ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: Shutterstock
אנבידיה מסיימת בימים אלה את אחד המהלכים הגדולים שלה בשנה האחרונה: השלמת שתי רכישות של חברות ישראליות בתמורה לסכום מצרפי של כמיליארד דולר. החברות, ראן איי.איי (Run:AI) ודסי (Deci AI) נחשבות לשתיים מהמובילות בפיתוח מוצרי בינה מלאכותית בישראל, כל אחת בתחומה. רכישתן אמנם תוסיף לאנבידיה, חברת הבינה המלאכותית הגדולה בעולם, 250 עובדים, אך בה בעת היא תוציא מהשוק שתיים מהחברות המבטיחות ביותר בישראל, אשר לפי משקיעים המקורבים להם היו יכולים להמשיך ולגייס הון לפי שווי של מיליארדי דולרים.
● בלעדי | אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות
● בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות
ראן איי איי, שנמכרת בכ־620 מיליון דולר ועוד 100 מיליון במענקי שימור לעובדים, פיתחה מערכת הפעלה לניהול מעבדים גרפיים, וביכולתה לאפשר ללקוחותיה של אנבידיה - בנקים, חברות ביטוח או יצרני תרופות - לאמן מודלים של בינה מלאכותית על גבי מספר קטן יותר של מעבדים. לחלופין, היא מסוגלת לשפר את היעילות של כל מעבד קיים כך שניתן יהיה לאמן עליהם מידע רב יותר.
הפוטנציאל שלא מומש
הנרכשת השנייה, דסי, נמצאת בשלב מוקדם יותר לקראת המכירה, ככל הנראה בסכום שינוע בין 250־350 מיליון דולר, היא אחת משלוש חברות מודלי השפה היחידים שקמו בישראל, לצד AI21 של פרופ' אמנון שעשוע, וטאבניין שפיתחה מודל שפה גדול לתחום פיתוח תוכנה. היא משלימה את ראן איי. איי בכך שהיא מאפשרת ללקוחותיה של אנבידיה "לכווץ" מודלים של בינה מלאכותית ולהפעיל אותם באופן יעיל יותר. דסי נוסדה על ידי יוצאי גוגל שהתייאשו מהעלויות הגבוהות שמכתיב עיבוד הבינה המלאכותית בשל החומרה היקרה שאנבידיה משווקת לשם כך.
על מנת להפחית את עלויות החומרה, פיתחו בדסי אלגוריתמים המחליפים חלק מפעילות השבבים ומאיצים אגב כך את כח העיבוד. בתחילת דרכם סייעו בהפעלה של יישומי בינה מלאכותית פשוטים יחסית על גבי מכשירי קצה כמו טלפונים ורכבים, אלא שעם הזמן הבינו בחברה כי יוכלו לפתח באמצעות אותם האלגוריתמים מודלים של בינה מלאכותית לא פחות טובים מאלה של OpenAI או גוגל, ופנו לאמן מודלים בעצמם. בשלב מסוים בשנה האחרונה הם עקפו את המודלים של מטא ומיסטראל הצרפתית (גייסה לאחרונה הון לפי שווי של 5 מיליארד דולר) בפרמטרים רבים.
דסי היתה יכולה להפוך ולהיות ה"מיסטראל" הישראלית - בטרם קיבלה את ההצעה של אנבידיה, היא עמדה בפני צומת דרכים במסגרתה יכלה לגייס מאות מיליוני דולרים ולהפוך לספקית מודלים מן המניין עבור חברות ענק, תוך שהיא מתחרה במיסטראל, ג'מה של גוגל ולאמה של מטא, ואולי אף להקים פעילות שבבים משל עצמה. אלא שבסופו של דבר קסמה לה ההצעה של אנבידיה. מרכז הפיתוח של ענקית הבינה המלאכותית, המעסיק כבר 4,000 איש בישראל, יגדל בעוד 250 עובדים כתוצאה מרכישת שתי החברות הישראליות.
עוד נוציא חברות גדולות?
באמצעות שתי הרכישות, תחזק אנבידיה את מעמדה לא רק מול חברות שבבים אחרות דוגמת אינטל ו־AMD, אלא גם מול לקוחותיה - חברות כמו מיקרוסופט, אמזון וגוגל שמספקות בעצמן שירותי ענן בינה מלאכותית לארגונים. אלה גם חדשות טובות למרכז הפיתוח הישראלי של אנבידיה שיהפוך לבולט בעולם בתחום התוכנה לבינה מלאכותית.
אך האם קיימת היתכנות לתעשיית הבינה המלאכותית בישראל מחוץ לאנבידיה? והאם ישראל תתקשה להוציא תחת ידיה חברות בינה מלאכותית גדולות, כפי שהדבר קורה במדינות כמו צרפת ואיחוד האמירויות? מחקר שהוציאה אוניברסיטת סטנפורד מוקדם יותר החודש מציג תמונה עגומה באשר לטאלנט הישראלי בתחום.
לפי המחקר, נתוני ההגירה השלילית בתחום ה־AI בישראל שניים רק להודו - שנחשבת ליצואנית ההון האנושי הגדולה ביותר בעולם בתחום. במסגרת המחקר, נאספו נתונים מכ־10 אלף משתמשי לינקדאין בכל מדינה. השקלול נערך באחוזים ונע בין הערך 1 למגמה חיובית ובין מינוס 1, לציון מגמת הגירה שלילית.
