גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"לידה אני תלמיד בכיתה א": עורך הדין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ, אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה, אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר
ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

בדצמבר האחרון הגישה דרום אפריקה, בקול תרועה רמה, את התביעה שלה נגד ישראל לבית הדין הבינלאומי בהאג. בדיוק באותו חודש, כאילו בעולם מקביל, הודיעה החברה הישראלית תורפז תעשיות על רכישת 55% ממניות חברת Sunspray בדרום אפריקה מידי קרנות מובילות במדינה בתמורה לכ־14.2 מיליון דולר.

● ראיון | כעורך דין הוא הוביל מהפכה בזכויות הלהט"ב. במציאות זה לא עזר לו
הוא חגג 55. ואז הקים את יצרנית השבבים הגדולה בעולם
העברית של ימינו מבטאת כישלון אחד מובהק של אליעזר בן יהודה
ראיון | את עקרונות הניהול הוא למד מהכדורגל בשכונה. היום יש לו אלפי עובדים ברחבי העולם

"אחד הדברים שבעלי המפעל אמרו לנו הוא שיש פוליטיקה, ויש דרום אפריקה", מספרת קרן כהן חזון, יו"ר ומנכ"לית תורפז תעשיות. "הם הרגישו לא בנוח ואמרו שבסופו של יום הפוליטיקה מנותקת מהם".

ואכן, נראה שיש סיבה טובה למדינות לזנוח את הפוליטיקה כשמדובר בחברה הישראלית. קבוצת תורפז תעשיות מפתחת, מייצרת, משווקת ומוכרת בעצמה ובאמצעות חברות־בנות בעולם תמציות ריח, פתרונות טעם וחומרי גלם ייחודיים ליותר מכ־2,650 לקוחות בכ־60 מדינות ברחבי העולם.

מאז הקמתה רכשה תורפז 17 חברות, שווי השוק שלה עומד כיום על כ־1.7 מיליארד שקל והיא מפעילה כ־18 אתרי ייצור, מרכזי מו"פ, מעבדות ומשרדי מכירות, שיווק ורגולציה, בישראל, ארה"ב, פולין, בלגיה, גרמניה, וייטנאם, לטביה, רומניה, הודו, הונגריה ודרום אפריקה, בהם מועסקים כ־800 עובדים, מתוכם כ־300 בישראל.

כעת, בראיון זוגי ראשון, מדברים שניים מהשותפים המייסדים, התעשיינית קרן כהן חזון (בעלת כ־44%) וד"ר ישראל (רלי) לשם (כ־7.3%), מבכירי עורכי הדין במדינה, על השפעות המלחמה, על עתיד התעשייה הישראלית וגם על הסיבה שלא צריך להתרגש מהחרם הטורקי.

"פוגשים אצל אנשי עסקים יחס חם מאוד לישראל"

קצת אחרי העסקה ההיא בדרום אפריקה השלימה החברה רכישה נוספת של חברה זרה - קבוצת Clarys & Willich הבלגית והגרמנית, העוסקת בתחום טעמים ופתרונות יחודיים למזון, והכול בעיצומה של מלחמה בישראל ובאווירה בינלאומית לא פשוטה.

"אי אפשר להגיד שאין במדינות האלה פעילות פרו־פלסטינית, אבל הבעלים והאנשים שאנחנו מתראים איתם יוצרים לנו אווירה נעימה וטובה ומאוד פרו־ישראלית", אומרת כהן חזון. "הייתי בפגישות בארה"ב בשבוע שעבר והמשכתי משם למקסיקו, ואני חייבת לומר שהאהדה שאנחנו חווים מהתעשייה ממש מחממת את הלב".

זה נשמע too good to be true.
"אין ספק שיש מקומות בעולם שאנחנו חושבים פעמיים אם כדאי להסתובב בהם. גם השם שלי הוא קרן כהן חזון, אז אני לא יכולה להתחמק מהזיהוי היהודי־ישראלי שלי. אבל אני כן פוגשת אצל האנשים שאיתם אנחנו מנהלים עסקים - החברות, הלקוחות, הספקים - את היחס החם מאוד לישראל", אומרת כהן חזון. "באופן כללי, כשאנחנו אומרים שהגענו מישראל, זה קצת פחות בטון אסרטיבי וגאה מאשר לפני שנה. אבל בעסקים, בתורפז, אנחנו לא מרגישים משהו משמעותי", מוסיף לשם.

