גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר
פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז ההכרזה על השינויים במערכת המשפט עם הקמת הממשלה הנוכחית, החברה הישראלית נמצאת במצב של אי־שקט מוחלט. במסגרת המחאה נגד צעדי הממשלה, רבים יצאו בקריאה נגדה מתוך חשש ופחד אמיתי לעתידם. גם כעת, חצי שנה לאחר שפרצה המלחמה בעזה, נראה שהמפגינים שבים לפקוד את הרחובות והחברה הישראלית שוב תוססת.

"מוכרחים להבין את גודל השעה": ראיון חג עם השר הכי לא שגרתי שיש
טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

רבים מהאזרחים עומדים מול ההתרחשויות ומביטים בהן בחוסר אונים. לאן פניה של החברה הישראלית? כדי לענות על השאלה הזו, גלובס שוחח עם פרופסור אוריאל אבולוף, מרצה למדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב ופרופסור אורח באוניברסיטת קורנל. בין השאר, מחקריו מתמקדים בניתוח הפוליטיקה של הפחד.

"אנו מגיבים לפחד בדרכים שונות", מסביר פרופ' אבולוף בתחילת הראיון. "ברגע שמתעורר אצלנו רגש הפחד, אנו מתקשים לחשוב. בעיני, זאת המטרה המרכזית של מנהיגים כמו ראש הממשלה בנימין נתניהו - ליצור מצב שבו החברה הישראלית נמצאת בתחושת חרדה וחשש למה שעלול לקרות בעתיד. ברגע שאנו מסתובבים בתחושה כזו, קשה לנו לגייס את תעצומות הנפש. כך, אנחנו נמצאים כל הזמן על קצה של חוט, תלויים על בלימה; וכשאנחנו ניצבים בנקודה הזאת, בה החיים שלנו כביכול מוטלים על כף המאזניים, אנו מתקשים לחשוב באופן ביקורתי וצלול, בטח לא כלפי פנים אבל גם כלפי חוץ.

"מה שאירע במהלך החודשים של המאבק במהפכה המשפטית היה מונע מפחד. במובן הזה, ואני יכול להגיד את זה כחלק מאותו מעגל שהשתתף במחאה, אנחנו נפלנו למקום של הפחד, ולא הושטנו יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל. במקום לשכנע את החבר'ה שלי באוניברסיטת תל אביב, שרובם מסכימים איתי באשר למחאה, הייתי צריך לשכנע את המשפחה שלי, שחלק גדול ממנה לא מסכים איתי. אמרתי לחבריי במחאה 'אנחנו צריכים ללכת לבתי כנסת, אנחנו צריכים ללכת למתנ"סים, אנחנו ללכת למסגדים, אנחנו צריכים ללכת לאותם מקומות שבהם נמצאים אנשים שלא מסכימים אתנו'. למה אנחנו לא עושים את זה? בגלל פחד".

על מנת להמחיש את דבריו, פרופ' אבולוף משתמש בדוגמה מאותה מחאה. "אחרי שקמה הממשלה הנוכחית והכריזה על המהפכה המשפטית, קראנו, אני ועוד מספר אנשים, להנהגה לקיים משאל עם, אם אכן זה רצונו כפי שהיא טענה", הוא אומר. "בקואליציה דחו את האפשרות הזאת, אבל מה שהיה מדהים בעיניי הוא שגם באופוזיציה וגם בתנועת המחאה התנגדו באופן חד־משמעית למהלך כזה. מדוע? כי חששנו לעשות זאת, חששנו ממניפולציה. כך אנחנו, כחברה, מגיעים פעם אחר פעם למבוי סתום. כדי שנוכל לפרוץ אותו, אנחנו צריכים קודם כל להכיר בו".

אז מה הדרך הנכונה של האזרח מן השורה להתמודד עם כל הטירוף שקורה מסביבנו?
"אני חושב שזה מעניין שאתה אומר 'אזרח מן השורה', כי אני מאמין שבאיזשהו מקום הדרך הנכונה להתמודד עם המצב זה היא לצאת מתוך המעגל, שבמידה לא מבוטלת אנחנו הכנסנו את עצמנו אליו. יש כמה מרכיבים למה שבעיניי אפשר וצריך לעשות; אחד מהם, אולי המרכזי שבהם, הוא שאנחנו צריכים לראות את האמת. גם לאחר ה־7 באוקטובר, אנחנו ממשיכים להתעלם מהמציאות. ב־7 באוקטובר היא נחתה עלינו, אבל לאחר מכן, ככל שחלף הזמן, גיבשנו לעצמנו דרכים לטייח את המציאות ולשפר אותה בעיני עצמנו, אבל זה לא שינה אותה בפועל. 'השיפור' הזה רק אפשר לנו להתמודד איתה, ובסופו של דבר היא התפוצצה לנו בפנים כפי שראינו. במציאות, אנחנו לא חזקים כמו שאנו מציגים את עצמנו. זה קשה להתמודד עם החולשה הזאת ואני חושב שהצעד הראשון שאנחנו צריכים לעשות הוא להכיר במגבלות הכוח שלנו.

