על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
● מהומות, התנכלות לישראלים וגדודי חיילים: כך נראות המחאות באוניברסיטאות בארה"ב
● המתיחות בין טורקיה לישראל והשחקנית המפתיעה שתשנה את כללי המשחק
1איך התגובה הישראלית תשנה את מערכות ההגנה האיראניות
"ב-19 באפריל השתמשה ישראל בטיל בליסטי ששוגר מהאוויר כדי להשמיד חלק חשוב ממערך ההגנה האווירית של איראן: מכ"ם המחובר לאחד מטילי ה-S-300 הרוסיים המתקדמים שלה", נכתב הבוקר בביזנס אינסיידר. "התקרית בעיר אספהאן עשויה לאלץ את טהרן לשדרג את ההגנה האווירית שלה, אולי למערכות רוסיות מתקדמות יותר, כדי להתגונן מפני אפשרות של התקפות טילים ישראליות גדולות יותר", נכתב. "אני חושב שזה די ברור שאיראן לא מוכנה להתקפות גדולות אלא אם כן היא תקבל עזרה משמעותית מרוסיה, מה שהיא לא הצליחה לקבל עד כה", אמר ארש עזיזי, מרצה בכיר להיסטוריה ולמדעי המדינה באוניברסיטת קלמנסון לביזנס אינסיידר. "ההתקפות סיפקו מידע שימושי לאיראנים, ועזרו להן להבין טוב יותר את המגבלות שלהם", אמר עזיזי.
"בעוד שההגנה האווירית האיראנית לא הצליחה לעצור את התקיפה של ישראל, הן השתפרו מאוד בשנים האחרונות", נכתב. "בתחילת שנות ה-2000, מכ"מים איראנים לא יכלו לזהות מל"טים אמריקאים וישראלים הפועלים במרחב האווירי האיראני". אך "כל זה השתנה. איראן הפילה מל"ט מעקב אמריקאי מתוחכם שטס בגובה רב ב-2019".
"בשנים האחרונות, איראן השקיעה רבות ביכולות ההגנה האווירית שלה, אך במקביל היא יודעת שזה לא יספיק נגד הנשק הישראלי או האמריקאי המתקדם מבחינה טכנולוגית בסכסוך פוטנציאלי', אמר פרדי חוירי, אנליסט אבטחה עולמי למזרח התיכון וצפון אפריקה בחברת ניתוח הסיכונים RANE. עוד הוסיף כי הוא "מאמין שהתקיפה הישראלית תגרום לאיראנים לחשוב יותר על התמודדות עם מערכות התחמקות המכ"ם של ישראל על ידי שיפור יכולות המכ"ם שלהם תוך המשך שיפור ההגנה האווירית שלהם'.
צוין כי "ה-S-300PMU-2 היא מערכת ההגנה האווירית המתקדמת ביותר שאיראן רכשה מרוסיה. בעקבות המתקפה באספהאן, סביר להניח שטהרן תגיע למסקנה שהיא זקוקה למערכות רוסיות מתקדמות יותר, כמו ה-S-400 שהם ביקשו, לטענת כמה גורמים". עזיזי מאמין ש"רכישת S-400 היא 'קריטית' עבור איראן, ואחד מה'הימורים הטובים ביותר שלה'. לכן, הוא צופה שטהרן תמשיך לדחוף לשם".
מתוך הביזנס אינסיידר, מאת פול אידון. לקריאת הכתבה המלאה.
2נקודות החולשה בסנקציות שהוטלו על איראן
על רקע הסנקציות החדשות של האיחוד האירופי מה-17 באפריל 2024 נגד ייצור הרחפנים הצבאי-תעשייתי של המשטר האיראני, שמייד אחריהן גם קנדה, בריטניה וארה"ב הודיעו על סדרה זהה של סנקציות, שואלת כתבה שפורסמה אמש באיראן אינטרנשיונאל, האם קיימים אמצעים שיכולים לאכוף אותן באופן מוחשי.
צוין כי "יש להדגיש שלמרות שממשל ביידן שמר על הסנקציות של תקופת טראמפ על יצוא הנפט של איראן, האכיפה הפכה לסוגייה משנית מאז ינואר 2021. זה אפשר לאיראן להכפיל את יצוא הנפט שלה לסין עד 2023 ולהחליש את משטר הסנקציות". כעת, "השאלה אם ארה"ב והאיחוד האירופי יפעילו או לא יפעילו את הרצון לאכוף את הסנקציות האחרונות נותרה השאלה פתוחה".