מלבד פעילותו בתורפז לשם מכיר את השפעות המלחמה בזירה השנייה שבה הוא עוסק - המשפטית-עסקית - כראש משרד עורדי הדין מיתר, מהגדולים והמובילים בישראל. "ברמה האישית היחסים עם לקוחות בינלאומיים לא נפגמו כלל. לעומת זאת, כן רואים שינוי ברמה המערכתית־ארגונית. בראייה משקית כוללת, של הגופים הבינלאומיים הגדולים, ישראל חוטפת".

באיזה אופן?
"קונצרנים בינלאומיים מקבלים החלטות ניהוליות להקטין את המעורבות, את הפעילות ואת ההשקעות בישראל בעקבות לחצים תקשורתיים ופוליטיים.

"כישראלים אנחנו מאמינים בצדקת הדרך שלנו ומסרבים לראות איך רואים את זה אנשים זרים. אבל כמעט בלתי אפשרי לשווק לעולם את צדקת הדרך מול היקף הנזקים וכמות הנפגעים בעזה".

זה מתחבר לביקורת הקבועה על חולשת ההסברה הישראלית.
כהן חזון: "חד־משמעית. החולשה הגדולה של ישראל היא בהסברה. לפני שלושה שבועות הייתי בווינה, ובכל שדות התעופה ותחנות הרכבת יש סרטונים של הילדים והבתים בעזה, ואין כלום על ישראל, כלום.

"אז אנחנו יכולים להתלונן על למה לא אוהבים אותנו בעולם, אבל אנחנו צריכים קודם לקחת אחריות ולעשות משהו כדי שהאמת תהיה מול עיני העולם. אין פגישה, שיחת טלפון, מייל או וואטסאפ שבהם אנחנו לא מסבירים ומדברים על המצב פה".

הפגישה המכריעה בבית הקפה המיתולוגי

במהלך הראיון המשותף השניים משלימים זה את זה, מספרים בדיחות משותפות ומדברים באותה השפה. ככה זה כשברקורד שלהם 25 שנות היכרות ו־22 שנות שותפות, גם אם הגיעו אליה מרקעים ותחומי עניין שונים לחלוטין.

כהן חזון (54) נולדה וגדלה ברמת השרון. אמה הייתה מורה לחינוך מיוחד, ואביה, משה (מוסא) כהן, תעשיין, בעל מפעל שנאים משותף עם משפחת זלקינד (היום בעלי קבוצת אלקו). לאחר שירות צבאי בדובר צה"ל עשתה תואר ראשון בכימיה תרופתית באוניברסיטת תל אביב ומשם המשיכה לתואר שני בלונדון ביזנס סקול. היעד הבא היה חברת אגן כימיקלים (לימים מכתשים אגן), שם הקימה את חטיבת ריח (אגן ארומה) והחלה לשווק גם לשוק ההודי, ובהמשך עברה למיזוגים ורכישות.

לשם (71) גדל בנתניה. אביו נפטר ממחלה כשהיה בן 12, ואמו, שהייתה סוכנת נסיעות, גידלה אותו ואת אחותו לבדה. כתלמיד שלט לשם במקצועות הריאליים, אך בהמשך בחר בלימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב. לאחר דוקטורט באוניברסיטת הרווארד בניו יורק ועבודה במשרד עורכי דין אמריקאי, הוא חזר לישראל, ולבסוף, בשנת 1994, החליט להקים משרד פרטי, עם חמישה עורכי דין. כיום מעסיק המשרד - מיתר עורכי דין - יותר מ־460 עורכי דין ו־102 מתמחים.