עימותים בין שוטרים למפגינים במחאה לשחרור החטופים, השבוע / צילום: Reuters, Ronen Zvulun

"כשאני חושב על היוהרה שאנו שרויים בה, אני מדמה אותה לתחושה של רבים במדינת ישראל שחושבים שיש להם תכונות של אלוהים. יש כל מיני מרכיבים לאלוהות הזאת, בהם התחושה שאנו יודעים הכול, כאילו שאנחנו יכולים לפתור כל דבר באמצעות הטכנולוגיה. בין היתר, זאת הסיבה שנשענו על 8200 ולא יומינט (מודיעין אנושי, א"ו). באמצעות הטכנולוגיה, סיגלנו לעצמו תחושה שאנחנו רואים הכול, שאנו יודעים הכול, אבל זה לא כך במציאות. במציאות, אנחנו לא צריכים רק לפתוח את העין שלנו מבחינה טכנולוגית, אלא גם את העין האנושית ולהסתכל על בני אדם בגובה העיניים".

"העניין הוא", מוסיף אבולוף, "באיזשהו מקום גם בחמאס, להבדיל מישראל, התנהלו באותה תחושת אלוהות. הם התהלכו בתחושה אמיתית שהם הולכים לחסל את מדינת ישראל. הם היו משוכנעים שהם הולכים לקראת כיבוש כל המדינה. לנו זה נשמע כמו הזיה, אבל הם חייו באשליות שאנחנו נופלים בהן לפעמים גם כן".

"משאל עם ידחוף אותנו לדבר אחד עם השני"

אחרי ה־7 באוקטובר, תחושת האחדות בעם גברה, אך מאז הדברים השתנו בתכלית. השיח האופטימי והמאחד סביב הטוב המשותף, התחלף באשמות הדדיות משני צדדי המגרש הפוליטי, באשר לאחריות לאירועים הקשים.

האם מה שראינו בימים הראשונים לאחר מתקפת חמאס מלמד שיש לנו את הבסיס לאחדות?
"אני מסכים לגמרי שיש ואני חושב שמה שאמרת מדויק. בסופו של דבר, מי שהציל אותנו אחרי ה־7 באוקטובר זה היינו אנחנו עצמנו ולא המדינה. המדינה כשלה ב־7 באוקטובר. היא כשלה גם בשבועות הראשונים שלאחר אותו בוקר נורא. במקומה עמדה שם החברה האזרחית. החברה הישראלית היא אחת מהחברות האזרחיות התוססות, העמידות, החסונות והיצירתיות ביותר בעולם. זה פתח עצום לתיקון. השאלה היא מה אנחנו עושים עם היכולות הללו.

"במסורת היהודית היום השביעי של פסח מסמל את הרגע שבו בני ישראל חצו את ים סוף. עכשיו תחשוב על הרגע הזה שבו נמצאו בני ישראל בצד המצרי של ים סוף, מלפנים הים ומאחור פרשי פרעה דהרו לכיוונם, והם חשים פחד עצום. תחשוב לרגע על הסיטואציה המדהימה הזו, בה מצד אחד ניצבת האימה ומצד שני התקווה. מישהו מהם היה צריך לקבל החלטה בניגוד לכל הסיכויים, וכך להביא תועלת לכולם ולבנות אמון. לא מדובר רק באמון באחרים, שהוא חשוב בפני עצמו, אלא באמון בעצמנו וביכולת שלנו לעשות מהלכים שהם פורצי דרך".

אחד הנושאים שבמוקד המחלוקת בחברה הישראלית הוא השוויון בנטל. איך לדעתך אפשר להתמודד עם זה?
"אני חושב שלאורך דורות אנחנו בורחים מבחירות קשות, בעיקר אלו שנוגעות לדברים עקרוניים ולדילמות קשות. השאלה היא איך אנחנו יכולים להפסיק לברוח, ואני חושב שהפתרון הוא לתת אמון ביכולת שלנו. זה המפתח".

