על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בין-לאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
● WSJ | החישוב הגרעיני של איראן נעשה כעת מסוכן יותר
● חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן
● בהובלת רוסיה וסין: נתיב השיט הימי שעשוי לשנות את חוקי המשחק
1בלומברג: איראן ופקיסטן משתפות פעולה
"איראן ופקיסטן מתקדמות לקראת שיפור היחסים ביניהן בעקבות תקיפות צבאיות קטלניות מוקדם יותר השנה", נכתב אמש (ג') בבלומברג. "במהלך ביקור חשוב של נשיא איראן, איברהים ראיסי, שתי המדינות חתמו על הסכמים בנושא שיתוף פעולה ביטחוני וכלכלי. ראש ממשלת פקיסטן שהבז שריף והנשיא ראיסי הובילו את החתימה על שמונה הסכמים באיסלמבאד, כולל הקמת אזור כלכלי מיוחד משותף. הם גם הסכימו, ברמה העקרונית, לאסור על ארגוני טרור לפעול זה על אדמתו של זה ולשתף פעולה במלחמה בטרור, לפי הצהרות משרד הפנים של פקיסטן".
באתר החדשות NDTV, צוין כי "ארה"ב הזהירה ביום שלישי את פקיסטן מפני השלכות אפשריות למהלכים הללו, והוסיפה כי הם ימשיכו לשבש ולנקוט פעולות נגד רשתות הפצה השוקלות לקיים עסקים עם איראן". "אנו ממליצים לכל מי ששוקל עסקאות עם איראן להיות מודעים לסיכון הפוטנציאלי של סנקציות", אמר סגן דובר ראש מחלקת המדינה האמריקאית, ודנט פאטל. עוד צוין כי "בתגובה לשאלה על הסיבה מאחורי הסנקציות הללו, אמר פאטל כי 'הסנקציות נעשות משום שאלו ישויות אשר הפיצו נשק להשמדה המונית ואמצעים למסירתם'".
מתוך בלומברג, מאת איסמעיל דילוואר. לקריאת הכתבה המלאה
מתוך NDTV. לקריאת הכתבה המלאה
2אל ג'מהורייה: בלבנון מתחילים לחשוב על היום שאחרי הלחימה
"באזור שחווה טלטלה שעלולה לעצב מחדש את הגבולות הפוליטיים, תושבי לבנון מתמודדים עם אתגרים וחילוקי דעות מיידיים, אבל בקרוב הם יצטרכו לשאול את עצמם: מה יהיה עתידה של לבנון לאחר סיום הסכסוך?", כך נכתב הבוקר (ד') באל-ג'מהורייה הלבנוני. בעיתון, נכתב כי "הקבוצות הלבנוניות הגדולות מהססות לשרטט את החזון הספציפי שלהן לעתידה הפוליטי של לבנון ולמאזן הכוחות בה. יש חוסר רצון משותף לחזור לנוסחה הישנה שעיצבה את המדינה במאה האחרונה, מכיוון שהחולשות שלה התבררו".
כמו כן, צוין כי "שתי המפלגות השיעיות העיקריות רוצות לשמור על משטר ריכוזי חזק, ומכיוון שהשותף השיעי לשלטון הוא החזק ביותר כיום, הוא יכול לדחות כל דיון במתכונת חדשה". כך או כך, נכתב, "כולם יתמודדו עם האתגר הגדול ביותר - מספר משמעותי של עקורים סורים ופלסטינים. אם המאמצים להחזיר את האנשים האלה לבתיהם ימשיכו להתעכב, מסיבות פנימיות או חיצוניות, המשמעות היא שלבנון תעמוד בפני מצוקה גדולה ומסוכנת ביותר, שעלולה לאיים עליה כמדינה וכישות, בשל ההתנגשות בין שני סוגי דומיננטיות: השיעים, המחזיקים בכוח מדיני וצבאי, והסונים, הגדולים יותר מספרם.
מתוך אל ג'מהורייה, מאת טוני איסה. לקריאת הכתבה המלאה
3ניו יורק טיימס: המחאות האנטי-ישראליות בקמפוסים במוקד
"בזמן שהמחאות על מלחמת ישראל-חמאס פרצו באוניברסיטאות בארה"ב בחודשים האחרונים, סטודנטים לתקשורת מדווחים מדי יום על המתרחש", נכתב אמש בניו יורק טיימס. בעיתוני הסטודנטים, "הצביעו על האופן בו מנהלים מגיבים למפגינים והגנו על זכויות הסטודנטים להתבטא. העיתונים היו קולניים במיוחד לגבי איומי הטרדה וחשיפה של מפגינים, שלטענתם חונקים את חופש הביטוי בקמפוס", נכתב. בניו יורק טיימס הציגו כמה ממאמרי המערכת שנכתבו על־ידי עיתוני סטודנטים בשבועיים האחרונים, על רקע המתיחות הגוברת באוניברסיטאות ברחבי ארה"ב.
● ראיון | "אוניברסיטת קולומביה נכנסה ללחץ, הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי סגור"
● "אני זועם, זה לא ייאמן מה שקורה באוניברסיטת קולומביה"
מהבולטים ביניהם היה מאמר מערכת ה-Columbia Daily Spectator שפורסם בשבוע שעבר, שעות ספורות לאחר שנמת שאפיק, נשיאת האוניברסיטה, הזעיקה את המשטרה לקמפוס כדי לרוקן מאהל ממפגינים פרו-פלסטינים. "יותר מ-100 תלמידים נעצרו, וגרמו לסערה בקרב קהילת בית הספר". צוין כי "במאמר המערכת המנוסח בחריפות, שפורסם ב-18 באפריל וכותרתו 'האם קולומביה במשבר?', נכתב כי הנהלת בית הספר 'נכשלה ביצירת קשר אמיתי עם תלמידיה, עם הסגל והצוות', וכי האוניברסיטה הפכה אט־אט ל'מרחב של חוסר־אמון, דיכוי ופחד'". בעיתון "מישיגן דיילי" של אוניברסיטת מישיגן, נכתב כי "ככל שהאוניברסיטה מנסה להשתיק את קולות הסטודנטים, כך הם הופכים חזקים ונלהבים יותר".
בניו יורק פוסט, נכתב כי "מפתה להשוות את מחאת הסטודנטים על עזה להתקוממות שנראתה בקמפוסים במהלך מלחמת וייטנאם", לפני חמישה עשורים. "אבל ההשוואה מרחיקה לכת, משום שישנם הבדלים מהותיים במוטיבציה. ההתקוממות המוקדמת יותר נבעה מהתנגדות למלחמה באסיה, שיצרה זרם טלוויזיוני של שקי גופות אמריקאים ומהבהלה של צעירים שעומדים בפני גיוס צבאי". ההפגנות של היום, לעומת זאת, "מונעות ממשהו הרבה יותר מרושע: אנטישמיות. מחוף לחוף, יהודים הם פתאום נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים".
מתוך הניו יורק טיימס, מאת אנה בטס, ג'ונתן וולף. לקריאת הכתבה המלאה
מתוך הניו יורק פוסט, מאת מייקל גודווין. לקריאת הכתבה המלאה
4הדיילי מייל: שעון החול של טיקטוק בארה"ב התהפך
לאחר שבחודש שעבר, אישר בית הנבחרים האמריקאי הצעת חוק שתוביל לאיסור כלל ארצי על הפעילות של טיקטוק בארה"ב, "אמש, אישר הסנאט הצעת חוק של 95 מיליארד דולר לסיוע חוץ, ועכשיו שולח את החקיקה לשולחנו של הנשיא", נכתב בדיילי מייל. "החבילה שעברה כוללת תקציב של 60 מיליארד דולר לאוקראינה, 26 מיליארד דולר לישראל ולעזה וכ-4 מיליארד דולר לאינדו-פסיפיק - וכוללת הוראות שעשויות להביא לאיסור על שימוש בטיקטוק בארה"ב", נכתב.
● שאלות ותשובות | סיוע הענק האמריקאי אושר רשמית: איזה נשק תקנה ישראל במיליארדים?
"'זה יהיה אחד ההישגים הגדולים ביותר של הסנאט מזה שנים, אולי עשרות שנים', אמר מנהיג הרוב בסנאט צ'אק שומר, שעות לפני המעבר האחרון של הצעת החוק", בעוד ש-170 מיליון חובבי טיקטוק האמריקאים "מחכים בדאגה, שמא החקיקה תוביל להוצאה אל מחוץ לחוק של פלטפורמת שיתוף הווידאו האהובה עליהם". צוין כי בניגוד לחקיקה הקודמת, "החקיקה החדשה תיתן לטיקטוק שנה אחת ולא שישה חודשים להיפרד מסין - או להיאסר בארה"ב".
מתוך הדיילי מייל, מאת מורגן פיליפס. לקריאת הכתבה המלאה