גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

מדפי סופרמרקט. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי
מדפי סופרמרקט. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

יוקר המחיה. את הנושא הזה כנראה אין צורך להציג, במיוחד בתזמון כל־כך סמוך לקניות לחג. אבל גם אם זה עניין שאי־אפשר לשכוח, נדמה שעדיין יש מי שמתעקש בכל פעם להזכיר לנו אותו. בשבוע שלפני החג, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) פרסמה את מדד המחירים לצרכן לחודש מרץ 2024 - שעלה ב־0.6% בחודש מרץ ו־2.7% בשנה האחרונה.

ניתוח | עליות המחירים וחגיגת הרווחים: המספרים שחשפו הדוחות של ענקיות המזון
האם ישראל תחזור לייבא חלב? תלוי את מי שואלים ומתי

וכמובן, זו בעיה רחבה בהרבה מאשר תנודות לכאן או לכאן במדד חודשי מסוים. אם ב־2009 רמת המחירים בישראל הייתה דומים לזו שבמדינות המפותחות (OECD), הפער מאז הלך והתרחב, עד שבשנת 2022 רמת המחירים בישראל הייתה הגבוהה ביותר בעולם המפותח, עם פער של 38% ממדינות ה־OECD. בתחום המזון הפערים חריפים במיוחד, כאשר מחירי המזון בישראל היו גבוהים בכ־51% לעומת מדינות האיחוד האירופי.

אז ישראל הולכת ומתייקרת, אבל המיקוד הציבורי ביוקר המחיה נמצא איתנו כבר זמן רב. כבר ב־2011, לפני לא פחות מ־13 שנים, פרצה המחאה החברתית המפורסמת. סדר היום לא הניח לממשלה לחמוק מעיסוק בנושא הזה, והיא הקימה את הוועדה לשינוי חברתי־כלכלי, הידועה בתור "ועדת טרכטנברג". על ועדת טרכטנברג כתבנו במדור זה בהרחבה, והפעם נפנה את הזרקור לוועדה אחרת שנולדה בעקבותיה, במטרה להפוך את המלצות הוועדה לצעדים אופרטיביים.

כך, באוגוסט 2013, בהמשך לוועדת טרכטנברג, הוקמה ועדה בראשות מנכ"ל משרד הכלכלה דאז, עמית לנג, שקיבלה מנדט לגיבוש המלצות להתמודדות עם בעיית יוקר המחיה והסרת חסמי היבוא. "ועדת לנג", שאמורה הייתה לסייע להפחתת יוקר המחיה, הוקמה לפני למעלה מעשור. כידוע, יוקר המחיה לא הלך לשום מקום. בדיוק ההפך. אז מה השתבש בדרך?

הוועדה להגברת התחרות

נתחיל מההתחלה. ועדת לנג - או בשמה הרשמי: "הוועדה להגברת התחרות והסרת חסמים בתחום היבוא" - הוקמה במטרה למפות את הליכי היבוא בשווקים בינלאומיים (ארה"ב ואירופה), לאתר כשלי שוק וחסמי תחרות ממשלתיים ומסחריים במדיניות היבוא הנהוגה במדינת ישראל ולגבש דרכי פעולה לצורך הגברת התחרות מצד היבוא והורדת יוקר המחיה בהקשר זה.

כדי לעשות זאת, נבחרו לוועדה חברים ממגוון משרדים וגופי ממשלה, ביניהם משרד האוצר, משרד הכלכלה, רשות התחרות, רשות המסים, הרשות לסחר הוגן, המועצה הלאומית לכלכלה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ורשות המכס.

הוועדה קיימה 21 פגישות בהשתתפות כלל החברים ושוחחה עם גורמים רלוונטיים כמו רגולטורים, יבואנים ובעלי עניין נוספים. בנוסף, נפתח אתר ייעודי לשיתוף הציבור אליו הגיעו כ־450 פניות, רובן מיבואנים שפירטו על החסמים הקיימים או הציעו הצעות ייעול. במסגרת העבודה נערכו ניתוחים כלכלים ומחקרים משווים לזיהוי החסמים ולהכרת סוגים שונים של מדיניות יבוא.

