גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפרויקטור שלא היה בראיון ראשון: "לא באתי לחמם כיסא"

טל בסכס מונה בסוף אוקטובר לפרויקטור שתפקידו "לתדרך בכל הנוגע לניהול האזרחי של המלחמה" ● אלא שאינטרסים פוליטיים רחשו בשטח, יותר מדי גופים היו מעורבים, ומהדיבורים על תקציב של 15 מיליארד שקל לא נשאר דבר ● בראיון לגלובס הוא מדבר על היכולת להשפיע כמנכ"ל החברה למתנ"סים, ומפתיע: "אם קוראים לי שוב - אני מתייצב"

טל בסכס, פרויקטור מרכז השליטה האזרחי / צילום: רמי זרנגר-יח''צ החברה למתנ''סים
טל בסכס, פרויקטור מרכז השליטה האזרחי / צילום: רמי זרנגר-יח''צ החברה למתנ''סים

לרגע אחד, בתחילת המלחמה בעזה, טל בסכס אמור היה להפוך לשם שמוכר בכל בית בישראל. בסוף אוקטובר, כשהכאוס עוד הורגש בכל רחבי העורף, מונה מטעם הממשלה לתפקיד הפרויקטור המיוחד, ש"במסגרתו יקיים תדרוך לציבור באופן תדיר ויענה על שאלות עיתונאים בכל הנוגע לניהול האזרחי של המלחמה", כפי שנכתב בהודעת המינוי. זאת, בדומה לדובר צה"ל, תא"ל דניאל הגרי, ולפרויקטורים מתקופת הקורונה, פרופ' רוני גמזו ופרופ' נחמן אש. אבל הדבר לא יצא לפועל אפילו פעם אחת.

גם אחרי היירוט המוצלח: 30 אלף דולר ויש לכם כטב״ם מתוצרת איראן
ראיון | הממשלה, החרם הטורקי ומחירי הדירות: הקבלן שבונה אלפי יחידות דווקא אופטימי
ראיון | "משפיל ומקומם": עורך הדין שהצליח לעזור להרבה, רק לא לעצמו

מעולם לא אפשרו לבסכס, לדבריו, לכנס מסיבת עיתונאים, לעמוד מאחורי פודיום עם סמל המדינה ולעדכן את התושבים באופן רשמי. מי מנע זאת ממנו? בראיון ראשון לאחר שהתפטר מהתפקיד, בתום כהונה קצרה של פחות משלושה חודשים, שלאחריה שב מוקדם מהצפוי לנהל את החברה הממשלתית למתנ"סים, אומר בסכס לגלובס: "בסוף האחריות על ההסברה יושבת במערך ההסברה הלאומי, תחת משרד ראש הממשלה. הבנו, כמו בדברים אחרים, שהתפיסה שם היא אחרת וזה לא עובד, אנחנו לא יכולים להשתמש בכלים הנדרשים כמו להופיע מול הציבור. אז זה היה עוד צד (בהחלטה לפרוש, א' ד')".

"הכפילויות הן הסיבה לחוסר היכולת לפעול"

אילו מנעו מבסכס גישה ישירה לציבור ולא שמו לו רגליים ביתר תחומי הפעילות שלו - דיינו. מעבר להסברה, הגדרת תפקיד הפרויקטור הייתה תיאום בין עבודת זרועות הממשלה השונות והובלת מהלכים בכל הנוגע להשלכות האזרחיות של המלחמה. אלא שגם כאן, נרשמו כמה מקרים שבהם הבין בסכס שאין לו אפשרות להצליח, שוב, בעיקר מול משרד ראש הממשלה.

"היו מצבים שאתה מגלה שתחום שבו אתה מטפל, מטופל במקביל גם אצל גורם אחר בעל סמכות", אומר בסכס. "עסקנו בהבאת עובדים זרים לארץ, בעבודה בין-משרדית. ובמקביל, משרד ראש הממשלה מקיים דיונים בנושא של עובדים זרים עם צוותים מקבילים פחות או יותר. יכול להיות שזה חוסר סנכרון".

