מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock
שם המשחק באינטל הוא אופטימיות. מדי רבעון הטקס חוזר: התוצאות מעורבות, חלקן מאתגרות, אבל מנכ"ל אינטל פט גלסינגר וסמנכ"ל הכספים דיוויד זינסנר מפגינים אופטימיות בטווח הארוך. ספק אם מי מהמשקיעים יצא מעודד משיחת המשקיעים אמש (חמישי) לאחר הצגת דוחות אינטל לרבעון הראשון, אך שני המנהלים הצליחו לעדן במשהו את הצלילה במניות אינטל במסחר המאוחר: מקרוב ל-9%, התייצבו הירידות ל-7.7%, כשהן מייצגות מחיקה של 11.5 מיליארד דולר משווי השוק של אינטל וחזרה למחיר המנייה שעליו עמדה אינטל אך לפני שנה, בטרם זו החלה לטפס לאורך רוב שנת 2023.
● אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת
● "לא היו להם יאכטות ומטוסי פאר": לאן פניה של אימפריית ההייטק שהקימו האחים זיסאפל
התוצאות לא היו רעות במיוחד: אינטל פספסה רק במעט את תחזיות המכירות, והפגינה עלייה בהכנסות של 9% ביחס לרבעון המקביל; היא דיווחה על רווח למנייה גבוה מתחזיות האנליסטים, ועל עלייה מרשימה ברווחיות התפעולית ל-45%. ויחד עם זאת, אינטל לא יכלה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר: ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי, מאחר שהגבול הנמוך של התחזיות מגיע עד 12.5 מיליארד דולר, בהשוואה להכנסות של 12.72 מיליארד לרבעון הראשון. גם התחזית האופטימית ביותר - הכנסות של 13.5 מיליארד דולר, עדיין נמוכה מהציפיות של האנליסטים לרבעון הבא: 13.63 מיליון דולר.
יהיה שיפור משמעותי לקראת סוף השנה?
בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" - ובצדק, אינטל היא עדיין חברה מוטית צרכנים וככזו המחצית השניה של השנה היא בדרך כלל טובה יותר בשל עלייה במכירות בתקופות של חזרה ללימודים וחגי סוף השנה. לדבריו, המחצית השנייה של השנה תראה שיפור מהותי בגלל הביקוש הגדל למחשבים ניידים ובעיקר בשל הדרישה למחשבים אישיים בעלי יכולות בינה מלאכותית מובנות - קטגוריה שאינטל מבקשת להוביל.
כמו כן, מגלה גלסינגר שהמחולל הגרפי שהוציאה החברה לשוק מוקדם יותר החודש, גאודי 3, המבוסס על טכנולוגיה של הבאנה לאבס הישראלית, ייצר הכנסות של 500 מיליון דולר עד סוף השנה. מדובר אמנם בסכום צנוע מאוד ביחס להיקף של המחולל הגרפי של אנבידיה, ה-H100, שנמכר במיליארדים, אך אם תוכיח אינטל כי היא מסוגלת לתפוס נתחי שוק באמצעות שבב הגאודי, החברה תהיה במקום אחר לחלוטין.
עוד שואב גלסינגר עידוד ממעבדי השרתים, הקסיאון (Xeon) בעל שש הליבות, אשר לדבריו כבר מסוגלים לעבד מודלים של בינה מלאכותית בעלי 70 מיליארד פרמטרים. חטיבת השרתים והבינה המלאכותית (DCAI) הראתה לראשונה עלייה במכירות, בהיקף של 5% ביחס לרבעון החולף, בין השאר הודות לשינוי בדיווחים שהוציאו את חטיבת השבבים הניתנים לתכנות, אלטרה (Altera), מתוך הפעילות שלה. פעילות אלטרה הראתה ירידה של 58% בהכנסות הרבעוניות.
חזרה לשלב הסטארט-אפ
בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה. גם כאן, הניגוד בין התוצאות המיידיות לבין ההבטחות הוא גדול, ולו רק בגלל גודלה של ההבטחה: אינטל מבקשת להפוך ליצרנית השבבים השניה בגודלה עד סוף העשור. המציאות היא אחרת: פעילות הייצור שלה רק התכווצה ב-10%, מה שמעיד על כך שתהליכי הייצור שלה עדין לא רלוונטיים לחברות השבבים הגדולות שממשיכות לפנות למפעלים של סמסונג ו-TSMC.
אינטל משליכה את כל יהבה על מפעלי ה-1.8 ננומטר שלא יחלו בייצור לפני השנה הבאה, ובתחום זה היא צפויה לראות שיפור לאחר הכרזה של מיקרוסופט כלקוח בכנס מיוחד שנערך לפני חודשיים. הלילה חשפה אינטל כי חתמה על הסכם עם "יצרנית מובילה בתחום התעופה והביטחון", וכי קיבלה הסמכות שונות ממשרד ההגנה האמריקאי. בזכות סובסידיות ממשלתיות של כ-8 מיליארד דולר שקיבלה אינטל בתחילת השנה, היא צפויה להפוך ליצרנית שבבים הגדולה ביותר על אדמת ארה"ב ומטבע הדברים תשרת את התעשייה הצבאית, שמעדיפה להרחיק את פעילותה מאסיה על רקע המתיחות המתגברת מול סין.
אינטל עודנה מפגרת אחרי TSMC ביצור שבבים מתקדמים וביישום טכנולוגיות מתקדמות לייצור שבבים מתחת ל-7 ננומטר, ועד שתתחיל לייצר את שבבי ה-1.8 ננומטר המיוחלים עליה להשקיע בפיתוח הטכנולוגיות החדשות ובבניית המפעלים ולהמשיך ולהסתמך על מכירות מחשבים אישיים, שאכן נמצאים בעלייה. זו הסיבה בגללה אינטל נדרשת להשקיע מיליארדי דולרים השנה שאינם מניבים לה החזר מיידי.
אחרי שהפחיתה את הוצאותיה התפעוליות מ-6.6 מיליארד דולר ברבעון הרביעי ב-2022 ל-4.4 מיליארד דולר ברבעון המקביל של 2023, כעת, קופצות העלויות שוב אל מעל רף 6 מיליארד הדולר ל-6.2 מיליארד. דיוויד זינסנר, סמנכ"ל הכספים השתמש שמונה פעמים בביטוי "סטארט-אפ" בציינו את העלויות ההולכות ועולות בבניית מערכי היצור, שיכבידו על הרווחיות התפעולית של החברה בכלל 2024. כמו נושאת מטוסים שיש להפוך את כיוון נשיאתה, אינטל זזה לאט כמו תאגיד ענק, אך ההבטחות להצלחת אסטרטגיית הייצור החדשה ללא ספק מחזירות אותה לשיח של סטארט-אפים.