הוועדה סימנה חמש בעיות מרכזיות בתחום היבוא לישראל: הבעיה הראשונה היא נטל בירוקרטי מוגזם בדרישות היבוא בטרם היבוא (חריג מובהק ביחס למדינות המפותחות); הבעיה השנייה - אי־התאמה בין הדרישות הטכניות של היבוא בישראל לדרישות במדינות מפותחות; השלישית - היעדר גורם מתכלל והיעדר מדיניות חוקיות יבוא כוללת ואחידה ברמת הממשלה; הרביעית - קושי בנגישות למידע וחוסר בשקיפות בעבודת הרגולטורים השונים; החמישית - חשש מחסימת יבוא מתחרה בענפים ריכוזיים כתוצאה משימוש של יבואנים חזקים בפרקטיקות שדוחקות יבואנים מתחרים מפלטפורמות קמעונאיות.

באפריל 2014 הוועדה הגישה דוח חלקי העוסק רק בנושא הסרת חסמים ליבוא אישי, בעקבותיו קיבלה הממשלה את החלטה מספר 1564. כעבור מספר חודשים, בנובמבר 2014, פורסם הדוח הסופי של הוועדה - אותו הממשלה אימצה בהחלטה מספר 2318. מה בעצם נקבע שם?

מנכ''ל מקורות, עמית לנג / צילום: מקורות

שחרור הסחורות מהנמל

החלטת הממשלה, בעקבות ועדת לנג, ביקשה ליצור מדיניות יבוא חדשה ורחבה ופירטה תוכניות עבודה בעניין. תוכנית אחת היא התאמת שיטת היבוא לסטנדרטים בינלאומיים. נסביר: שיטת היבוא בישראל היא חריגה בקרב מדינות המערב. למשל, לפני שהסחורה נכנסת לארץ, נדרש מהיבואנים לעבור אכיפה ובדיקות מדגמיות בשטח הנמל, כמו גם בדיקות תקינה יקרות של מכון התקנים. כל אלה עיכבו את שחרור הסחורה וכניסתה לשוק ובו־בזמן אילצו את היבואנים לשלם כסף רב עבור האחסנה היקרה בנמל.

לכן, הוועדה אימצה עקרונות שמקורם בבחינת מדיניות היבוא באירופה ובארה"ב. עיקרם הוא מעבר למדיניות של פיקוח שוק אחרי הכניסה, הרחבת אחריות היבואן באמצעות התבססות על הצהרה על עמידה בדרישות היבוא והגברת האכיפה בשוק והחמרת הענישה של יבואנים המפרים את האמון.

אז זה הרעיון. והיישום? מה שהתבצע הוא שעבור רוב הטובין המיובא לישראל לא יידרש אישור מקדים של הממונה על התקינה, אלא יסתפקו בהצהרת יבואן שתוגש למכס. תהיה בקרה מדגמית בעת היבוא על בסיס הערכת סיכונים של הרגולטור בשיתוף המכס. בנוסף יהיה היבוא נתון לפיקוח ואכיפה אשר יתבצעו בשווקים, אז יידרש היבואן להציג את הצהרתו בדבר התאמת הטובין לרגולציה יחד עם מסמכים נוספים, ויאותרו וייענשו הפרות.

במישור התקינה, התקנים הרשמיים חולקו לקבוצות על־פי מדרג של רמת הסיכון, כאשר כללי התקינה מותאמים לכל רמה. אומנם הורחבה הקבוצת המוצרים עליהם חלים כללי היבוא החדשים, אך זה עדיין לא ההליך הגורף. במילים אחרות, מעבר דרמטי לשיטה החדשה - לא היה פה.

איחור של עשור

תחום אחר שהוועדה עסקה בו הוא מניעת פרקטיקות אנטי־תחרותיות. בתחום היבוא זה בא לידי ביטוי, למשל, במה שנקרא "הסכם בלעדיות". זה הסכם שלפעמים נחתם בין יצרן זר ליבואן, במסגרתו הצדדים מסכימים שרק יבואן אחד ייבא מוצר מסוים לארץ. זה עלול ליצור חסם בפני יבוא מקביל של מוצרים מקבילים - וכאשר יש מספר מצומצם של יבואנים, זה מביא לפגיעה של ממש בתחרות בשוק. מצד שני, להסדרי בלעדיות עשויים להיות גם היבטים חיוביים, בעיקר משום שזה יוצר תמריץ ליבואן להשקיע במותג.