במדינות כמו קנדה, מראה השקלול מגמת הגירה חיובית בתחום, עם ערך חיובי של 0.96, בארה"ב עומד הנתון של 0.4 ואילו באיחוד האמירויות, שם משלמות הרשויות הון למשיכת טאלנט נרשמת מגמת הגירה חיובית של 1.48. מאידך, בישראל עומדת המגמה על נתון שלילי של 0.57, שני רק להודו בה שיעור ההגירה השלילית של מוחות בתחום הבינה המלאכותית כה עומד על 0.76.
למרות המגמה המדאיגה, משקיעי הבינה המלאכותית בישראל שומרים על אופטימיות: "אנחנו יודעים שישראל היא המקום הצפוף בעולם מבחינת מומחי בינה מלאכותית לנפש", אומר לגלובס יוראי פיינמסר, מייסד־שותף בקרן ההון סיכון Disruptive AI שמתמחה בהשקעות בתחום, ומי שבעברו הקים את יחידת הבינה המלאכותית של חיל המודיעין. "אם סופרים את כמות האנשים שמחזיקים בתפקידים המעידים על כישורים ב־AI בלינקדאין, מגיעים לכ־15 אלף איש".
על בריחת המוחות, אומר פיינמסר כי היא קיימת בעיקר בקרב התפקידים הבכירים. "עבור כאלה שהם דוקטורנטים למשל", הוא מסביר, "האפשרויות בחו"ל מאוד אטרקטיביות, יותר ממה שמחכה להם בארץ. יש חברות ענק שמקיימות מחקרים משמעותיים". הוא מוסיף כי "הרבה מהמוחות הללו אולי לא עזבו את הארץ אבל הם עובדים פה בשלוחות המקומיות של ענקיות הטכנולוגיה. אם מישהו עובד באנבידיה, ואם נשים בצד את התרומה המקומית, בסוף הוא תורם לחברה שהיא לא ישראלית".
"המדינה צריכה להשקיע"
לדברי אייל סלומון, מנכ"ל חברת ההשמה להייטק אתוסיה, "המלחמה האיצה את ציד המוחות הישראלי בתחום מצד חברות גלובליות. במהלכה התגלה עד כמה ישראלים חזקים במגוון דיסציפלינות - כמו טילים, רחפנים, סגירות מעגלים מודיעיניים". במבט קדימה, צופה סלומון כי זליגת המוחות תתבצע בשתי שיטות עיקריות: רכישת חברות סטארט־אפ מקומיות שיענו על צרכים של חברות ענק, וכן במשיכת מוחות נבחרים לתוכניות רילוקיישן.
עמרי גרין, שותף מנהל בקרן Dell Techologies capital, שואב אופטימיות משתי העסקאות ומציין כי "העובדה שאנבידיה מחזקת את מרכז הפיתוח הישראלי שלה בתחום שכבות התוכנה הגבוהות ומגייסת עוד 250 עובדים היא דווקא בשורה טובה לתעשיית הבינה המלאכותית הישראלית.
"אמנם חברות הסטארט־אפ לא יגדלו באופן עצמאי, אבל לצמוח בתוך אנבידיה ודרכה להגיע לכל מקום בעולם הוא השלם שגדול מסכום חלקיו, כי הרי לא השווי חשוב, אלא ההכנסות. אני לא דואג לזירה בגלל עסקאות הרכישה שנעשות כאן, תפקידה של המדינה הוא להמשיך ולבנות את החוגים והמעבדות שיוציאו את חוקרי הבינה המלאכותית הבאים".
בקיץ של שנת 2022, נחשפה התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית של הממשלה, זאת ע"י שרת החדשנות והטכנולוגיה דאז אורית פרקש הכהן. בזמנו דווח כי התוכנית צפויה להיות מתוקצבת בהיקף של כשני מיליארד שקלים. אז פורסם כי המטרה הינה להתוות את המדיניות הלאומית לבינה מלאכותית בשנים הקרובות, כשבין מטרות התוכנית נמנות קידום מחקר, קידום ההון האנושי והקמת תשתיות להבטחת המוביליות הטכנולוגית של מדינת ישראל, זאת לצד הטמעת השימוש בבינה מלאכותית בממשלה לשיפור השירות במגזר הציבורי. עם זאת, עד היום, לא הוצא התקציב שנקבע. כמו כן, פרופסור יואב שוהם, מנכ"ל ומייסד שותף של חברת הבינה המלאכותית AI21 Labs, אשר מונה לראש הוועדה המדעית של התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית, אמר לגלובס בראיון מיוני האחרון כי "לא מדובר בתקציב גדול. אנחנו לא נצליח לעשות את מה שכולם עושים בעולם בעשירית מהתקציב שלהם. לכן נהיה חייבים להיות חכמים, ולמקד את הפעילות שלנו לדברים שיפנו את הזרקור עלינו". עוד הוסיף באותו ראיון כי הממשלה "תצטרך לעשות תעדוף. אני חושב שאם היה לנו עוד מיליארד שקלים, דהיינו שני מיליארד שקלים, זה יהיה התקצוב הנכון לתוכנית הזו".