לדברי פרופ' אבולוף, אחת הדרכים כדי ליישם זאת, היא באמצעות משאל עם. "קח לדוגמה את מה שקרה באירלנד: 99 אזרחים אירים נבחרו באקראי כדי לשקף את ההרכב הדמוגרפי של החברה ושהו יחדיו בבית מלון במשך חמישה סופי שבוע כדי ללבן את הזכות להפלה. הם התווכחו, שוחחו עם בעלי דעה ומומחים בדיונים שהועברו בשידור ישיר באירלנד, ולבסוף הכריעו. משאל העם על החלטת האסיפה האזרחית הפך למציאות ב־2018: 64% הצביעו בעד ביטול האיסור על הפלות. מאז קיימו האירים עוד שלוש אסיפות דומות.

"מדוע לא להקים אסיפות אזרחים דומות בישראל כהכנה למשאלי עם? זה לא עניין מורכב במיוחד, ואסיפה כזו תוכל לסייע בקידום ידע, הקשבה והבנה. בחירה אקראית של ישראלים מכל שדרות החברה לאסיפה שכזו תוכל לסייע בתהליך הריפוי של הפצע הפנימי. גם בנושא כמו גיוס זה תקף. כך נוכל לתת תחושה לאזרחים שהם אלה שקובעים ולא פוליטיקאים מנותקים. אנחנו פשוט צריכים להפסיק לפחד מעצמנו ולהיות קצת יותר אמיצים".

ומה אם תוצאות משעל העם יהיו הפוכות ממה שאתה מאמין בו? נניח שהמתנחלים יזכו במשאל עם ויספחו את יהודה ושומרון, או שיצביעו בעד המהפכה המשפטית. איך תקבל את זה?
"אם אזרחי ישראל לא רוצים לחיות בדמוקרטיה, אז לא תהיה דמוקרטיה; אם אזרחי ישראל לא רוצים לחיות בשלום, אז לא יהיה שלום; ואם אזרחי ישראל לא רוצים לחיות בשוויון, אז לא יהיה שוויון".

כלומר, גם אם ההחלטה שתתקבל לא תהיה בהתאם לרוחך, אתה חושב שעדיף שאנחנו נדע מה הציבור רוצה ולא נתחבא מאחורי כל מיני אמירות מנותקות?
"חד־משמעית כן. אני רוצה שאנשים כמוני מהאקדמיה, שחיים במגדל השן, יפשילו קצת את השרוולים ויתחילו לדבר בגובה העיניים עם אנשים שהם לא חלק מהקבוצה או מהסביבה שלהם. אנחנו מדברים כשאני נמצא 200 מטר בלבד משוק מחנה יהודה - למה אני לא הולך לדבר עם האנשים בשוק? אנחנו כבר שנה וחצי כמעט בתוך הזוועה הזאת ולא עשיתי את זה אפילו פעם אחת. זה ממחיש את העניין. משאל עם ידחוף אותנו לדבר אחד עם השני ולשכנע זה את זה".

הישראלים מאושרים? לא בדיוק

למרות הוויכוחים העזים הבלתי פוסקים בחברה הישראלית ומתקפת הטרור של חמאס ב־7 באוקטובר, ישראל מדורגת במקום החמישי בעולם במדד האושר העולמי של האו"ם.

איך זה יכול להיות שאנחנו כל כך גבוהים במדד האושר למרות כל מה שאנחנו עוברים? זה עניין מתודולוגי?
"קודם כל, באמת צריך להיכנס למתודולוגיה של הדוח. יש שני אשכולות של שאלות גדולות ששואלים: אחד נוגע לעד כמה האזרח מרוצה מהחיים שלו והאשכול השני נוגע לכמה הוא מרגיש שמח. קרי, מדובר בשאלה של שביעות רצון ושאלה של שמחה. ברוב המדינות יש קורלציה מאוד ברורה בין שביעות רצון לבין שמחה. כלומר, ככל שהאזרחים יותר שמחים, כך הם יותר שבעי רצון. אבל כשמסתכלים על הממוצע הישראלי בצד הרגשי ולא בצד של שביעות רצון, אנחנו נמצאים בתחתית הרשימה.

"ואפשר להבין למה זה ככה בישראל. אומרים לאנשים 'תדמיינו מה המצב הכי גרוע שיכול להיות לכם', ובישראל אנחנו לא מדברים על עבודה מבאסת או חיי משפחה קשים, אלא על מלחמה, טבח, חטיפה וכו'. אז הישראלי הממוצע משיב שהוא שבע רצון כי בסך הכול הוא חי ונושם. מדובר בפרופורציות קצת שונות ממה שמקובל בשאר העולם, ומרגע שזה הבסיס, אז הבית הופך להיות מקום של הישרדות. זו האנומליה הישראלית שלכאורה נמצאת עמוק בתוך העולם השלישי מבחינת החשש לשרוד, אבל מבחינה כלכלית ותרבותית - היא נמצאת עמוק בתוך העולם המערבי".