לכן, הוועדה לא מצאה הצדקה לאסור באופן גורף על הסכמי בלעדיות בין יצרן ליבואן או בין יבואן לקמעונאי. מה שהיא כן המליצה לעשות הוא להתערב כשיש חשש שהיבואן מנצל את כוח השוק למניעת תחרות, כאשר חוק ההגבלים העסקיים מאפשר זאת. או במילים אחרות, היא לא שינתה משהו ממשי בעניין - וייתכן שכאן מדובר בפספוס מהותי.

המלצה נוספת בעניין זה הייתה ביצוע תיקוני חקיקה שיאסרו על יבואנים רשמיים של מוצרי צריכה לנקוט פרקטיקות שעניינן לפגוע בתחרות מיבוא מקביל, בדומה לאיסור הקיים בחוק ההגבלים העסקיים על בעל מונופולין ביחס לניצול מעמדו לרעה.

האופי הלא מחייב של ההמלצות בעצם השאיר את שיקול־הדעת בידיה של רשות התחרות. אלא שבפועל, רשות התחרות נמנעה מכל התערבות בהסדרי בלעדיות ולא שונה פטור הסוג העוסק בנושא זה. רק ביוני 2023, עשר שנים לאחר מינויה של ועדת לנג, התקבל תיקון לחוק התחרות הכלכלית, שתכליתו למנוע מ"יבואנים ישירים" (היבואנים הרשמיים והבלעדיים של מותגים לישראל) למנוע או להפחית את התחרות מצד יבוא מקביל. החוק אוסר על יבואנים ישירים לפעול בצורה שעלולה לפגוע ביבוא מקביל או יבוא אישי כאשר הדבר איננו נחוץ להם למימוש תכלית עסקית לגיטימית, וכך לפגוע בתחרות בענף המדובר. אך האיסור הזה לא פוגע בבלעדיות עצמה, וקשה לאכוף אותו בגלל כלליותו.

ההליך הופך לשקוף

הוועדה קבעה כי אחד מחסמי היבוא הוא מחסור באינפורמציה נגישה ועדכנית לגבי נהלי הרגולציה הנדרשת לתהליך היבוא, כמו חוקים, צווים, נהלים, מדריכים ודרכי יצירת קשר. המלצת הוועדה בנושא הייתה הקמת אתר אינטרנט המציג ליבואנים את כל המידע הרלוונטי, מייעל את המערכת המקשרת בין היבואנים למכס ולשאר הרשויות ומפרסם נהלים עדכניים בכל שנה.

השקיפות באה לידי ביטוי גם בהמלצות הוועדה לגבי ועדות התקינה של מכון התקנים. אחת הבעיות עם הוועדות הללו היא שהן מורכבות מתעשיינים מקומיים שמטרתם להגן על התוצרת המקומית, כך שהחברות בוועדות שימשה אותן לא פעם כדי להשפיע על התקינה.

לכן, הוועדה המליצה להפוך את הדיונים בוועדות לשקופים יותר ולאפשר לשר הכלכלה לפרסם את הפרוטוקולים של ועדות התקינה. עוד בעניין ועדות התקינה, הוצע גם לשנות את הייצוג בוועדות המכון על־ידי הגדלת מספר נציגי הממונה על התקינה בוועדות התקינה הציבוריות המתכנסות לצורך קביעת תקנים רשמיים וכן לקבוע בדין את השתתפותם כחברים קבועים בוועדות.

מה שטוב בצעדים הנוגעים לשקיפות, זה שכל אחד יכול להיווכח בעצמו עד כמה הם יושמו. ואכן, גלישה באתר של משרד הכלכלה מגלה שהוא מכיל מידע רב ועדכני, ויש בו מדריכים המסבירים על השינויים הקשורים לתקנים הרשמיים ולתקינה הבינלאומית. בנוסף, יש מערכת מקוונת ליבואנים שמאפשרת להגיש בקשות לאישורים ורישיונות, לקבל הודעות ולצפות בסטטוס הבקשה מרגע קבלתה ועד לאישורה (המערכת כבר הוטמעה במשרדי הממשלה השונים).

גם נושא פרסום הפרוטוקולים של ועדות התקינה הוסדר, והם כעת מופעים באתר של מכון התקנים הישראלי. באתר המכון מופיעות רשימות של הוועדות השונות, וניתן לראות מי הנציגים שישבו בכל ועדה ולעיין בפרוטוקולים של אותן ישיבות. כמו כן, הרכביהן שונו והפכו למאוזנים יותר מבחינת ייצוג האינטרסים השונים של השוק. יחד עם זאת, יש בעניין הייצוג המלצות להגדלת מספר נציגי הממונה על התקינה שאומנם הוטמעו בפועל, אך להלכה הן לא יושמו במלואן. לכן גם כאן נותר חוסר מהותי.