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

החיבור בין התעשיינית בדם לעורך הדין הבכיר נולד בחברת הפתרונות לחקלאות מכתשים אגן כבר בשלהי שנות התשעים. כהן חזון שגשגה בחברה תחת המנכ"ל המיתולוגי אילן לויטה, ולשם היה היועץ המשפטי שלה. בהמשך כמה יוצאי מכתשים אגן, בהם לשם וכהן חזון, החליטו להשקיע בארומור, המתמחה בכימיקלים מייצרי ריח לתעשייה, מקיבוץ גבעת עוז.

ההחלטה התקבלה בבית הקפה המיתולוגי רביביה וסיליה ברמת השרון. "כינסתי את אותה חבורת יוצאי מכתשים אגן סביב שולחן קרמיקה", מספרת כהן חזון. "זה היה שולחן העסקאות שלנו. אמרתי להם 'חבר'ה, בואו נקנה את זה יחד'. מאז אנחנו שותפים. אנחנו כמו משפחה לכל דבר ועניין. חושבים יחד, מדברים על כל דבר, מפרגנים".

ב־2005 הם רכשו, עם השותף הנוסף אלון גרנות, את ארומור. שמונה שנים מאוחר יותר הגיע אקזיט חלומי כשהיא נמכרה ל-IFF, אחת החברות הגדולות בעולם בתחום תמציות טעם וריח, ב־100 מיליון דולר. "הדבר שהכי ציער אותי בעניין ארומור היה שהאחוז שלי היה קטן מדי ולא קניתי יותר מניות", אומר לשם.

אך רגע לפני אותו אקזיט, ב־2011, התרחש מהלך שלמעשה שינה את העתיד שלהם - השותפים החליטו לרכוש את תורפז, שהייתה אז חברה מקומית קטנה מחולון לתמציות טעם וריח, תמורת 2.5 מיליון דולר. "המטרה הייתה להקים חברה גלובלית שתשב על שלוש רגליים, מה שמכונה משולש הזהב - חומרי גלם לטעם עבור תעשיות המזון, לריח עבור תעשיות הקוסמטיקה והטואלטיקה ולפארמה - כשכל רגל תורמת בסינרגטיות לאחרת", מסבירה כהן חזון.

"שנתיים לאחר שארומור נמכרה ל־IFF עוד עבדתי שם, עד שהחלטתי לעזוב, והתחלתי לנהל את תורפז", ממשיכה כהן חזון. "חיפשנו אז חברות ברחבי העולם כדי להגשים את חלום ההתרחבות הגלובלי שלנו, ומצאנו חברה קטנה בפולין שעניינה אותנו. שוחחתי על כך עם אורי יהודאי (אז מנכ"ל פרוטרום ואחד מחבריה התעשיינים - אל"ו) והוא שאל למה בעצם שהוא לא ישקיע בתורפז, ונבנה רגל גדולה בתוך פרוטרום לעולם הריח הבינלאומי בניהולי".

כך תורפז נמכרה לפרוטרום בדצמבר 2017 וכהן חזון ניהלה אותה. במסגרת זו היא גם רכשה את החברה הפולנית פולנה ארומה ובהמשך חברה נוספת בארה"ב. אלא שאז הגיעה שוב IFF האמריקאית וטלטלה את הסירה העסקית של כהן חזון ולשם: "בתחילת אפריל מצאנו את עצמנו במצב שבו פרוטרום נמכרת ל־IFF, שאותה עזבתי זמן קצר קודם", אומרת כהן חזון. "זה פחות התאים לנו, אז רלי ואני ניהלנו דיאלוג נוקב מאוד מולם ובדצמבר 2018 רכשנו חזרה את המניות של כל תורפז בעולם, כולל המפעלים".

"שותפים שאין ביניהם נייר הם השותפים הכי טובים"

כהן חזון, לשם וגרנות, שאותו הכירה חזון בעת שהיה סמנכ"ל כספים בפרוטרום, השקיעו לא מעט כסף כדי לקבל בחזרה את הבייבי שלהם, תורפז. "כשרכשנו חזרה את הפעילות שלנו מ-IFF, רלי ואני השקענו יחד 50 מיליון שקל. השותפות בינינו היא לא רק מילים. היא במעשים ובאחריות לאורך השנים", אומרת כהן חזון.

בשלב הזה לשם ממהר להבהיר: "קרן היא המוח של החברה. אי אפשר לצייר את השותפות ביני ובינה כשווה. אני כנראה עורך הדין הישראלי עם ההבנה הכי גדולה בתעשייה כימית, אבל ליד קרן אני תלמיד כיתה א'".

איך הופכים לעורך הדין הישראלי עם ההבנה הגדולה ביותר בתעשייה הכימית?
"זה התחיל בייצוג שלי במכתשים אגן. טיפלתי להם באופן אינטנסיבי בהרבה רכישות בעולם ולמדתי להכיר את התעשייה ואת התהליכים בה. אני יודע איך עובד מתקן כימי ואני מבין ברכישת חומרי גלם ובכל הדברים האלה. זה המשיך כמובן בעשייה המשותפת שלנו מחוץ למכתשים אגן".

עורך דין בכיר ותעשיין - לא שילוב נפוץ במחוזותינו.
"תמיד עניין אותי השילוב של תעשייה ועסקים. אני ריאלי במקור, ותמיד התחברתי לפיזיקה, מתמטיקה וכימיה ולכן מיד הייתה לי תחושה של קשר לתעשייה הכימית. אבל מלבד זאת יש בתעשייה איזשהו דופק שלא קיים בעסקים פיננסיים רגילים, וזה תמיד משך אותי. אם לא הייתי עורך דין כנראה הייתי אדריכל, ואם לא הייתי אדריכל כנראה שהייתי תעשיין".

בעוד כהן חזון מכהנת כמנכ"לית החברה ומחזיקה ביותר מ־44% ממניותיה, ללשם אין תפקיד רשמי בתורפז והוא מחזיק רק ב־7.3% מהמניות. גרושתו, אגב, מחזיקה באחוז זהה לשלו, לאחר שהאחזקות שהיו רשומות על שמו חולקו בין השניים. "זה נכון שאין לי תפקיד רשמי בחברה. אין לנו חוזה ואין לקרן שום התחייבות להתייעץ איתי או לשתף אותי במשהו", אומר לשם. "השותפות שלנו מבוססת על זה ששני הצדדים מרגישים שהתרומה המשותפת היא מאוד גדולה, האמון הוא מלא וזה הבסיס למערכת היחסים שלנו. אין לנו הסכם הצבעה ואין לנו שום מסמך בינינו. יש לנו אמון הדדי".

נדיר שעורך דין מסתמך על אמון בעסקים, במקום הסכם כתוב.
"האמת היא שאני כעורך דין למדתי ששותפים שאין ביניהם נייר הם בסופו של דבר השותפים הכי טובים, יותר משותפים שיש ביניהם חוזה של 50 עמודים. ובזה אני גודע את הענף שאני יושב עליו כמובן".

ובכל זאת, מה תפקידך בחברה?
"הייתי אומר שהחלק שלי הוא השותפות להחלטות ולמהלכים האסטרטגיים. המעורבות שלי היא רק בצמתים המרכזיים".

"פועלים כדי להפוך לאחת מעשר החברות הגדולות בעולם"

אחד הצמתים המרכזיים של תורפז היה ההחלטה לצאת להנפקה במאי 2021. "אני צריכה להודות על כך לרלי", אומרת כהן חזון. "זה לא שהיה לי משהו נגד ציבוריות, אבל תמיד השתדלתי להיות פחות באור הזרקורים. אני פחות אוהבת שעוטפים דגים עם הפנים שלי בשוק ביום למחרת. רלי שכנע אותי שזה יאפשר לנו לעשות אקסלרציה לאסטרטגיה שלנו, פשוט לעשות הכול מהר יותר".

ניסוי במעבדת Clarys & Willich. לאחרונה תורפז רכשה את הקבוצה / צילום: באדיבות קבוצת קלאריס & ווילך - Clarys & Willich

"זו הייתה רק שאלה של עיתוי", אומר לשם. "אם לא היינו הופכים לציבוריים אז, היינו הופכים לציבוריים שנה-שנתיים לאחר מכן".

מאז ההנפקה השלימה תורפז עשר רכישות של חברות ברחבי העולם. בדוחות הכספיים האחרונים שפרסמה החברה לשנת 2023 היא הציגה נתונים מרשימים, כשההכנסות צמחו ב־7.4% לשיא של כ־127.4 מיליון דולר והרווח הגולמי גדל בכ־4.1% לכ־49.6 מיליון דולר. שווי השוק של החברה, כאמור, הוא כ־1.7 מיליארד שקל והמניות של כהן חזון שוות כ־745 מיליון שקל ושל לשם כ־123 מיליון. "היום אנחנו בצפי הכנסות של יותר מ־200 מיליון דולר ל־2024, ובאסטרטגיה שלנו אנחנו שואפים לפחות להכפיל את המכירות ואת ההכנסות של החברה בכל ארבע שנים", אומרת כהן חזון. "הכוונה היא לגדול בקצב מהיר באמצעות רכישות ומיזוגים בשילוב עם צמיחה אורגנית".

נראה אקזיט של מיליארדים בעוד כמה שנים?
כהן חזון: "אנחנו לא מתעסקים כרגע בשאלה אם למכור או לא למכור. אנחנו פועלים במטרה להפוך לאחת מעשר החברות הגדולות בעולם. אנחנו אוהבים תעשייה, זה מה שגדלתי עליו בבית וזה מה שאני עושה בכל יום ב־30 השנים האחרונות. ימים יגידו לאן זה ילך".

לשם: "אין לנו שום תוכניות לאקזיט. לא לטווח קצר, לא בינוני ולא ארוך. המטרה היא להגדיל את החברה ואת הרווחים שלה בכל שנה. אנחנו בשוק שאנחנו מאמינים שיש בו הרבה פוטנציאל להתפתח ולגדול, ולכן אנחנו בחדוות עשייה ולא בחיפוש האקזיט".

במצב התעשייה כיום יש אפשרות להמשיך לצמוח?
כהן חזון: "זה מאתגר להיות תעשיין, זו ריצה למרחקים ארוכים. בעולם כמו שלנו, שבו כולם רוצים הכול מהר ועכשיו, צריך לדעת לנשום עמוק ולהתמיד בכל יום מחדש כדי לראות תוצאות".

"החומרים שלנו הם כמו הצ'יפים של אינטל בכל מוצר"

להיות תעשיין, כמו שאומרת כהן חזון, זה מאתגר, אך נראה שהאתגר מתעצם בישראל, כשהמצב רחוק מלהיות מזהיר. בעוד ההייטק מקודש, מפעלים נסגרים כל הזמן והתעשיינים מתלוננים שהמדינה נותנת יתרונות מיסוי ואחרים ליבוא מחו"ל וכך פוגעת בשוק המקומי. "היתרון שלנו כתורפז הוא שאנחנו תעשייה גלובלית. אחוז הפעילות הישראלית שלנו נמוך מאוד", אומרת כהן חזון.

"אנחנו עוסקים בהייטק של הלואו־טק. החומרים שלנו הם כמו הצ'יפים של אינטל בתוך כל מוצר - מזון, משקאות, בישום, הכול. התמציות של תורפז הן מה שנותן את האופי והייחודיות ומה שמאפשר לחברה לעשות את הברנד שלה. כשאתה קונה שמפו או סבון, אתה לא בוחר אותו לפי המרכיבים שיש בו אלא לפי הריח. כשקונים משקה, יוגורט או גלידה בוחרים לפי הטעם. המוצר שלנו הוא בתמצית ובבסיס של הביזנס".

לנוכח המצב כיום המדינה צריכה להשקיע יותר בתמריצים לתעשייה הישראלית ולנתק את התלות שלנו ביבוא?
כהן חזון: "צריך לתמרץ את התעשייה בארץ ולחזק אותה, כי בסופו של יום זה ייתן הרבה מאוד עצמאות לישראל, הן בתעסוקה והן בעצמאות של מוצרים ועשייה".