בחבילת הסנקציות האחרונה "אכן קיימת שורה של צעדים לעצירת יצוא הנפט האיראני, המהווה מקור הכנסה עיקרי לטהרן ולצבאה. עם זאת, מומחים רבים הטילו ספק אם ממשל ביידן יהיה מוכן לאכוף אותם בשנת הבחירות הזו". בנוסף, צוין כי "במהלך השנים האחרונות, הן איראן והן רוסיה הראו מיומנות רבה בעקיפה של סנקציות, מ'דארק ווב' (רשת אפלה) ביטקוין ועד לרשתות תחבורה מסחריות סודיות ונתיבים יבשתיים", וכי "היעדר אמצעי אכיפה מתאימים של סנקציות אפשרו לאיראן להבריח נשק לחיזבאללה של לבנון באמצעות נמלי האיחוד האירופי".
"לאכוף כל כך הרבה סנקציות על כל כך הרבה מדינות זה לא דבר של מה בכך. זה דורש השקעה רבה בתשתיות דיגיטליות ופיזיות וכן במשאבי אנוש. נראה שלא ארה"ב ולא האיחוד האירופי מצוידים במלואם בכלים ובמשאבי האנוש הנדרשים כדי לאכוף את משטרי הסנקציות ההולכים ומתרחבים שלהם; במיוחד מול איראן". לראיה, צוין כי "מאז פברואר 2024, ממשל ביידן עדיין לא מינה גורם רשמי קבוע שיפקח על אכיפת הסנקציות המתנפחות נגד איראן במשרד האוצר האמריקאי. באשר לאיחוד האירופי, בעיית אכיפת הסנקציות מסובכת עוד יותר".
מתוך איראן אינטרנשיונאל, מאת שהראם קולדי. לקריאת הכתבה המלאה.
3המזח הימי שבונה ארה"ב ליד עזה יעלה מאות מיליוני דולרים
"ספינת חיל הים האמריקאי וכמה כלי שיט של הצבא, המעורבים במאמץ בהובלת ארה"ב להכניס סיוע נוסף לרצועת עזה, נמצאים מול החוף של הרצועה ובונים פלטפורמה צפה לצורך פרויקט שלפי הפנטגון יעלה לפחות 320 מיליון דולר", נכתב הבוקר באתר החדשות AP. "סברינה סינג, דוברת הפנטגון, אמרה לכתבים שעלות הפרויקט היא הערכה גסה וכוללת את הובלת הציוד וחלקי מזחים מארה"ב לחופי עזה, כמו גם את פעולות הבנייה והעברת הסיוע".
נכתב כי "הפיקוד המרכזי של צבא ארה"ב פרסם היום (ג') תמונות של בניית המזח הצף באינטרנט, לאחר פרסום תמונות הלוויין של AP. 'המזח יתמוך ב-USAID (הסוכנות האמריקנית לפיתוח בין-לאומי) ובשותפים הומניטריים כדי לקבל ולמסור סיוע הומניטרי לתושבי עזה', נאמר בהצהרה בפלטפורמה החברתית X". צוין כי "לפי התוכנית של צבא ארה"ב, סיוע יועמס על ספינות מסחריות בקפריסין שיפליגו לרציף הצף שנמצא כעת בבנייה מול עזה. חבילות הסיוע יועמסו לאחר מכן על משאיות, שיועלו על ספינות קטנות יותר שייסעו למסלול מתכת צף דו-נתיבי. שביל באורך 550 מטר יחובר לחוף על ידי צה"ל". עוד צוין כי "גורם צבא ארה"ב אמר כי יחידת הנדסה של הצבא האמריקאי שיתפה פעולה עם יחידת הנדסה צבאית ישראלית בשבועות האחרונים כדי לתרגל את התקנת הכביש כשהן מתאמנות על חוף ישראלי ממש במעלה החוף".
מתוך אתר החדשות AP, מאת ג'ון גמברל. לקריאת הכתבה המלאה.
4האם ההפגנות האנטי ישראליות בארה"ב הן אנטישמיות?
"אוניברסיטאות עומדות בפני שאלה דחופה: מה הופך מחאה לאנטישמית?", נכתב אמש בכותרתה של כתבה שפורסמה בניו יורק טיימס. "פעילי סטודנטים פרו-פלסטינים אומרים שהתנועה שלהם היא אנטי-ציונית אך לא אנטישמית. זו לא הבחנה שכולם קונים". נכתב כי "בתוך מאהלי המחאות, עצם הרעיון של אנטישמיות כמעט ולא נדון, בין השאר משום שהמפגינים לא מאמינים שהתווית רלוונטית לאקטיביזם שלהם".