המלאכה עוד מרובה

ועדת לנג ביקשה לתת מענה לאחד הגורמים המשפיעים ביותר על יוקר המחיה - חסמי היבוא. נכון, ההמלצות יושמו ברובן, אולם דווקא מעט ההמלצות שלא יושמו הן הקריטיות ביותר. ואולי זה לא מקרי שהן אלה שלא יושמו, שכן אלה ההמלצות הכי מורכבות ליישום.

כך, התקינה הייחודית השאירה כוח רב אצל בעלי אינטרס שונים ומנעה יצירת תנאי תחרות. חסימת היבוא התאפשרה בקלות יחסית על־ידי דרישות כמו תוויות בעברית או חיוב כתיבת ארץ מוצא על תמרוקים או סימון בסמלים אדומים מוצרי מזון בעלי ערכים תזונתיים בעייתיים. שיטת היבוא הישראלית עדיין מסורבלת ויקרה, והיא נתנה עדיפות ליבואנים הגדולים והערימה קשיים בפני יבואנים קטנים או בינוניים שרצו להיכנס לשוק.

בתקופת הממשלה הקודמת יצאה לדרך הרפורמה ביבוא, אך זו נעשתה בצורה הדרגתית. לנוכח הסבך הבירוקרטי שיוצר עוד ועוד חסמי יבוא שמתחבאים בתקינות, בחוקים ובנהלים - לא בטוח אם בכלל אפשר לגשת לנושא הזה בצורה הדרגתית. כדאי לחשוב על שינוי גישה בהמשך.

הממשלה הנוכחית ממשיכה ברפורמה ביבוא והשיקה את התוכנית של "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", במסגרתה הכריזה על אימוץ התקינה האירופית בישראל. זו בשורה של ממש שיכולה להיות לה השפעה משמעותית על הכלכלה.

אך הדרך למימוש הרפורמה עוד ארוכה. למעשה, מדובר במסלול מאתגר למיטיבי לכת בלבד. מי שילך בכיוון הזה, יצטרך להתמודד עם לחצים שיופעלו מכל כיוון: היצרנים המקומיים שירצו שההקלות הרגולטוריות יחולו גם עליהם; היבואנים הגדולים שלא ירצו תחרות; משרד החקלאות שצפוי להערים קשיים, בעיקר בשם טעמים של "הגנת הצומח"; הלובי החקלאי שירצה להגן על "תוצרת הארץ"; משרד הבריאות שניהול הסיכונים שלו הרבה יותר שמרני (אם כי נראה שהוא נכון להתגמש). וסליחה אם שכחנו מישהו.

צריך למצוא את האיזון בין האינטרסים הכלכליים של הצרכנים מחד, לבין שמירה על הבטיחות, הבריאות, הסביבה והייצור המקומי מאידך. זו אינה מלאכה קלה. הצעדים שנעשו עד כה להגברת התחרות והסרת חסמי יבוא לא הוכיחו את עצמם.

האם ועד לנג נידונה לכישלון? האם היא תצליח לסייע בהורדת יוקר המחיה? אנחנו נמשיך לעקוב.

עוד כתבות

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

מטוס קרב עם מערכת SPICE של רפאל / צילום: רפאל

נחשף: ישראל מוכרת להודו נשק ב-8.6 מיליארד דולר

ניו דלהי מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל בעסקת ענק הכוללת חימושים מדויקים, טילים לטווח ארוך ומערכות תקיפה אוטונומיות ● הודו מבססת את מעמדה כלקוחה הביטחונית המרכזית של התעשיות הישראליות וזאת על רקע המרוץ האזורי

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

זוהרן ממדאני / צילום: Reuters, Derek French

עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

עיריית ניו יורק החליטה שלא לחדש את חוזה השכירות של חברת הרחפנים Easy Aerial במבנה שבבעלותה ● לפי ה"ניו יורק פוסט", החברה סיפקה אמצעים לישראל לפעילות באזור גבול רצועת עזה ● דוברת המתחם הכחישה ואמרה כי אי־חידוש הסכם השכירות נבע "מסיבות עסקיות"