או שאולי חסמו אותך בכוונה?
"גם. ובנוסף, משרד השיכון קידם החלטות, משיקוליו שלו, על עובדים זרים, והגיש הצעת מחליטים לממשלה. יש גוף אחד שאמון על הדבר הזה (המשל"ט בראשות הפרויקטור, א' ד'), ופתאום עוד גוף מתעסק עם זה, ואז בא גם משרד השיכון. וכל אחד מהם פועל מתוקף סמכות שקיימת לו בחוק. אני לא ראיתי מקום לבזבוז משאבים ציבוריים, בטח שלא זמן וכסף. לא באתי לחמם כיסא".

מי לא רצה לתת לך לעבוד?
"המציאות היא שנוצרו תהליכים מקבילים וכפילויות. אם אתה שואל אותי, זו הסיבה העיקרית לחוסר היכולת האמיתית. על קו הזינוק עמדו 5-6 גופים, כולל המשל"ט, שלכל אחד מהם סמכות לתת מענה, כך שבסוף לא ברור מי אחראי על נושאים אזרחיים.

"יש את מינהלת תקומה, יש פורום בראשות מנכ"ל משרד האוצר, יש את רשות החירום הלאומית, יש את משרד ראש הממשלה ועוד. מייד כשנכנסתי לתפקיד ניסיתי לעשות סדר, מתוך הבנה שאף אחד לא יפתור את הכפילויות בחקיקה באמצע מלחמה. קיימתי עשרות פגישות בפרק זמן של עשרה ימים".

נשמע שאתה מקבל די בסלחנות את העובדה שבממשלה הכשילו אותך בתפקיד לעיני כל הציבור.
"אנחנו חודשיים אחרי כן. בכל זאת עבר זמן וזה טבעו של האדם. להגיד שאני לא עצוב, מתוסכל או כעוס על דברים מסוימים? חד-משמעית אני כן. הם היו צריכים במקומות מסוימים להתנהל אחרת. בסוף הציבור צריך לדעת מה המדינה עושה בשבילו, וזה לא משנה מי בראשות הממשלה ואם אוהבים אותו או לא. במציאות הקטסטרופלית שאנחנו נמצאים בה, נערכנו עם תוכניות והשקענו בזה הרבה זמן וחשיבה. הגעתי לא מצוי בנבכי הפוליטיקה, ובדיעבד כולנו למדנו כמה דברים".

גורמים שונים במשרד האוצר יודעים לספר את השתלשלות העניינים מאחורי הקלעים: לאחר טבח 7 באוקטובר הקים ראש הממשלה, בנימין נתניהו, את קבינט המלחמה המצומצם. זאת, בעיקר כדי למדר מקבלת ההחלטות את השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, ואת שר האוצר והשר במשרד הביטחון, בצלאל סמוטריץ' - בלחץ ממשל ביידן. בתור פרס ניחומים, נתניהו ייפה את כוחו של סמוטריץ' לנהל במקומו את הקבינט הכלכלי-חברתי. מתוקף תפקידו כמ"מ יו"ר הקבינט, קיבל לידיו סמוטריץ' את הסמכות המינסטריאלית על מינוי הפרויקטור ועל עבודתו.

או אז, התנגד מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי, להעניק סמכויות לפרויקטור של סמוטריץ'. הדבר סיכל את ניסיון מינוי המועמד הראשון שהעמיד סמוטריץ', מנכ"ל משרד האנרגיה לשעבר, אודי אדירי. לאחר מכן ביקש סמוטריץ' למנות כפרויקטור את מנכ"ל חברת החשמל, מאיר שפיגלר, ולשם כך נתפר הסכם מול נתניהו: הפרויקטור יקבל סמכויות מיוסי שלי על תכלול העבודה האזרחית, ובתמורה, מנהלת תקומה לשיקום העוטף תנותק מהקבינט הכלכלי-חברתי, ותעבור לדווח ישירות לשלי. לבסוף שפיגלר לא לקח על עצמו את התפקיד, כשהתברר לו שלא יוכל להמשיך לנהל במקביל את חברת החשמל. במקומו נבחר בסכס, שלא זכה לשיתוף הפעולה שלו ציפה ממנכ"ל המנכ"לים שלי.