מנהיגי המחאה מצביעים על מעורבותם של פעילי סטודנטים יהודים, במאהלים התקיימו ארוחות שבת וסדרי פסח ובקולומביה, סטודנט אחד אמר כי התורמים סיפקו ארוחות כשרות. "סטודנטים פעילים שאינם בעצמם פלסטינים אומרים כי הצטרפו לתנועה ממגוון רחב של סיבות: ייסורים על משבר הומניטרי בעזה; התרסה מול תגובת האוניברסיטה והמשטרה להפגנות; מחויבות לצדק כולל כאשר מאבק של כל קבוצה צריך להיות מאבק של כולם; הרצון האידיאליסטי להיות חלק ממאמץ קהילתי; ותחושה שהמאבק למען הפלסטינים הוא המשך של העבודה שהחלה למען מדוכאים במהלך תנועת Black Lives Matter".
נכתב כי שלטים במאהל קולומביה ובסביבתו כוללים ציטוטים מעוררי השראה, כולל 'העולם שייך לאנשים, והעתיד שייך לנו', המיוחסים לג'יאנג צ'ינג, מהפכן קומוניסטי סיני. בנתיים, צוין כי "בסרטון ששותף באינטרנט, מנהיג תנועת הסטודנטים הפרו-פלסטינית באוניברסיטת קולומביה נראה עומד ליד מרכז מדשאה בקמפוס וקורא: 'יש לנו ציונים שנכנסו למחנה'. עשרות מפגינים של 'מאהל הסולידריות בעזה', נשמעים חוזרים על דבריו: 'יש לנו ציונים שנכנסו למחנה'. 'לכו ועשו צעד קדימה', אומר המנהיג, כשהתלמידים ממשיכים לחזור על כל אמירה שלו, 'כדי שנוכל להתחיל לדחוף אותם מהמחנה'. המפגינים משלבים זרועות וצועדים בגוש אחד לעבר שלושה סטודנטים יהודים שהגיעו לתוך המאהל, שלא בטוחים איך בדיוק קבע מנהיג המחאה שהם תומכים בישראל".
מתוך הניו יורק טיימס, מאת קת'רין רוסמן. לקריאת הכתבה המלאה.
5 שאלת פתרון שתי המדינות
"תמיכה רשמית בפתרון שתי המדינות היא אבן היסוד של המעורבות הדיפלומטית של ארה"ב במזרח התיכון מאז שנות ה-90 ותחילת תהליך השלום כביכול. עם זאת, מאז 7 באוקטובר 2023, ההשפעה הפוליטית האמריקאית על ישראל מוגבלת", נכתב אמש בטור דעה בערב ניוז הסעודי על ידי ד"ר מוחמד אל סולאמי, מייסד מכון המחקר הסעודי "International Institute for Iranian Studies". "ישנה סתירה לכאורה בין תמיכת ארה"ב במבצע הצבאי של ממשלת ישראל בעזה, מחד גיסא, לבין המדיניות הרשמית של תמיכה בפתרון שתי המדינות מאידך גיסא. במילים אחרות, איך אפשר להצדיק את התמיכה הפוליטית של ארה"ב בממשלה ישראלית שמתנגדת לפתרון שתי המדינות?", נכתב. צוין כי "סתירה פוליטית זו ניכרת גם במדיניות של מדינות אחרות, כמו בריטניה, צרפת, אוסטרליה, קנדה ומצרים".
נכתב כי "כיום, העדיפות של ארה"ב אינה עוד פתרון מדיני כולל לסוגיה הפלסטינית, אלא ניהול קצר הטווח של ההשלכות ההומניטריות של ההתערבות הצבאית הישראלית. ארה"ב תמיד הדגישה שמדינה פלסטינית יכולה להתממש רק באמצעות משא ומתן ישיר בין ישראל לרשות הפלסטינית". אך "גישה דיפלומטית זו של קידום משא ומתן ישיר בין ישראל לרשות נכשלה בתחילת שנות ה-2000 עם סיום תהליך השלום. כיום ממשל ביידן עדיין מתמודד עם מורשת הכישלון של פתרון שתי המדינות". למרות התמרון הדיפלומטי של ארה"ב, פתרון שתי המדינות נמצא כעת רחוק יותר ממה שהיה אי פעם, וחלקם אף הכריזו שהוא 'מת', נכתב. "רק הערכה מחדש של מדיניות ארה"ב את האינטרסים הערביים והישראלים תוכל לסלול את הדרך לסיום המלחמה בעזה".
מתוך ערב ניוז, מאת ד"ר מוחמד אל סולאמי. לקריאת הכתבה המלאה.