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד, ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי דירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025 שהפכו את הקערה, והורו על עליות גדולות, שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, במקביל, מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: don-monteaux-photography

בדרך לעסקת ענק בצים: אלה הזוכות במכרז

הפג לויד הגרמנית חברה לקרן פימי, והשתיים הגישו את ההצעה שזכתה במכרז ● ההצעה של הפג לויד נחשפה לראשונה בגלובס ● העסקה הייחודית תפצל את הפעילות של חברת הספנות לישראלית וזרה ● לחברה הגרמנית יש בעלים מקטאר וערב הסעודית ● צים תימחק מהמסחר בניו יורק באמצעות מיזוג משולש הופכי ● עובדי צים הופתעו מהעסקה ועשויים לפתוח בצעדי מחאה

ירושלים / צילום: Shutterstock

זינוק חד של 25% בתוך חודש בהיצע הדירות החדשות בירושלים

מנתוני הלמ"ס עולה כי בעוד שהיצע הדירות בתל אביב פחת במחצית האחרונה של השנה שעברה, זה שבירושלים עלה ● מה הוביל לכך, והאם בעקבות הרחבת ההיצע מחירי הדירות יירדו?

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

הבהלה שבדרך לוול סטריט והסקטור שמככב בניגוד לרוב השוק

בהלת ה-AI בוול סטריט מתרחבת מעבר לסקטור התוכנה, ואירוע בהודו בו יתכנסו בכירי התחום עלול לייצר טלטלות נוספות ● האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

לעבוד בהייטק / צילום: Shutterstock, dotshock

משבר הג'וניורים כבר כאן? מעל 16 אלף מובטלים בהייטק, והשכר עולה

בדוח חדש של שירות התעסוקה עולה כי מגמת העלייה בכמות דורשי העבודה בהייטק מתייצבת ● למרות שמספר המשרות הפנויות בתחומי ההייטק הולך ועולה, הן דורשות ניסיון שאין לרבים מדורשי העבודה בתחום ● פערי השכר בהייטק לעומת האוכלוסייה הכללית התרחב בכ-20% לעומת תחילת 2022

מימין: רועי זיסאפל, שבתאי אדלרסברג, דורון בלשר / צילום: יח''צ, תמר מצפי, ניר סלקמן

הישראלית שנכנסה לרשימת המניות המומלצות של אופנהיימר

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● רדוור קפצה לאחר שהחברה הודיעה על תוכנית לרכישה עצמית של מניות ● לאחר שמנייתה הגיעה לשיא לפני כשבועיים, על רקע ההאצה בביקוש לחשמל לתשתיות AI - אורמת נכנסה לרשימת המניות הישראליות המומלצות של אופנהיימר ● ואודיוקודס נסחרת סביב רמות שפל של שנתיים

אלכסיי נבלני / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

אירופה מאשימה את רוסיה: נבלני נרצח על ידי רעל צפרדעים

אירופה מאשימה את רוסיה בהרעלת מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני לאחר שבגופו נמצא הרעלן הנדיר אפיבטידין, שמקורו בצפרדעים ארסיות מאקוודור ● בריטניה טוענת שרק למוסקבה הייתה יכולת להשתמש ברעלן ותפנה לארגון לאיסור נשק כימי בהאשמה נגד הפרת האמנה ● הקרמלין טרם הגיב

למה הסוללה נגמרת מהר אחרי עדכון האייפון? / אילוסטרציה: Shutterstock

עדכנתם גרסה באייפון, והסוללה מתרוקנת? זו הסיבה

כבר זמן רב שמשתמשים מדווחים על ירידה זמנית בחיי הסוללה לאחר התקנת עדכוני מערכת באייפונים של אפל ● התלונות מלוות בתיאוריות המאשימות את אפל בניסיון לעידוד מכירות, אך בחברה מסבירים: מדובר בתהליך תקין שצפוי להתאזן בתוך ימים

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בישראל צפוי לרדת הערב משמעותית. אלו הסיבות

הכלכלנים צופים ירידה חודשית של 0.2%, שתחזיר את האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לראשונה מאז יולי 2021 ● לצד התחזקות השקל, קיימת גם סיבה טכנית: גריעת מדד ינואר 2025, שכלל את העלאת המע"מ, מהחישוב