עם זאת, ברור שההישענות על תעשייה ישראלית יכולה להעלות בעיה אחרת: יוקר המחיה. לכאורה יבוא זול מאפשר לציבור לרכוש בזול. כהן חזון לא מתרגשת. "אולי נקודתית יש מדינות זולות משמעותית מישראל בכוח־האדם וביוקר המחיה, אבל אם מסתכלים לאורך זמן גם הן מתייקרות ועוד יתייקרו. סין היום פחות זולה ממה שהייתה בעבר. אולי המוצרים שלה עדיין זולים מאוד, כי המדינה מסבסדת את התעשיינים במטרה להגדיל את המכירות ולהגדיל את היצוא, אבל היא כבר פחות זולה וזה יורגש בעולם בהמשך. היום דורשים איכות סביבה ורגולציה אירופית או אמריקאית, אז זה דורש השקעות".

מה דעתכם על החרם הטורקי על ישראל?
לשם: "אני מסכים עם התפיסה שאומרת שמה שהטורקים עושים הוא לא אינדיקציה למה שהעולם יעשה, אבל זה בהחלט מטריד. אחד החששות הוא שגם אם יהיה פה שינוי וגם אם הדברים יחזרו להיות שפויים, עדיין ייקח זמן עד שנראה את השיפור במשק הישראלי. ייקח חודשים עד שנושאת המטוסים הזאת תחזיר את החרטום שלה לכיוון הנכון.

"באופן כללי חשוב שתהיה תעשייה חזקה. אך מנגד זו טעות לייצר תעשיות שלמות שהן מסובסדות. זו רעה חולה בכלכלה המודרנית. צריך לעודד את התעשייה בהורדת ביורוקרטיות ורגולציות וכל מיני צרות כאלה. יש נושאים שלא נוכל להתחרות בהם בעולם, למשל בטקסטיל. אבל בהרבה תחומים אחרים, מתוחכמים יותר, אין שום סיבה שבישראל לא תהיה תעשייה".

גם מחוץ לתעשייה קשה להתנהל כלכלית בישראל - עסקים קורסים, הגירעון מעמיק והמשק במשבר.
לשם: "ברגע שהמדינה תקבע לעצמה מדיניות כלכלית נכונה היא תוכל לעשות מהפך. יש תהליכים שייקחו זמן כי אי אפשר לשקם כלכלה בן לילה, אבל ברגע שיהיו מהלכים נכונים השינוי יכול להגיע יחסית מהר".

מהם המהלכים הנכונים?
"קודם כול כדאי שיהיה לנו שר אוצר שבאמת מבין בכלכלה ושבאמת אכפת לו מהכלכלה. זה נשמע טריוויאלי, אבל לצערנו שני הדברים האלה לא קיימים כיום. אנחנו יודעים שהכלכלה הפכה למכשיר פוליטי ציני מאוד לקידום אינטרסים. אני מאמין שכשזה יסתיים אנחנו נראה גם את תחילת האור בקצה המנהרה הכלכלית".

כהן חזון: "בסופו של יום צריך לנהל את המשאבים בצורה מאוד עניינית, לא בשביל להחזיק את הכיסא, לא בשביל לרצות, אלא בשביל שהמדינה הזאת תוכל לקום מהמשבר. אנחנו נמצאים היום בסיטואציה שבה האזרחים מטפלים במדינה ולא המדינה מטפלת באזרחים. את הדבר הזה צריך לשנות".

לסיום ובאווירת הפסח, מהן עשר המכות המודרניות של החברה הישראלית?
לשם: "אולי נדבר במקום על ארבעת הבנים? הרשע זה הממשלה, החכם - היזמים, התם הציבור והוא גם זה שאינו יודע לשאול".

כהן חזון: "הייתי מציעה לציבור היום לשאול את השאלה איזה עתיד הוא רוצה לילדים שלו, איך הוא רוצה שתיראה מדינת ישראל בעוד 20-10 שנה".

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות