גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החוק שיאסור על הבוס להתקשר לעובד אחרי שעות העבודה והסיכוי שיגיע גם לישראל

שוק העבודה בעולם ממשיך להתאים את עצמו לצרכיהם של דור המילניום וה–Z: הקנדים יעגנו בחוק התקציב את "הזכות להתנתק" ● גם מדינות אחרות מקדמות מהלכים שמגדירים מתי נגמר יום עבודה ומתי מותר לפנות לעובדים ● האם יש סיכוי לחקיקה דומה גם בישראל?

החוק שיאשר לסנן את הבוס אחרי העבודה / אילוסטרציה: גלובס, חומרים: Shutterstock
החוק שיאשר לסנן את הבוס אחרי העבודה / אילוסטרציה: גלובס, חומרים: Shutterstock

בקנדה מתכוונים לעגן בחוק התקציב לשנת 2024 את "הזכות להתנתק" - הזכות לסנן את הבוס אחרי שעות העבודה. המשמעות היא שזכותם של העובדים לא לבצע משימות הקשורות לעבודה מעבר לשעות במשרד.

הם בחרו לספוג קיצוץ בשכר - והם אומרים שהם מאושרים יותר
המדינה בה נשים בתפקידי מנכ"ל מרוויחות כפול מגברים

מדובר בחוק שיחול רק על כ-500 אלף מהעובדים הקנדיים, במגזרים ציבוריים כגון בנקאות ותחבורה. עו"ד מת'יו דמאו, שותף במחלקת דיני עבודה במשרדי פירמת עורכי הדין הגלובלית Dla Piper בטורונטו, מסביר כי "הרוב המכריע של העובדים בקנדה מועסקים על ידי תעשיות בפיקוח פרובינציאלי, וככאלה לא יושפעו מההכרזה בתקציב הפדרלי לשנת 2024".

למרות שההצעה תשפיע רק על חלק קטן מכוח העבודה הקנדי, הצעד הוא חלק ממגמה עולמית של מדינות שפועלות להסדרת חוקי עבודה בעידן העבודה מרחוק. ביולי האחרון יותר מ־30 מחוקקים באיחוד האירופי חתמו על אמנה במטרה לעגן בחוק זכויות של העובדים מהבית. "הזכות להתנתק" כבר נהוגה במספר מדינות ביבשת, אולם יש הבדלים באופי החקיקה ממדינה למדינה.

קנסות למעסיקים מפרים

לפי עו"ד דפנה שמואלביץ, המתמחה בדיני עבודה ומייצג מעסיקים גדולים, בצרפת, הראשונה לחוקק חוק זה, יש פרקי זמן מוגדרים שבהם המעסיק רשאי ליצור קשר עם העובד בענייני עבודה. חוקים דומים נחקקו גם באוסטרליה, ארגנטינה, בלגיה, קולומביה, יוון, מקסיקו, איטליה וספרד. בארה"ב יש ניסיון לחקיקה דומה בקליפורניה, כאשר הצעת החוק תאפשר לעובד להגיש תלונה על המעסיק אם יציג שלושה מקרים מתועדים של הפרת הזכות להתנתק, שעונשם קנס של 100 דולר לפחות.

בגרמניה, אומרת עו"ד שמואלביץ, חברות ענק החליטו מיוזמתן למנוע מעובד גישה לעבודה לאחר שעה מסוימת, ומפילות את השרת עד לתחילת יום העבודה הבא. המדינה האירופית שהלכה הכי רחוק עם המגבלות היא פורטוגל, בה המעסיק לא יכול ליצור קשר עם העובד אחרי השעה 17:00 והפרה מביאה לחיוב בקנסות משמעותיים.

במחוז אונטריו שבקנדה כבר קיימת חקיקה מחוזית דומה, שלפיה מעסיקים מחויבים לייצר מדיניות לעבודה מחוץ לשעות העבודה. "המחוז הזה הלך בעקבות חקיקה צרפתית שנעשתה לפני מספר שנים, כחלק ממהלך בינלאומי" מסביר עו"ד ישראל גדלוב, שותף במשרד גדעון רובין ושות'. "החקיקה שם מאפשרת למעסיק עם 25 עובדים ומעלה ליצור מדיניות ברורה בהיבט הזה. עובד שנקלט למקום עבודה כזה, צריך לקבל מהמעסיק מסמך ברור שבו מסבירים לו מתי אפשר ואסור ליצור איתו קשר, באילו סיטואציות, וגם מתי הוא מחויב לענות ומתי לא".

גם שרת האוצר הקנדית כריסטיה פרילנד התייחסה להצעת החקיקה של הזכות להתנתק, וציינה כי "יש להכיר בלחצים שכל הקנדים, אבל במיוחד הקנדים הצעירים, נתונים בהם". ואכן, חקיקת "הזכות להתנתק" מהווה חלק מסדרה של צעדים בתוכנית הפיסקלית הקנדית המיועדת לעובדי דור המילניום וה-Z - צעדים שצפויים לעלות 4.2 מיליון דולר.

לדברי עו"ד דמאו, לצעד זה קדמו הגברת הבדיקות ואמצעי האכיפה על מעסיקים בפיקוח פדרלי המשתמשים בקבלנים, פרילנסרים ו"עובדי חלטורה", וכן הדרכת משרות ומיומנויות לעובדי דור Z.

"המטרה של החוק החדש היא לאפשר עידוד הטמעה וייצוא בשוק העבודה הקנדי, לבסס כוח עבודה איתן ולחזק את הכלכלה הקנדית. בין היתר, למען הפחתת השחיקה של דור המילניום ודור ה-Z וכדי לאפשר הפרדה בין המרחב הפרטי לעבודה", מוסיף עו"ד גדלוב. לדבריו, ההטמעה של הזכות להתנתק אמנם לא תחול גם במגזר הפרטי, אך יש לה פוטנציאל להוביל את זה לסקטורים נוספים. למרות שהיא מיועדת כרגע רק למגזר הציבורי, הצעת החוק איננה שייכת לסוג מסוים של עובדים, אלא לכולם.

בישראל עדיין אין כיוון

בישראל הנושא עדיין לא נמצא גבוה בסדר העדיפויות של המחוקק. פרופ' מוחמד אסלי, מומחה לאפליות בשוק העבודה מהמכללה למנהל, מסביר כי "המעסיק בכלל, ונראה שהמעסיקים בישראל ביתר על המידה, דורשים זמינות מלאה מעבר לשעות העבודה הרשמיות. העבודה מהבית והטכנולוגיה החדשה מאפשרת להתכתב, לשלוח, לדבר, ולקיים שיחות ועידה בכל שעות היממה, ועל כן ניתן להניח שעובדים זמינים בכל שעות היממה. הציפייה הזו, הלכה למעשה, מאריכה את שבוע העבודה עוד יותר, מאיצה את תהליך שחיקת העובדים, ולבסוף פוגעת אנושות בפריון העבודה שלהם. לא פלא שבישראל אנו עובדים יותר ומייצרים פחות".

חוק שעות העבודה ומנוחה בישראל נחקק בשנת 1951, ולמרות שעבר תיקונים והסבות לא נראו בו שינויים משמעותיים והתאמות לעידן הדיגיטלי שבו אנו חיים. "מדובר בחוק ארכאי שהמטרה המוצהרת שלו הייתה להגדיר שעות עבודה ופנאי של עובדים, תוך שמירה על כבודם, בריאותם ורווחתם", מסביר עו"ד גדלוב. "אחת ההשלכות לאי ההתאמה לעידן שלנו היא ערבוב זמן עבודה וזמן מנוחה. המחוקק הישראלי עד היום לא נתן את דעתו בעניין, וארגוני העובדים לא דוחפים מספיק כדי לשנות את זה. הרבה פעמים הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה מקרינים למשק דפוס עבודה מסוים שראוי לצעוד לקראתו".

בשונה מקנדה, שם מנסים להתאים את חוקי העבודה לצרכי דור העובדים הצעיר, בארץ מסתכלים על כל דורות העובדים כמקשה אחת. לדברי עו"ד גדלוב, "ראוי שתהיה אבחנה בין הדורות". הוא מוסיף כי "המשרדים הנוגעים בדבר ערים להשלכות, ועדיין אין כיוון של המחוקק לייצר שיח עם ארגוני עובדים. לא ראינו תהליכי חקיקה שנועדו ליצור מדיניות מנחה אצל מעסיקים, לא במגזר הפרטי ולא בציבורי. כן יש הנחיות במגזר הציבורי על דיווחי שעות מעבר לשעות העבודה הרגילות, אבל אין הנחיה אופרטיבית שמנחה מנהלים שלא ליצור קשר עם העובדים שלהם אחר גמר שעות העבודה, ואין הנחיות באילו מצבים כן אפשר ליצור קשר".

עוד כתבות

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

אילוסטרציה: Shutterstock

בצל ההסלמה: ירידות באירופה ובחוזים בוול סטריט; מחירי הנפט והזהב מזנקים

המשקיעים בעולם בורחים מסיכון ומחפשים נכסי חוף מבטחים ● מחירי הנפט זינקו בפתיחת המסחר ב-13% לפני שנרגעו מעט ● הזהב נסחר במעל 5,300 דולר ● הדולר מתחזק מול המטבעות בעולם ● מניות חברות התעופה מובילות את הירידות באסיה

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד 7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ בפגישתם בבית הלבן בנובמבר / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המדינה המפתיעה שתמכה בתקיפה באיראן והסכסוך שיכול להגיע לקיצו

"סעודיה שוקלת צעדיה מחדש לאחר המתקפה האיראנית", אומר לגלובס מומחה למפרץ הערבי ● מה מנחה את ריאד, איך משפיע המשבר מול איחוד האמירויות ולמה יורש העצר הסעודי מעדיף שהמשטר יפול?

קיבלתם סמס מפיקוד העורף? תיזהרו - מדובר בקישור זדוני

מערך הסייבר הלאומי מזהיר מהודעות SMS המתחזות לפיקוד העורף ומכילות קישורים זדוניים. הקישורים מפנים להורדת אפליקציות מזיקות שעלולות לאפשר גישה למידע אישי ● המערך ממליץ: לא ללחוץ על קישורים, לעדכן אפליקציות רק דרך Google Play ו-App Store, ולבדוק עדכונים רק בערוצים הרשמיים של פיקוד העורף ● במקרה של פעילות חשודה ניתן לפנות למוקד 119

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי היום במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

פגיעה של טיל איראני בבניין בתל אביב / צילום: כב''ה

הבית שלכם נפגע במלחמה? זה הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות

אנשים שביתם נפגע בעם כלביא נותנים טיפים לנפגעים החדשים ● מה כדאי לדעת לפני שמטפלים בבית שנפגע מטיל איראני ומה אומרים המומחים? ● גלובס עושה סדר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מתווה הפיצויים לעסקים מוכן, אבל האוצר לא ממהר להכריז עליו

מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים היה מוכן עוד לפני המלחמה, אך במשרד האוצר מתכוונים להמתין כשבוע, לפני שיוצאים בבשורה למשק ● במגזר העסקי קצת פחות סבלניים, ויו"ר נשיאות המגזר מוכן להמתין לכל היותר יומיים-שלושה

סקטורים בבורסה שעשויים להרוויח מהלחימה ומה יקרה למניות הנדל''ן / צילום: Shutterstock

המניות שעלו במאות אחוזים בחסות המלחמה, והאם יש עוד לאן לעלות?

למרות שתמונת המערכה הצבאית טרם התבהרה, מנהלי ההשקעות מסמנים מרוויחים ומפסידים פוטנציאליים ● בצד החיובי: מניות התעשיות הביטחוניות, רשתות מזון וחברות אנרגיה ● עלולות להיפגע: רשתות מלונות, מרכזי מסחר ומניות התעופה ● ומה התחזית למניות הבנייה?

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

נאום ההתפכחות של הקנצלר הגרמני: "לא הזמן לדבר על החוק הבינ"ל"

בניגוד לדברים הזהירים של ראש ממשלת בריטניה, הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ התייצב באופן גורף לצידה של ישראל: "זה לא הזמן להרצות לשותפינו ולבעלי הברית שלנו" ● הוא אף שיבח את ישראל וארה"ב על "שהחליטו לפעול באופן עצמאי למרות הסיכונים" ● עם זאת, שר החוץ הגרמני הבהיר: "לא תהיה כל מעורבות צבאית גרמנית במלחמה"

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

שדרות / צילום: Shutterstock

האזור שבו כמעט ולא נשמעות אזעקות במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתונים שנאספו מאז פתיחת המערכה, בעוטף עזה נשמר שקט יחסי עם מספר בודד של אזעקות, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

בארקיע הכל אזל, אל על הודיעה על היעדים: איך אפשר לחזור לישראל?

בחברות התעופה הישראליות נערכים לקראת מבצעי חילוץ ישראלים מחו"ל לנתב"ג ● על פי ההערכות, מדובר בלמעלה מ-100 אלף ישראלים שיזדקקו לחילוץ ● באל על ובישראייר נערכים קודם כל לחילוץ לקוחות החברה ללא עלות, בארקיע נוקטים בגישה שונה ומאפשרים לציבור הרחב לרכוש כרטיסים