"אנשים מחפשים תחליף לדת ולקהילה"

בסיום הראיון, פרופ' אבולוף, כמי שהרצה ולימד שנים בארה"ב, נשאל על ההפגנות נגד ישראל באוניברסיטאות האמריקאיות, שהיו השבוע במרכז סדר היום. "כאוס מוחלט", כך הוגדרה האווירה באוניברסיטת קולומביה למשל, כאשר סטודנטים פרו־פלסטינים התבצרו בעיר אוהלים לא חוקית בקמפוס, אירוע שהוביל למעצר של יותר מ־100 איש ולהשעיית סטודנטים. האוניברסיטה הפכה לזירת קרב במלחמת הנרטיבים הפלסטינית־ישראלית, שהתגלגלה גם למאבק בין־דורי ופוליטי בארה"ב. היא לא היחידה כמובן. גם בקמפוסים אחרים, ההפגנות התעצמו והקריאות האנטי־ישראליות החריפו.

איך אתה תופס את האירוע?
"אני חושב שמה שאנחנו רואים בהרבה מאוד קמפוסים בארה"ב זה ניסיון למצוא איזשהו דגל שאפשר לבסס עליו תחושת שייכות ועניין. זה משהו שנמצא עמוק בתוכנו".

במילים אחרות, אתה אומר שזה נותן לאנשים סוג של משמעות. בעבר אנשים מצאו משמעות בכנסייה, בקהילה ובמשפחה. היום רבים כמעט ולא הולכים לכנסייה, וחשים יותר בדידות.
"אני חושב שאתה צודק לגבי המודל של הכנסייה. אנחנו העלמנו בהרבה מובנים את שני המרכיבים האלה ואז אנשים מחפשים תחליף לדת ולקהילה".

כשמסתכלים על המשתתפים בהפגנות הנוכחיות בארה"ב, ניתן לראות סוג של התנהלות דתית מסוימת. יש להפגנות האלה קודים פנימיים מאוד ברורים - כולם אומרים יחד את מילות "התפילה" ולבושים באופן דומה. אתה חש את זה?
"כן, הם מאוד דומים למשהו רפטטיבי שמזכיר דת ואמונה. אם מישהו סוטה טיפה החוצה, הוא נזרק מהקהילה. כאילו יש כאן תחליף לקהילה הדתית של פעם".

עוד כתבות

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ על השאלה אם יש דד ליין לאיראן: "כן, בראש שלי, יש לי"

טראמפ:  "אני חושב שהמו"מ יהיה מוצלח, ואם לא זה יהיה רע לאיראן" ● איראן דורשת מארה"ב: תגיעו "ללא דרישות מופרזות" ● אחרי האיומים של טראמפ: נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● עדכונים שוטפים 

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

חדר להימלט אליו מהמסך / צילום: GEMINI-AI

חדר להימלט אליו: הטרנד שהסעיר את טיקטוק - ואז את מעצבי הבתים

קיר טיפוס, במת קריוקי, אוספים נדירים, פסנתר וינטג' ותא טלפון כמו של פעם ● מעצבי החדרים האנלוגיים יעשו הכול כדי שתרגישו שהחיים ללא מסכים טובים יותר, ואפילו הילדים שלכם ירצו לברוח לשם ● הביקוש להם גדל יותר ויותר ● איך תוכלו לעצב את ביתכם בהתאם?

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

המשלחת הישראלית באולימפיאדת החורף / צילום: Hassan Ammar, AP

מה משותף ללברון ג'יימס, ג'ורג' קלוני וג'סטין טימברלייק?

איזו מדינה הודיעה לאחרונה על יוזמה להנפקת דרכונים לגמלים שבשטחה, באיזה ענף באולימפיאדת החורף מתחרה השנה לראשונה נבחרת ישראלית, ואיך נקראת הרשת החברתית לבוטים של בינה מלאכותית? ● הטריוויה השבועית

אלכסיי נבלני / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

אירופה מאשימה את רוסיה: נבלני נרצח על ידי רעל צפרדעים

אירופה מאשימה את רוסיה בהרעלת מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני לאחר שבגופו נמצא הרעלן הנדיר אפיבטידין, שמקורו בצפרדעים ארסיות מאקוודור ● בריטניה טוענת שרק למוסקבה הייתה יכולת להשתמש ברעלן ותפנה לארגון לאיסור נשק כימי בהאשמה נגד הפרת האמנה ● הקרמלין טרם הגיב

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא