לכלל בעלי המניות שאינם שותפים בדבוקת השליטה, בחברה שבה יש דבוקת שליטה".
מנו הוסיף: "להערכתנו, פרמיית השליטה שיכולה הייתה להתקבל במקרה של מאבק שליטה רב־משתתפים עשויה הייתה להגיע עד 46.5% - פרמיה זו מגלמת שווי של כ-7.65 מיליארד שקל לשופרסל".
בתביעה מתבקש לתת צו המצהיר כי כלל המניות שרכשו האחים אמיר הן מניות רדומות, וכן אחת משתי חלופות - למכור לציבור את מלוא המניות המוחזקות על־ידי האחים אמיר (כאשר לטענת התובע, מדובר בלמעלה מ-60 ממניות החברה) - או לפסוק פיצוי כספי לטובת חברי וחברות הקבוצה בגין הנזק הנטען.
מטעמם של האחים אמיר נמסר: "לא התקבלה כל תביעה. ככל שתוגש, נפעל בהתאם".
המוסדיים שהחזקותיהם נזכרות בתביעה בחרו שלא להתייחס לדברים.