במקום תקציב עתק, משרד עם 2־3 עובדים

תחילה, דובר על הקמת משל"ט שיחלוש על תקציב של 15 מיליארד שקל לטיפול בעורף. בדיעבד, התקציב הסתכם בשכר שקיבל בסכס (בדיחוי של שלושה חודשים) ועוד כ-200 אלף שקל ליועצים. הוא ישב בחדר שפינו עבורו במשרד האוצר בירושלים, עם עוד 2-3 עובדים תחתיו. לשם השוואה, כמנכ"ל החברה למתנ"סים מנצח בסכס על כ-5,000 עובדים ישירים ועוד כ-30 אלף עובדי המרכזים הקהילתיים הפזורים ביישובים ברחבי הארץ - בהיקף של 4.5 מיליארד שקל בשנה. מחזור החברה צמח בכ-30% מאז שנכנס לתפקיד ב-2021.

"אני לא מתבייש להגיד שיכולת ההשפעה שלי היום בחברה למתנ"סים היא הרבה יותר גבוהה מאשר היכולת שלי להשפיע בזמן המשל"ט, גם בהקשר של המלחמה", אומר בסכס. ואכן, מייד עם פרוץ חרבות ברזל נרתמו עובדי החברה לסייע בשטח, תוך שימוש בפריסתם הארצית.

כבר ב-9 באוקטובר ירד בסכס לדרום המופגז. ב-30 באוקטובר קיבל את השיחה מסמוטריץ'. "לא ראיתי אופציה שלא לקחת את התפקיד", הוא אומר, "התגייסתי למחרת".

האם הציבור נפגע מכך שאין כיום פרויקטור?
"חד-משמעית. עצם העובדה שאין גורם אחד שמתכלל את כל הנושאים האזרחיים ומתווך אותם זה הפסד של הציבור".

אבל מי ירצה את התפקיד אחרי שראו מה עברת שם?
"אני", מפתיע בסכס.

אם קוראים לך אתה מתייצב?
"כן. הפעם נגדיר סמכויות כמו שצריך. נוודא מי האחראי הבלעדי לתהליכים, לתקציב ולכוח האדם הרלוונטיים - והפעם זה יעבוד".

עוד כתבות

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

אילוסטרציה: כפיר סיון

החנות נפגעה מטיל, הבעלים שרק סיים מילואים ראה מרחוק איך בוזזים אותה

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה

 

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● כל מה שקרה השבוע בתעשיות הביטחוניות עוד לפני שפרצה מלחמה

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור, ונתב"ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, בארה"ב ובאסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך ייראה מבצע החילוץ, ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

הרוגה ו-20 פצועים בפגיעה ישירה בת"א

אחד נפצע קשה, היתר בינוני וקל ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● טראמפ אישר שחמינאי חוסל ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מתווה הפיצויים לעסקים מוכן, אבל האוצר לא ממהר להכריז עליו

מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים היה מוכן עוד לפני המלחמה, אך במשרד האוצר מתכוונים להמתין כשבוע, לפני שיוצאים בבשורה למשק ● במגזר העסקי קצת פחות סבלניים, ויו"ר נשיאות המגזר מוכן להמתין לכל היותר יומיים-שלושה

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות לציבור הרחב חכורות בין טאבה לאתונה על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● ישראייר נערכת להפעלת טיסות חילוץ המיועדות ללקוחותיה בלבד

קיבלתם סמס מפיקוד העורף? תיזהרו - מדובר בקישור זדוני

מערך הסייבר הלאומי מזהיר מהודעות SMS המתחזות לפיקוד העורף ומכילות קישורים זדוניים. הקישורים מפנים להורדת אפליקציות מזיקות שעלולות לאפשר גישה למידע אישי ● המערך ממליץ: לא ללחוץ על קישורים, לעדכן אפליקציות רק דרך Google Play ו-App Store, ולבדוק עדכונים רק בערוצים הרשמיים של פיקוד העורף ● במקרה של פעילות חשודה ניתן לפנות למוקד 119

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר האיראני יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים